Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2006  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים במרץ 2006       חזור

שחיטה שחורה
מאת: שחר מגן

ההוצאה:

כתר

רוצי יעקובי, נצר לאלכסנדר זייד והווטרינרית הראשית של בית-המטבחיים בקריית עמל, נקראת לחתום על תעודות מוות של עגלים שגוויותיהם השחוטות מוצגות לראווה באחד המשקים במחוז.

מחזה הדם והבשר הזה מטלטל אותה, אך עד מהרה מתברר לה שהוא רק קצה חוט של פרשת שחיטה עניפה, במשקים רבים אחרים מתים עגלים בנסיבות משונות.

וכאילו לא די בכך, אלמוני מנסה להתנכל לה ושולח מכתבי תלונה שבהם היא מואשמת בשחיתויות ובמעורבות בשחיטה שחורה - שחיטה של פרות שבשרן נאסר למאכל.

שחיטה שחורה
שתפו אותי

מכתבים אלה ויחסיה המעורערים והולכים עם בעלה, שמוליק, גורמים לבוסים שלה להרהר עד כמה כשרה רוצי לבצע את תפקידה וייתכן שהם צודקים, כי רוצי עצמה שגדלה בבית שבו חזתה בשחיטות לפנים, נאבקת בנשיותה ובתגובות רגשיות שלא חוותה מעולם בעודה מנסה לרדת לעומק התעלומה הטורדת את שלוותה במסעה ממשק למשק, ממגדל למגדל, היא נעשית מודעת לרשת התככים, התסכולים והמרירות הפרושה מתחת לחיים שחשבה שהכירה כל ימיה.

בשחיטה שחורה מתווה שחר מגן, באמצעות עלילה מסעירה, רבת מתח ותפניות, אורח חיים שלם, בעל חוקים נוקשים משלו, הקרוב כל כך מבחינה גיאוגרפית אך כמעט אינו מוכר כלל מבחינה נפשית. ההיסטוריה החקלאית של ישראל, שהיא מקור לסכסוך דמים מתמשך ומפחי נפש גדולים, קשורה קשר בל יינתק לתולדות הציונות ולרצונה של זו לברוא חברה חדשה המקיימת קשר מעמיק עם הטבע הסובב אותה.

אולם מעבר לכך הרומן זרוע אנקדוטות מחכימות, משעשעות, מתולדות הזואולוגיה המקומית, המגוללות את סיפוריהם של בעלי החיים, השותפים הסמויים של של הפרוייקט, ואת הסבל שהיה מנת חלקם בשל הטעויות שנעשו..

שחיטה שחורה הוא ספרו הראשון של שחר מגן (30), סגן עורך ערוץ התרבות ועורך מדור הספרים באתר YNET. בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א.

שחיטה שחורה מאת שחר מגן, בהוצאת כתר, עורך: שמעון אדף, איור על העטיפה: רות גוילי, עיצוב עטיפה: סטודיו שוקי דוכובני.

כמה פנינים בעניין שחיטה שחורה, מאצל מבקר המדינה
דוח שנתי 53ב לשנת 2002 ולחשבונות שנת הכספים 2001 / שירותים וטרינריים

3. על פי תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות) תשכ"ד-1964, אין לשחוט בקר בלי שתימצא תעודת הרישום שלו, התואמת את התווית המוצמדת לאוזנו. המטרה היא לוודא אלו ראשי בקר נשלחו לבית המטבחיים ומאין הגיעו. השוואות אקראיות שערכו השירותים הווטרינריים בשנים 1999, 2000 ו-2001, בין תעודות הרישום של הבקר שנשחט ובין תוויות האוזן העלו לעתים שמספר תעודות הרישום שנשלחו לשו"ט לאחר ה שחיטה היה קטן ממספר הראשים שנשחטו. לדוגמה, מבית מטבחיים אחד חסרו כ-20% מתעודות הרישום לגבי שחיטה שביצע בפברואר 2002. עוד עלה בביקורת של שו"ט, כי נמצא חוסר התאמה בין תעודות הרישום לבין תוויות האוזן - דבר שמקשה על זיהוין של הבהמות; היו גם מקרים שבתי מטבחיים שחטו בעלי חיים ללא תעודות רישום; בתעודות רישום רבות לא היו פרטים על הבעלים של הבקר שנשחט, כנדרש על פי תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) תשל"ו-1976. תמונת המצב דלעיל מלמדת על הצורך להדק את הפיקוח אחר מקור הבהמות שהגיעו לבתי המטבחיים ותנועתן ברחבי המדינה.

חלק מהבשר נשחט ב שחיטה לא-חוקית מחוץ לבתי המטבחיים המאושרים (" שחיטה שחורה "). ב שחיטה מסוג זה אין, כמובן, פיקוח וטרינרי על טיב הבשר, וכתוצאה מכך צרכני בשר כזה עלולים להיפגע ולחלות. ה שחיטה הלא-חוקית גורמת גם להפצת מחלות בבעלי חיים. הברחות מתחומי הרשות הפלסטינית לישראל של בעלי חיים, של תרופות ותכשירים וטרינריים, לעתים באיכות ירודה, ושל בשר, גרמו אף הן לא אחת להתפרצות של מחלות מידבקות קשות, כמו מחלת הפה והטלפיים, דבר הצאן, אבעבועות צאן וברוצלוזיס.

1. על פי הערכה נשחטו בשנת 2001 כ-78,000 ראשי בקר שלא בפיקוח[3]. אומדן זה מלמד, שה שחיטה הלא-חוקית הייתה באותה שנה גדולה בהרבה מה שחיטה החוקית.

במשרד החקלאות פועלת יחידה לפיקוח על הצומח והחי, ויישום הסכמים חקלאיים בין ישראל לרשות הפלסטינית (פיצו"ח). היחידה מופקדת גם על המלחמה ב שחיטה הלא-חוקית, בתיאום עם השירותים הווטרינריים, שמנחים אותם מקצועית בתחום זה. בשנת 2001 תפסה היחידה בשר שכמותו שווה לכ-300 עגלים, שהם רק כ-0.4% מההערכה על היקף ה שחיטה הלא-חוקית בבקר. יוצא אפוא, שפעולות הפיקוח של היחידה לא היו מועילות דין.

2. על פי מידע שבידי השו"ט, ישנן רשויות מקומיות שאינן פועלות נגד ה שחיטה הלא-חוקית. לדוגמה: בארבעה יישובים בגליל נשחטו בבתי מטבחיים רק כ-7.5% מכלל ראשי הבקר וכ-6.5% מכלל ראשי הצאן, וכל היתר נשחטו במקומות מאולתרים וללא פיקוח. במאי 2001 התקבל מידע ממשרד הבריאות, כי ביישוב בדרום הארץ פועלים כ-35 מקומות שחיטה בלתי חוקיים שבהם מתבצעת שחיטה של אלפי עופות, עגלים ופרות. השו"ט לא פעלו למיגור ה שחיטה הלא-חוקית ביישובים אלה.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2002 ציין משרד החקלאות, כי "השירותים הווטרינריים ערים להיקף ה שחיטה הלא-חוקית במדינת ישראל. היקף זה נגזר מאופי האוכלוסיה מחד, ומהמשאבים אותם מקצה הרשות למניעת ה שחיטה הלא-חוקית ולפיקוח עליה. אין זה מספיק לרצות להידמות למדינה אירופית מפותחת, צריך גם להשקיע בכך!". לדעת מנהל השו"ט, הפעילות הנדרשת למאבק ב שחיטה הלא-חוקית חורגת מתחום פעילותו הישירה ומצריכה התארגנות בין-משרדית ברמת מנכ"לים ובהשתתפות משרד החקלאות, משרד האוצר, משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, שלטונות מס הכנסה והמשרד לביטחון פנים. בדצמבר 2002 הודיע מנהל השו"ט, כי פנה למנכ"ל משרד החקלאות בבקשה ליזום פעילות זו.

באדיבות הוצאת כתר
הפרק הראשון מהספר שחיטה שחורה

1
העגלים היו שרועים על האדמה. ראשיהם היו שמוטים, רגליהם מקופלות. לצדם, על החול, נקוו שלוליות דם. הם הזכירו לה ברבורים, ודווקא הזנבות הקטנים ולא כתמי הדם הם שהפריעו לתמונת האגם שהתחוללה בראשה. היא העדיפה להסיט את מבטה ולהציץ ברוביק, שהזעיק אותה השכם בבוקר וביקש ממנה, מתנשף, שתגיע מהר, כי אולי עוד אפשר להציל כמה.

צינה, אשתו, הסתובבה כדי להיטיב לראות, בעינה האחת התקינה, אם הווטרינרית בוכה.

"את בסדר?" שאלה את רוצי, ושבה לבחון בעצמה את העגלים השחוטים, לא נבהלת מן המראה, שהיה קשה מן הרגיל, בין השאר בשל השמש החמה שקפחה על הגופות שעתיים וחצי לפחות. למעט מצמוץ קל, בלתי נשלט, בעינה הימנית, נראה כי המחזה לא הותיר בה סימנים.

"אני לא רואה מה אפשר לעשות אתם, הם כולם מתים, כל האחד-עשר," אמרה רוצי והרכיבה את משקפי השמש, מסתירה את עיניה האדומות. האור, שבאותו בוקר התחזק מוקדם מן הצפוי, הכאיב להן. כתמי הדם כמעט נעלמו מאחורי הזגוגיות הכהות, נטמעים בפרווה החומה של עגלי הסימֶנטַל המתים, שהתפרשו על האדמה כשטיח ישן. הם היו עלובים וכחושים גם לפני השחיטה, שיערה על-פי רגליהם הדקות. היא השתדלה לשמור על ארשת קפואה בשעה שניגבה את הזיעה ממצחה וקינחה את אפה, רוגזת על השילוב של צינון והזעה.

"רוצי, זה לא מחז-ז-זה בשביל אישה, מצ-צ-צטער שקראתי לך באיתורית. לא ידעתי שאת ז-ז-אתי שתבוא," גמגם רוביק, מסמן לה להתקדם לכיוון הבית.

"זה בסדר, אני מחליפה את גדי לא בתור קישוט, וכבר ראיתי חיות במצב גרוע יותר," השיבה רוצי, והתפלאה על הבלבול, כי דווקא היתה מסודרת והתקשרה לכל המנויים להודיע להם שבחודש הקרוב תיענה לקריאות האיתורית של גדי, וטרינר "התחייה", שטס לכנס בחו"ל בהתראה קצרה. הוא טען שאין שום סיבה שלא תחליף אותו לזמן קצר נוסף על תפקידה כווטרינרית בבית-המטבחיים. רוצי, שסברה שדווקא יהיה מרענן לפגוש במְגדלים ובפרותיהם בצד האחר של החיים, במקום שבו מבקשים להשאיר אותם כמה שיותר על הרגליים, לא דמיינה, גם לא בחלומותיה הפרועים ביותר, מחזה כמו זה שלפניה.

היא מיששה את צווארם והביטה בעיניהם הפקוחות, תוהה מה ראו מולם רגע לפני שנפחו את נשמתם. איזו נפש יכולה ליטול את חייהם כך סתם, ולהניח אותם לראווה על האדמה?

כל מי שהכיר את רוצי ידע שאינה בוכה. שנים לא הזילה דמעה. רגילה היתה לחשוב שעיניה כבר חזו בכול, והיו מיומנות, כשני שוערים למודי ניסיון, בהדיפת כל מה שלא היה לו מקום בתוכה. אבל שם, לנוכח העגלים, מצאה את עצמה בוכה. הדמעות גברו וזבו על פניה. היא ניגבה את לחייה הרטובות, מחתה את עיניה והסתובבה אל הזוג שעמד מאחוריה.

"כל-כך קט-ט-טנים," מלמל רוביק. "למה שמישהו יעשה את זה, לא חראם?"
"למה שמישהו ישנא אותנו ככה?" העלתה צינה שאלה שהתשובה עליה היתה ידועה ודאי גם לה. אפילו היא יכלה למנות, על רגל אחת, אלף סיבות.
"התק-קשרתי גם לאלברט שיפנה אותם, אבל רציתי שתבואי ותראי, אולי אפשר לה-צ-צ-ציל אותם."

"אני מצטערת על העיכוב," השיבה, "הכביש נחסם בגלל תאונת שרשרת. היה איזה עץ שנפל באמצע הדרך וגרם לכל הבלגן, אבל אתה מגדל פרות כבר מספיק שנים כדי לראות שפה אין מה לעשות. כלום לא יעזור."

"את מכירה אותו, פחדן כזה. נתן לי לבדוק ובינתיים כבר קרא לך. אם זה היה תלוי בי, לא היית מגיעה לכאן," אמרה צינה ומצמצה בעיניה, תוהה אם הווטרינרית שמחה לאידה.

כמו רבים אחרים, גם רוצי לא חיבבה את מי שהתהלכה בצרכנייה המקומית כטווס, בעלה המבוהל נלווה אליה כתיק צד, גורר עגלה עמוסה כל טוב. צינה, שהאמינה שהעמק נתון בכף ידה, נפנפה שנים רבות, בכל שעה ובכל מקום, במצבם הכלכלי המצוין, שהחל להידרדר בגלל קַטֶרֶת העור, שהביאה לידי חיסולו של הגזע המשובח שלהם. רוצי זכרה איך ערב אחד שב אביה הביתה, נישק את אמה, וצעק כמו מכריז על הולדת בן, "יש להם קטרת. אף פעם לא היתה פה קטרת. חכי, חכי."

"אולי בכל זאת כוס קפה או עוגת תפוחים?" שאלה צינה בחיוך שוחר רע, כאילו קראה לרוצי לפיקניק ולא לוודא את מותם של אחד-עשר עגלים. שתיים משיניה הקדמיות היו שבורות.

אף-על-פי שרוצי השתוקקה להרוות את צימאונה, שהעמיק עם התגברות החום, ולרכך את גרונה הדואב, סירבה להתעכב בחווה של צינה שבעיבורי נהלל; היתה צריכה למהר להגיע לבית-המטבחיים, וגם לא רצתה שבעלת החווה תבחין בבחילה שאחזה אותה, בחילה של מתחילים. היא הביטה סביבה. קומץ פרות כחושות נאבק בחום, שהתקרב בצעדים שקטים ובטוחים כריח רע מן הפה. עננה של מחלה ריחפה באוויר.

"מי אתם חושבים יכול לעשות כזה דבר?" שאלה את הזוג בנטוביץ', מרגישה את החריגה מתפקידה כקובעת מוות.

רוביק הניע את ראשו המצומק מצד לצד כעכבר מבוהל. "אי אפ-פ-שר לדעת, באמת שאי אפ-פ-שר. אבל את יודעת שעגלים לא רוצ-צ-צ-חים ככה סתם."
"מי אמר לך שזה רצח, אולי כמה ילדים השתעשעו על חשבונך?"
"אני יודע לז-ז-הות רוע כשאני רואה אותו," אמר והרעיד את שפמו הקטן. כמו את פרותיו, גם אותו גידל כי אמרו לו.

צינה הפנתה את גבה והתקדמה לעבר הבית, שהיה רחב ידיים ומוזנח. האם גם היא מבקשת להסתיר את סערת רוחה? אף-על-פי שהשחיטות היו, אחרי הכול, שגרת יומה, צינה כבר מיררה בבכי בעבר בגללן. לאחר שהתגלתה קטרת הבקר, לפני כעשרים שנה, ובעזרת נהלים מחמירים של מדינה מבוהלת, נאלץ עדר בנטוביץ' המפואר לעבור רובו ככולו שחיטה באמצע אוגוסט, שמאז כונה "הקיץ האדום של צינה". כמה שעות אחרי שזיהה פרופסור אריה הראבן את המחלה הווירלית - שדגימותיה נלקחו מפרה שעל פני עורה היו כיבים עמוקים ומוגלתיים, בשרה כמו נשרף מבפנים - יצאה הוראה חד-משמעית להשמיד, את מעלי הגירה שבחווה, למעט שתי פרות שנלקחו לבדיקות, לשרוף את הגופות ולחסן את העדרים במשקים הסמוכים. מאה ושמונה-עשרה פרות, שלושה-עשר כבשים ואיל אחד מצאו את מותם בתוך שעות ספורות. זו היתה אולי הפעם היחידה שבכיים של בעלי העדרים גבר על געיותיהן של הפרות המובלות לשחיטה. האש, מספרות הנשמות הטובות, בערה שמונה ימים כמו במעשה נסים.

על אף שצינה ורוביק מעולם לא טיפחו זן בקר באופן רשמי, פרותיהם, שמקורן בפרות דמשקאיות גבוהות ושריריות שפלשו לשטחה של החווה ב-1967, ואביה של צינה מיהר לאסוף, לפטם ולהשביח, היו ידועות בפי כול נודעו בפי כול בכינוין "פרות בנטוביץ'. הן נחשבו לבהמות החזקות, הדשנות והמשתלמות ביותר באזור. כספי הפיצויים לא יכלו להחזיר את שאבד, ומאז ספג עסק הבשר שלהם מפלות בזו אחר זו, עד שהפך לזיכרון מדמם.

"אין מה לעשות עם אלה. הם נשחטו במהלך הלילה. חוץ מזה, אין לי מה לכתוב בדוח," אמרה רוצי ביובש, הולכת בעקבות גבה הרחב של צינה.

"אחד מהם היה עוד חי, ב-ג-ג-לל זה רציתי שתבואי מהר," סיפר רוביק, שעדיין נראה מבוהל מהמוות הטהור שקידם את פניו עם שחר, ולכן גם ביקש להעבירו למי שמורגל בו.
"לא היה מה לעשות כשהגעתי. קאפּוּט," סיכמה. "וגם לכם אין מה לעשות אתם. להיפטר וזהו."
כששבה לדייהטסו הלבנה פגשה בבועז, יושב על מכסה המנוע, מנמנם כחתול סיאמי.
"ידעתי שזו את," אמר, "כבר הרבה זמן שלא ראיתי את הדייהטסו שלך כאן."
"מה שלומך?" שאלה והביטה בנער, שעינו האחת היתה כחולה ואטומה כמו זו של צינה, אמו, והשנייה מכוסה בתחבושת שכבר לא היה בה צורך.
הוא משך בכתפיו.
"אין אף רכב אחר בכל המקום הזה שנשמע כמו הגרוטאה שלך. בשביל זה באמת שלא צריך לראות," הוסיף, מכוון את מבטו לבטנה וכמו מסיר את חולצת הפלנל המשובצת, פותח כפתור אחר כפתור. רוצי שמה את ידה על שולי חולצתה, מבקשת להצניע את הכרס הקטנה.
"רד לה מהאוטו," צעקה צינה לבנה, "היא צריכה ללכת. לא הספיק שהבאנו אותה לפה סתם, בגלל אבא שלך והשטויות שלו?"
"מה, שאני אשאר לבד לראות איך מפַנים את הבהמות?" אמר בועז, מחייך מאוזן לאוזן.
"אתה בטח חושב שאתה מאוד מצחיק, אבל תעשה לי טובה ותפסיק עם הבדיחות החולניות האלה," צעקה צינה, ואז ריככה את קולה ואמרה, "אתה יודע שאני מאוד לא אוהבת את זה."

"להתראות, בועז," אמרה רוצי, מקנחת את אפה; הצינון שתקף אותה לפני כמה שבועות סירב לגווע, למרות עליית הטמפרטורות.

"נתראה," אמר וירד ממכסה המנוע כחתול מיוחם, מתעלם מהשקעים שהשאירו ברכיו.
כשהתרחקה רוצי לא התאפקה והציצה במראה, ראתה את הנער מותח את גופו הגמיש. החיוך שעל פניו גרם לה לתהות אם שׂחק לעצמו כי לא שיער שהיא צופה בו, או אולי חייך אליה כי ידע שהיא מביטה בו. גם דרך המראה נראה לרוצי שבועז יפה התואר, בנם היחיד של צינה ורוביק, מצליח להפשיט אותה במבט אחד. אין דבר גרוע מהתפשטות לאור היום, ידעה. אפילו בעיתון הנשים ששמוליק מנוי עליו, בעיקר בשביל מדור האוכל, הנפלא לדבריו, ולא בשביל כל השטויות שמסביב, נכתב בטור "מלכת הצפון" - שלפעמים היא קוראת בשביל להעביר את הזמן, וגם כי מוצאת חן בעיניה הנחרצות של שורת היועצות שנאספו מפינות חמד ברמת הגולן ומרשות לעצמן לקבוע מה יאה ומה לא - גם שם נכתב שהעירום אינו יפה בכל שעה ולכל אחד. ואף-על-פי שלא נתלתה במשפטי מחץ או התנחמה במידע גס שתכליתו לספק את ההמונים - בסופו של דבר הרי היתה אשת מחקר ולא נערה רגשנית - לפעמים דווקא הניסוחים האלימים חדרו אליה, והיא הפכה בהם פעם אחר פעם, לועסת אותם מכל הכיוונים עד שנעשו למחשבותיה שלה.

העיוורון של בועז בן השמונה-עשרה היה בעיניה שילוב חד-פעמי של גנטיקה ומקריות. כמו אמו וכמו סבו לפניו, נולד עם עין אחת מתפקדת ורואה ועין שנייה מוטלת כפגר בגופו. זר לא היה יכול לגלות את הנכות הזעירה, אך רוצי, שחלקה בעצמה חיים עם בעל מום - הרי לשמוליק שלה כבר עשר שנים לא היתה רגל - ידעה מה ממה נובעת הטיית ראשם לצד שמאל. ואילו משרד הרישוי לא ידע דבר וחצי דבר על הבעיה. איש מהם לא טרח לדווח עליה, כי "רק פראיירים מסתובבים בצ-צ-צ-פון בלי אוטו".

רגע אחרי שקיבל את רישיון הנהיגה החל בועז להסיע את העדרים ממקום למקום, מביא חדשים ומסלק נפלים. כך מצא את עצמו מוליך את אסון חייו במו ידיו - אבשלום, פר יוקרתי שחציו מגזע סימנטל, שמקורו בעמק הסים שבשווייצריה והידוע בבשרו המשובח, ומקור חציו האחר עלום אך מבטיח גנטיקה מושלמת, פרי גידולו ומחקרו של פרופסור צבי מנדלבאום.

צינה ורוביק קיבלו את הפר לפרק זמן מוגבל - חודש ימים - מחוות ראש הממשלה במסגרת יוזמת סיוע פרטית לחווֹת במשבר. "מלמעלה עד למטה, מאילת ועד החרמון, נעזור לעם לעבור את המשברון," חרז המנהיג באחד מנאומיו. הזוג הנרגש ביקש למהר לשחרר בשדה את הפר, שהוכתר בתואר "פר ההרבעה המצטיין של השנה" ושמשקלו, למרות גילו הצעיר, עשרים ושניים חודשים, היה תשע מאות קילוגרם והיקף אשכיו חמישים סנטימטר. שלושים פרות שדופות המתינו לפלא, מייחלות להרבעה מוצלחת ולעגלים משובחים.

עייף מליל שתייה בפאב "פרה אדומה", שפשף בועז את עינו הרואה והתניע את רכבו. השור המוצלח, שנדחק בתוך משאית קטנה זמן רב מן הצפוי - בין השאר בשל הפקקים הארוכים שנוצרו בגלל ביקורם של ראש הממשלה ובנותיו בחווה המהודרת - רקע ברגליו השריריות.

כשהגיעו צינה ורוביק לביתם, לאחר שהשתרכו שעתיים וחצי בפקק שנמשך עד צומת קיסריה, וביקשו לבדוק כיצד ועל מי התמקמה תקוות המרעה החדש, מצאו את בנם היחיד שרוע על בטנו, מעולף. משהפכוהו הבחינו שדם קולח מעינו האחת, הרואה. הפר המצטיין נשאר במשאית הפתוחה, מביט באדישות בכבשׁ שהשתפל החוצה כלשון, מסרב לרדת לקרקע הבטוחה. על פרסתו האחורית בהקו אגלי דם.

סיפרו שצינה מיהרה למטבח, לפני שהכעס יתפוגג, ובזמן שבעלה נשא את בנו בשתי ידיו עלתה למשאית ובידה סכין לחיתוך שניצלים. לא עזרו תחנוניו של רוביק שתחשוב על העתיד הוורוד שהיא קוטעת ועל הקנס שיקבלו, ושזו בסך הכול חיה, שלא יודעת מה היא עושה. צינה קרעה את צווארו של הפר בתנועה אחת, ומילאה את הטנדר בנוזל שהיה מיוחס אמנם אבל אדום כמו של כל כלב.

© כל הזכויות שמורות לכתר הוצאה לאור

שחיטה שחורה - שחר מגן


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים