Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים ביוני 2007       חזור

נחש ארסי
מאת: קלייב קאסלר
Serpent - Clive Cussler with Paul Kemprecos

ההוצאה:

מודן

ב-25 ביולי 1956 טבעה האונייה האיטלקית המפוארת אנדריאה דוריה מול חופי ננטאקט, ארצות הברית. יותר מארבעים שנה לאחר מכן מתרחשת סדרת רציחות מסתורית של ארכיאולוגים באתרי חפירות במרוקו, בהודו ובסין.

הארכיאולוגים נרצחים לאחר שמצאו תגליות המעידות על כך שכריסטופר קולומבוס לא היה הראשון שגילה את העולם החדש שמעבר לאוקיינוס האטלנטי.

קורט אוסטין וג'ו זוואלה, אנשי הסוכנות הלאומית התת-ימית והימית 'נומה', מאמינים שיש קשר בין הדברים והם יוצאים ללכוד את המרצחים.

נחש ארסי
שתפו אותי

בתוך כך הם נקלעים לעולם סוער של תגליות ארכיאולוגיות המוסתרות בערי המאיה, לכתבים המתעדים את מסעותיו ותגליותיו של קולמובוס, לצלילות עמוקות אל מעמקי הים, למאבקים עקובים מדם, ולאחווה מסתורית וקשוחה הרוצה להשמיד את העולם המוכר לנו.

קלייב קאסלר כתב חמישה-עשר רבי-מכר. מחוץ לכתיבה עסק קאסלר באיתור מטוסים שאבדו, הוביל משלחות למציאת אוניות טרופות, וצבר אחוז מרשים של הצלחות. מספריו שראו אור במודן: 'מוות לבן', 'מטמון', 'מצולות', 'דרקון', 'גל הלם', 'זהב כחול' ו'אוצר טמון בסייקלופס'.

נחש ארסי מאת: קלייב קאסלר בשיתוף עם פול קמפרקוס בהוצאת מודן,
מאנגלית: אריה חשביה, 430 עמודים.

10 ביוני, 2000 | חוף מרוקו
נינה קירוב עמדה בראש גרם המדרגות העתיק, עיניה סרקו את המים הירוקים הכמעט עומדים של הלגונה, והיא חשבה שמעודה לא ראתה חוף עקר יותר מהקטע המבודד הזה של חוף מרוקו. דבר לא זע בחום המעיק כחומו של כבשן. הסימן היחיד למגורי אדם היה קבוצת קברים בגון החמר, בעלי כיפות עגולות, שהשקיפו על הלגונה כמו בתי־דירות משותפים של מתים על גדות אגם. חול בן מאות שנים שנדד על פני קשתות הכניסה התערבב באבק עצמותיהם של המתים. נינה חייכה בעונג של ילדה קטנה הרואה את המתנות לרגלי עץ האשוח בחג המולד. לארכיאולוגית ימית היה נוף הישימון הזה יפה יותר מהחולות הלבנים והדקלים של גן עדן טרופי. חזותו המרתיעה של המקום הגנה עליו בוודאי מגורם הפחד הגדול ביותר שלה: פגיעה באתר הארכיאולוגי.

נינה החליטה להודות פעם נוספת לפרופסור נוקס על ששיכנע אותה להצטרף למשלחת. היא דחתה את ההזמנה הראשונה ואמרה למי שטילפן אליה מן המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה - מחלקה מכובדת - שזה יהיה בזבוז זמן. כל שעל בחוף מרוקו כבר נחקר בוודאי ביסודיות. גם אם מישהו גילה אתר תת־ימי, הוא בוודאי נקבר מתחת לטונות של בטון בידי הרומאים שהמציאו את שיקום קו המים. נינה אמנם התפעלה ממיומנותם ההנדסית, אבל היא ראתה ברומאים גורם הרסני מנקודת מבט היסטורית.

היא ידעה שדחיית ההזמנה לא נבעה מסיבות ארכיאולוגיות. היא השתדלה להיחלץ מהר של ניירת שנוצרה מפרויקט של ספינה טרופה ליד חוף קפריסין, במים שהטורקים טענו שהם מים טריטוריאליים שלהם. בדיקות ראשוניות העלו שהספינה הטבועה היא ממוצא יווני עתיק, ממצא שהצית תביעות מנוגדות מצד שני האויבים ההיסטוריים האלה. מאחר שהכבוד הלאומי היה מונח כאן על כפות המאזניים, חיממו מטוסי אף־16 באנקרה ובאתונה את מנועיהם שעה שנינה צללה אל שברי הספינה הטרופה וזיהתה אותה כאוניית סוחר סורית. ממצא זה הכניס את סוריה לתסבוכת, אבל נוטרל הפוטנציאל של עימות עקוב מדם. מאחר שנינה היתה הבעלים, המנכ"ל והעובד היחיד של חברת הייעוץ בארכיאולוגיה ימית, מרי־טיים ריסרץ', הוטלה כל הניירת בחיקה.

מספר דקות לאחר שהודיעה לאוניברסיטה שהיא עסוקה מכדי להיענות להזמנה, טילפן אליה סטנטון נוקס.

"שמיעתי כנראה מידרדרת, דוקטור קירוב," אמר באנפוף הצחיח שלו, שהיא שמעה מאה פעם מדוכן המרצים שלו. "חשבתי ששמעתי מישהו שאמר לי שאת לא מעוניינת במשלחת שלנו למרוקו, ומובן שזה לא יכול להיות נכון."

חלפו חודשים מאז דיברה בפעם האחרונה עם המורה שלה. היא חייכה בהיזכרה בבלוריתו הלבנה כשלג, בברק הכמעט מטורף בעיניו שמאחורי המשקפיים בעלי מסגרת המתכת, ובשפם של אשמאי זקן שהתעקל בקצותיו מעל פיו השובב.

נינה השתדלה להקהות את מתקפת הקסם האישי שהיא ידעה כי תבוא.

"עם כל הכבוד, פרופסור נוקס, אני מסופקת אם יש סנטימטר בחוף מרוקו שהרומאים לא בנו עליו משהו או שכבר נחשף בידי מישהו אחר."

"בראבו! כל הכבוד! אני שמח לראות שאת זוכרת את שלושת השיעורים הראשונים בקורס מבוא לארכיאולוגיה, דוקטור קירוב."

נינה ציחקקה לנוכח הקלות שבה עטה נוקס את גלימת המרצה שלו. היא היתה בשנות השלושים לחייה, הבעלים של חברת ייעוץ מצליחה, ובעלת תארים אקדמיים רבים כמו נוקס. אף על פי כן עדיין הרגישה במחיצתו כסטודנטית מוקסמת. "איך יכולתי לשכוח? ספקנות, ספקנות ועוד ספקנות."

"נכון," אמר בעונג ברור. "שלושת כלבי השמירה של הספקנות ישסעו אותך אם לא תגישי להם את סעודת הראיות המוצקות. לא תאמיני כמה פעמים נפלו דברי על אוזניים ערלות." הוא הפטיר אנחה תיאטרלית, ונעימת קולו נעשתה תכליתית. "ובכן, אני מבין את דאגתך, דוקטור קירוב, אבל האתר נמצא בחוף האטלנטי הרחק מעמודי מלקרת, הרחק מתחום ההשפעה של רומי." מעניין. נוקס נדרש לשם הפיניקי של קצהו המערבי של הים התיכון, ששם רוכן סלע גיברלטר לנשק לטנג'יר. היוונים והרומאים קראו למקום הזה עמודי הֵרָקְלֵס. נינה ידעה מניסיון מר בכיתת הלימוד, שבכל הנוגע לשמות היה נוקס דייקן כמנתח מוח.

"אבל אני עסוקה נורא..."

"דוקטור קירוב, אני חייב להודות," קטע נוקס את דבריה. "אני זקוק לעזרתך. מאוד. אני מוצף בארכיאולוגים יבשתיים הפוחדים ממים עד כדי כך שהם נועלים ערדליים כשהם נכנסים לאמבטיה. אני זקוק מאוד למישהו במים. זו משלחת קטנה, כתריסר אנשים, ואת תהיי הצוללנית היחידה."

המוניטין שיצאו לנוקס כאלוף אמנות השכנוע לא היו מוגזמים. הוא ניפנף לנגד עיניה את הקשר הפיניקי, תיבל את הפיתיון בקריאה לעזרה, וקינח בציון העובדה שהיא תהיה הצוללנית היחידה ועל כן תיוחס לה כל תגלית תת־ימית.

נינה ממש ראתה בעיני רוחה את נחיריו של נוקס מתרחבים מעונג. היא נגעה בתיקים שעל שולחנה. "יש לי הר של ניירת..." נוקס לא הניח לה להשלים את טיעוניה. "אני מודע היטב לעבודה שעשית בקפריסין," אמר. "דרך אגב, קבלי את ברכותי על שמנעת משבר בין שתי חברות נאט"ו. טיפלתי בכול. יש לי שני מורים מוכשרים ביותר שישמחו לצבור ניסיון מעשי בטיפול בניירת ובביורוקרטיה, שהיא חלק כה גדול מהארכיאולוגיה בימינו. זו בדיקה ראשונית. נהיה בשטח רק שבוע או עשרה ימים. ועד שתחזרי יסיימו שני המלומדים הצעירים שלי את כל העבודה המשרדית שלך. אינך חייבת להחליט ברגע זה. אפקסס לך חומר מסוים. תציצי בו ותחזרי אלי."

"כמה זמן דרוש לך, פרופסור נוקס?"

"שעה תהיה בסדר. להשתמע."

נינה החזירה את השפופרת אל כנה ופרצה בצחוק רם. שעה אחת.

כמעט מייד החלו דפים להיפלט ממכונת הפקס כמו לבה מהר געש מתפרץ. זו היתה הצעת הפרויקט שהגיש נוקס כדי לקבל את המימון המבוקש. הוא ביקש תקציב לסריקת שטח שבו אולי יש עתיקות יווניות־רומיות או אחרות. התנסחות שיווקית אופיינית לנוקס, תמהיל מרתק־מגרה של עובדות ואפשרויות שנועד להבליט את הפרויקט שלו מכל האחרים המתחרים על קרנות.

נינה ריפרפה על פני ההצעה בעין מנוסה ונתנה את דעתה למפה. מוקד המחקר היה בין שפך נהר הדרעה ובין מערב הסהרה בשפלת החוף של מרוקו המשתרעת מטנג'יר ועד אסאוריה. כשהיא מקישה על שיניה בקצה העט הכדורי שלה, התבוננה נינה בקטע המוגדל של האזור. המפרצון בקו החוף נראה כאילו שיהק המשרטט בשעה ששירטט את קו החוף. נינה ראתה שהאזור הנדון קרוב לאיים הקנריים. היא נשענה לאחור בכיסאה וחשבה שאם לא תצא לשטח בקרוב, היא תצא מדעתה. היא הרימה את שפופרת הטלפון וחייגה.

נוקס ענה באמצע הצלצול הראשון. "אנחנו יוצאים בשבוע הבא." עכשיו, כשנינה העבירה את מבטה על פני הלגונה, קיבל הקו הפתלתול של המפה צורה מוחשית. המפרצון היה עגול, חבוק בין שתי זרועות של סלע אדום. מעבר לפתחו היו מים רדודים שבשעות השפל הותירו אחריהם בוץ גלי. לפני אלפי שנים היה כאן מפרץ פתוח אל האוקיינוס. מימיו של המפרצון, המוגנים בדרך כלל, משכו יורדי ים קדומים שנהגו לעגון בשני צידי המפרץ ולהמתין למזג אוויר נוח או לאור יום. בקרבת מקום היה נחל אכזב שהתושבים המקומיים קראו לו ואדי. עוד סימן טוב. יישובים צמחו פעמים רבות ליד נהר.

מהלגונה עברה דרך עפר צרה בין דיונות עד שהסתיימה באתר החורבות של מקדש יווני קטן. הנמל הזה היה בוודאי צר מדי לספינות הרומיות. היא שיערה שהיוונים השתמשו במפרצון כמעגן זמני. קו החוף התלול מנע מן הסתם הובלת סחורות לפנים היבשת. היא בדקה מפות ישנות, והאתר הזה היה רחוק מאוד מכל יישוב קדום ידוע. גם היום, הכפר הסמוך ביותר, מאחז ברברי רדום, היה במרחק חמישה־עשר קילומטר, ודרך עפר משובשת קישרה בין שתי הנקודות.

נינה האהילה על עיניה כנגד השמש ושלחה את מבטה על פני הים, אל אונייה שעגנה ליד החוף. גוף האונייה היה צבוע מקו המים עד למבנה שעל הסיפון בירוק טורקיז. היא צימצמה את עיניה וראתה בקושי את האותיות נומה מצוירות באמצע הדופן. אותיות אלה היו ראשי התיבות באנגלית של המילים "הסוכנות הלאומית לחקר ימי ותת־ימי". חלפה בראשה השאלה מה עושה כלי שיט של סוכנות ממשלתית אמריקנית ליד חוף נידח במרוקו. אחר כך לקחה תיק אברזין גדול וירדה תריסר מדרגות שחוקות אל המקום שבו ליחכו המים בעדינות את המדרגה התחתונה.

כשהורידה מראשה את כובע המצחייה של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פנסילבניה, התנוצצה השמש על צמות בגון החיטה הבשלה שהיו קלועות על עורפה. היא פשטה מעליה חולצת טריקו גדולה ממידותיה. הביקיני הפרחוני שלבשה מתחת לחולצה חשף גוף ארך רגליים שגובהו כ-1.80 מטר.

נינה ירשה את שמה הפרטי, את שערה הזהוב, את פניה הסגלגלות וכושר של איכרה שלא היה מבייש גבר שבגברים, מסבתא־רבא שלה, איכרה חסונה שמצאה את אהבת חייה בשדה כותנה אוקראיני בדמותו של חייל בצבא הצאר. מאמה הגרוזינית ירשה נינה את העיניים עזות המבע, כמעט אסיאתיות, בגוון אפור סוער, עצמות לחיים גבוהות ושפתיים חושניות. עד שמשפחתה היגרה לארצות־הברית שינתה ההתפתחות הגנטית את הצללית של בנות קירוב, שנעשתה בעלת מותניים צרים, ירכיים רחבות ושדיים בריאים.

מתיק האברזין הוציאה נינה מצלמה דיגיטלית תוצרת ניקון, הנתונה בנרתיק פלסטיק תקני תוצרת אייקלייט, ובדקה את המַבְזֵק. אחר כך הוציאה מכל חמצן וּוסת ציפה של צוללנים אמריקנים, חליפת צלילה כחולה־ארגמנית תוצרת הנדרסון, נעלי גומי, כפפות, ברדס, חגורת משקולת, מסכה ושנורקל. היא התלבשה והרכיבה לראשה פנס של נייטריידר קיקלופס שישחרר את ידיה, אחר כך רכסה את האבזמים של חליפת הצלילה שלה וחגרה את חגורת המשקולת. בסוף חגרה לירכה פגיון עשוי טיטניום שאורכו שמונה־עשר סנטימטר, תוצרת דייווקס. לאחר שחיברה שק לאיסוף ממצאים לקרס שירות, היא כיוונה את השעה בצעצוע החדש שלה, שעון צוללנים של אקואלנד בעל צג של מד־עומק.

מאחר שלא היה לה בן־זוג לצלילה, ביצעה נינה פעמיים את הביקורת השגרתית לפני צלילה. כשהיתה מרוצה מהתוצאות, התיישבה על המדרגה ונעלה את הסנפירים שלה. אחר כך החליקה מהמדרגה לפני שהשמש הצפון־אפריקנית היוקדת תתחיל לבשל אותה בחליפת הצלילה. המים הפושרים שחדרו אל המרווח שבין עורה לחליפת הצוללן הגיעו חיש מהר לחום הגוף. היא בדקה את הווסת המרכזי ואת וסת הגיבוי, אחר כך דחפה את עצמה מן המדרגות, סבבה והחלה לשחות שחיית חזה איטית אל הלגונה הדומה לבריכת נוי.

פני המים היו חלקים כראי, והמים השמנוניים היו עכורים במקצת, אבל נינה התעלמה מן הסחי שעל פני המים והתענגה על חירותה. היא פילחה את המים בתנועות עדינות של הסנפירים ורחמיה נכמרו על הארכיאולוגים היבשתיים שבמשלחת, שזחלו על ברכיים חבולות כשבידיהם מכושים קטנים ומברשות, ועיניהם צרובות מאבק רווי זיעה. נינה שחתה בקרירות נינוחה, כמטוס המבצע סקר אווירי.

אי נמוך ועליו אורנים אנורקטיים גוצים שמר על פתח הלגונה. היא התכוונה לשחות ישר אליו ולחצות את הלגונה. היא תסקור כל מחצית בנפרד כשהיא שוחה בסדרה של קווים מקבילים בזוויות ישרות יחסית לקו הבסיס. מסכת הסריקה היתה דומה לזו המשמשת לאיתור אונייה טרופה בלב ים. עיניה ימלאו את מקומו של סורק סונר או מגנטומטר. מכשירי מדידה מדויקים יופעלו בשלב מאוחר יותר. הפעם רצתה רק לראות מה יש מתחת לפני הים.

מתחת לפני הים העכורים היו המים שקופים יחסית, ונינה יכלה לראות את קרקעית הים, כשישה מטרים מתחתיה. לפיכך יכלה להסתפק בשחייה עם שנורקל ולחסוך חמצן. היא ראתה סדרה של קווים ישרים מצטלבים שהיו למלבנים עשויים קוביות אבן שהוצבו בקפידה. משהו שנראה כגרם מדרגות. גרם המדרגות נמשך מתחת לפני הים עד למזח ישן. זו היתה תגלית משמעותית משום שהיא העידה שהלגונה היתה אי־פעם נמל של ממש ולא רק מעגן זמני. קרקעית הים היתה מכוסה בוודאי בשכבות של ציוויליזציה במשך תקופה ארוכה, במקום אשפה המושלכת לים בידי ימאים עוברי אורח.

עד מהרה ראתה קווים עבים יותר ותילי פסולת. עיי חורבות של מבנים. בינגו! מחסנים, מגורים, או משרדי ההנהלה של מנהל מזחים ומנהל נמל. אין ספק שזה לא היה מעגן זמני. הלילה החל לרדת והיא חשבה שהגיעה לקצה המזח. היא עברה על פני פתח מרובע גדול ותהתה אם זה היה מכל לדגים, מה שקדמונים קראו לו "פיסצינה". לא. זה היה גדול מדי. בגודל של בריכת שחייה אולימפית.

נינה פלטה את פומית השנורקל מפיה, נשכה את וסת החמצן כדי לסגור אותו וצללה ישר למטה. היא שחתה לאורך צד אחד של הפתח המפהק. בהגיעה לפינה פנתה ושחתה לאורך שפה אחרת. היא המשיכה לשחות עד שסרקה את כל השטח. מידותיו היו כשלושים על חמישים מטר.

נינה הדליקה את הפנס הצמוד לראשה וצללה לתוך הפתח. הרצפה המכוסה בוץ היתה שטוחה לגמרי, כשני מטרים וחצי מתחת לגובה המזח. אלומת האור הצרה האירה חרסים שבורים ופסולת. בפגיונה תלשה שברי חרסים מן החול ושמה אותם בשק שלה לאחר שסימנה בקפידה את מיקומם. היא גילתה תעלה והתקדמה לאורכה בכיוון הים עד שהגיעה ללגונה. הפתח היה גדול די הצורך למעבר נוח של ספינה עתיקה. השטח החצוב במזח הכיל את כל המאפיינים של נמל מלאכותי, שהיה ידוע בשם קותון. היא גילתה כמה משטחי גלישה, שכל אחד מהם יכול היה להכיל אוניות שאורכן יותר מחמישה־עשר מטר, ופיסצינה של ממש, וזה אישר את התיאוריה שלה בדבר הקותון.

היא עזבה את המזח והמשיכה בסקירתה כשהיא משתמשת בלשון היבשה לימינה כנקודת ציון. היא שחתה בין האי ליבשת עד שמצאה סוללה או שובר גלים שקוע בעומק כמה מטרים מתחת לפני המים, מבנה שנבנה מקירות אבן מקבילים שהרווח ביניהם ממולא חצץ. בתקופה צחיחה קישרה הסוללה הזאת, מן הסתם, את האי ליבשת.

כשהתקרבה לאי, פשטה את ציוד הצלילה שלה ופסעה על סלעים מכוסים קוצים וחרולים עד לקצהו האחר. רוחבו של האי היה יותר מחמישה־עשר מטר ואורכו כפול מזה, ורובו היה שטוח. העצים שהיא ראתה מן החוף הגיעו בדוחק עד לסנטרה.

ליד פתח הלגונה היו ערימות של אבנים, אולי יסודות, ומעגל של קוביות אבן. זה היה מקום מושלם למגדלור או למגדל שמירה, שזקיף חד עין יכול היה לראות ממנו מראה פנורמי של תנועת אוניות. היה אפשר להזעיק מגינים מן היבשת כל אימת שנראה מפרש.

נינה נכנסה למעגל, עלתה על שבר של מדרגה ושלחה מבט אל האונייה העוגנת שאותה ראתה בשעה מוקדמת יותר. היא תהתה שוב מה הביא אונייה של הממשל האמריקני לחוף הצחיח והבודד הזה. כעבור דקה אספה את ציוד הצלילה שלה. הקרירות והיעדר המשקל במעמקי הים היו מרעננים, והיא החליטה שאבות אבותיה בעלי הקשקשים טעו טעות גסה כשזחלו מהים אל היַבָּשָה.

נינה שחתה על פני פתח הלגונה. חצי האי האחר החל ממקום נמוך ביבשה והתרחב בהדרגה אל צוק סלע גבשושי. הסלעים האדומים צנחו ישר אל הים, כשְבָרֶיה של חומת מצודה. נינה צללה עד שהגיעה לבסיסו של הקיר החלק, כשהיא מחפשת שביל להולכי רגל. מאחר שלא מצאה, המשיכה לשחות מתחת לפני הים אל קצה לשון היבשה בצד הפונה לים, שהסתיים במשטח סלעי. עמדת מגן מושלמת שממנה יכלו קשתים להמטיר אש צולבת רצחנית על הסיפונים של כל פולש שייכנס לנמל.

משטח אופקי בלט כמו גג של מבנה מגורים מימי הביניים מפני הסלע הסמוכים למשטח. מתחת למשטח היה פתח מלבני במידותיה של דלת, ובצורת דלת. נינה התקרבה לשם וצימצמה את עיניה כשהיא מנסה לפלח את העלטה האימתנית. היא נזכרה בפנס הראש שלה והדליקה אותו. אלומת האור נפלה על סחרחרת של תנועות רפאים. היא נרתעה בחלחלה. ואז פרץ צחוק מפיה. הצחוק ביעבע מווסת החמצן שלה. הדגים כסופי הקשקשים שהקימו את ביתם במנהרה נבהלו יותר משנבהלה היא.

כשהדופק שלה שב לתקנו היא נזכרה באזהרתו של פרופסור נוקס: אל תסכני את חייך תמורת פיסת מידע שסופה להיכתב בספר שרק מתי מעט יקראו. בהנאה שטנית היה מספר בפרטי פרטים מזוויעים על גורלם של מדענים שהרחיקו לכת. את פרברוש אכלו אוכלי אדם. רוסיני נאכל על ידי המלריה. אוניל צנח לתהום ללא קרקעית.

נינה היתה משוכנעת שנוקס בדה את השמות מליבו, אבל היא ירדה לסוף דעתו. היא היתה לבדה, בלי חבל הצלה. איש לא ידע היכן היא. גורם הסכנה שצריך היה לדחות אותה, היה מפתה. היא בדקה את מד־ הלחץ שלה. מאחר ששחתה עם השנורקל היא חסכה חמצן ונותר לה עוד זמן לצלילה.

היא עשתה הסכם עם עצמה, לחדול מעבר לפתח ולא להמשיך. לא ייתכן שהמנהרה ארוכה מאוד. כרייתה בסלע נעשתה בכלי עבודה פרימיטיביים, לא במקדחות יהלומים. היא צילמה את הפתח כמה פעמים, ואחר כך שחתה הלאה.

לא ייאמן!

הקרקעית היתה ישרה כמעט לגמרי, הקירות היו חלקים למעט הצמחייה הימית שדבקה בהם.

היא שחתה עמוק יותר, שוכחת את ההסכם שלה עם נוקס וגם את עצתו. המנהרה היתה היצירה היפה ביותר שהיא ראתה מעודה. היא כבר היתה ארוכה יותר ממעבר דומה בעיר השקועה במים, אפולוניה.

הקירות החלקים הסתיימו לפתע והיו לקירות המחוספסים של מערה שנעשתה צרה יותר והתרחבה והתעקלה בקו ישר, פחות או יותר, עם מעברים קטנים יותר שהסתעפו מן הציר המרכזי. פמוטי קיר היו קבועים בקירות השחורים מפחם. גבולות המנהרה האריכו את המערה הטבעית ויצרו מערה מלאכותית. נינה התפעלה מן המיומנות והנחישות של אנשי תקופת הברונזה שמתו לפני זמן רב.

המעבר התרחב שוב ונעשה מלוטש יותר. נינה נדחקה מעל לערימת פסולת כשהיא שואבת עידוד מנוגה ירקרק שנראה מרחוק. היא שחתה אל האור, שהתעצם והלך ככל שהתקרבה אליו.

בחיפושיה אחר יֵדע כבר זחלה נינה על ערימות לשלשת עטלפים שעליהן שמרו עקרבים רגזנים. אף שהמנהרה היתה מופלאה, היא היתה להוטה לצאת ממנה ופלטה אנחת רווחה כשהמעבר הסתיים. היא צפה במעלה גרם מדרגות ועברה בפתח מקושת אל שטח פתוח מכותר יסודות מתפוררים.

נינה נזכרה שפרופסור נוקס שיער מה שהיא תמצא בלגונה, אבל הוא לא היה יכול לדעת את מידותיו של האתר. אף אחד לא היה יכול לשער זאת. רגע, רגע, ילדה! ארגני את מחשבותייך. שקלי את הפרטים. התחילי לעבוד כמדענית, לא כהאקלברי פין.

היא ישבה מתחת לפני המים על אבן בגובה מותניה וחשבה על תגליותיה. ככל הנראה היה הנמל הזה שילוב של בסיס צבאי ומרכז מסחרי שהרחיק סוחרים זרים והגן על אוניות סוחר. קול רטינה הגיע לאוזניה. כלבי הספקנות היו רעבים לסעודה של עובדות מדעיות מוצקות. בטרם תגבש הערכה סופית של המשתנים, יהיה צורך לסרוק כל סנטימטר מרובע של הנמל ולהעריך את הממצאים.

היא שיערה שהנמל שקע עקב תזוזה של לוחות טקטוניים. אולי בשעת הרעש הגדול בשנת 10 לספירה. רעידות אדמה אינן שכיחות כאן כפי שהן בים התיכון, אבל הן מתרחשות. רטינה של ספקנות. אני יודעת, אני יודעת. אין להסיק מסקנות קודם שיכונסו כל הממצאים. היא עקבה במבטה אחר הבועות של נשיפותיה שעלו אל פני המים, וחשבה שאולי יש דרך מהירה יותר להגיע אל האמת.

כישרונותיה של נינה חרגו מן הרגיל והניתן להסבר. היא דנה בזאת רק עם קומץ ידידים קרובים, וגם אז עשתה זאת במונחים של הרפואה המשפטית בהשוותה את עצמה למומחה ביצירת קלסתרונים בשירות האף־בי־איי, הרואה זירת פשע כמו עד ראייה. היא שיכנעה את עצמה שאין זה כוח על־טבעי. רק שליטה מעולה בנושא, זיכרון צילומי ודמיון עשיר. משהו כמו מגלי מקורות מים בעזרת ענף מפוצל.

היא גילתה את הכישרון המיוחד שלה בדרך מקרה בביקורה הראשון במצרים. היא לחצה את כפות ידיה לאחת מאבני היסוד הענקיות של הפירמידה הגדולה של ח'ופו. זו היתה תנועה טבעית, ניסיון להבין במישוש את הפלא העצום שבציבור האבנים הזה שלא ייאמן, ואז קרה משהו מפחיד. כל חושיה הותקפו על ידי מראות. הפירמידה היתה גבוהה רק כמחצית מגובהה המקורי, ראשה השטוח מכוסה מאות גברים כהים שכל לבושם היה אזור חלציים, מעלים אבנים באמצעות מנוף גלגלת פרימיטיבי. הזיעה שעל עורם הבהיקה באור השמש. היא שמעה צעקות. ציוץ חלקים מתחככים. היא משכה את ידה לאחור בתנועה חטופה, כאילו נעשה הסלע לוהט, מלובן.

קול אמר: "רכיבה על גמל, גִיבֶרֶת?"

היא עיפעפה. הפירמידה התנשאה מעליה, מצביעה על הרקיע. הגברים הכהים נעלמו. במקומם נראה הגמל וגַמָּלוֹ. חיוך רחב היה נסוך על פניו כשנשען על אוכפו. "רכיבה על גמל, גיברת? אני ייתן לך מחיר טוב."

"שוכראן", הודתה לו בערבית. "תודה. לא היום." הגמל הינהן בעצב והמשיך בדרכו. נינה התמקדה וחזרה למלון, שם שירטטה את מנוף הגלגלת. מאוחר יותר הראתה זאת לידיד מהנדס. הוא התבונן בשרטוט שלה ומילמל: "גאוני, לעזאזל." הוא שאל אם יורשה לו להשתמש ברעיון הזה במנוף שהוא מתכנן.

לאחר ביקורה בגיזה קרו לה מקרים דומים. זה לא היה משהו שהיא יכלה להפעיל ולדומם כרצונה. אם היתה מקבלת שיחת חוץ מן העבר כל אימת שהיתה חושפת ממצא ארכיאולוגי, היא היתה מגיעה למוסד סגור. היא היתה נמשכת אל משהו כשם ששבב ברזל נמשך אל מגנט. בגרסה קטנה יותר של הקולוסאום, הממוקמת באתר נופש קיסרי מחוץ לרומא, ראתה בעיני רוחה חזיונות עזים כל כך של כאב ופלצות, של דם בחול, של גפיים קטועות וזעקותיהם של הגוססים, שהיא הקיאה. לרגע חשבה שדעתה השתבשה. שנתה נדדה מעיניה במשך כמה לילות. אולי זאת היתה הסיבה שהיא לא אהבה רומאים.

זה אינו אמפיתיאטרון רומי, הבהירה לעצמה. לפני שסילקה עניין זה ממוחה היא שחתה לקצה המזח, הניחה את כפות ידיה על האבנים המסותתות, המתאימות זו לזו, ועצמה את עיניה. היא ראתה בעיני רוחה את הסַוָורִים המעלים מן הים כדים מלאים יין או שמן, ושמעה את הצלפת המפרשים בתורני העץ. אבל כל זה היה פרי הדמיון. היא הפטירה אנחת הקלה. זה הגיע לה משום שניסתה לעשות קפיצת דרך בתהליך המדעי.

נינה צילמה כמה תצלומים והצטערה רק שלא מצאה ספינה טרופה. היא אספה עוד חרסים ומצאה עוגן עשוי אבן, וכאשר צילמה תצלומים אחרונים ראתה תלוליות עגלגלות מזדקרות מקרקעית הים החולית.

היא שחתה לשם והרחיקה את החול. הממצא היה חלק מעצם גדול יותר. בסקרנות רבה כרעה על ברכיה וניקתה עוד חול מעל האבן. נחשף חוטם אבן גדול במרכז של פנים ענקיות שגודלן כשני מטרים וחצי מהסנטר עד הקודקוד. החוטם היה פחוס ורחב והפה רחב עם שפתיים בשרניות.

הראש היה מכוסה כיפה או קסדה צמודה לגוף. את ארשת הפנים אפשר היה לתאר כזחוחה. היא חדלה לחפור והעבירה את אצבעותיה על פני האבן השחורה.

נדמה היה שהשפתיים מתעקלות כבדיבור.
געי בי. יש לי דברים רבים לומר לך.

נינה משכה את ידה לאחור ולטשה מבט בפנים החתומות. תווי הפנים לא זעו. היא כרתה אוזן לקול המדבר. געי בי. הפעם היה הקול חלש יותר, נבלע בקול המתכתי של הבועות שנוצרו על ידי נשימתה.

מותק, היית מתחת לפני הים שעה ארוכה מדי.

היא לחצה על השסתום של מערכת הנשימה. אוויר שרק לתוך המקטורן המתנפח שלה. ליבה המשיך לפעום בהתרגשות כשחזרה אט־אט אל עולמה.

© כל הזכויות שמורות למודן הוצאה לאור

נחש ארסי - קלייב קאסלר
Serpent - Clive Cussler with Paul Kemprecos


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים