» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים באוגוסט 2007       חזור

תעלוליה של ילדה רעה
מאת: מריו ורגס יוסה
Travesuras de la nina mala (Mischiefs of the Bad Girl) - Mario Vargas Llosa

ההוצאה: אחוזת בית בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי ניתנת לכיבוש. זוהי הפגישה הראשונה והרת הגורל של המספר עם האישה שדמותה תלווה אותו באובססיביות בכל חייו ולאורך כל הספר. הנערה מספרת שהיא ממשפחה עשירה בצ'ילה, אך במהרה מתברר שהיא באה מאחת השכונות העלובות בלימה. זהו רק הראשון בשקריה, הראשון בתעלוליה של הילדה הרעה, שערערו שוב ושוב את עולמו של גיבור הספר.

השנים חולפות. המספר הוא כבר בחור צעיר שמגשים את חלום חייו: לחיות בפריז ולעבוד כמתורגמן. אלא שבתוך זמן קצר שוב נקרית בדרכו "הילדה הרעה", וגם הפעם היא משקרת, משחקת, ובעיקר - מטריפה את דעתו. והפעם, יש גם סקס. כמו שהוא רוצה כל כך.

וכך, בכל כמה שנים הילדה הרעה מופיעה בחיי המספר, תמיד בהפתעה גמורה, ותמיד היא שקרנית פתולוגית, מניפולטיבית, מפתה וחושנית עד אימה - ותמיד מורידה אותו ממסלול חייו השקטים והאינטלקטואליים. והוא סולח לה על הכול: על השקרים, על שהיא נוטשת אותו, על שהיא נישאת לאחרים, על שהיא לעולם לא מתעניינת בו וברגשותיו.

עד שבאחת הגיחות הפתאומיות שלה נדרש הגיבור - מתרגם משכיל, סקרן ורומנטי עד תמימות - להבין האם הוא אוהב אותה או רק חושק בה. והדילמה הזאת צובעת את כל מה שקרה עד אז בשאלות הבסיס של הרגש האנושי: למה מתאהבים, מהי בכלל אהבה, האם האמת חשובה, והאם תשוקה יכולה להיות האהבה בעצמה.

מריו ורגס יוסה, הסופר הפרואני ואחד המועמדים הקבועים לפרס נובל, מגדולי הספרות הלטינו-אמריקנית במאה העשרים, מפליא לבדות ב"תעלוליה של ילדה רעה" את דמותה של האישה כפנטזיה הרסנית וחסרת רחמים, שכובלת אליה לעד את הדמיון הגברי. ורגס יוסה נוטש את הטיפול הספרותי בפוליטיקה למען סיפור כואב, ארוטי מאוד ומפורט של תשוקה אנושית. הוא מגולל סיפור שנון ורב פנים על יחסים רוויי-תהפוכות, שיאים ותהומות, שנפרשים על פני ארבעה עשורים וחוצה יבשות וארצות.

עד כה תורגמו לעברית שנים-עשר מספריו של ורגס יוסה, ובהם בין השאר "העיר והכלבים" ("עם עובד", 1974, בתרגום יוסף דיין), "דודה חוליה והכתבן" ("כתר", 1984, בתרגום ביאטריס ולואיס לנדאו), "הבית הירוק" ("זמורה-ביתן", 1990, בתרגום ליאו קורי), ו"שבחי האם החורגת" ("הספריה החדשה", 1992, בתרגום טל ניצן).

הצ'ילֶניטַס
הקיץ ההוא היה קיץ אגדי. פֶּרֶס פְּרָדוֹ והתזמורת של שנים-עשר המקצוענים באו להפיח חיים במסיבות הקרנבל במועדון "טֶראסַס" שבמירַפְלוֹרֶס וב"לוֹן טֶניס" של לימה, בכיכר אָצ'וֹ נערכה תחרות מַמבּוֹ ארצית, שהיתה הצלחה גדולה למרות איומו של החשמן חואן גוּאלבֶּרטוֹ גֶוָרָה, הארכיבישוף של לימה, להחרים את כל הזוגות שישתתפו, והשכונה שלי, שכונת אַלֶגרֶה, של הרחובות דיאגו פֶרֶה, חואן פָנינג וקולון שברובע מירַפלוֹרֶס, קיימה תחרויות כדורגל, רכיבת אופניים, אתלטיקה ושחייה עם השכונה של רחוב סן מרטין, וניצחנו, כמובן.

דברים מופלאים קרו בקיץ ההוא של 1950. קוֹחינוֹבָּה לָניַיס הציע חברוּת בפעם הראשונה בחייו - לג'ינג'ית סֶמינָאוּאֶל - וזו, להפתעת כל מירַפלוֹרֶס, נענתה לו. קוֹחינוֹבָּה שכח מהצליעה שלו, והתהלך מאז ברחובות בחזה נפוח כמו צ'רלס אטלס. טיקו טירַוַנטֶה גמר עם אילסֶה והציע חברות ללָאוּריטָה, ויקטור אוֹחֶדָה הציע חברות לאילסֶה וגמר עם אינחֶה, חואן בֶּרטוֹ הציע חברות לאינחֶה וגמר עם אילסֶה. היתה כזאת תזזית רגשית ברובע, עד שכולנו התהלכנו נסערים, אהבות הסתיימו ונולדו מחדש, והזוגות שיצאו מהמסיבות בשבתות לא תמיד היו אותם זוגות שנכנסו אליהן. "איזו הפקרות!" הזדעזעה דודתי אלברטה, שחייתי איתה מאז מות הורי.

בחופי מירפלורס נשברו הגלים פעמיים, רחוק. בפעם הראשונה במרחק של מאתיים מטר מקו החוף, ואנחנו, האמיצים בחבורה, שחינו עד שם לצלול לתוכם ולהיסחף איתם כמאה מטר, עד למקום שהגלים גוועו ואחר כך שבו וגאו בזינוקים עליזים ונשברו שוב, בהתנפצות השנייה, שנשאה אותנו בפרוזדורי הגלים עד לחצץ של החוף.

בקיץ המופלא ההוא, במסיבות של מירפלורס, כולם חדלו לרקוד ואלס, קוֹרידוֹ, בּוֹלֶרוֹ והוּאַרָצָ'ה, כי המַמבּוֹ כבש כל חלקה טובה. המַמבּוֹ, רעידת אדמה שהניעה, הקפיצה, כירכרה ופיתלה את כל זוגות הילדים, הנערים והבוגרים במסיבות הרובע. ואותו דבר קרה מן הסתם גם מחוץ לגבולות מירפלורס, מחוץ לעולם ולחיים, בלינסֶה, בבּרֶניָה, בצ'וֹריוֹס, או גם ברבעים האקזוטיים עוד יותר של לָה ויקטוריה, מרכז לימה, רימַק ופּוֹרוֶניר, שאנחנו, בני מירפלורס, מעולם לא הנחנו שם את כף רגלנו וגם לא התכוונו לעשות זאת אי-פעם.

וכשם שעברנו מוואלס והוּאַרָצָ'ה, מסמבה ומפולקה לממבו, כך גם זנחנו את הגלגיליות לטובת האופניים, ואחדים, טָטוֹ מוֹנחֶה וטוני אֶספֶּחוֹ, למשל, עברו לאופנוע, ואחד או שניים אפילו למכונית, כמו לוּצ'ין המגודל, שגנב לפעמים לאביו את השברולט עם הגג הנפתח ולקח אותנו לסיבוב במזחים, מטֶרָאסַס עד נקרת אַרמֶנדָריס, במאה קילומטר לשעה.

אבל המאורע המרעיש ביותר במירפלורס בקיץ ההוא היה בואן, מצ'ילה הרחוקה, של שתי אחיות שנוכחותן הבולטת ואופן דיבורן המיוחד, המהיר, תוך בליעת ההברות האחרונות של המילים וסיום המשפטים בקריאה מתנשמת שנשמעה כמו "פּוּאֶה", סובבו את ראשי כולנו, כל בני מירפלורס שעברו זה עתה ממכנסיים קצרים לארוכים. ואת ראשי שלי יותר מכל השאר.

הצעירה ביניהן נראתה הבכורה ולהפך. שמה של הבכורה היה לילי, והיא היתה נמוכה במקצת מלוסי, שהיתה צעירה ממנה בשנה. לילי היתה בת ארבע-עשרה או חמש-עשרה לכל היותר, ולוסי בת שלוש-עשרה או ארבע-עשרה. שם התואר "בולטת" כמו נברא בשבילן, אם כי לוסי התבלטה פחות מאחותה, לא רק משום ששערה היה בלונדיני פחות וקצר יותר והיא התלבשה בסגנון מאופק יותר מלילי, אלא משום שהיתה שתקנית יותר, ובשעת הריקודים, אף שידעה את כל הצעדים המיוחדים ופיתלה את מותניה בחציפות כמו ששום בת מירפלורס לא היתה מעיזה לעשות, היא נראתה כנערה עצורה, נחבאת אל הכלים וכמעט משעממת בהשוואה לסביבון, לשלהבת, לרוח הסוערת שהיתה לילי ברגע שהפטפון הופעל, הממבו התפרץ, ואנחנו התחלנו לרקוד.

לילי רקדה בקצב מענג ובחן, וחייכה וזימזמה את מילות השיר, והרימה את זרועותיה, חשפה את ברכיה וניענעה את מותניה ואת כתפיה כך שכל גופה הקטן, הלבוש חולצה וחצאית שנצמדו אליו ואל חמוקיו באופן מגרה כל כך, נראה כגועש, רוטט ומשתתף בריקוד מכף רגל ועד ראש. מי שרקד איתה ממבו היה תמיד במצוקה, כי איך אפשר לעקוב אחר המערבולת הגועשת של הידיים והרגליים הקופצניות האלה בלי להסתבך? בלתי אפשרי! מן הרגע הראשון נשארת מאחור, מודע לכך שמבטיהם של כל הזוגות האחרים נעוצים במעלליה של לילי. "איזה ילדונת!" הזדעזעה דודתי אלברטה, "היא רוקדת כמו טוֹנגוֹלֶלֶה, כמו רקדנית רומבה בסרט מקסיקני." "טוב, בוא לא נשכח שהיא צ'ילנית," היתה עונה לעצמה. "הנשים בארץ הזאת לא בדיוק מצטיינות במוסריות."

אני התאהבתי בלילי על כל הראש, באופן הכי רומנטי - קראו לזה גם "להתאהב כמו עגל" - ובקיץ הבלתי נשכח ההוא הצעתי לה חברות שלוש פעמים. הפעם הראשונה היתה ביציע של "ריקרדו פַּלמָה", הקולנוע ששכן בפארק סנטרל במירפלורס, בהצגת בוקר ביום ראשון, והיא סירבה ואמרה שהיא עדיין צעירה מדי לחבר. בפעם השנייה הצעתי לה ברחבת ההחלקה על גלגיליות שנחנכה בדיוק בקיץ ההוא למרגלות פארק סַלַסאר, והיא סירבה ואמרה שהיא עוד צריכה לחשוב על זה, כי אפילו שאני קצת מוצא חן בעיניה, ההורים שלה ביקשו ממנה שלא יהיה לה חבר עד סוף השביעית, והיא עדיין בשישית. והפעם האחרונה היתה כמה ימים לפני הבלגן הגדול, בגלידרייה "ריקָה" שבשדרות לַרקוֹ, והיא שוב סירבה, כמובן, כי למה שתגיד לי כן אם ממילא אנחנו נראים כמו זוג? לא שמו אותנו תמיד יחד באמת או חובה אצל מרתה? לא ישבנו יחד בחוף של מירפלורס? היא לא רקדה איתי יותר מאשר עם כל אחד אחר במסיבות? אז למה לה להגיד לי כן רשמית אם ממילא כל רובע מירפלורס כבר חושב שאנחנו זוג? בגִזרת הדוגמנית שלה, בעיניה הכהות השובבות ובשפתיה הבשרניות, לילי היתה ההתגרות בהתגלמותה.

"הכול בךְ מוצא חן בעיני," הייתי אומר לה. "אבל הכי הרבה, הדיבור שלך." אופן דיבורה היה משעשע ומקורי, בשל נימתו ומנגינתו, השונות כל כך מאלה הפרואניות, וגם בשל ביטויים, מילים וצירופים מסוימים שהיו מבלבלים אותנו לגמרי כשניסינו לפענח את מובנם ולגלות אם מסתתר בהם איזה לעג. לילי לא חדלה לומר דברים דו-משמעיים, לָחוּד חידות ולספר בדיחות נועזות עד כדי כך, שנערות הרובע רצו להיקבר באדמה מרוב מבוכה. "הצ'ילֶניטַס האלה פשוט איומות," פסקה דודתי אלברטה, והסירה ושוב הרכיבה את משקפיה בארשת המורה שלה, מודאגת שמא צמד הזרות האלה ישחיתו את המוסר במירפלורס.

מריו ורגס יוסה: הערות ביוגרפיות
הסופר, המחזאי, המסאי והמבקר הפרואני מריו ורגס יוסה הוא מגדולי סופריה של אמריקה הלטינית. ורגס יוסה נולד ב-28 במארס 1936 כבן יחיד למשפחה מהמעמד הבינוני. הוריו נפרדו חמישה חודשים לאחר שנישאו. בשנות ילדותו הראשונות הוא גדל עם אמו וסבתו בבוליוויה. לאחר מכן שבה המשפחה אל פרו בעקבות סבו, שהחזיק במשרה פוליטית רמה בעיר פיאוּרה. ב-1946 התמקמה המשפחה בלימה, וּורגס יוסה פגש בפעם הראשונה את אביו, שחזר לאמו.

כשהיה בן ארבע-עשרה, החל ורגס יוסה ללמוד באקדמיה צבאית בלימה. שנה לפני שהשלים את לימודיו, הוא פרש מהאקדמיה הצבאית, שב לפּיאוּרה, ושם סיים את חוק לימודיו ועבד בעיתון המקומי. שם גם הועלתה על הבמה יצירתו הדרמטית הראשונה.

ב-1955 החל ורגס יוסה ללמוד ספרות ומשפטים באוניברסיטה בלימה. באותה שנה, בגיל תשע-עשרה, התחתן. ב-1959 הוא יצא לספרד בזכות מלגת לימודים, כדי להשלים את לימודי הדוקטורט שלו בספרות. ב-1964 התגרש, וב-1965 נישא בשנית. לזוג שני בנים ובת.

ב-1963 הופיע הרומן הראשון של ורגס יוסה, "העיר והכלבים", המבוסס על חוויותיו באקדמיה הצבאית. הספר הוציא למחברו שם בעולם. ורגס יוסה הוכתר כאחד מנציגיו החשובים של הגל הלטינו-אמריקני בספרות, לצד גבריאל גרסיה מארקס הקולומביאני, חוליו קורטאסר הארגנטיני וקרלוס פואנטס המקסיקני. ב-1966 ראה אור "הבית הירוק", שניכרת בו השפעתו של ויליאם פוקנר. הספר אישש את מעמדו הספרותי של ורגס יוסה, שהיה ב-1967 הראשון לזכות בפרס הספרותי החשוב על שם הסופר והפוליטיקאי הוונצואלי רוֹמוּלוֹ גַלֶגוֹס. ב-1969 פירסם ורגס יוסה את "שיחות בקתדרלה", ניסיונו הראשון ליצור את מה שכינה בשם "פרוזה טוטלית" - תיאור פנורמי של כל שכבות החברה בנרטיב בדיוני.

ורגס יוסה הוסיף מאז לכתוב בקביעות בסוגות ספרותיות מגוונות, ובהן קומדיה, תעלומת רצח, רומן היסטורי, מותחן פוליטי ורומן ארוטי. הוא פירסם עשרות ספרי פרוזה ועיון, שתורגמו ליותר משלושים שפות, וזכה בפרסים יוקרתיים רבים, ובהם הפרס הלאומי של פרו (1967) ופרס סרוונטס (1994).

ורגס יוסה ליווה את יצירתו הספרותית במעורבות פוליטית. כאינטלקטואלים רבים באמריקה הלטינית, הוא תמך בממשלה המהפכנית של פידל קסטרו בקובה. מאוחר יותר חזר בו מתמיכתו ונטה לימין הליברלי. בשנות השמונים של המאה שעברה התעצמה פעילותו הפוליטית במולדתו. ב-1987, כשניסה נשיא פרו להלאים את המערכת הבנקאית, ייסד ורגס יוסה תנועה פוליטית מתנגדת. ב-1990 הוא היה מועמדה של הקואליציה השמרנית של המרכז והימין לתפקיד נשיא המדינה, זכה בסיבוב הראשון של הבחירות, והובס בסיבוב השני.

© כל הזכויות שמורות לאחוזת בית הוצאה לאור

תעלוליה של ילדה רעה - מריו ורגס יוסה
Travesuras de la nina mala (Mischiefs of the Bad Girl) - Mario Vargas Llosa

Travesuras de la nina mala (Mischiefs of the Bad Girl) - Mario Vargas Llosa

ספרים בספטמבר 2012 | ספרים באוגוסט 2012 | ספרים ביולי 2012 | ספרים ביוני 2012 | ספרים במאי 2012 | ספרים באפריל 2012 | ספרים במרץ 2012 | ספרים בפברואר 2012 | ספרים בינואר 2012 | ספרים בדצמבר 2011 | ספרים בנובמבר 2011 | ספרים באוקטובר 2011 | ספרים בספטמבר 2011 | ספרים באוגוסט 2011 | ספרים ביולי 2011 | ספרים ביוני 2011 | ספרים במאי 2011 | ספרים באפריל 2011 | ספרים במרץ 2011 | ספרים בפברואר 2011 | ספרים בינואר 2011 | ספרים בדצמבר 2010 | ספרים בנובמבר 2010 |