Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים במרץ 2007       חזור

המזימה - הפרוטוקולים של זקני ציון
מאת: ויל אייזנר
The Plot: The Secret Story of The Protocols of the Elders of Zion - Will Eisner

ההוצאה:

כנרת זמורה ביתן

ויל אייזנר, אמן הקומיקס האמריקני הגדול, השלים את ספרו המזימה בחודש האחרון לחייו וראה בו את יצירתו החזקה ביותר בשל החשש העמוק שלו ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" - חיבור המתיימר להיות תוכניתם האמיתית של מנהיגי היהודים להשתלט על העולם - ימשיך להתפרסם ולהיות מופץ בעולם במיליוני עותקים. אייזנר מציג את ההיסטוריה המדהימה של החיבור ולוקח את הקורא למסע שתחילתו בפריז של סוף המאה ה-19, והוא טרם הגיע לסיומו.

"הפרוטוקולים", שהחל כמזימה אנטישמית להדוף ביקורת נרחבת כלפי ממשלו הדכאני של הצאר, פורסם לראשונה ברוסיה ב-1905. הזיוף הצליח מעל ומעבר, ועם הזמן הפך לאמת מקובלת ברחבי העולם. אפילו "הטיימס" הלונדוני, שחשף ב-1921 את היות "הפרוטוקולים" זיוף גס, לא הצליח לשים קץ להפצת מהדורותיו.

המזימה - הפרוטוקולים של זקני ציון
שתפו אותי

אייזנר מתאר בעוצמה את פריחתה של החשיבה האנטישמית המודרנית, כפי שהיא משתקפת בהתפשטות "הפרוטוקולים". "הפרוטוקולים" שנכתבו בשיאה של פרשת דרייפוס אומצו מיד על ידי רבים, החל בנאצים ובקו קלוקס קלאן וכלה בפונדמנטליסטים המוסלמים. חרף גינויים חוזרים וגילויים חדשים, "הפרוטוקולים" ממשיך להתפרסם היום ברחבי העולם הערבי, האסיאתי והאירופי.

"חוויתי גזענות שהיתה מנת חלקם של יהודים בחברה שלנו. זעמתי על גישת השטעטל של הורי – 'לשמור על שקט ולא להעליב את הגויים'. כסטודנט באמצע שנות השלושים של המאה העשרים גיליתי עניין בכלים שאנטישמים השתמשו בהם לקידום המסר שלהם. לפני זמן לא רב, בעודי משוטט באינטרנט, נתקלתי בתרגום לאנגלית של 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. כבר שמעתי על הספר, ומאז ומעולם שייכתי אותו לספריית הרוע לצד 'מיין קאמפף'. אולם רק אז התחלתי לחקור את תולדותיו. הקדשתי את הקריירה שלי לקומיקס כצורה של שפה נרטיבית... תקוותי היא שהספר הזה ינעץ מסמר נוסף בארון המתים של ההונאה המבעיתה והערפדית הזאת."

ויל אייזנר, פלורידה, דצמבר 2004

ההיבט המדהים ביותר של 'הפרוטוקולים של זקני ציון', כלומר העובדה שאת הזיוף הזה הפיקו כמה וכמה שירותים חשאיים ומשטרות לאורך שָלוש מאות לפחות, ושהוא הורכב מקולאז' של טקסטים שונים, ידוע היום היטב – וּויל אייזנר מציג אותו במלואו בהסתמך על המחקרים העכשוויים ביותר. אני מאמין שהסיפור רחוק מסיום. אך זהו סיפור שראוי מאוד לספרו, שכן יש להילחם ב'שקר הגדול' ובשנאה שהוא מוליד."

אומברטו אקו, מילאנו, איטליה, דצמבר 2004

המזימה - סיפורם הסודי של "הפרוטוקולים של זקני ציון" (נובלה גרפית או כפי שאייזנר הגדיר אותה: "סטייה מהרומן הגרפי הטהור") מאת ויל אייזנר בהוצאת כנרת זמורה ביתן, מאנגלית: קטיה בנוביץ', הקדמה מאת אומברטו אקו, אחרית דבר מאת: סטבן אריק ברונר, איור על העטיפה: ויל אייזנר, עיצוב עטיפה: איוון גפני, 148 עמודים.

ההקדמה | אומברטו אקו
ההיבט המדהים ביותר ב"פרוטוקולים של זקני ציון" הוא לאו דווקא ההיסטוריה של הֵנֵצוֹ, אלא זו של אימוצו. העובדה שאת הזיוף הזה הפיקו כמה וכמה שירותים חשאיים ומשטרות לאורך שָלוש מאות לפחות, ושהוא הורכב מקולאז' של טקסטים שונים, ידועה היום היטב - וויל אייזנר מציג אותה במלואה, בהסתמך על המחקרים העכשוויים ביותר.

באחד מהמאמרים שכתבתי אני מציין מקורות אחרים שמלומדים לא הביאו בחשבון: למשל, "התוכנית היהודית" לכיבוש העולם, כפי שזו מופיעה בפרוטוקולים, מעתיקה מן "התוכנית הישועית", כפי שהיא מוצגת על ידי אז'ן סו, תחילה בספרו "היהודי הנודד" (Le juif errant, 1845-1844) ולאחר מכן ב"מסתריו של עם" (Les myst?res du people, 1857-1849), לעתים כמעט מילה במילה - הדמיון רב כל כך שהקורא מתפתה להסיק כי מוריס ז'וֹלי (הסטיריקן הצרפתי שהפמפלט שלו, "דיאלוגים בגיהינום בין מקיאוולי למונטסקיה", שפורסם ב-1864, נחשב לאביו הקדמון של "הפרוטוקולים", ושהינו דמות מרכזית ב"המזימה" של אייזנר) בכבודו ובעצמו, קיבל השראה מהרומנים של סו.

אך זה לא הכול. חוקרי "הפרוטוקולים" כבר שיחזרו את סיפורו של הרמן גדשֶה, שבספרו "ביאריץ" (Biarritz), שאותו פירסם ב-1868 בשם העט סר ג'ון רדקליף, מספר כיצד נציגים של שנים-עשר שבטי ישראל נאספו בבית הקברות של פראג כדי לתכנן את כיבוש העולם. חמש שנים לאחר מכן, בפמפלט רוסי ("היהודים, אדוני העולם"), מתואר הדיווח הבדיוני של גדשה כאילו התרחש באמת. ב-1881 הדפיס "לֶה קוֹנטֶמפּוֹרֶן" את הסיפור מחדש, וטען כי הוא נסמך על מקור אמין - לא אחר מאשר הדיפלומט הבריטי סר ג'ון רדקליף. ואז, ב-1896, פרנסואה בורנן כלל את טיעוניו של "הרב הגדול" (המכונה הפעם ג'ון רדקליף ב-f אחת, בניגוד לקודמו) בספרו "היהודים, בני זמננו" (Les Juifs, nos contemporains). אולם איש לא שם לב שגדשה לא עשה דבר מלבד להעתיק סצנה מתוך "ז'וזף בלזאמו" (Joseph Balsamo) מאת הסופר הצרפתי אלכסנדר דימא. ביצירה זו מתאר דימא פגישה בין קליוסטרו וקושרי קשר נוספים מקרב "הבונים החופשיים", שבה הם רוקמים את מזימת שרשרת היהלומים של 1875, ובזכות השערורייה יוצרים את האקלים המתאים למהפכה הצרפתית.

עבודת טלאים זו של יצירות בדיונית ברובן, הופכת את "הפרוטוקולים" לטקסט לא נהיר שחושף בנקל את מקורותיו הבדויים. אלא אם כן מדובר ברומן בהמשכים (roman feuilleton) או בגרנד אופרה, זה בהחלט לא נשמע אמין ש"הרעים" חושפים את תוכניותיהם המרושעות בכנות ובחוסר בושה שכזה, ומכריזים, כמו זקני ציון, שהם בעלי "שאיפה חסרת גבולות, תאבת בצע רעבתנית, תאוות נקם חסרת רחמים ושנאה עזה". תחילה לקחו את "הפרוטוקולים" ברצינות מפני שהוא הוצג כתגלית מרעישה, ועל ידי מקורות מוסמכים בסך הכול. אך מה שנראה לא ייאמן הוא כיצד הזיוף הזה קם מאפרו בכל פעם שמישהו הוכיח מעל לכל ספק שמדובר בזיוף. בשלב זה, "סיפורם של הפרוטוקולים" מתחיל באמת להישמע בדיוני. בעקבות מאמר שפורסם ב-1921 ב"טיימס" של לונדון וחשף את העובדה ש"הפרוטוקולים" הוא יצירה גנובה, וכפי שקרה בכל פעם שמקור סמכותי אישר את טבעו המזויף של "הפרוטוקולים", קם מישהו אחר שפירסם אותם שוב וטען שהם אותנטיים. והסיפור הזה נמשך ללא הפוגה גם היום, באינטרנט. הדבר דומה לכך שאחרי קופרניקוס, גליליאו וקֶפּלֶר, היה צורך להמשיך ולפרסם ספרים שטוענים כי השמש מקיפה את כדור הארץ.

כיצד ניתן להסביר את עמידותו של הספר בפני כל הראיות, ואת כוח המשיכה הסוטה שהוא ממשיך להפעיל? את התשובה ניתן למצוא ביצירתה של נֶסטָה וֶבּסטֶר, סופרת אנטישמית אשר הקדישה את חייה לתמיכה בסיפור "המזימה היהודית". בספרה "אגודות חשאיות ותנועות חתרניות", היא מפגינה בקיאות וידע בסיפור כולו, כפי שאייזנר מציג אותו, אך זו מסקנתה:

הדעה היחידה שיש לי להציע היא שבין אם הוא אמיתי ובין אם לאו, "הפרוטוקולים" מציג תוכנית למהפכה עולמית, ושלנוכח אופיו הנבואי ודמיונו המדהים לפרוטוקולים של כמה וכמה אגודות חשאיות מן העבר, הוא יצא תחת ידה של אגודה מעין זו, או של מישהו בקיא להפליא בתורותיהן של אגודות סודיות, אשר הצליח לשעתק את רעיונותיהן ואת אופני הניסוח שלהן.

אופן הסקת המסקנות שלה הוא ללא רבב: "מאחר שהפרוטוקולים טוענים את מה שטענתי אני בסיפורי, הם מאשרים זאת," או: "הפרוטוקולים מאשרים את הסיפור שחילצתי מהם, ולפיכך הם אותנטיים." והכי יפה: "הפרוטוקולים אולי מזויפים, אך הם מתארים בדיוק את דרך החשיבה היהודית, ולפיכך יש להחשיבם כאותנטיים." במילים אחרות, לא הפרוטוקולים מייצרים אנטישמיות, אלא הצורך העמוק של אנשים לסמן אויב הוא שמוביל אותם להאמין בפרוטוקולים.

אני מאמין - למרות ספרו האמיץ של ויל אייזנר, שאינו קומי(קס) כי אם טרגי - שהסיפור רחוק מסיום. אך זהו סיפור שראוי מאוד לספרו, שכן יש להילחם ב"שקר הגדול" ובשנאה שהוא מוליד.

אומברטו אקו
מילנו, איטליה
דצמבר 2004

מבוא | ויל אייזנר
בשבילי, "המזימה" מייצג סטייה מן הרומן הגרפי הטהור. הוא מסמל מאמץ להשתמש במדיום רב-העוצמה הזה כדי לעסוק בסוגיה בעלת חשיבות אישית עליונה.

הורי היו מהגרים יהודים אמריקנים (ואגב, זו לא הסיבה היחידה שבגללה אני נשאר יהודי). אבי צייר את חלקן הפנימי של כנסיות קתוליות בווינה, וכשהגיע לאמריקה צייר תפאורות בתיאטרון היידי במנהטן. הורי לא היו אורתודוקסים וגם לא רפורמים, אך הם היו "מאמינים", עובדה שעשויה להסביר את הנשמה היידית שלי.

גדלתי בתקופת השפל הגדול וחוויתי גזענות - תקריות והשפלות כואבות שלעתים קרובות היו מנת חלקם של יהודים בחברה שלנו בזמנו. אני זוכר שזעמתי על גישת השטעטל של הורי, שיעצו לנו "לשמור על שקט ולא להעליב את הגויים". בעיניהם, השואה היתה עוד פוגרום, רק הרבה יותר גדול. כסטודנט בעל נטיות רדיקליות באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, גיליתי עניין בכלים שאנטישמים השתמשו בהם כדי לקדם את המסר שלהם. כדי לחזק את האנטישמיות, היה צורך ביותר מאשר גינוי היהודים העתיק של הבשורה הנוצרית, שהופיע שוב ושוב וקם לתחייה כערפד.

החיפוש שלי נמשך כמעט עשרים שנה, אך לפני זמן לא רב, בעודי משוטט באינטרנט בחיפוש אחר מעשי מרמה לצורך סיפור שעמדתי להשלים, נתקלתי בתרגום לאנגלית של "הפרוטוקולים של זקני ציון" - מסמך שנכתב לכאורה על ידי מנהיגים יהודים ומתאר בפרטי פרטים כיצד היהודים שואפים לקשור קשר לכיבוש העולם - ששודר בתחנה האינטרנטית "רדיו אסלאם" והופיע גם בצרפתית, גרמנית, שוודית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית ואיטלקית. כבר שמעתי על הספר, ומאז ומתמיד שייכתי אותו לספריית הרוע, לצד "מיין קאמפף". אולם רק אז קראתי בו באמת והתחלתי לחקור את תולדותיו.

בנובמבר 1999 דיווחו ה"וושינגטון טיימס" והשבועון הצרפתי "ל'אקספרס", כי מחקר של ההיסטוריון הרוסי הנודע מיכאיל לֶפֶּכין חושף ראיות לכך ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" נכתב ב-1898 בידי מַטוֵוי גוֹלוֹבינְסקי, גולה רוסי שחי בצרפת. לאחר חמש שנים של פשפוש בארכיונים רוסיים שהיו עד אז בלתי נגישים, נתקל לפּכין בהוכחות למקורו של "הפרוטוקולים". הוא פירסם את ממצאיו ב"ל'אקספרס" ולכאורה סָתַם את הגולל על שאלת המחבר. הוא אימת את טענתו של הסופר הגרמני קונרד היידן מ-1944, ולפיה גולובינסקי אכן היה הזייפן. לפי ה"ל'אקספרס", לפּכין מצא את הראיות התומכות במסמכיו של הנרי בּינְט, סוכן של השירות החשאי הרוסי בפריז במשך שלושים ושבע שנים.

לפי לפּכין, הסיפור התגלגל כך. ב-1917 עסק סרגיי סְבַאטיקוֹב, מתנגד לממשלה המהפכנית החדשה של רוסיה, בפירוק השירות החשאי של הצאר המודח. תוך כדי כך חקר סבאטיקוב את בינט, שסיפר לו כי מחבר "הפרוטוקולים" היה מטווי גולובינסקי, בחור פיקח, אכזר ושאפתן ממשפחה אריסטוקרטית מושחתת.

ב-1925, השגריר האחרון של הצאר בצרפת, בזיל מַקלָאקוֹב, נמלט עם מסמכי השגרירות הרוסית ומסר אותם לקרן הוּבֶר האמריקנית. לאחר מכן ערק סבאטיקוב מן ההנהגה הבולשביקית החדשה וברח עם מסמכיו האישיים של בינט, שאותם רכש מבינט עצמו. סבאטיקוב הצליח להגיע לפראג, שם הפקיד את מסמכיו של בינט בקרן פרטית ושמה "מסמכים רוסיים מחוץ לתחומי המדינה".

לאחר מלחמת העולם השנייה השתלטו הסובייטים על הקרן והטמינו את המסמכים במוסקבה לצד מסמכי הפדרציה של רוסיה. היות שגולובינסקי שירת בתנועה הבולשביקית המוקדמת, הסתירה ברית המועצות את המסמכים המביכים. לאחר התמוטטות הממשל הקומוניסטי הפכו המסמכים הסובייטיים נגישים לחוקרים.

בעקבות הדיווחים הראשונים ב"ל'אקספרס", פירסם העיתון הצרפתי החשוב "לה פיגארו" ב-2002 מאמר ארוך מאת ויקטור לופן, שבו הוא מפרט את האופן שבו חשף לפּכין את זהותו של מחבר "הפרוטוקולים". שארית העיתונות הצרפתית גילתה עניין מועט בסיפור.

למרות גילויים כגון אלה, המשיך "הפרוטוקולים" לצבור חשיפה ואמינות. הוא מתפרסם ברחבי העולם הערבי, וכן במדינות אירופיות ואסיאתיות רבות. ביוני 2003, למשל, הפיצו עובדי מפלגת השלטון בקואלה לומפור עותקים של הספר חינם אין כסף.

במהלך השנים חשפו מאות ספרים ומאמרים מלומדים את קלונו של "הפרוטוקולים". אך מחקרים אלה נכתבו בעיקר על ידי אקדמאים ונועדו לקריאה על ידי מלומדים או על ידי כאלה שמשוכנעים במעשה ההונאה.

אני הקדשתי את הקריירה שלי לקומיקס כצורה של שפה נרטיבית. לנוכח ההכרה הנרחבת ברומן הגרפי ככלי של ספרות פופולרית, קיימת כיום הזדמנות להתמודד ראש בראש עם התעמולה בשפה נגישה יותר. תקוותי היא שהספר הזה ינעץ מסמר נוסף בארון המתים של ההונאה המבעיתה והערפדית הזאת.

ויל אייזנר
טמרק, פלורידה
דצמבר 2004

סוף דבר | סטיבן אריק ברונר
לפני מותו הפתאומי בגיל שמונים ושבע, ידע ויל אייזנר קריירה ארוכה ומכובדת. אין ספק שהיה אחד האמנים האמריקנים הגדולים של הרומן הגרפי. הקומיקס שלו משרת מטרה חברתית, ואף על פי כן מבטא ראייה אישית מאוד. כזה הוא ללא ספק המקרה של "המזימה". אייזנר עבד על הפרויקט בהמשכים במשך למעלה מעשרים שנה, ואין ספק שהוא גרם לו קשיים רבים. "הפרוטוקולים של זקני ציון", הזיוף הנודע לשמצה המצהיר על מזימה עולמית מוסווית אך בקושי של היהודים, היה נושא לחילוקי דעות אקדמיים ופוליטיים סוערים מאז הופיע לראשונה בזירה. קל להבין מדוע המסתורין סביב יצירת הפמפלט, ולא פחות מכך המסתורין הגדולים עוד יותר בדבר הסיבות שהוא ממשיך להשפיע, ריתקו את ויל אייזנר.

סיפורו מכוון לקהל הרחב. לפיכך הוא מתמקד בנפשות הפועלות ופחות בהקשר המורכב שבו נרקמה ההונאה. הרקע הוא פרשת דרייפוס הסנסציונית, שבה סרן יהודי מהמטה הכללי הואשם על לא עוול בכפו במכירת סודות צבאיים לגרמנים. מ-1894 ועד 1906, כשאלפרד דרייפוס זכה סוף סוף לחנינה, צרפת היתה מפולגת קשות. ליברלים וסוציאליסטים שהיו מחויבים לחשיפת האמת לאמיתה ולהגנת "היהודי", נאבקו באריסטוקרטים ובריאקציונרים תומכי הצבא, שסירבו להודות בהרשעתו הלא מוצדקת של דרייפוס ובקיומו של טיוח. מצבם של יהודי צרפת החמיר כדי כך שתיאודור הרצל, שנשלח מטעם יומון וינאי לדווח על משפט דרייפוס, הגיע למסקנה שמדינה יהודית תהיה המפלט היחיד מפני האנטישמיות האירופית. לצורך זה הוא כינס ב-1897 את הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

זה היה האקלים התרבותי שבו הומצאו "הפרוטוקולים". בדיוק כשם שפרשת דרייפוס זיהתה את היהודים עם הכוחות הליברליים והסוציאליסטיים של המודרניות, כך קיומו של קונגרס ציוני סיפק לאנטישמים "ראיות" חדשות ל"קונספירציה" יהודית שיש להילחם בה ולהחריבה. הפמפלט חידד את שתי הנקודות הללו. הוא האשים את היהודים בתמרוּן רפורמטורים חברתיים ומהפכנים פוליטיים, העיתונות ומוסדות החינוך, הבנקים ותנועות הפועלים. הוא התעקש ש"היהודים" שואפים להרוס את הציביליזציה הנוצרית ולהעביר את הכוח לידי "זקני ציון". טענות פראיות מעין אלה הפכו את ה"פרוטוקולים" לשימושיים במיוחד בעיני הריאקציונרים, שכעת היתה להם קבוצה מושלמת להאשימה במהפכה הרוסית הראשונה, שהחלה ב-1902 והגיעה לשיאה ב-1905.

המסמך הצית אינספור פוגרומים שאירגנו קבוצות ריאקציונריות מזרות אימים שנודעו בשם "המאות השחורות", ושבהם מתו אלפי יהודים. אך כשהאלימות שככה, הוא נעלם מן הזירה הציבורית. אבל "הפרוטוקולים" זכו לפופולריות מחודשת בעיצומה של מלחמת האזרחים העקובה מדם שבאה לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917, כשה"לבנים" האנטי-קומוניסטיים השתמשו בה לצורכי תעמולה נגד "האדומים". זה היה ההקשר שבו עוצב לראשונה רעיון "הקונספירציה היהודית הבולשביקית". רק עם תבוסתם של "הלבנים" ייבא אלפרד רוזנברג, "פילוסוף" החצר לעתיד של הנאציזם, את הרעיון לגרמניה, לצד עותק של "הפרוטוקולים" שתחב לכיסו. האיש, ששימש כ"מומחה" לגזע ולעניינים גזעיים, פתח את הקריירה שלו בהסבת תשומת לבם של היטלר וחבריו לבדיה הזאת. מרגע שהנאצים עלו לשלטון, הפכה זו למה שההיסטוריון נורמן קון מכנה "הרשאה לרצח עם".

במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים באירופה, היו "הפרוטוקולים" פופולריים כמעט כמו התנ"ך. אין תנועה אנטישמית שלא הושפעה מן החיבור הזה, אך דווקא משום שמדובר בבדיה, חסידיה ביקשו לטשטש את מקורותיה. והם עדיין מנסים. דומה שהאותנטיות של החיבור אינה משנה כהוא זה. אך זאת מפני שהאנטישמי, במילותיו המופלאות של ז'אן-פול סארטר, "הופך עצמו לאבן". קנאה עיוורת הופכת לאופן שבו הוא מסביר את העולם, מבלי שיצטרך להצדיק את ההסבר באמצעות ראיות או היגיון. האנטישמיות מציעה השקפת עולם נוחה לכל ה"מפסידנים" החשים מאוימים על ידי כוחות המודרניות, החוששים מן העתיד, והמחפשים נחמה בביטויי סמכות דתיים ואנטי-דמוקרטיים נוקשים.

ההודאה בכך שביטויי סמכות מסורתיים אלה הופכים אנכרוניסטיים יותר ויותר, תנפץ את תחושת הערך העצמי של הקנאי. מוטב להם למפסידנים למצוא "שעיר לעזאזל". ומסיבות שונות בנסיבות שונות, היהודים בדרך כלל התאימו למטרה. לכן, "הפרוטוקולים" לא ייעלמו לעולם. הפמפלט ממשיך לחזור כמו חלום רע. אני יודע שהצורך להתעורר הוא שגרם לוויל אייזנר ליצור את "המזימה". הוא משחזר ביצירתיות את ההיסטוריה שמאחורי מה שכנראה עודו החיבור האנטישמי האכזרי ביותר, וללא ספק הפופולרי ביותר, שנכתב מעולם. יצירתו המקורית האחרונה הינה מורשת הולמת.

© כל הזכויות שמורות לכנרת, זמורה ביתן הוצאות לאור

המזימה - הפרוטוקולים של זקני ציון - ויל אייזנר
The Plot: The Secret Story of The Protocols of the Elders of Zion - Will Eisner


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, גיא בן הינום, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, נהר הקרח, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, עוד לילה אחד, על מקום הימצאה, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים ביולי 2019:
איה 50, איך לעצור את הזמן, אימפריית החטאים , אמא של הים, אמנות הזוגיות, אנגארד הסייף, אצל הילל ולילית מהעיר הגלילית, בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי, בחזרה ללאקאן, ברונז, בריכה עירונית, בשבח המלחמה, דראגה קלרי, האחות המועדפת, הטופוגרפיה של העריכה, הסיפור יתחיל בפרנזו, הרצל - היסטוריה אירופאית, השאירו הודעה לאחר הצפצוף, השבוי ואשת השבוי, השמיעיני את קולך ונסו הצללים, התוואי האופקי, חדר הפלאות, יחידים במינם, ימים של פלא, ירח מעל סואץ, להיות אנושי - איריס מרדוק, ליאור רובין, ליאורה, לעולם אל תיתן לי ללכת, לשאלת המתודה, מבקשי חיים, מועדון ה-5 בבוקר, מוצא המינים מאת צ`רלס דרווין, מחר אני הולכת, מכת פתיחה, נשיקה של זהב, ספרות, היסטוריה היום האחר, על דלות המוסר, פונטי , פלמינגו - ימי אהבה, רוזה האדומה, שיבה לריימס.

ספרים חדשים ביוני 2019:
אני אבא שלך, גן ההרדופים, האדון היהודי, הזכות לשלמות הגוף, המוח המאושר, השירים הגנוזים, כובעים של זכוכית, נחובש, סודות, צמאה לך נפשי, שפילפוגל , שפילפוגל, תעלול.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים