Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים באוקטובר 2007       חזור

מסעות בנימין השלישי וסיפורים אחרים
מאת: מנדלי מוכר ספרים
The Travels of Benjamin in the Third and Other Stories - Mendele Moykher Sforim

ההוצאה:

עם עובד

שלום יעקב אברמוביץ', מנדלי מוכר ספרים, היה לקלאסיקון כבר בחייו: "הסבא הגדול" של הספרות העברית המודרנית וגדול הסטיריקנים שקמו לה. סופרים והיסטוריונים נוהגים לציין את תרגום סיפוריו הראשונים מיידיש לעברית כרגע שבו נולדה מחדש הספרות העברית.

תלמיד חכם ופורץ גדר, משכיל ואוהב טבע, מבקר אכזר של הקיום היהודי ובעל רחמים, מתקן "הנוסח" העברי החדש ומסתייג מן הפתרון הציוני – כל הניגודים הללו רוחשים בכתביו וגועשים בהם.

מחלומותיהם של קבצנים ומייסוריהם של גדולי הדור, מן הבוץ של בטלון וכסלון צרף את הפרוזה שלו, שהיא דחוסה כשיר ומתפרצת בצחוק ובבכי.

מסעות בנימין השלישי וסיפורים אחרים
שתפו אותי

אולם קריאה בכתביו של מנדלי אינה רק מחווה לסבא הגדול. הפרוזה החכמה, המורכבת ומלאת ההומור והברק שלו נקראת גם היום בהנאה אדירה, ומוסיפה לעורר הרהורים על מקומו של האדם בעולם.

סדרת "הקלאסיקונים" של הוצאת עם עובד גאה להציג לראשונה בעברית מהדורה חדשה של כמה מסיפוריו הגדולים – ובראשם הנובלה "מסעות בנימין השלישי" , הכוללת גם הערות, ביאורים ואחרית דבר מקיפה. באמצעות מהדורה זו יוכל הקורא הישראלי לגלות מחדש את העברית המופלאה והעשירה כל כך של מנדלי, ולהתלוות אליו בהרפתקאותיו.

מנדלי מוכר-ספרים (שלום יעקב אברמוביץ, 1836–1917)
מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע מוכר ספֿרים) הוא שם-העט של שלום יעקב אברמוביץ', מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

מנדלי נודע בכינויו "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית. הוא היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו.

אברמוביץ' נולד בשנת 1835 או 1836 בקאפוליה, לאביו, חיים משה ברוידא, שהיה אחד מתלמידי החכמים המובילים בעיירה קאפוליה, עיירה קרובה למינסק (כיום בבלארוס). הוא זכה לחינוך יהודי מוגבר מהרגיל בתלמוד תורה ולאחר שהתייתם מאביו ב-1849, למד בישיבות בטימקוביץ' סלוּצק ווילנה שבליטא, וספג הרבה מהווי היהודים שם, שהשתקפו לאחר מכן ביצירותיו. לאחר שנתיים בסלוצק חזר להתגורר עם אמו שנישאה מחדש בינתיים, בכפר הקטן מיילניק. בערך בגיל 17, החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעברית מליצית ועל נושאים תנ"כיים.

בהמשך נסע אברמוביץ' לדרום רוסיה עם דודתו, בנסיון להתחקות אחרי בעלה הנמלט. חוויות אלה שימשו בסיס לספרו הנודע ביותר ביידיש פֿישקע דער קרומער - פישקֶה החיגר. בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה קמיניץ פודולסקי - Kamianets-Podilskyi, שבאוקראינה המערבית, שם גם הושא לתקופה קצרה לאשה שהתגלתה כחולה פסיכיאטרית. בתקופה זו פגש את המחבר המשכילי אברהם בר גוטלובר, שהשפיע על יצירתו. גוטלובר שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים, הדריך את מנדלי הצעיר שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו ספרות, מתמטיקה ומדע, גרמנית ורוסית, עבר בחינות הוראה ואף עבד כמורה בבית הספר שבעיירה. בתקופה זו חיבר את חיבורו הראשון שיצא בדפוס: מכתב בדבר החינוך שהודפס בעיתון המגיד.

בתחילת דרכו בשנות השישים של המאה ה-19 הרבה לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). הוא תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית בוטאו בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים ובעיבודים ותרגומים ליידית מן הספרות המסורתית.

מבחינה ספרותית, היה קשור למסורת המשכילית ולספרות ה"תחיה הלאומית". יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. עם זאת, יצירותיו ביטאו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני ביקר גם את היהודים המשכילים על מגמת ההתבוללות שלהם.

היה פעיל בעיתונים יהודיים של זרם ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. זו הייתה הסיבה לכתיבתו בעברית וביידיש לסרוגין, עד למותו באודסה בשנת 1917 בגיל 82. מקור: ויקיפדיה

מסעות בנימין השלישי וסיפורים אחרים בהוצאת עם עובד בשיתוף עם אמנות לעם, מאת: מנדלי מוכר ספרים ערך העיר והוסיף אחרית דבר: בני מר, ציור העטיפה: June Afternoon, Konstantin Rodko עיצוב הספר: אפרת ניר, 286 עמודים.

מסעות בנימין השלישי, הקדמה ופרק ראשון | מנדלה מוכר ספרים

אמר מנדלי מוכר-ספרים:

יתברך הבורא וישתבח היוצר, שהוא מנהיג את הגלגלים בעולמות העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ומבין לכל הליכותיהם. אין לך עשב שאין לו מלאך, שמכהו ואומר לו: "גדל!" ואם עשב כך, קל-וחומר בן-אדם, וקל-וחומר בן-בנו של קל-וחומר אדם מישראל. אין הדיוט קופץ בראש, אין שוטה נעשה פלא-יועץ, ואין עם-הארץ – חסיד ובור – משכיל אצלנו, אלא עד שכל אחד ואחד מהם המלאך שלו מכהו וכופאו להיות מה שהוא. אף קבצנינו, ארחי-פרחי שלנו, מלאכי-השרת מכים אותם ואומרים להם: "פרו-ורבו, קבצנים! בית-יעקב, לכו – וחזרו על הפתחים!"...

כל זה לא אמרתי אלא בשביל לספר לכם, רבותי, מעשה באדם מישראל, שהרים רגליו והלך על פי הדיבור למדינות-הים ואיים רחוקים מעבר להרי-חושך ועשה לו במסעיו שם גדול בכל עמי-הארץ.

כל כתבי-העתים בלשונות בריטניה ואשכנז היו מרבים לספר בשנה שעברה את החדושים והנוראות שנתגלו על ידי בנימין, יהודי פולני, בדרך נסיעתו הנפלאה למדינות המזרח. תמה, תמה! קראו, הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו – אחד היהודים, בריה קלה זו, שאין בידו כלום, לא כלי-זין ולא מכונות וכלי-אומנות אלא טליתו ותפליו ותרמילו על שכמו בלבד, יזכה לעלות ברגל לאותם המקומות, שאפילו תיירים בריטניים מהגדולים והמפורסמים שבהם לא הגיעו לשם מימיהם!...

וכתבי-העתים בישראל שמחו על השמועה הזו כמוצא שלל רב ומקום היה להם להתגדר בו כל ימות השנה. יצאו ומנו את כל החכמים שקמו בישראל מזמן אדם הראשון עד ימינו אלה, הוציאו במספר צבא הנוסעים, מן הנוסע בנימין הראשון, בימים ההם, לפני שבע מאות שנה, ועד בנימין השני עם כל המון הנוסעים עתה בזמן הזה, ובכדי להפליג גדולתו של בנימין זה, בטלו אגב, כנהוג, את כל שאר חבריו כעפרא דארעא ואמרו: אין אלו אלא כנופיא של נודדים בטלנים, שכל עיקר נסיעתם הוא לחזור על הפתחים, וכקוף בפני אדם בפני בנימין שלנו, בפני בנימין השלישי, הנוסע האמיתי הזה. המליצו עליו ועל הספרים, הכּוללים ספורי מסעותיו, במקרא הידוע: "לא בא כבושם הזה", ואמרו פה אחד: "ברוך יהא מי שידבנו לבו להעתיק את האוצר הנחמד של מסעות בנימין, הנמצא בכל לשונות הגוים, גם ללשון קדשנו. תזכה נא גם נפשם השוקקה של אחינו היהודים לטעום מעט מיערת-הדבש, ההולך ממקור ישראל, ותאורנה עיניהם".

ואני מנדלי, שכל כונתי תמיד להועיל לאחינו בני ישראל כפי מעוט כחי, לא יכלתי לכבוש את רוחי ואמרתי: עד שאחינו הסופרים, אשר קטנם עבה ממתני, יתעוררו מתרדמתם להעתיק את כל ספורי מסעות בנימין מתחלתם ועד סופם ולזכות בהם את ישראל, אשתדל להדפיס מהם לפי שעה קצור המסעות. ובכן אזרתי כגבר חלצי ויגעתי, אף על פי שזקנה קפצה עלי ותש כחי, לא עליכם, להוציא מתוך אותו האוצר הגדול ענינים טובים ומועילים לבני ישראל ולספר אותם בלשוני, על פי דרכי. הייתי מרגיש בנפשי כאלו רוח ממרום כופאני, מכה ואומר: "הקיצה, מנדלי, צא צא מאחורי התנור! לך ומלא חפניך בשמים מאוצרות בנימין ועשה מהם מטעמים לאחיך, כאשר אהבה נפשם!" ובעזרת הנותן ליעף כח קמתי ויצאתי והכינותי מטעמים, והריני משים אותם פה לפניכם. אכלו, רבותי, וישישו בני-מעיכם!

פרק ראשון – מי הוא זה בנימין, איזהו מקומו
ואיזה הדרך עבר עליו הרוח לנסוע למרחקים

"כל ימי" - כך מספר בנימין השלישי בעצמו - "כל ימי נתגדלתי בק"ק בְּטָלוֹן, דְמִתְקְרֵיא טוּנֶוְיַדֶבְקֶה, בה היתה הורתי ולידתי, בה למדתי ודעה קניתי, ובה נשֹאתי, למזל טוב, את זוגתי הצנועה מרת זלדה תחיה." בטלון היא עיר קטנה באחד המקומות הנשכחים מרגל אדם, ודבר אין לה כמעט עם היישוב, וכשיזדמן לשם פעמים אחד מעוברי דרך, משגיחים לו מן החלונות ומציצים מן החרכים, משתוממים ומשתאים: מי הוא זה ומאין זה, מה לו פה ומי לו פה, וּלְמה נתכוון בביאתו? מפני שבִּיאָה בְּעלמָא בלא כלום אי אפשר; וכי לחינם נושא אדם את רגליו והולך ובא על לא דבר! מסתמא יש דברים בגו, ואין המקרה הזה אומר אלא דרשני - הבה נתחכמה לו!.. והנה המולה וקול דברים ובטלונים נאספים - זה בא בחוכמתו וזה בבקיאותו בהוויות העולם, ולהשערות וסברות אין קץ.

ישישים עומדים ומספרים לדוגמה מעשה בפלוני ופלוני שנזדמנו לקק"ם בשנת כך וכך. מנבלים את פיהם במִלֵּי דִבְדִיחוּתָא, שהשתיקה יפה להן. הגברים מחזיקים איש בפאת זקנו ומשׂחקים; זקנות עושות עצמן כועסות וגוערות בְּהַלֵּצנים בנזיפה וגיחוך כאחד; נשים צעירות משפילות ראשן, יד לפה ושׂוחקות בתרועה.

השיחה בעניין זה מתגלגלת מבית לבית, ככדור של שלג, ובדרך הילוכה היא מתגדלת יותר ויותר עד שהיא מתגלגלת ובאה ללשכת אחורי התנור בבית המדרש, לאותו מקום שהוא מקלט לכל מיני שיחות וסודות בעסקי משפחה, במִלֵּי דִֹשְמַיָא ובמִלֵּי דְעָלְמָא - בענייני המדינות, בְּשׁוּמת עושרו של קורח ורכושו של רוטשילד ושאר הנגידים המפורסמים, ובסיפורי מעשיות על עשרת השבטים ועל "היהודים האדמונים" וכיוצא בהם - ושם יעיין בהם וַעַד מיוחד של בטלנים יהודים בעלי צורה, שמפקירים נשיהם ובניהם ועוסקים בכל העניינים הללו באמת ובאמונה, שלא על מנת לקבל שכר על טִרחם ועמלם, אפילו פרוטה אחת.

מלשכת אותו בית דין של מטה העניינים הולכים פעמים ועולים לבית דין של מעלה, על האצטבה העליונה בבית המרחץ, ונחתכים שם במוֹתָב פני העיר ובעלי הבתים החשובים. התּוֹגָר כמעט שלא היה נפגע פעם אחת בישיבה של מעלה זו, ואלמלא פרקליטים אחדים שהיו לו שם אותה שעה, מי יודע מה היה בסופו, ורוטשילד העלוב אף הוא כמעט שלא הפסיד בעניין רע ממון הרבה, כדי עשרה או עשרים מיליון, ונעשה נס ונתגברה החמימות על האצטבה העליונה בהיסח הדעת, והיתה שעת רצון לְזַכּוֹת אותו בריווח מרובה של אלפי-אלפים אֲדוּמים בבת אחת!

ובעצמם בני העיר בְּטלון רובם ככולם אביונים גדולים וקבצנים נוראים, לא עליכם, אבל הכל מודים שהם אביונים שמחים, קבצנים טובי לב, ובעלי-ביטחון משונים. כשאתה שואל את הבטלוני: רבי יהודי, במה אתה עוסק וממה אתה ניזון? הוא עומד מבולבל ואינו יודע מה להשיב.

ולאחר שנתיישבה דעתו עליו הוא משיב לך בגמגום כְּהַאי לִיֹשָּׁנָא:

- ניזון, ממה אני ניזון, למשל? הבל הבלים! יש אלוהים, אומר אני לך, למשל, היושב וזן את כל בריותיו בטובו הגדול. מזון לא חסר ואל יחסר לנו, אומר אני לך, למשל.

- אף על פי כן עִסקך במה? איזו אומנות או פרנסה מן הפרנסות בידך?

- יהי שם ה' מבורך. אני, כשם שאני לפניך בקומתי וצביוני, למשל, מתנה טובה יש לי מאת השם יתברך: פִּרקי נאה וקולי נעים! והריני עובר לפני התיבה ומתפלל "מוּספים" בימים הנוראים באחת העיירות בסביבה זו. מוהל אומן אני ונוקד מצות שאין דוגמתי בעולם, ופעמים מזווג זיווגים מזווג אני, גם אחוזת עולם לי - כמו שאתה רואה אותי, למשל - מקום לשִבְתי בבית הכנסת.

אגב יש עמי בביתי - יהא נא הדבר כמוס עמנו - מעט משקה, למשל, יי"ש למכירה, שממשיך לי שפע פּוּרְתָּא, גם עז חולבת לי, אל תשלוט בה עינָא בִּישָׁא, ואף היא תשפיע לי מעט מִדַּדיה, וגם יש גואל קרוב לי בסביבה זו, איש אמיד ואדם חשוב, ואף הוא חונן ונותן, באונס או ברצון, וחוזר ונותן בשעת הדחק. וחוץ לזה אני אומר לך, למשל, הבורא יתברך שמו הוא אב הרחמים וישראל רחמנים בני רחמנים, אומר אני לך, למשל, ומה יתאונן אדם חי?..

אף על זה ראויים הבטלונים לשבח, שהם שמחים בחלקם ואינם מן המהדרין כל כך באכילה ובהלבשה. אפילו אם הקפּוֹטה של שבת, למשל, קרועה ומדולדלת ושוליה מזוהמים בטיט - אין חוששין לכך, העיקר שהיא

בגד משי ומַבְהֶקֶת, ואם היא נעשית כִּכְברה קרעים-קרעים בכמה מקומות והעור מציץ מהם, מה אכפת לנו, ולמַאי נָפְקָא מִנֵּה? מי פתי יעמוד ויסתכל בזה? ולא יהא זה כ"פּיאַטֶס" - במה גָרַע כוחו של עור הגוף מעקבות מגוּלין, וכי תפּוח עקבו של אדם לאו עור ובשר הוא? פת קִבָּר ותבשיל של גריסין למי שיש לו - סעודה מספקת וטובה היא, ואין צריך לומר "חלה" של סולת נקייה עם צלי "רוֹסְלְפְלֵייש" בערב שבת, למי שזוכה לכך, זהו ודאי מאכל מלכים, שאין בעולם יפה ממנו.

וכשאתה עומד לפניהם ומְספר, למשל, בשאר מטעמים ומיני מזונות, מלבד דגים ורוטב וצלי-קדירה ולֶפֶת, הרי דבריך נראים להם תמוהים ומשונים, וכל אחד מלגלג ואומר - עורבא פרח, כּוֹי פרח באוויר והטיל ביצה! חרוב שניטל לברכה בחמישה-עשר בשבט זהו אצלם המשובח בפירות הארץ, שאין כיוצא בו. כיוון שרואים אותו - זכר ארץ ישראל לפניהם בא, מסתכלים ומסתכלים בו ונאנחים, עיניהם ליָהּ ואומרים: "הוי, ותוליכנו, אבינו אב הרחמן, קוממיות - קוממיות בכל דקדוקיה וכוונותיה, לארצנו - שהחרובין מאכל עִזים שם..." ומעשה באדם מישראל, שהביא פעם אחת למקומנו תמר, ויהי לפלא; והיו כל בני העיר, למקטנם ועד גדולם, רצים לראותו.

נטלו את החומש והראו בו באצבע, שהתמר, תמר זה, כתוב בתורה! אַטּוּ מִלְּתָא זוּטַרְתָּא היא, זה התמר הרי הוא מארץ ישראל!.. הִביטו לו - וארץ ישראל נצנצה במחזה לנגד פניהם: הנה עוברים את הירדן! הנה מערת המכפלה! הנה קבר רחל אמנו! הנה כותל מערבי! הנה טובלים ושולקים ביצים בחמי טבריה! הנה עולים על הר הזיתים, אוכלים חרובים ותמרים עד בלי די, ונותנים לתוך הכלים מלוא חופניים מעפר הארץ!.. אוי, אוי, היו נאנחים, ועיניהם מקור דמעה.

אותה שעה - כך מספר בנימין - "היו כל הבטלונים רואים את עצמם כאילו הם בארץ ישראל ומרבים לספר בביאת הגואל. נִמנו וגמרו, שיום השישי לְהַקדוש ברוך הוא לאחר חצות הרי זה בא! שוב היה מעשה בשוטר העיר, שבא מקרוב על משמרתו, והיה נוהג שררה על הציבור ביד רמה: הביט אוון ב"יַרְמוּלקוֹת" של שני יהודים ופרע את ראשם; יהודי אחד נעשה על ידו קצוץ-פאה; בני אדם כשרים, שהמנוּול מְשכם לאותם המבואות... בחצי הלילה, נלכדו בידו, בדקם ומצא את כתבי-תעודתם פסולים; עִזו של יהודי אחד נתפסה בגזרתו על שקפצה ואכלה גג של תבן חדש - ובשעת הדחק הזו עמדה כנסת הגדולה של הבטלונים בבית המדרש ודחקה את הקץ, ובאה בטענה ואמרה: עד מתי, ריבונו של עולם, יהא שַׂר של ישמעאל שולט בעולם? ומתוך כך באו לידי דברי שיחה על עשרת השבטים ואמרו: מה טוב חלקם ומה נעים גורלם שם, באותם המקומות הרחוקים - שם, שם... גם את היהודים האדמונים, את בני משה, לקחו והעלו על הבמה והפליגו לספר במעשי תוקפּם וגבורתם. ממילא מובן, שגם אֶלְדָּד הַדָּנִי היה זכור לטוב. באותה שעה נכנס בי הרוח ועורר התשוקה לנסיעתי, שהיתה הולכת ומתגברת בי מיום ליום.

לשעבר היה בנימין מצומצם בעולמו, כאפרוח זה בתוך הביצה, או כתולעת זו שקובעת דירתה בתוך החזרת. כסבור היה שמחוץ לתחומה של בטלון הוא סוף העולם, ואין חיים טובים ונעימים כמו במקומו.

סבור הייתי - כך בנימין אומר באחד מספריו - שאין ראוי לו לאדם לבקש עושר וגדולה יותר ממה שיש לו לְהַמוכסן בעירנו. אטו מִלתא זוטרתא היא, דירה נאה כבית-דירתו וכלים נאים ככלי-תשמישו: מנורת נחושת ארבעה זוגות; מנורת המאור אחת ובעלת שישה קנים משוקדים, כפתור ונשר על ראשה; שתי קדרות נחושת וחמש מחבות נחושת; קערות בדיל מבהיקות, מסודרות שורות-שורות על מדף בירכתי הבית, ובלי גוזמה - כתריסר כפות טמביק; שני גביעי כסף; הדס-כסף אחד; מנורה לחנוכה אחת; אורלוגין עתיק כמין בצל בתוך שני נרתיקין כסף תלוי בפתיל תכלת, מושזר בזגוגיות דקיקות של גוונים משונים; שתי קפּוטות לשבּת, ועל כולם - שתי פרות ועגלת-בקר אחת מעוברת, שכרסהּ בין שִנייה, ועוד דברים הרבה שאין להם שיעור! סבור הייתי, שאין איש חכם ונבון כרבי אייזיק-דוד בְּרבי אהרן-יוסְל'ס; הרי עליו אומרים, שבנערותו היתה לו ידיעה בחוכמת התשבּורֶת, חוכמה זו שלאו כל אדם משלנו, ואפילו מגדולי הסוחרים והחנוונים שבנו, זכו לה. ראוי היה רבי אייזיק-דוד להיות אחד משרי המדינות, היושבים ראשונה במלכות, אלא שאין מזל לישראל. סבור הייתי, מי בעל צורה, נאה דורש וקולו ערב, כמו חייקל כבד הפה שלנו, ומי הוא אסיא מומחה, מחיה מתים, כמו הרופא שלנו, שלמד, לפי השמועה, את חוכמת הדוקטוריה אצל צועני אחד מחרטומי מצרים. כללו של דבר, חן המקום ויושביו היה גדול מאוד על בנימין. אמת, בנימין היה עני וניזון בדוחק, הוא ואשתו ובני ביתו היו מלובשים קרעים, אבל כלום עלתה על דעתו של אדם הראשון ואשתו בגן עדן להתבושש שהם ערומים ויחפים? והנה באו סיפורי המעשיות הנפלאים הללו ביהודים האדמונים ובעשרת השבטים ונכנסו עמוק עמוק בלבו, ומאותה שעה ואילך צר לו המקום בעירו.

נפשו היתה שוקקה ומתגעגעת לשם... לשם, למרחבי ארץ. לבו היה נושא את עצמו למרחקים, כתינוק זה שמתמשך בפישוט ידיים כנגד הלבנה. לכאורה נראה, מה כוחו של התמר, של השוטר ושל הירמולקי והפאה; ומה גבורתו של היהודי, שנלכד בחצי הלילה, ושל העז והגג של תבן? ובאמת אין אנו חייבים להודות על רוב מעשיו של בנימין אלא להם. הם העירו את רוחו ועל ידם נתגלגל הדבר שיצליח את העולם בנסיעתו הנפלאה.

והרי כך אנו רואים כמה וכמה פעמים במנהגו של עולם, שמתוך סיבות קלות - תולדות גדולות ונכבדות יוצאות ובאות לעולם; האיכר זורע שדהו חיטים, קצתן בעל הרֵחיים נוטל וטוחן קמח, קצתן נכנסת לבֵי-משרפות היין ותתגלגל ליי"ש, וקצת מן הקמח באה לידי גיטל המוזגת, והיא לשה ומגלגלת ומקטֶפֶת ועושה לביבות; מצורף לזה היו הצוֹרים בשעתם, כמה אלפים שנה קודם לכן, ממציאים את הזכוכית, ועל ידי זה נעשו ובאו לעולם בקבוקים וכוסות - מכל הסיבות הקלות האלה ביחד קפצו ובאו אצלנו בעיירות הרבה אלו ראשי הקהל הברורים ומיני בעלי הנפש היפה המשונים.

אפשר שניצוץ של נוסע היה בטבע של בנימין מתחילת ברייתו, אבל ניצוץ זה היה עומם ונעלם, אלמלא המסיבּות והמאורעות של אותו הזמן לא היו מפיחין בו. ואפילו אם הניצוץ הזה לא היה כבה לגמרי, הרי על כל פנים, אילולא אותן הסיבות האמורות, לא היה בכוחו אלא כדי לעשות את בנימין למוליך ומביא מים במקומו, או לכל היותר לעשותו בעל-עגלה. הרבה בעלי-עגלות ומשמשיהם אנו רואים בעולם, שהיו מסוגלים להיות בעלי-מסעות מעין אלה הנודדים ומחזירים עתה בתפוצות ישראל. אבל... אין זה מענייני.

וכיוון שנתן בנימין דעתו על הנסיעה, היה שוקד בהתמדה יתרה על מסעותיו של רבה בר-בר-חנה בים ובמדבר ומעמיק בהם בכל נפשו. אף זכה לקבלת הספר "אלדד הדני", והספר "מסעות בנימין", שנסע לסוף העולם שבע מאות שנה קודם לזמננו, והספר "שִבְחֵי ירושלים" עם הוספות, והספר "צל עולם", הכולל כל שבע חוכמות בשבעה דפים קטנים - מדבר על הבריות הנוראות והמשונות ומספר חידושים ונפלאות שבכל העולם. הספרים האלה הם שפקחו את עיניו ועשו אותו למין ברייה חדשה, פשוטו כמשמעו.

"מן הנוראות והנפלאות שבהם" - כך אומר בנימין בספרו - "היה לבי מתפעל ומשתומם מאוד מאוד. אנא, ריבונו של עולם! הייתי קורא ומפיל תחינתי לפני השם יתברך מרוב התפעלות, הושיעה נא ואראה בעיני גם מקצת מן המקצת של הנפלאות הרבות האלה. לבי היה שואף לקצווי ארץ וראשי מהלך על כנפי רוח - רחוק רחוק"...

מאותה שעה היה צר לו באמת המקום בבטלון, וגמר בדעתו להתחמק ולצאת משם בכל מאמצי כוחו, כאפרוח זה שמתחיל מנקר ופורץ עליו פֶּרֶץ ויוצא מתוך הבֵּיצה לאוויר העולם.

© כל הזכויות שמורות לעם עובד הוצאה לאור

מסעות בנימין השלישי וסיפורים אחרים - מנדלי מוכר ספרים
The Travels of Benjamin in the Third and Other Stories - Mendele Moykher Sforim


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים