Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2005  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | שנת 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ישראל וא"י  » ספרים חדשים ביולי 2005       חזור

גלגול מחילות
מאת: אודי אלוני

ההוצאה:

הקיבוץ המאוחד

'גלגול מחילות' הוא טקסט שהולך בגדולות ואינו מתנצל על כך: המסע האינטנסיבי שאלוני עורך בדפים אלה מסמן מהלך תיאולוגי חדש. המהלך הזה אינו עוקף את הרגע ההיסטורי שבתוכו הוא נוצר ואליו הוא ממוען, אלא מקיף אותו ועולה ממעמקיו. אלוני מסתחרר בווירטואוזיות עוצרת נשימה בין סוגות ספרותיות ומקורות תרבותיים בניסיונו להעמיד במלוא הדחיפות את השאלה, האם וכיצד ניתן להאמין - במקום הזה, בזמן הזה.

מדרשים מקראיים, נובלה עוכרת-שלווה, מסות הגותיות, דיאלוגים קדחתניים עם תיאוריות בנות זמננו ועם פילוסופים מן השורה הראשונה - כל אלה משמשים בידי אלוני אמצעים לבריאתו של גוף אמונה. אלוני מתיך חשיבה רדיקאלית במשא-ומתן מתוח עם הציונות, דוחה מלמולים חיוורים על "פשרה הכרחית" לטובת חלומות גדולים. הרוח המהלכת בספר זה מנשבת בין החורבות וקוראת בחרכים ובסדקים פתח לגאולה.

גלגול מחילות
שתפו אותי

באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד אנו מביאים לפניכם
את המניפסט והרהורים מתוך גלגול מחילות

המניפסט המשיחי למען דו-לאומיות

מנשר זה נכתב מהצד היהודי של המתרס החוצץ בינינו לבין שכננו מתוך תקווה שביום הניצחון החומה תכוּתת לסולם לעליית מעלה, ואז נוכל לנשום יחדיו אוויר פסגות.

אנו אנשי התקווה הגדולה מבינים שרגע זה בהיסטוריה המקומית של פלסטין/ישראל דורש שינוי רדיקלי במבני החשיבה והתודעה של העמים כדי להביא גאולה למקום ויושביו.

במקום לבטל את תפקידן ההיסטורי המרכזי של תנועות השחרור היהודית והפלסטינית כאחת יש לפעול להחזרתן של העוצמות האמנציפטוריות שפעמו בליבתן.

אנו מאמינים שכל עוד הפתרון יופיע ככוח חלש, כלומר פשרה וההתנגדות תופיע ככוח חזק, כלומר אמונה כול הצעה לפתרון מדיני היא חסרת תכלית, כי ככל שהיא תתקרב להגשמתה כך תאי ההתנגדות לה יילכו ויגברו. במשוואת הכוחות, מקדם ההתנגדות יעלה על מקדם הפתרון עד אין סוף, ולכן תחושה של פשרה מתקרבת אינה אלא אות לאסון מתהווה.

חדורי אמונה עלינו לפעול למען המטרה.

הציונות שהופיעה במפתיע בפלסטינה א"י בתחילת המאה העשרים אינה רק תנועה קולוניאליסטית כמו שהאנטי ציוני טוען, ואף אינה רק תנועה אמנציפטורית כמו שהציוני הדוגמאטי טוען. היא תנועה שהכילה עוצמות של שחרור משיחי לצד אינטרסים קולוניאליים. הפוסט ציוני הוא הישראלי המפוכח המזהה את הסתירה הפנימית בעמדה הציונית. הפוסט ציוני פועל, או מוטב אינו פועל, מעמדה ניהיליסטית או למזער ספקנית. הוא בז לאלמנט המשיחי המשחרר שהניע את הציונות מתחילת דרכה, ורואה בעוצמה המשיחית את אם כל הצרות כולן.

אנו מאמינים שאין זו השעה לניהיליזם. יש להשהות את הספק גם אם האמת מכילה אותו או לחילופין להעניק לספק מעמד של אמת ששווה לצאת לקרב למענה.

אנו קוראים לתושבי הארץ לזהות את התנועה הציונית כחוק האב שכביכול נרצח על ידי הישראלי החדש, אך הוא יונק את כוחו מגעגועים, הערצה ואשמה כלפי האב המת. כול ניסיון להתנגד לחוק האב בהופעתו כהקצנה האלימה של הציונות רק מחזק אותו. רציחתו החוזרת-ונשנית של האב מצווה לו חיים מחודשים, ועל כן היא בגדר ציות לחוקו.

לכן אל לנו להעריץ את חוק האב, אך בה-במידה עלינו להימנע מן הניסיון להרוס אותו. תחת זאת עלינו לשנות את יחסינו אליו ואת תפיסתנו אותו, ועל ידי כך לשנות אותו עצמו. יש לחזק אותו באיזור הארוס או האנרגיה החיובית שלו, ולסרסו מהיסודות הכוחניים שלו. במילים אחרות, יש לחזק את כוחו ולבטל את כוחניותו.

אנו קוראים להרחיב את מושג האמנציפציה של התנועה הציונית שבאה לשחרר את היהודי מכבליו ולהחילו על יושבי הארץ כולה, או במילים אחרות לאחד את שתי תנועות השחרור הנפלאות הללו היהודית והפלסטינית לכוח משחרר משותף, שיקרא לכל יהודי העולם ולכל פלסטינאי העולם לאחד את כוחותיהם לשם בניינה של חברת מופת.

יש לשחרר את החשיבה המקומית מהדיכוטומיה האתנית המושלת בה. יש להחזיר את האמונה במהפכה שהחלה לפני כמאה שנה וזאת תוך כדי תיקונה. יש לנקות את הציונות מהאלמנטים הלאומנים שלה מבלי לוותר על הלהט המשיחי לשחרור, לחירות ולשוויון.

יש לפנות לימין הדתי האוהב את הארץ אהבה עזה ומתקשה לעזוב את ביתו לאחר שלושים שנה של התיישבות, ולהאמין לאהבתו הפונדמנטליסטית. יש לעודד אותו להרגיש מבעד לאהבתו-שלו לארץ את אהבתו של התושב המקומי לאדמתו, שנושל ממנה וגורש אל מחנות הפליטים, וזאת לאחר שלוש מאות שנה ויותר שבמהלכן הוא הוריו והורי הוריו עבדו אותה באהבה ומסירות אין קץ. יש לקרוא לדתיים משני העמים להשתמש בכוח האמונה של הקוראן והתורה ולהעניק לנו מאמונתם בכל מי שנברא בצלם אלוהים, כלומר באדם באשר הוא אדם.

חדורי אמונה עלינו להתחיל לשנות את הגיאולוגיה הנפשית שלנו. הרים צריכים לזוז ושברים סורים אפריקנים צריכים להתעצב מחדש.

במידה וטעינו ופתרון מדיני יימצא במהרה, נתייצב תחת דגלו כאיש אחד. אך לפי שעה נמשיך לחתור למחוזותינו במסירות ובהתמדה של בנאים חרוצים, וזאת כדי למנוע את התרסקותו של בניין שנכון על יסודות חלשים ורעועים במיוחד.

בעזרת דיבור, פעולה ודיבור-פועל יש לחלץ ולחזק את היסודות המענגים ומחייבי החיים ממהפכות העבר ולדחות את דחף ההתענגות היהירות והחמדנות שאינה יודעת שובעה, שהוא דחף המוות המושרש בהן. שתי תנועות השחרור הלאומיות צריכות להתאחד כדי ליצור מקום חדש שיחצה את הגבולות הלאומיים וישמש מופת לעולם המערבי והערבי כאחד.

בואו נפתח יחד פתח בזמן ובמרחב, שהמשיח יוכל לבוא בו,
נגייס אותו לשורותינו
ונאמר אמן

הרהורים על ביאת המשיח

"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח וגם אם יתמהמה בוא יבוא". אחד מעיקרי היהדות ומסממניה המובהקים היא האמונה בביאת המשיח, אך כשאנו באים לפרק מושג זה לפרודותיו הריהו מכיל דברים והיפוכם, עד שנראה שבעצם הוא מסמן ריק, מעין כלי קיבול למאווייה השונים והמשונים של ציבוריות יהודית כזו או אחרת.

יש "משיח עכשיו" שהוא כולו פעולה אקטיבית להבאתו, ויש "אין דוחקים את הקץ" והוא כולו פעולה סבילה של המתנה, צניעות וכניעות. יש משיח שהוא געגוע לימים קדומים של תפארת, ויש משיח שהוא כולו תקווה לעתיד. יש משיח שהוא סוף ההיסטוריה ויש משיח שהוא תחילתה. יש משיח שבא לגאול את האדם היחיד מסבלו ויש משיח שבא לגאול את העם כולו משעבודו.

יש משיח שנשלח בחסד האל להציל עולם ומלואו ויש משיח שבא לגאול את האלוהות עצמה. יש משיח של אור ויש משיח של חושך. יש משיח שהוא הווה מתמשך ויש שהוא מחוץ לזמן עצמו. יש שהוא הווה עתידי בחזקת כל הזמן הולך להגיע. ויש שהוא הווה עברי בחזקת כל הזמן כבר הגיע. ויש משיח שיגיע יום אחד אחרי הגעתו. ויש משיח שיקפוץ פתאום דרך שער קטן וסודי ללא שום תיאום עם רשויות הזמן. יש משיח אמת ומשיח שקר.

יש משיח שמת על הצלב למעננו וכולו תום נעורים, ויש משיח שבגימטריה שווה נחש והוא מקור הידע ודרכיו דרכי עורמה. יש משיח מלך, ויש עני ורכוב על חמור. יש משיח שהוא תיקון השברים, ויש משיח שהוא השברים עצמם ועלינו המלאכה לאחותם.

ובכל זאת כמה כוח נותן לי המשפט באומרי אותו מדי יום: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח וגם אם יתמהמה בוא יבוא". ייתכן שבעצם לא המשיח הוא עיקר המשפט, אלא האני מאמין באמונה שלמה הוא העיקר. ובכל זאת אצא ורק חצי תאוותי בידי, אם אחשוב שהמשיח הוא רק מסמן ריק לְייצור אמונה.

במונחים תיאולוגים-פוליטיים הייתי אומר שהמשיח הוא הרווח בין הפיזי למטאפיזי, הוא הרווח בין האדם לאל ובה-בעת גם הגשר ביניהם. הוא מאווייו הכמוסים של האדם למדרגה נעלה יותר. להבדיל מישוע הנוצרי הנתפס כיום כאל המתגשם באדם, המשיח הוא דמות מאווייו האלוהיים של האדם עצמו. המשיח הוא לא 'במה מותר האדם מן הבהמה' אלא 'במה מותר האדם מעצמו'.

אפשרות אחרת היא, שהאדם מגדיר את עצמו בין החיה לאלוהות, והמשיח הוא זה המכופף את הקו הליניארי האנכי למשולש שווה-צלעות שהוא מרכזו. אלוהים אדם טבע. רוח זמן חומר. עץ החיים עץ הדעת וגן עדן. המשולש מחזיר אותם לאחדותם הראשונית, או לפחות למתח האחדותי שביניהם.

דרך אחרת שבה ניתן לפרש את העיקר הידוע מתגלה בפסוק מופלא מקפקא: "אין אדם יכול לחיות בלי אמון תמידי במשהו בלתי-ניתן-להריסה שבו, אף כי הבלתי-ניתן-להריסה כמו גם האמונה בו, עשויים תמיד להישאר נסתרים מפניו לתמיד". המשיח הוא אותו דבר בתוכנו שהוא בלתי-ניתן-להריסה.

ומכאן לשיח המשיח היהודי בישראל/פלסטין. היהדות הדתית-הלאומית שמה את כל מאווייה בגאולת האדמה. פעולותיה לדחיקת הקץ והבאת המשיח מתרכזות באדמה, ומתוך שאת האדמה היא מעלה למעלת רוח, אין היא משאירה לרוח האדם עצמו שום מקום להתקיים בו, ואת האדמה עצמה היא מעקרת ממשמעותה הטבעית. הם שנתפסים כרוחניים ובעלי אמונה סופם שיתרסקו אל חומת החומר וחוסר האמון שהקימו: חומה החוצצת בין עובד האדמה ואדמתו ובין האדם ורוח החופש המפעמת בו. בלבם הם חצבו חומה, מצדה האחד יהירות אין קץ, ומצדה השני עצי זית גדועים ואנשים מושפלים. ואין פתח למשיח לבוא בו, גם אם יחפוץ. ולכן המקום שהם מייצרים, ייקרא מוות.

אולי דווקא אותם ישראלים שדחו את המשיח וחוגגים את אובדנם במסיבות טרנס/ טבע מתוך יהירות ועצבות אין קץ; הם שחזרו מנדודיהם בעולם, עטורים בסמלי אהבה אך לבם סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא; שאין הם מקבלים את הגר החי בתוכם, אטומים הם לסבלו ובזים לו; שמרוב אהבת עצמם שאינה מתממשת גם את עצמם אין הם סובלים במיוחד; הם שחילקו את עצמם לימין ושמאל רק כדי שיוכלו לשוחח ביניהם "שיחה בעלת משמעות"; שחלל הייאוש שבלבם הולך וגדל ככל שאינו מתמלא בתשוקתם; הם שמהלכים מודלקים בסמטאות העיר, מחפשים מנת סמים ממעבדות ההיי-טק או מתימן; שממשיכים לתחזק ולשמר את יציר כפם של הוריהם, אותו מתנחל שהוא השלכה פרוורטית של פנימיותם המדממת, גולם-מולך שקם על יוצרו ודורש את קורבנותיו בדם אדם ואדמה שדודה:

אפשר שדווקא הם, בדרישתם החוזרת ונשנית להתענגות שאינה מתגשמת, מייצרים מרחב חדש של חסר.

אולי דווקא הם, בלהט האמונה שיצקו בגולם-מולך, יוכלו לפתוח פתח למשיח אמת, שיבוא באותו מרחב משתוקק של חסר, יליד חזרתו המייאשת של כישלונם. אולי אותו מרחב יהא פנוי דיו להכיל תשוקה ואהבה לחומר ולרוח, שהם פניו השונים של החלום שלמענו הם או הוריהם באו הלום: גאולת האדם.

והרי כולנו בניו ובנותיו של אדם הראשון, ואחד משמות המשיח הוא בן אדם
והאדמה, אֵם האדם באשר הוא אדם, תשמח בשמחתנו.
כמו שנאמר: ואם הבנים שַֹמֵחָה.
ואז את דלת ביתנו המשותף
נפתח לרווחה
לחיים

'גלגול מחילות' הוא הרפתקה רוחנית-פוליטית ראשונה מסוגה,
שגדולי ההוגים של דורנו מלווים את מהלכה.

סלאבוי ז'יז'ק, פילוסוף, תיאורתיקן לקאניאני
וחוקר תרבות כותב על הספר:

קצר חשמלי הוא מצב שבו ציר של הולכה חשמלית מתקצר שלא במתכוון, כך שהמעגל כולו קורס. וזה בדיוק מה שאודי אלוני מחולל בספר הזה, במתכוון. הוא מביא לקריסתו של מעגל הכוח של ההתנהלות הליברלית השלטת בכך שהוא מעמיס עליו רמות שונות ומתנגשות של אידיאולוגיה, אמנות ומחשבה הנעות בין כתיבה-מחדש של המיתוס האדיפלי לבין ביקורת נוקבת על ציונות הליברלית. מי מלבד אודי אלוני יכול למזג יצירת מיתולוגיות חדשות בעלות עוצמה פואטית אדירה עם מחשבה צלולה של תיאורטיקן קר-רוח? מי מלבד אודי אלוני מסוגל לבסס את ביקורתו חסרת הרחמים על הציונות מתוך נאמנות חסרת תנאים למסורת היהודית? אם מישהו נזקק להוכחה כי התיאולוגיה הפוליטית עודנה חיה ובועטת, הרי היא לפניכם. אם אתה מעדיף להתבוסס בבערותך החילונית המדושנת, אז אל תקרא את הספר הזה - ראה הוזהרת!

אלאן באדיו, פילוסוף, כותב על הספר:
החזון של אלוני מתנודד בין תפיסה המשיחית לבין תפיסה א-משיחית (שאינה בהכרח אנטי-משיחית). במסורת הרוחנית של היהודים, אלוני אינו נמצא במקום הנכון; הוא מתנהל בין שני מקומות נכונים, ובתווך הזה הוא מחפש דרך חדשה. עמדה סובייקטיבית יסודית נושבת מיצירתו של אלוני. עולה ממנה כי ניטל עלינו ליצור מקום חדש, בין השאר לשם יצירתו של יהודי חדש. אני חושב שזה הפרויקט האמיתי של אלוני: הוא אינו חותר לוויתור על הזהות היהודית, אלא להולדתה המחודשת.

אודי אלוני הוא יוצר והוגה מקורי, הפועל בתחומים שונים. עבודותיו הוצגו במוזיאונים ובגלריות בארץ וברחבי העולם. בשנות ה-80 ייסד וניהל את 'גלריה בוגרשוב', שהיוותה מרכז חלוצי של מחשבה פוליטית ואמנותית רדיקאלית. אלוני ביים את הסרט התיעודי "שמאל", וכן את סרט המסע התיאולוגי-פוליטי "מלאך מקומי", שהתקבל בהתלהבות בחוגים פילוסופיים מרכזיים וקצר שבחים בפסטיבלים בינלאומיים חשובים, ובהם פסטיבלי הקולנוע בברלין, טורונטו, בואנוס איירס וירושלים. המכון לאמנות עכשווית ICA בלונדון הוציא את "מלאך מקומי" במהדורת DVD בצירוף ספר, ששימש כגרעין לספר "גלגול מחילות". בימים אלה עוד אלוני על סרטו החדש, המבוסס על הנובלה שבפתח ספר זה.

© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד

גלגול מחילות - אודי אלוני


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים