 | ||||||||||||
|
יתומים
|
||||||||||||
חזור
בשתי הנובלות המרכיבות את הספר(אחי הצעיר יהודה, יתומים) שכל אחת מהן היא תמונת- ראי של בת-זוגה- מערער מאורע לא-צפוי את הקו הישר והרגוע של השגרה המשפחתית, מפַלֵש אותה אל החוץ של המדינה הקשה ומתסִיס תהייה על זהות ועל ישראליות בשוליים של הארץ. בשתיהן מצוי ברקע זמן אחר, של עבר ב"גטו הלבן", המרוקאי, אלא שבנובלה "אחי הצעיר יהודה" ה"שם" הזה שותק וכבוש, ואילו ב"יתומים" הוא גורם מרכזי בעלילה: גיבור הסיפור מנסה לגרד ולגעת בשכבה הזאת ש"בטח נמצאת בתוכו". בלילה שבין היום השני לשלישי של "יתומים" נעלמת רחל, אשתו האהובה של שמואל המספר, בלי להשאיר הסברים, אחרי שבמשך שבועיים שכבה מקופלת על הספה בסלון, שאליה הפילה את גופה כמו מסוממת. |
|
|||
"אשתי כנראה חלתה", פותח שמואל את סיפורו, ולדעתו הוא "דואג לה וחושב עליה ראשונה לפני כולם". אך מה חלקו במחלה המוזרה של אשתו?
ואיך היא מתחברת לו עם "הבלגן האדיש בזמן מעורער ובימים לא בטוחים" של הפיגועים ב-2002? ומה ניסה לעשות לה בלילה השני, כשהיה שיכור חביב עם נעימוּת בידיים המבוסמות? ולמה הוא מרגיש שכל זה מתקשר ל'ידיעתו' שסבתו, במרוקו, "ביצעה מעשה עם סטייה", ו"קידמה את המוות" של סבו, בשל 'התנגדותה' לציונות שלו?
אבל הדרמה הזאת, שיכלה לפרנס טלנובלה, מוסטת כאן אל מאחורי הקלעים, ובמרכז הסיפור עומד נסיונו של שמואל להתחבר אל שני ילדיו הקטנים, שאינם יודעים שהוא לא "אבא של פה", ולקלוע אל משהו שהיה "בזכרים ובגברים הנכונים" של הגטו הלבן הצפון-אפריקאי. אשתו רחל, אף שבאה בגיל ארבע ממקום זר באירופה הקרה, נקשרת לדידו בשטיפת-המוח השקופה של הישראליות, ועד שתחזור, אם תחזור, עוד יוכל לעשות עם הילדים הרבה כל-כך...
לעומתו, המספר הנער של "אחי הצעיר יהודה" אינו יודע דבר על העבר של הוריו בצפון-אפריקה, המושתק בבית. הוא רק חש שמשם כוחם להבין את החיים בלי רעש ולקבל הפתעה כמו משהו טבעי ונורמלי, "כאילו שאין אצלם זעזועים והם יודעים לחיות רק בקו ישר". המקום היחיד שלו-עצמו הוא שכונה שלא קורים בה הדברים הרציניים של המדינה. כעת, אחרי בחינת הבגרות, הוא ממתין ברִיק נעים לצבא המתקרב אליו.
שיאשר את ה'נורמליות' שלו, יכניס לו שינויים בכוח, ימשוך את החיים שלו "לאמצע" ויקבע מי יגמור את חייו במלחמה. פחדי הגיוס של הנער השמנמן ש"הספורט שונא אותו", וכניסתו המהוססת אל 'המרכז' של הזהות הגברית, מוסטים בנובלה אל 'הסכנה' שמאיימת לפתע על אמו: "קרה נס במשפחה" ואמו נכנסה להריון בגיל חמישים ושתיים. הגיוס לצבא מתערבב עם הדמיונות שיש לו על הילד החדש, "אחיו הצעיר יהודה", עם כל המשמעויות הישראליות של הצירוף הזה.
העולם של סמי ברדוגו, שבו הדיבורים בין הדמויות מצומצמים, ובמקומם באות העיניים,הוא חגיגה של מוחשיות עזה. הפואטיקה של השוליים מחייבת לשון אחרת, שבה המופשט הופך מוחשי, התחושות מבוּזָרות מן ה'אני', יוצאות לעצמאות, ונתקלות בדמויות מבחוץ. בלשון המוּתקת הזאת אומרים: "השניות הנרדמות מתפוגגות ממני"; "המתח בירושלים ובתל-אביב מתרגל מהר אל החיים ואל האנשים"; או, "כל ריח וטעם שהכינה היו אדישים לאף הקטן והזוויתי שלה". כזה הדיבור השקט, כמו עלה שנתלש מעץ וקיבל זמן קצר משל עצמו.
"יתומים" הוא ספרו השלישי של סמי ברדוגו (1970), קדמו לו: ילדה שחורה ( בבל, 1999), ככה אני מדברת עם הרוח : רומאן (הקיבוץ המאוחד, 2002)
יתומים מאת סמי ברדוגו בספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, עורכי הספר: מנחם פרי, יהודית קציר, על העטיפה ג'וליאן שנאבל, 196 עמודים.
יתומים - סמי ברדוגו
| ||||
|
| ||||
| ||||
| ||||
| ||||
 | ||||
ספרים
|
כתב עת - ספרים
|
teekicks
|
רמקולים
|
טיולים מאורגנים לסין
|
סמיוטיקה
|
רואי חשבון
|
רמות
 | ||||
|
||||
 | ||||
 |
 | ||||
ספרים חדשים, פברואר 2010:
ספרים חדשים, ינואר 2010:
|
||||
 | ||||