Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים ביוני 2007       חזור

אש זרה
מאת: עמוס אריכא

ההוצאה:

ספרית מעריב

ערב ההחלטה הגורלית על ההתנתקות מרצועת עזה, כשברקע נשמעים איומים על חייו של ראש הממשלה, מגויס מחדש יעקב זיו, בכיר במוסד שפרש לגמלאות, לחיזוק חגורת האבטחה סביבו.

זיו משוכנע ששורה אחת במסר שהעביר איסר מנדלסון, הרב הנערץ של המתנחלים - "אסור שיהודי ירים יד על יהודי" - היא קצה החוט במזימה שנרקמת במחשכים.

עלילת המותחן "אש זרה" מתנהלת בכמה ערוצים בו זמנית. שיאה במרדף חובק עולם, בו הופך הצייד - מחסל שכיר של הקג"ב לשעבר - לניצוד, והניצוד הופך לצייד המתכנן עבור טרפו מלכודת מושלמת.

אש זרה
שתפו אותי

ספרו הראשון של עמוס אריכא, "הכומתות השחורות", שהביא את סיפורם של טירוני תותחנים בימיו הראשונים של צה"ל, פורסם בתחילת שנות החמישים (כשאריכא היה בן 21 בלבד), עורר שערוריה גדולה ואושר לפרסום רק עם התערבותו האישית של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. הספר הפך לרב מכר, ומהדורה מתוקנת ומעודכנת שלו הופיעה בשנת 98'.

מאז פרסם עמוס אריכא רומנים ומותחנים רבים שהתמקדו בדמויות ממערכת הבטחון. חלקם זכו להצלחה רבה בעולם, ביניהם "פניקס" (1979), "שעת הליצן (1981), "מסע אל הקץ" (1984) ו"הגמל המעופף" (1987). עוד פרסם אריכא ספרים לבני נוער, מחזות, וציורים שחלקם משולבים בספריו. עמוס אריכא הוא בנו של הסופר יוסף אריכא.

אש זרה מאת עמוס אריכא בהוצאת ספרית מעריב, עורכת: רונית ליברמנש-ורדי, עיצוב עטיפה: יורם נאמן, יעל רשף. 487 עמודים.

נובמבר 2004 | 1.
הטלפון של יגאל שדות סוכן מוסד שנמנה עם אנשי השגרירות הישראלית בפריז השיג את יעקב זיו, גימלאי זקן מבכירי המוסד, בשעה שש בבוקר יום שלישי, תשעה בנובמבר. זיו לגם קפה מריר כשהוא רובץ כהרגלו בכיסא הנכים המיוחד שלו בו השתמש ברוב שעותיו בבית. טכנאי של המוסד שיפר במרוצת השנים את הכיסא, התקין בו מנוע חשמלי ואיפשר לזיו להפעילו בתנוחות שונות, להרימו ולהורידו כרצונו; אפילו להתאימו לשיעורם של אותם שני כיסאות תלת-רגליים צרים וגבוהים שהיו סמוכים למשטח השיש הצמוד לחלון חזית ביתו, דרכו נהג להתבונן בנעשה ברחובו הצדדי והשקט בצהלה. כשהיה יוצא מהבית היה דודיק עוזרו מעלה למסחרית שלו את הכיסא דרך הדלתות האחוריות. אבל בדרך כלל בהיותו מחוץ לבית התעקש לדדות כשהוא מסתייע בקביו. זקיפות קומתו נחשבה מאד בעיניו.

פעם, לפני שנפצע ואיבד רגל וחצי כפי שתאר את מצבו כשנדרש לכך, נהג לשבת על אחד משני הכיסאות בצדה של מירה אשתו המנוחה כשהיא מעיינת בעתון 'דבר' שלה והוא ב'הארץ' שלו; היא צוחקת מקריקטורה של אריה נבון והוא משל יוסף בס. משהתאלמן ובתם עברה לדירה משלה נותר לבדו בבית הקטן ולאחר הפרישה שנכפתה עליו לפני שלוש שנים כשמלאו לו שבעים, התמכר לעיון בעיתונים, להקשבה לתוכניות פטפטת שונות ברדיו ולצפיה בטלויזיה, בעיקר בחדשות. כאילו אסור היה לו להחמיץ שמץ ידיעה מהנעשה. אחרת חש עצמו באמת כנכה שחייו מאוסים.

הברקה אחת שלו שסייעה להחזירו לשרות לעוד איזה פרק זמן, היא שהצילה אותו משקיעה איטית למלכודת סופנית של זיקנה מנוולת. ההזדמנות האחרונה שנקלעה לפניו איפשרה לו להפגין את יכולתו כרב-אמן הנוהג לפעול מאחורי הקלעים של אלמוניות וחשאיות גמורה. אבל עדיין, בכל בוקר הקפיד ללגום את הקפה הראשון שלו מול חלון המטבח כמו בחייו עם מירה אהובתו, כאילו היא ממשיכה לשבת בצדו.

כששמע את הצלצול התובעני של הטלפון עדיין עיין ב'דבר המערכת'. מבלי לגרוע את מבטו מהעתון הפרוש לפניו לחץ על כפתור מערכת ההגברה שנועדה לשחרר אותו מהצורך באחיזת טלפונים, וגידף באכזבה כשהמערכת הבלתי-צפויה בזמן האחרון שוב לא הגיבה, והוא נאלץ למשוך אליו את השפופרת. מחמת שמיעתו שלקתה בשנים האחרונות הוא זיהה רק לאחר רגע את קולו המנומנם של יגאל שדות.

"ערפאת נגמר לפני שעות אחדות," דיווח יגאל בקול מנומנם.

"אתה בטוח?"

"סופי," אישר יגאל, "ראיתי אותו בבית החולים והוא היה מת לגמרי." תשובה אופיינית, חשב זיו. היגאל הזה באמת הוכיח את אמיתות ההמלצה החמה שהיתה עליו. בן-אדם בעל קשרים מפתיעים. יכול היה להגיע כמעט לכל מקום שנדרש ובלבד שישיג את שלו. יותר שלמד להכיר אותו על-פי מבחן התוצאות יותר היה זיו שבע רצון מצירופו ליחידה המיוחדת שבימים אלה ממש השלים את הקמתה בעזרתה של נעמי רגב, המתאמת בין לשכת ראש הממשלה לקהילת המודיעין, שהזינה אותו במידע מפתיע ומדאיג ביותר. חייב היה לה תודה עמוקה על שהציתה בתוכו מחדש את הרצון לעשות עוד משהו, בשביל אותה מדינה שלו, שאהב אותה עד כלות רק מתוך הרגל מחורבן.

"בתקשורת אין אפילו רמז של הודעה רשמית על המוות הזה," הוא העיר והוסיף בערבית, "כול כאלב ביג'י יומו."

יגאל השמיע צחקוק רך. "זה מפני שמבחינת אשתו סוהא, בשלב הזה טוב ערפאת מת חי מערפאת חי מת."

"במלים אחרות עוד לא ניתקו אותו ממכונת ההנשמה. אז ההצגה נמשכת?" זיו הדליק סיגריה, פלט עשן ומילמל משהו על אשתו של ערפאת שעושה כרצונה. כמעט שבועיים עברו מיום שהוציאו את הראיס, חולה ומבולבל מהמוקטעה ברמאללה, והעבירו אותו בבהילות לבית החולים הצבאי 'פרסי' בפריז.

"עוד איך נמשכת," יגאל שדות גיחך. הצוות הרפואי בבית החולים המשיך להסתיר את האמת כדרישתה של סוהא שבחסות פטרונה נשיא צרפת זרתה אימים על כל מקורבי הראיס. הפארסה הלכה והקצינה כל עוד סוהא לא סיכמה את פרטי חלוקת שלל הירושה הגדולה בינה לבין הרשות הפלשתינאית.

בעוד שדות משלים פרטים על הדרך בה הצליח לחדור לבית החולים למרות השמירה ההדוקה, המשיך זיו לעיין ב'דבר המערכת' שהתמקד בשאלה אם בעקבות מותו הצפוי של יאסר ערפאת ישנה ראש הממשלה את תוכניתו להתנתקות חד-צדדית מרצועת עזה, שחייבה עקירת ישובי גוש קטיף. התוכנית התסיסה את הארץ כאילו ירד עליה אבל כבד. האווירה העכורה שהתעבתה מיום ליום הזכירה לזיו את הימים הדחוסים שקדמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. גם הפעם נתגלו במקומות שונים סיסמאות הקוראות לחיסולו של ראש הממשלה. כרזות ענק בנוסח 'רבין מחכה לך', נתלו מעל גשרי הכבישים המרכזיים.

אפילו רבנים רודפי-תורה היו שותפים להתלהמות המסוכנת, וארסיותם נקלטה בקרב חוגים שמסוגלים היו להוציא מתוכם רוצחים אידיאולוגים והחשש לשלומו של ראש הממשלה התגבר, בעיקר נוכח חולשת האגף לאבטחת אישים שסבל מחסרונו של כוח-אדם מתאים. על רקע אותה הסתה ארסית ובעידודה של נעמי רגב נפגש זיו לבקשתו עם ראש הממשלה - חברו מילדות - והציע לחזק את מעגלי האבטחה האישית שלו באמצעות גיוס לשרות-חירום של סוכנים מהעבר, שניתן יהיה להפעילם גם בנושאים שונים שיצוצו על רקע השבר הגדול. חיזוקו של השב"כ בימים אלה, כך טען, הוא משימה לאומית.

"אני הראשון שאחזור," הבטיח זיו.

הוא לא שכח את חיוכו הדק של ראש הממשלה שהעלה את ענין גילו המופלג, ולא היסס להזכיר לראש הממשלה שהוא עצמו שהיה בן שבעים ושבע מבוגר ממנו בארבע שנים ואיש לא שואל אותו אם הוא כשיר. אבל כמובן שלא היה זה רק ענין של גיל מפני שראש הממשלה התייחס בעיקר לנכותו שהחמירה עם השנים. ואילו הוא רטן כי הנכות הזאת שמעולם לא עצרה את פעילותו המסועפת עד לפרישתו, לא תעצור בעדו גם הפעם; ראשו נשאר מבריק כשהיה.

הפציעה המקוללת שראש הממשלה הזכיר אותה אירעה במלחמת ששת הימים, בשישים ושבע. הג'יפ שלו עלה על מוקש והוא איבד רגל אחת מעל לברך, ואילו את השניה שהתרסקה מתחת לברך הצליחו רופאי תל-השומר להציל, אך השימוש בברך היחידה היה מוגבל וכפי שזיו נהג לומר כמלגלג על עצמו, שהיא תקועה בישבנו כמו מקל הליכה מחורבן שאי-אפשר לעקמו אלא רק לשוברו.

"משכתי את זה עד גיל שבעים," הוא אמר לראש הממשלה, "עד שנהייתי מוצג מוזיאוני שנשאר בשירות פעיל. לא רע לגמרי לקיטע מסוגי. אבל מגיע לי להמשיך כשמדובר בך ובי."

עלה בידו לקבל את הסכמת ראש הממשלה בנחיצות הגיוס המיוחד הזה, בעיקר כשהזכיר את המוני המדליפים לימין הקיצוני מתוך משרדי הממשלה בלי יוצא מהכלל, ולא התבייש להתמקד בעובדה שאפילו לשכתו של ראש הממשלה הפכה יעד ראשון במעלה לכל המדליפים. נוצר מצב מסוכן שסיכומי כל דיון חשוב שהתקיים וכל החלטה שהתקבלה בחדרי חדרים הגיעו מיד להנהגת המתנחלים ביהודה ושומרון, ומשם קצרה היתה הדרך להעביר את תמציתם גם לקבוצות קיצוניות ביותר, להן היתה רק סמכות עליונה אחת, הרב הגאון איסר מנדלסון מבני ברק.

בעיקר הוטרד זיו מאותם אלה שכונו פותחי הדלתות, אלה שהיו נכנסים ויוצאים בלשכת ראש הממשלה כעושים בביתם, כפי שנעמי התלוננה. לא היתה דלת אחת נעולה בפניהם. הבולט שבהם היה אותו סשה רשבסקי יקיר המתנחלים, שנחשב בעל מעמד מיוחד בחוגי הימין המשיחי ובן בית מקובל בחצרו של איסר מנדלסון. שמו של רשבסקי היה מוכר לו עוד לפני עשרות שנים, כשפעל בשנות השישים המוקדמות כסוכן בכיר של המוסד בשגרירות ישראל במוסקבה. רשבסקי היה אז נער, מצעירי הסירובניקים המקורבים לאנדרי סחרוב פעיל זכויות האדם. אלא שמקור נוסף שלו ונכבד עד מאד בעיניו, אישר את חשדותיה של נעמי ואף חיזק אותן בהצביעו על הקשר ההדוק שבין רשבסקי עם המאפיה הרוסית, האוליגרכים המיליארדרים, ומעל לכל אלה עם האיש שבקרמלין, שדחף להחזיר לרוסיה את מעמדה הבכיר במזרח התיכון שאבד לה בימי התפרקותה של ברית המועצות.

יכולתו של רשבסקי לגייס סכומי עתק מתורמים ברחבי העולם לטובת המתנחלים הקנתה לו בקרבם עמדת השפעה נדירה עד שנחשב כמלך בגדודו. אבל המקור של זיו ציין כי האינטרפול ומשטרת ישראל מנהלים חקירה מסועפת לבקשת הבנק העולמי, שהתמקדה ברשבסקי בחשד שההתרמות שימשו לו כיסוי להלבנת מיליארדים של דולרים שחורים שהוברחו על-ידו מרוסיה לסניפי בנקים בישראל ומשם הופצו למוקדים נוספים בעולם. במקביל טען אותו מקור שרשבסקי תומך בכספים רבים בישיבות קיצוניות ובמימון פעילותם של מקורבים לארגוני טרור יהודי ולא רק מסיבות שנובעות מאהבת ההתנחלות. אמרו כי על רקע זה היה גם יוצא ובא בחצרו של הרב איסר מנדלסון, שתמך בקבוצות האלה, ביניהן שתיים שנודעו בשאיפתן לפגוע במיתחם הקדוש בהר הבית, אלחרם אלשריף, ולזרז הקמת בית המקדש השלישי.

לעתים חשב זיו על רשבסקי במושגים של עכביש ענק הטווה רשת שמקיפה עולם ומלואו. לעתים חשב עליו כעל נחש ארסי שצריך לרוצץ בהקדם את ראשו. נעמי שיכנעה אותו שחקירה מקיפה וחכמה סביב רשבסקי וכספיו עלולה להפתיע במידע בעל חשיבות, ואולא אף לחרוץ את גורל ראש הממשלה. זו היתה דרכו של זיו מכבר. להניח אצבע על נקודה שאחרים התעלמו ממנה.

סביב נקודת מוצא זאת הוא החל מהרגע הראשון להגביר את פעילותו תוך הקפדה כמעט מוחלטת על מידור יחידתו מהמערכת, במגמה לבלום הדלפות, או כפי שאמר - לכבות במהירות ניצוץ ראשון של בערה מסוכנת. לצורך זה הפך את ביתו הפרטי בצהלה למטה היחידה חסרת השם והזיהוי. ראשי מערכת הביטחון שצריכים היו להיות מודעים לקיומה - בעיקר משום שהתבקשו להגיש סיוע שידרש על-ידו - כינו אותה מאז בפשטות, 'יחידת זיו' ולא יותר. רוב האנשים שרתם לענין נחשבו לגיוסי חוץ. רק בודדים מאלה שהומלצו על-ידי נעמי במהלך הקמת היחידה, היו פעילי מוסד ושב"כ שאי-אפשר היה בלעדיהם ומהימנותם היתה מוכחת מעל לכל חשד. בין אלה נמצא יגאל שדות, הסוכן מפריז שהתבקש על-ידו לאתר את המלון בו נהג רשבסקי להתגורר בהיותו בפריז. שדות איתר את המלון ברו-דה-ריבולי וכעת שאל אם ידוע לזיו מתי רשבסקי עומד לצאת מהארץ.

"אף פעם אנחנו לא יודעים. חמקמק כמו צלופח. חשבתי שאתה תברר אם יש רישום הזמנה בבית המלון שלו," העיר זיו.

"אין ולא יהיה רישום כזה ב'הוטל דה ניס'. הסוויטה שלו נשכרה על בסיס חודשי ועומדת לרשותו בכל רגע."

"גם כאן הוא מחפה על כל צעד שלו," ציין זיו, "אנחנו יכולים לדעת על יציאתו רק כשזה קורה. הוא מחזיק בכרטיס פתוח לכל יעד ולכל טיסה. אבל בנתב"ג יש לנו עיניים ואוזניים. כשאדע משהו אז תדע."

"זה לא ג'וב לאיש אחד, יעקב..."

"תקבל עזרה," חתך זיו, "בקרוב."

שדות שנודע בכינוי 'עכבר העיר' משום שאיש לא הכיר כמותו את פריז שאינה גלויה לעין, היה במחצית שנות השלושים שלו והג'וב הרשמי שלו היה עוזר לנספח לתרבות. הכיסוי הזה של יגאל שדות התקבל היטב בקרב הישראלים בפריז בגלל היותו משורר וסופר מוערך. זיו מעולם לא שכח את התרשמותו הראשונה ממנו: למך לכל דבר; מתהלך היה כשראשו הגדול נוטה קצת לצד כתפוש מחשבות וקרחתו שפגעה בו בתחילת שנות העשרים שלו התפשטת במהירות לאחור, היכן שצימח רעמה של שיער בגוון חום-צהבהב עד לכתפיו המכונסות. את האיש הזה החליט זיו שהוא צריך להפקיע לרשותו לאיזה זמן, ושיקדיש את כל זמנו לשליח שקבע לפריז בכדי לדבוק ברשבסקי. מהרגע הראשון לא הצטער על ההשתדכות הזאת. שדות ראוי היה לכל עזרה שביקש.

במרוצת היומיים הבאים השלים זיו את צירופם של עוד מספר אנשים וקיווה כי יעלה בידו להחזיר לאותו תלם את אביתר בנדור האיש בו בטח כאילו מדובר בו עצמו. אביתר היה חניכו מהעבר הרחוק שהחליף את עולם הביון בעולם האוניברסיטאי. לא פעם, עד לפרישתו של זיו לגימלאות הוא נהג לגייסו לעונות קצרות, כשנזקק למישהו שמסוגל לשמש כרגליו, אבל גם בעל ראש כשלו. הפעם מחמת עיסוקיו בפתיחת תערוכה חדשה בגלריה האמנותית של אוניברסיטת תל-אביב אותה ניהל בשנים האחרונות, ניסה אביתר לדחותו. אבל הוא לא הרפה ממנו ושיתף אותו בכל חומר שהתקבל ביחידה בכל שלבי הקמתה, והתקרב ליעד כשביקש ממנו זמן קצר לאחר חצות בלילה שבין יום רביעי לחמישי, אחד-עשר בנובמבר, להגיע בבוקר לנתב"ג ולקבל פני עמיתה ותיקה מהסי.אי.יי., נינה פוסטר שתגיע מהתחנה שלה בשגרירות ארצות-הברית בלונדון. פיתיון שאביתר בלע אותו בתענוג.

"היא קודמה לתפקיד המקשרת בין הסי.אי.איי. לבין קונדליסה רייס," הסביר זיו, "במלים אחרת עוזרת אישית של שרת החוץ, אחרי שקולין פאוול ישחרר את הלשכה שלו. נינה תהיה האגף האמריקני שלנו, אם אין לך התנגדות."

הלגלוג הדק של זיו נקלט היטב אצל אביתר. זיו היה זה ששלח אותו לסייע לאמריקנים באיתור מקורות מידע חדשים בלב עיראק לפני מבצע 'סופת המדבר', ואשת הקשר שלו עם העמיתים האמריקנים היתה נינה, אז עדיין סוכנת שטח כמותו. במרוצת השנים שלושתם שיתפו פעולה באירועים נוספים ועל הידידות ההדוקה הזאת בנה זיו.

"בסדר, אגיע לנתב"ג," אמר אביתר ולאחר הרהור קצר, הוסיף את מה שנעם לזיו לשמוע: "אני משער שזה אומר שאני בפנים."

"אמרת אז אמרת," סיכם זיו.

את יתר שעות הלילה עשה זיו ליד מכתבתו בחדר האורחים. הוא חזר ועבר על המבנה של היחידה, ציין את המשימות ההתחלתיות ורשם בצידן את שמות האנשים שחשב למתאימים איש על-פי סגולותיו ונסיונו. בכוונתו היה ליצור רשת צפופה ככל שניתן שתקיף את מלוא פעילותו של רשבסקי, והוא ידע בכל דקה היכן הם נמצאים ובמה הם מתמקדים.

דקות אחדות לפני השעה שש הוא שמע בגלי צה"ל שעדנה בר-יותם, מראיינת בכירה, עומדת לראיין שר בכיר בקשר להודעה רשמית על מותו של ערפאת שהתפרסמה רק לפני זמן קצר, למרות שסיים את חייו לפני יומיים. בהודעת המוות שהוציא דובר בית החולים 'פרסי' לא היה כל חידוש מבחינתו של זיו, אבל בהמשך הוא מצא ענין מיוחד באיזכור שהיא גם תראיין את הרב מויש יבין, מקורבו של הרב איסר מנדלסון. רק לפני ימים אחדים עורר מויש יבין סערה כשרמז בהופעה בטלוויזיה בשמו של הרב הישיש שאדם העומד לעקור יהודי מביתו, חל עליו דין מוסר ואינו ראוי לזכות באריכות ימים, ודי לחכימא ברמיזא לשטיא בכורמיזא, כך סיים.

זיו תהה מה עוד נתכוון לחדש יבין בשמו של מנדלסון וחשב שהוא צריך לשתף בידיעה הזאת גם את אביתר, בגלל הקשר ההדוק בין הקיצוניים המוטרפים האלה לבין רשבסקי שנחשב לשר האוצר שלהם. מרגע זה התייחס לאביתר ככלי מרכזי בסבך התוכניות שרקם.

לא רק הוא בלבד חזר מהכפור.

© כל הזכויות שמורות לספרית מעריב הוצאה לאור

אש זרה - עמוס אריכא


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים