Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2005  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | שנת 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
»פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בנובמבר 2005
» ספרים באוקטובר 2005
» ספרים בספטמבר 2005
» ספרים באוגוסט 2005
» ספרים ביולי 2005
» ספרים ביוני 2005

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » מחוץ לרצף  » פרויקט נחום גוטמן      חזור

עיר קטנה ואנשים בה מעט, סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל-אביב
מאת: נחום גוטמן

ההוצאה:

דביר

נחום גוטמן מספר ומנציח אירועים היסטורייים בחיי הישוב החדש, כמו מעשה הדלקת פנס הלוקס בעמוד התאורה, הקונצרט הראשון או ריב שכנים.

דמויותיהם של הרופא ד"ר חיסין, עקיבא וייס השען והופנקו הכנר, מתוארות בחן ובהומור המאפיינים את כתיבתו של גוטמן. גם האירוע הטראגי של גירוש תושבי תל-אביב וגלותם למושבות השרון מתואר מנקודת מבטו של מי שחווה ולא נכווה.

ספרו המצויר של נחום גוטמן "עיר קטנה ואנשים בה מעט" (קהלת ט' י"ד), יצא לאור לראשונה בשנת תשי"ט (1959) במלאת חמישים שנה לייסוד העיר העברית הראשונה. ציור העטיפה והכיתוב: נחום גוטמן, עיצוב עטיפה: אמרי זרטל.

עיר קטנה ואנשים בה מעט, סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל-אביב
שתפו אותי

סדר הסיפורים

שרשים
+ בתים בטרם רחוב
+ פנס-רחוב ראשון
+ שמואל הגר
+ סבתא וברז-המים
+ פינה עגולה ופינה ישרה
+ המורה
+ חצר-המורים
+ הקונצרט הראשון
+ הרופא
+ כובש הדרך
+ שרשים
+ בית ברחוב הרצל

עוקץ המזרח
+ השרשרת
+ שתי כפות למאזנים
+ המחסום

בכבישים לבנים
+ מדביק-המודעות והמרכבה בשחורה
+ על האדון אייזיק ועל העגלונים
+ מכנסים ארוכים
+ נגר במגפים
+ אדם באמצע הכביש

שיבה
+ איך היא באה אלינו
+ כחלב על האש

גן עדן של ילדות | שלמה שבא
הקדמה מיוחדת למהדורה הרביעית לציון 90 שנה לעיר תל-אביב - יפו

נחום גוטמן עלה עם הוריו לארץ בהיותו בן שבע, בשנת 1905. אביו - ש. בן ציון, בכינויו הספרותי, סופר נודע באותם ימים - התיישב בשכונת נוה-צדק, השכונה העברית ליד יפו, שהיתה מקום מושבם של משכילי העיר, מוריה וסופריה. במקום זה החל להוציא לאור את מה שאפשר לראות בו את כתב-העת הספרותי-חברתי הראשון בארץ - "העמר". ילדותו של נחום עברה בשכונה זו, שמראותיה ואישיה - ביניהם הרב קוק, אז"ר, ר' בנימין, עגנון, ברנר, דבורה בארון - נחרטו בזיכרונו, ולימים צייר אותם הרבה וסיפר עליהם. כשהיה בן שתים-עשרה עברה משפחתו לשכונה החדשה שקמה ליד יפו - אחוזת בית, היא תל-אביב - שהיתה יותר משכונת מגורים. זו היתה האוטופיה של הציונות, מעין דוגמה כיצד תיראה היישות העברית-יהודית כשתקום בארץ, ובשביל ילד היתה השכונה החדשה, בתי האבן הלבנים, הצצים בין הגבעות, רחובותיה הנקיים שתיליה הצצים בשדרות, סדריה - מעין חלום של ילדות; והיה עוקב אחר תושביה, מראותיה, ואירועיה, וחורט אותם בזיכרונו, ולימים סיפר את סיפורם וצייר את מראיהם. בספר זה "עיר קטנה ואנשים בה מעט" ריכז את רוב הסיפורים.

גוטמן איש טוב לב היה וטוב עין. הוא קלט את תל-אביב כחגיגה גדולה, וכשגדל נתעמקה אהבתו. הריחוק והגעגועים יצרו אותה כעולם אידיאלי - גן-עדן של הילדות.

נחום גוטמן הוא בעצם האיש המרכזי שקבע בדמיוננו את דמותה של אחוזת-בית ותל-אביב בראשיתם. הוא עשה זאת בכתיבה ובציור כמה עשרות שנים לאחר שהדברים קרו. אבל אנחנו קיבלנו תיאורים אלו כדמותה האמיתית של העיר בעריסתה. אהבנו אותה, היא עוררה בנו געגועים לעולם שגוטמן אמר לנו בכישרון רב - בסיפור ובקו - כי הוא היה יפה ויש להתגעגע אליו.

נחום גוטמן נעשה ברבות הימים לאחד הציירים החשובים של הארץ, מחבר סיפורי ילדים שובי-לב וסיפורים לגדולים, שיש מבקרים הרואים אותם כראשיתה של הספרות הארצישראלית. חלק מסיפורי הילדים שלו וכל הסיפורים לגדולים מוקדשים לימי הבראשית של תל-אביב. אלו הם הסיפורים היחידים הקיימים על תל-אביב בשנותיה הראשונות. אנחנו קיבלנו אותם כמות שהם. אחוזת-בית, תל-אביב של אז, נראית בעיננו כמו שסיפר עליהם נחום גוטמן, וכשאנו כותבים עליה או מדברים בה, אנחנו מדברים בתמונות של גוטמן. זוהי עיר של אנשים מיוחדים במינם: גר המטאטא את הרחובות; ראש עיר רכוב על סוס, אהוב על יושבי השכונה, ולכל כוונתו לטובת הבריות; דוקטור טוב-לב הרוכב על חמור לבקר חולים; כנר המנגן בכינורו ואשתו היפה מלווה אותו בפסנתר, וכל בני השכונה מתכנסים על גבעת חול מול הבית לשמוע את המוסיקה; גנן משקה שתיל; שען בעל חזון היורד מן האונייה ובו בערב מציע להקים את העיר; פועלים מהפענים שאינם מסוכנים; מגדל מים; פנס רחוב; קיוסק.

תל-אביב עולה בכתביו של גוטמן כיישוב של אנשים האוהבים זה את זה, ועושים אך טוב - שכונה טובלת בשמש המקיפה אותה בזרועות אהבה (הוא גם צייר ציור כזה); עיר שאין בה ייסורים, עיר חלום הציונות. בסיפוריו של גוטמן על ראשית תל-אביב אין מוות. וזה מוזר, כי באותם ימים, בהיות נחום כבן שתים-עשרה, מתה עליו אמו ונחום הילד חי אצל סבתו, ואין אתה מוצא בסיפוריו הד למאורעות אלו. באחד מסיפוריו ב"עיר קטנה ואנשים בה מעט", מספר נחום גוטמן על פועל צעיר, סייד, הרואה מבעד לחלון נערה מתרחצת באמבטיה. גוטמן מתאר בחיבה את הסייד הצעיר המוקסם מהנערה התמימה והיפה, ומתפעל. ואז הוא מחליק לתוך חדר האמבטיה, הנערה פורצת בצעקות, מתאספים שכנים הכולאים את הצעיר בבית הוועד. צינה דיזנגוף, אשתו של ראש הוועד, רחמיה נכמרים על הסייד הצעיר והיא מביאה לו ארוחת צהריים. בערב מחליט הוועד להקים מעין חדר מעצר בשכונה והעצור מסייד אותו. לארח זמן בא קרוב משפחה שלו מאחת המושבות, ערב לצעיר ושניהם מסתלקים מהשכונה.

זהו סיפור מסיפוריו המקסימים ומעלי החיוך וכובשי הלב של נחום גוטמן, אבל הפרוטוקולים של ועד השכונה מגלים סיפור אחר: היה זה בעצם ניסיון לאונס, והעבריין, שהוחלט לא למסרו לשלטונות הטורקיים, גורש מהעיר בחרפה ונשלח באונייה חזרה לארצו. נחום גוטמן, המבקש לראות אך טוב, הופך את הסיפור הלא-כל-כך אופטימי לסיפור נחמד. כי כך היה האיש, לא היה רע בעולמו. או אולי ביקש לומר, כי אם תתעלם מהרע, הרי כוחו יפחת.

והי בה אמנם בתל-אביב של בראשית מן הטוב והתמים, ואתה מוצא עדויות רבות על כך, מזיכרונות בניה, ומצילומיו של אברהם סוסקין ומהכתבות של התיירים בשובם לביתם ומספרי מסעותיהם. ואנו נשבים לסיפוריו וציוריו של גוטמן על ראשיתה של העיר שהיתה לחלום, וכזו היא בעינינו עד היום. ואפשר שכדאי להשאירה כך לתמיד בזיכרוננו, את העיר העברית הראשונה בעולם, כדי לחמם את ליבנו בשעה שעידן הקרח מתקרב ובא. וזה אשר ביקש גוטמן וזה שהעביר לנו בסיפורים אלו כבסיפורים אחרים.

מתוך הספר: בתים בטרם רחוב

בית
הציור בשער הספר מראה את רחוב הרצל, בתחילת בנייתה של תל-אביב. קשה לי להגדיר מה פירושם של קוי-הנקודות שציירתי. כמה מהם הם שבילים בחול שעשו הפועלים והתושבים. כמה מהם עקבות חמורו של הרופא. ציירתי גם את הד"ר חיסין. הנה הם בשדרות רוטשילד. הנקודות שבין מגדל-המים והבית הקיצוני שמימין - הם צעדיהם של המכונאי וראש-הועד דיזנגוף. כמה קוי-נקודות הם עקבות חיפושיות ולטאות וכמה מהם צעדי צפרים שירדו לנוח, וכמה מהם, אלה שבמרכז הציור, בין שני הבתים הסמוכים - הם צעדי ילדים. אפשר שהגזמתי במידותיו של בנין הגימנסיה - אך על רקע השממה הגדולה שהיתה מסביב הוא נראה אז עצום בגדלו.

תריסר וחצי בתים העומדים משני עברי כביש לבן (הכביש היה לבן, עשוי אבני-חול) עדיין אינם רחוב. רק צינורות-המים חיברו את כל הבתים למסכת אחת. הצינורות עוד היו בחלקם גלויים. ואלה שלא היו מהודקים כהלכה במקומות-חיבורם היו דולפים טיפות מים, פעמים כמזרקת דקיקה ופעמים מבעבעים כמעיין. החול במקומות אלה היה רטוב. וכך נוצרו לנו אואזיסים זערורים. למקומות אלה היתה יורדת צפור חרדה ובאה לרוות את צמאונה. מרטיבה מקור, שולחת ראשה לאחור כדי שתרד הטיפה לגרגרת. מנענעת כמה פעמים בזנבה, אפשר בשביל לשמור על שיווי-המשקל ואפשר מתוך תמיהה (סבתות שלה לא ראו מים במקומות אלה) - ופורחת לה.

במקומות אלה היו יושבים הפועלים לאכול את ארוחותיהם. תולים את כתנותיהם הדהויות על ידיות האתים והמעדרים, כדי שתתיבשנה מזיעה, ויושבים בצלן לאכול. והרוח מפרפרת בכותנות כבמפרשים.

סוכות כאלה הקימו להם גם ניצולי אניות שנטרפו בים והצליחו לעלות על אי בודד.

הפועלים היו פורשים בין רגליהם המפושקות את הלחם ו'הבשהו-ללחם' ובחיוך מסביר-פנים לשממה שמסביב היו מזמינים עצמם לארוחה.

זורה הבנאי מלח על העגבניה שבידו ואומר:
- ואני, בוחר אני לגור בסימטה המזוהמת ביפו - אך בין בני-אדם ולא בלב המדבר הזה.

לאחר כמה ימים היינו מוצאים שם שתילי אבטיח, שנבטו מן הגרעינים שתפחו במים. זוגות עלעלים, ככפות פעוטות, נפרשו כלפי השמים.

אך כל זה עדיין אינו מהווה רחוב.
לא מזמן נעשו הבנינים המוקמים לבתים.
בוקר אחד באה ונעצרת ליד הבית עגלה עמוסה רהיטים. רגלי השולחן מזדקרות אל מול השמים. ואז אתה מגלה שלשולחן יש גם בטן. הרהיטים מסתדרים בבית באופן משונה. הם אינם מתחברים לשום דבר. מה עושה אדם כשהענינים אינם מתחברים? - מני אותם כמו שהם לידי אשתו והולך ומתישב בחוץ, על ערימת האבנים.

האשה, שביס לבן על ראשה, חוגרת למתניה סינר. ניגשת אל ערימת הכלים והסמרטוטים, מוציאה מאיזה מקום עציץ המצמיח גירניום. נוטלת אותו בשתי ידיה, יוצאת אל המרפסת הקדמית ומעמידה אותו על המעקה.

ברגע זה נעשה הצמח, שהיו עליו כעשרים ותפרחת אחת של פרחים אדומים - למרכז. מרכז לכל גבעות החול שמסביב. פתאום הופיעו הצבעים: הירוק והאדום שבצמח, הצהוב שבחול, הכחול שבשמים והסגול שבצללים. העולם נעשה יפה ומבטיח עתיד טוב. האוזן קלטה את קול טיפות המים הנופלות מן הברז על החול הרטוב.

אם זכית, וודאי שזכית, לשמוע מתחת לחלונך הפתוח, קול טפיחת רגלים קטנות הרצות סביב הבית - והן נעצרות ליד מדרגות הבית, שם ליד העציץ, ואתה שומע קול פוצח וקורא:

- אבא, בוא לעזור לי לעלות.

ואם זכית ונפתחת הדלת החדשה שלך ומופיע בה אדם, בעל זקן שיבה ארוך, כמו סבא מימי הילדות, ועיניו מחייכות והוא מתישב מתוך אנחה על הכסא שהצעת לו - אם זכית גם לשני דברים אלה, שב במנוחה בכסאך וחשוב רגע כך: יש לי בית.

אך עדיין אומר אני לכם, עדיין אין זה בית. עדיין זו קונכיה ריקה. הוא יחדל להיות קונכיה כשמבעד לוילאות הקלים שעל השמשות ייראו דמויות מטושטשות ויישמע קול צחוק חרישי. בלילה ננעלת הדלת מבפנים. המפתח מסתובב במנעול מתוך רצון למתוח קו, להיסגר בבית עם בת זוגך, להיסגר מפני כל העולם. בחוץ מיללים התנים, יורדים הגשמים. המרזבים החדשים של הבית שופעים מים רבים. הם פולטים אותם בחרחור מלוא הלוע. הברקים קורעים את השמים בקוים משונים, בלתי-משוערים. בבוקר אתה יוצא מן הבית ודורך בחול שהתקשה מן המים. הרי זה תענוג להרגיש שאינך שוקע בו, שצעדך נופל על אדמה קשה. אך עדיין, אומר אני, אין זה בית.

רחוב
בחדר הדל אשר במגדל-המים היו נערכות ישיבות הועד. כאן היה פועם דופק-המעשים. דופק קטן של ציבור- אנשים קטן, שאין בידיו כל סמכויות של רשות. אך שם דפק הדופק. סוף-סוף לא הגודל עיקר. ושם, בישיבות הועד, נתקבלו החלטות על הקמת גדרות ומדרכות.

כך קרה, שפעם אחת חזר הבן מטיול בחולות עם הגננת. שלח הבחור רגל ימין על המדרגה הראשונה של המרפסת והרים וקירב אליה את רגלו השמאלית ועלה ועמד על מדרגה ראשונה. שלח שוב רגל ימנית ונעלה את השמאלית ועלה ועמד על מדרגה שניה - בלי להיעזר בידים עלה גם במדרגה השלישית עד שעמד על המרפסת. אמו יצאה מן המטבח לקבל את פניו וראתה אותו עומד תמה:

- אמא, אני כבר לא רואה את המרפסת של הדודה מניה.

הפועלים שבאו בבוקר כבר הספיקו להקים גדר-לבנים בין שני הבתים. האם לא מיהרה לענות לבנה. גם היא עצמה צריכה להתרגל לדבר המשונה והחדש.

- אמא, - הוסיף הבן, - איך איכנס לשם כדי לקבל בחזרה את המסננת שלנו?

- דרך הדלת הראשית מצד הרחוב - ענתה האם.

הביט הבן לעבר אצבעה של אמא. ראה שם בית, ראה שם דלת ראשית - אך לא ראה רחוב.

כשחזר האב לפנות ערב מן העיר קרב אל הגדר שהיתה עוד טריה, השעין מרפקיו עליה ועיניו ראו את ריבוע חצר שכנו. השכן עמד כנגדו, ידיו בכיסיו, ראה ריבוע חצר שכנו. זו היתה שיחת-שכנים ראשונה מחצר לחצר ליד הגדר. הבתים נעשו חצרות.

הופיעו מריצות-עץ שהיו מובלות על קורות-עץ. ידים רכות ובלתי מאומנות לעבודה החזיקו בהן. ידים שהאדימו משיזוף מהיר מדי ועורן נתבקע. אך בעליהן ידעו לשיר שירים. ההד בגבעות החול נפלא. רחובות תל-אביב שמעו שירה מיום היולדם.

התחילה עבודת ישור החול למדרכות ועשיית שלוחות לרחוב הרצל. אז גם הונחו אבני-השפה למדרכות. משערי פסי הרכבת ועד לבנין הגימנסיה. בין אבני-השפה והגדרות שלפני הבתים הונחו מרצפות. בתענוג גדול דורכות הרגלים על המרצפת הקשה, הקבועה והבטוחה, משום שנעים להרגיש את היציב, לאחר הליכה מיגעת בחול הרך והרופס.

ערב אחד התדפק מישהו בדלת. הילד גלש מן הכסא ורץ לפתוח אותה. ומי נכנס? נכנס הבנאי. אותו שבנה את קירות הבית הזה. אותו שישב בצל המחצלת, זרה מלח על העגבניה שבידו ואמר: 'ואני, בוחר אני לגור בסימטה המזוהמת ביפו - ולא בלב המדבר הזה!'

שלום! שלום! האדון בבית? בבקשה לשבת. לא, תודה. לרגע אחד בלבד. רציתי לשאול אותך, אולי תרצו להשכיר חדר בביתכם. הייתי רוצה... לגור ברחוב זה.

אז חיי האב. משקפיו נוצצו. באותה שעה נתקבל על דעת כל היושבים מסביב למנורת-הנפט הקטנה: יש לנו רחוב.

© כל הזכויות שמורות לדביר הוצאה לאור

עיר קטנה ואנשים בה מעט, סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל-אביב - נחום גוטמן


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים