Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2006  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים בדצמבר 2006       חזור

קליפות שקופות
מאת: אוריס גרוס

ההוצאה:

כרמל

באסופה קליפות שקופות מכונסים עשרה סיפורים. על רקע היום יומי והשגרתי, בחיפוש מתמיד אחר שקט, רוך וחמלה, בלשון שהיא פעמים יבשה וקשה ופעמים מנחמת, חודרות עיניה של המספרת מבעד לקליפה, מבעד למעטפת ואל מתחת לעור.

'אני אומר לאביגיל שאני רוצה ללמוד לשחות בברכה מלאה במים וריקה מאנשים. לבד! עמוק בתוך המים, מתחת לרעש של המחשבות, מחכה לי שקט. כשאני צולל בתוך הברכה שבאמבטיה אני פוגש אותו. צולל, והעיניים שלי שצובעות את המים בשחור, נעצמות, והצבע מתחלף, כמעט כחול'. (מתוך כחול)

אורית גרוס, חיה בתל אביב. לימודיה האקדמאים כוללים ספרות, פסיכולוגיה, טיפול באמצעות אמנויות, ופסיכותרפיה.

קליפות שקופות
שתפו אותי

עבדה במשך שנים כתרפיסטית בתנועה במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, לימדה והדריכה בתכניות הכשרה למטפלים באמצעות אמנויות, פרסמה מאמרים בכתבי עת ופרקים בספר בשפה אחרת (הוצאת מודן, 2005). כיום עוסקת בפסיכותרפיה ובכתיבה, חיה ועובדת בתל אביב, נשואה ואם לשלושה.

רק בשנים האחרונות החלה לכתוב פרוזה. פרסמה סיפורים קצרים בעיתון 77 ובקשת החדשה. בשנת 2003 יצא לאור ספרה הראשון סיפורים מאחורי הגב בהוצאת כרמל. הספר זכה בפרס שרת החינוך על ספר ביכורים.קליפות שקופות (הוצאת כרמל, 2006) הוא ספרה השני.

פיסת אור
פיסת אור ריצדה על הקיר שליד העריסה.

במטבח גמרה סמדר למשוח לק אדום על ציפורני אצבעות ידיה ורגליה. משייבשו היא קמה מכיסאה, החדירה את כפות רגליה לקבקבים ומזגה מים רתוחים אל תוך בקבוק שבתחתיתו אבקה לבנה. כשנשקו המים לצוואר הבקבוק, חדלה. היא הביטה בשעון שעל הקיר, נטלה מכסה ממשטח השיש ויצאה אל החדר שבקצה המסדרון. אצבעה האדומה סתמה נקב זעיר בפטמה, וידה ניערה במרץ את הבקבוק. בטרם נכנסה אל החדר, ריססה על גב ידה טיפות אחדות, מצמידה אליהן את לשונה.

התינוקת שבעריסה, למעט נשימותיה שהיו שטוחות ומהירות, שכבה בדממה. אולי עצמה לרגע את עיניה, אולי נמשך מבטה כמגנט אל הפס המחבר בין החושך ובין האור שזרח על הקיר, אולי זיהתה את נחשול נקישות העקבים שהתעצם עד שפסק, והמתינה.

במרכז החדר, כמו בכל בוקר, ישבה עמליה על כורסה נטולת מסעדי יד ורקמה. עיניה ננעצו פעם בעריסה ופעם בקצה סדין לבן שחיפָּה על שיפולי בטנה ורגליה. אצבעון מוכסף עיטר את אצבעה הימנית, והיא רקמה בשולי הבד אותיות בודדות בחוט לבן.

שנים שהיא רוקמת אותיות חסרות צבע על סדינים ומגבות.

ארבע שעות חלפו מאז ההאכלה האחרונה. בדיוק ארבע שעות מהפעם האחרונה שסמדר הרתיחה מים, מזגה אותם לכוס מדידה מזכוכית, הניחה אותה להצטנן על אדן החלון במטבח, הכניסה שלוש כפיות גדושות באבקה לבנה לתוך בקבוק, יצקה עליהן את המים המצוננים ויצאה מהמטבח, מחזיקה ומנערת את אותו הבקבוק, או אחר כמותו, להאכיל את מעיין, שהייתה שקטה, כמו בכל שעות האכלה האחרות.

'בוקר טוב!' קראה ונכנסה לחדר.

עמליה הנהנה בראשה.

'אימא, שוב את תופרת בחושך! למה את לא פותחת את התריס? כבר שעות שהשמש זורחת!' סמדר הציבה את הבקבוק סמוך לכפות הרגלים הזעירות שבעריסה.

'נו, כל בוקר אותו עניין', הרימה את עיניה מהבד, 'סבלנות סמדר, סבלנות. תני לה להתעורר בקצב שלה, כשמתאים לה'.

'בוקר טוב מעיין, זמן לקום'.

'אפילו לבכות שהיא רעבה את לא נותנת לה. מחליטה רק לפי השעון במטבח', ודקרה את הבד במחט זעירה. 'תינוקת שלא בוכה זה אולי נוח, אבל זה מאוד לא בריא! באמת שלא יקרה אסון אם מדי פעם היא תתעורר כשתרצה, ולא כשאת מחליטה'.

סמדר ניגשה אל התריס שסגר את פתח המרפסת ומשכה ברצועה.

'חכי סמדר, חכי'.

כתמים של חושך. כתמים של אור. בוהַק. פתחים מתכווצים. פתחים נסגרים.

'לא חבל על העיניים? גם ככה את מתלוננת שהראייה שלך כבר לא משהו'. וגלגלה את הרצועה עד תום.

בהירות מסנוורת שטפה את החדר.

לחסום! להדוף! לכווץ!

'אימא, תרימי לרגע את הראש מהסדינים שלך ותראי איזו שמש נהדרת מחכה בחוץ'.

סמדר חזרה לעריסה, רכנה מעליה והסירה את השמיכה הורודה.

ידיים זעירות נזרקו אנה ואנה.

משבים כהים. עננה גוהרת. צל נופל.

'בוקר טוב נסיכה!'

עיני תכלת נפערו ונלכדו בעיגולים ובקווים הישרים בפניה של סמדר, וחיוך דק הופיע על פני התינוקת.

'ראית? גם אליי מחייכת הנכדה שלך. בת חודשיים וכבר מחייכת!' הפנתה את ראשה אל התופרת.

'כן, עדיין מחייכת', לחשה, לא מרחיקה את מבטה מקצה הסדין.

'ולמה שלא תחייך? חיים טובים יש לה. כולם מכרכרים סביבה, מטפלים בה בכפפות של משי. אפילו את התריס את לא פותחת כאן, חס וחלילה תתעורר הנסיכה משנתה השלווה!' אמרה והניפה אותה מהעריסה.

נופלת. נזרקת ללא כיוון. נשמטת.

ראשה כשל לאחור וסמדר תמכה בו. בידה השנייה אספה את הבקבוק, צעדה לכורסה הפנויה, התיישבה, רגליה משולבות, משעינה את הפלומה הבהירה על זרועה, וקירבה את הבקבוק לשפתיים הסגורות.

לחץ. כובד על פתח מהודק.

השפתיים פושקו ופטמת הסיליקון הוחדרה אל תוך חלל הפה.

'כל יום ארבע או חמש ארוחות זהות. לא נמאס לך?' סמדר הביטה במניפות הארוכות שנחו על עיניה העצומות. 'היום, קטנה, נגוון, עוד כמה לגימות ואת גומרת עם הבקבוק ונלך למרפסת. להשתזף! את זה בחיים הקצרצרים שלך עוד לא עשית. גם את סבתא נזמין. מה את אומרת?'

מעיין לגמה באטיות.

'לא תודה, סמדר. אני לא זקוקה לצבע, ולה זה בוודאי לא נחוץ', מחתה עמליה.

'קצת צבע לא יזיק כאן לאף אחת', פסקה סמדר. 'במיוחד לה!'

רעמים מתקרבים. פה סתום. מחנק.

'לראות יום אחרי יום את הבהירות שלך, זה כבר יותר מדי בשבילי. נכון שלאבא שלך זה אף פעם לא יותר מדי, היה רוצה לשמור אותך שקופה כזאת, לתמיד. בובת חרסינה צלולה הוא קורא לך. אבל אני שׂבעתי מהעור המחליא הזה, עכשיו נצבע אותו, נארגן לך עור חדש'.

מעיין ינקה בכבדות.

'הוא מביט בך ומסתנוור. "תראי סמדר איזו עדינות נולדה לנו! ילדה עם עור דקיק, שכמעט אפשר לראות דרכו". בפנים זורחים הוא מצביע עלייך ומסביר לי. "זה טוב או רע שהיא ככה?" אני שואלת אותו, מחכה לגזר הדין. "זה לא טוב וזה לא רע, זה פשוט מיוחד במינו. עור כזה יפה לא ראיתי אצל אף אחת!" '

'מה את לוחשת לה כל כך בשקט?' שאלה עמליה, פניה מבוהלים.

'אני מספרת לה סיפורים, שלא תהיה לה ארוחה משעממת', צִחקקה, שלפה את הבקבוק, בחנה את תחתיתו, ניערה, דחפה לפה והביטה בשארית הנוזל.

'אוף, נוזל לך', וניגבה את הסנטר בפיסת בד. 'מאז שנולדת הוא לא מפסיק לדבר עלייך! לא רוצָה לשמוע יותר על העור המופלא או על החלקוּת הנעימה שלך. מבינה, קטנה? את ישנה בעריסה והוא על ידך, עומד, מביט בעטיפה השקופה שלך. את מתעוררת והוא רץ להרים אותך, מוכרח לחבק אותך, אוכל אותך עם העיניים שלו'.

מעיין חדלה לינוק.

'מה קורה לך? עכשיו את סתם מחזיקה את הבקבוק. הפסקת?'

ושוב ינקה.

'הגוף שלו על ידי אבל המחשבות שלו אתך. שוכב ומחכה לרחש שיעלה מהעריסה ומיד עוזב את המיטה. "סמדר, הפסדת שלא ראית איך פקחה את העיניים שלה. הפסדת", הפסדת! הוא אומר לי. בטח שהפסדתי. והוא בשלו, מתפעל איך יצאה לנו תינוקת כל כך בהירה, כמו החוטים של המתים, ותמיד הוא מביט בצבעים הכהים שלי כאילו התשובה נמצאת שם. שואה קטנה ולבנה הבאת עליי. נו, מה קורה לך היום? נתקעת? תזדרזי, תגמרי כבר, את מבזבזת זמן יקר!'

מועקה חונקת. להחזיק, להשהות.

'לפני שאת מוציאה את מעיין אל המרפסת, צריך לסדר לה מקום מוצל'.

'לא אימא. לא אל הצל אני מוציאה אותה. מספיק צל יש בדירה הזאת שלך. עכשיו נצא החוצה אל המרפסת'.

'מה קורה לך? זה לא בריא!'

'את צודקת. זה לא בריא שבעל רואה רק את הצבעים של הבת שלו. זה יהיה עניין פשוט מאוד. נכהה את העור שלה וככה נטשטש את ההבדלים. כמו פעם, בעמוד לילדים בעיתון של יום שישי, ליד התשבץ. זוכרת שישבנו וחיפשנו את ההבדלים בין שתי תמונות זהות? תמיד נתת לי לסמן. עכשיו שמצאתי את ההבדלים, נמחק אותם!'

'סמדר, מה את מקשקשת?'

'כאילו שאת לא רואה אימא. להשחיל חוט בתוך קוף של מחט זעירה את רואה מצוין, אפילו בחושך, אבל מה שקורה כאן עם אבישי את לא מבינה!'

'רגע אחד לא רואים אותך או את הצבעים שלך ואת נפגעת. יותר גרועה מתינוקת'.

'סוף סוף גמרה לאכול'. סמדר הניחה את הבקבוק הריק על הרצפה סמוך לכורסה.

מלאוּת. עייפוּת.

'עם קצת מזל תחרבני עכשיו ונצא למרפסת בלי לדאוג שתלכלכי את הסדינים של סבתא'.

עמליה הזדקפה ממקומה, מניחה את מלאכת הרקמה על הכורסה והתקרבה אל השתיים.

'תני לי, אני אחזיק אותה. מספיק עם השטויות שלך!'

'עכשיו אנחנו יוצאות וגם את מוזמנת. קצת צבע רק יוסיף לך', וטפחה קלות על לחייה הימנית. 'מי יודע, אולי תגלי שאפשר לרקום גם מחוץ לחדר והבדים שלך ישתזפו קצת'.

טַלטלה. ניעה קצובה באיֿשקט.

'מתי תקלטי שהיא קטנטונת? רק בת חודשיים!'

'כן, והרבה יותר חכמה ממני. נו, נו, תגידי, תגידי כבר ונצא', נופפה סמדר בתינוקת.

רעידה מתמשכת. אוושת פרפורים.

עמליה סובבה אליהן את גבה, מרחיקה את פניה שהאדימו.

מאז שבה סמדר מטיול ממושך במזרח הרחוק עם בן זוג ובטן קמורה ועד שנסעה במונית לבית החולים ללדת את מעיין, נאלצה עמליה לצאת אל המרפסת הזאת פעמים רבות. בעיקר בלילות. כשקולות עונג לא מרוסן פרצו מחדרו של הזוג, היא חיפשה מפלט. בתחילה, כשהתדפקו הריגוש והטלטלה על הקיר המשותף בין החדרים, הייתה מכווצת את גופה מתחת לשמיכות, מחפשת בכף רגלה את האותיות המחוספסות שבשולי הסדין, אותיות שלה ושל בעלה שנפטר כשסמדר הייתה בת שש. אך הקולות ניקבו וחדרו מבעד לבדים ולסדינים וחוררו את עורה.

'די סמדר! את מעירה אותה!' שמעה את ניסיונותיו חסרי האונים של אבישי להרגיע את בתה הסוערת, ואז נשמע פרץ צחוק מרושע והפוגה רגעית שבסופה: 'אל תדאג, אין כאן מי שיתעורר. אימא ישנה עם המתים הרקומים שלה ושום דבר לא יעיר אותה'. בחפזה הייתה גורבת גרבי צמר, דוחסת את רגליה לתוך נעלי בית מרופטות, מתעטפת בחלוק מגבת לבן שקיבלה משלוש חברותיה ליום הולדתה השישים, מושכת אחריה שמיכת צמר, נדחפת למרפסת, לא מדליקה אור, מתיישבת על כיסא פלסטיק, מוציאה מכיס החלוק מחט שהודקה לפיסת בד קורדרוי, חושפת מבעד לפתח החלוק את ירכה החלקה, מסרטטת בחודה של המחט את אותיות בני משפחתה, ומוחקת, פרחים באגרטל, ומוחקת, ודובונים וארנבים לתינוקת שתיוולד, ומוחקת. בבוקר שלמחרת, במקלחת, הייתה מגלה שריטות דהויות.

כשנולדה מעיין חזר השקט ללילותיה. התינוקת לא בכתה והזוג חדל להתעלס.

'אולי תחכי עוד יום ואני אקנה שמשייה עם שוליים רחבים?' ניסתה.

'שתחסום את השמש? אז מה הטעם?'

עיניה של עמליה צנחו.

'תני לי אותה ואת תסדרי לך מה שאת צריכה שם בחוץ'. עמליה הושיטה את ידיה, וסמדר העבירה אליה את התינוקת.

ריח אחר. ריח מחזיק.

'תורידי לה את החיתול, כבר בטח עשתה. מריחה משהו?'

'לא, כלום'.

מהארון בחדר משכה סמדר שתי שמיכות צמר.

'את רוצה לשבת על כיסא או גם על הרצפה? לנכדה שלך אני פורשת שמיכה ועליה סדין מהערמה של אלה שלא באו לקחת, שלא יגרד לה, ובשבילך?'

עמליה השכיבה את מעיין בעריסה על גבה.

'הכול תקלפי ממנה, גם את החיתול. אני רוצה שתהיה עירומה, שהגוף שלה יספוג קצת צבע ושלא יהיו הבדלים בין מה שגלוי ומה שמוסתר'.

ידיה של עמליה צנחו על החזה הזעיר. מעיין חייכה אליה. אצבעות הרוקמת ניתקו את שורת הלחצנים שבחזית הבגד. ראשונות השתחררו הרגליים שצהלו באוויר. החיתול היה ספוג בשתן. אחרונות השתחררו הזרועות.

עירומה בעריסה, ידיה ורגליה נעו במרץ.

'פעלתנית שכמותך', המתיקה לה וליטפה ברוך את לחייה.

'נו, איפה אתן? הכול כבר מוכן', נכנס קולה אל החדר.

היא עטפה את מעיין באחד הסדינים שהמתינו לתוספת רקמה, הצמידה אותה אל גופה וחצתה אל המרפסת.

עטופה. מבוצרת בחום.

'הנה, תניחי אותה פה. נתחיל על הגב'.

סמדר ישבה על הבדים הפרושׂים, מסמנת באצבעה האדומה על השמיכה. עמליה התכופפה והניחה את החבילה העטופה שסמדר מיהרה לפתוח.

בוהַק. סינוור מחריש. הצפה דוקרת.

'אולי כדאי למרוח קצת קרם הגנה? הרופאים ממליצים, במיוחד שזאת חשיפה ראשונה'.

'שום קרם, אימא. נשחים אותה טבעי, כמו חציל על מחבת, דקה על הגב, פליפ פלופ, דקה על הבטן, ושוב פליפ פלופ על הגב, ומיד על הבטן. שיהיה שווה בין שני הצדדים. בדיוק כמו שאת מטגנת אותם'.

בעֵרה משייטת. נגיעה צורבת.

'את רואה, היא שקטה. לא מתלוננת שחם לה מדי'.

עמליה שמה את כף ידה על הבטן החשופה.

'את לא צריכה לדאוג לנכדה שלך. היא עוד לא רותחת'.

אגלי זיעה בקעו על פניה ועמליה הביטה בשעון שעל פרק ידה.

'מספיק! זה יותר מדי! אפשר לראות שהיא רותחת , וקצת צבע העור שלה בוודאי קלט'. הניחה יד על כתפה של סמדר. 'בואי, בואי ניכנס, ומחר, אם תרצי, נחזור לכאן'.

'לא! מה פתאום! עברו רק כמה דקות מאז שהתחלנו. תני לה לספוג! אין מה למהר, היא כבר אכלה ויש מספיק זמן עד הארוחה הבאה, תירגעי'.

לאטום. להתכווץ.

'עכשיו את הגב'.

סמדר הפכה אותה על בטנה.

גב שקוף ומקומר נחשף לראווה.

יללה דקה בקעה מפניה החתומים ופילחה

את כובד החום שרבץ

על מרפסת השיזוף.

כמו סליל שנפרם

התארכה היללה, וככל שנמשכה, התעצמה.

'היא בוכה, סמדר, היא בוכה! לא טוב לה', רכנה מעליה.

'מצאה לה זמן ליילל. דווקא עכשיו! לרגע יוצאים אתה מהחדר והיא מייללת!'

להדוף. לחדול.

מחבקת אליה עטפה אותה בסדין.

להתאבן.

נוזל רך וחם בקע מפי הטבעת. כאחד החוטים העבים שעמליה מעולם לא רקמה בהם הסתלסל פס חום לאורך רגליה, זחל וטיפס במעלה גבה, נכרך סביב צווארה, נזל והתפשט על ידיה ופניה, כיסה כל פיסת עור חשופה.

להיאטם.

מתחת לסדין התעטף גופה בקליפה כהה שהתקשתה, ולעמליה נדמה היה שהיא מחייכת אליה, אטומה.

© כל הזכויות שמורות לכרמל הוצאה לאור

קליפות שקופות - אוריס גרוס


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים