» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים בספטמבר 2008       חזור

כל השירים
מאת: יאיר הורביץ
Collected Poems - Ya`ir Hurvitz

ההוצאה: הספריה החדשה הספר 'כל השירים' (1960 - 1988) מאת יאיר הורביץ מביא את כל שיריו של אחד מגדולי המשוררים בעברית במחצית השנייה של המאה העשרים. שירים אלה הם פריים של כמעט שלושה עשורי כתיבה, שנקטעו במותו של המשורר (1988), בהמתינו בבלגיה לניתוח להשתלת לב. הספר רואה אור במלאת עשרים שנה למותו. השירים מובאים בספר בסדר הכרונולוגי של ספרי השירה של הורוביץ. החל מספרו ה"רשמי" הראשון, "שירים מן הקצה הנמוך" (1961), וכלה ב"ציפור כלואה" (1987). נוספו להם שירים אחרונים, שנכתבו בשנת חייו האחרונה של הורוביץ (1988). שמות השערים בספר הם כשמות קובצי שיריו של המשורר (פרט ל"סביב המים ליד הציפורים", שהוא שם השער של השירים החדשים בספר " שירים 1960-1973", סיכום ביניים של המשורר), בתוך כל שער, סדר השירים הוא כפי שנקבע בקובץ השירים.

בספר לא כונסו שירים שלא ראו אור בספריו אך ראו אור במקומות אחרים והורוביץ החליט שאינם ראויים לפרסום נוסף, כמו כן לא נכללו בו תרגומי השירה של הורוביץ, וגם לא שיריו לבני הנעורים (שראו אור בספר "פרקים מספר החלום").

יאיר הורביץ נולד בתל-אביב לאביו אליעזר. ב-1949, בגיל 8, התייתם יאיר מאביו. פרסומו הראשון היה ב-1957 בעיתון 'דבר'. בחייו זכה הורביץ במספר פרסים ספרותיים: ב1983 זכה בפרס מרדכי ברנשטיין לשירה, ב-1986 בפרס נתן אלתרמן וב-1987 היה לחתן פרס היצירה מטעם קרן ראש הממשלה. יאיר הורביץ נפטר בבריסל, בלגיה בי"ב באב תשמ"ח, 26 ביולי 1988 בעת שהמתין לניתוח השתלת לב.

יאיר הורוביץ - כל השירים בהוצאת הספריה החדשה לשירה, הקיבוץ המאוחד ספרי סימן קריאה.עריכה: מנחם פרי. הספר ראה אור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.
כריכה קשה, 438 עמודים.

סדר השערים בספר:
שירים מן הקצה הנמוך (1961)
שירים ללואיס (1964)
סלויון (1966)
בעיר שרקיעים לה אין ומרגועה מחסה (1967)
עונת המכשפה (1970)
נרקיסים למלכות מדמנה (1972)
סביב המים ליד הציפורים (1973)
בשבתי לבדי (1976)
מקום (1978)
אנטומיה של גשם (1980)
ארץ בחירה (1982)
יחסים ודאגה (1986)
ציפור כלואה (1987)
שירים אחרונים (1988)

וְיָאִיר אֶת יָאִיר שׁוֹאֵל לְאָן, לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ יָאִיר
וְיָאִיר לְיָאִיר מֵשִׁיב אֵינִי מְצַפֶּה דָּבָר וַאֲנִי שָׂמֵחַ
שֶׁאֲנִי כָּאן יָאִיר רֵיק מִמּוּעָקָה וְאַל תִּשְׁאַל, לֹא,
אַל תִּשְׁאַל שֶׁאֵינִי מְצַפֶּה אֶלָּא לְכָךְ שֶׁאֵינִי מְצַפֶּה,
אַתָּה מֵבִין, אֲנִי אֵצֵא, אַתָּה רוֹאֶה יָאִיר אֲנִי מְדַבֵּר,
יוֹצֵא, מִתְנַעֵר, אַתָּה זוֹכֵר הָיִיתִי כָּאן אִתִּי
אִשָּׁה מֶטֶר שִׁשִּׁים גֹּבַהּ, אַתָּה יוֹדֵעַ, יָאִיר,
נִפְרַדְתִּי מֵאִשָּׁה מֶטֶר שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה גֹּבַהּ,
גֹּבַהּ הָעֲקֵבִים וְלֹא עֹמֶק הַצַּעַד, אַתָּה מֵבִין, יָאִיר,
כְּבָר הָיִיתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה יָאִיר
וְלֹא רוּחַ מִשָּׁם שׁוֹטֶפֶת אוֹתִי וְלֹא רוּחַ מִשָּׁם,
אַל תִּשְׁאַל לַדָּבָר הַנִּשְׁבָּר, כָּרוּת, יָאִיר
אַתָּה מַכִּיר, מִתְחַדֵּשׁ, וּבְכֵן, יָאִיר אֶת יָאִיר
שׁוֹאֵל לְאָן יָאִיר נֵלֵךְ, עַד מָתַי יִנְבַּע הַכֹּחַ הַמְּנַחֵם
הַמְּנַחֵם כָּל שֶׁנִּקְרֶה וְלָנוּ לְעֵת מַפֹּלֶת מִי, מִי לָנוּ
הַקָּמִים צָחִים רַעֲנַנִּים מֵאֲפֵלָה אִם לֹא יָאִיר אֶת
יָאִיר שׁוֹאֵל, אֲנִי שׁוֹאֵל
יָאִיר

קרקס | שירים מן הקצה הנמוך, 1961

הַרְבֵּה יְלָדִים חָזְרוּ מֵהַקִּרְקָס
וְצָחֲקוּ וְצָחֲקוּ.
אֲבָל אֲנַחְנוּ
רָאִינוּ בֵּין תְּכוֹל כִּפַּת הַקִּרְקָס הַגָּדוֹל
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּהַלֵּךְ בֵּין חַבְלֵי הָאֹפֶק
כְּלֻלְיָן.
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֵד מֵחֶבֶל הָאֹפֶק אֶל בֵּין הַקְּלָעִים
גַּלֵּי תְּשׁוּאוֹתֵינוּ נִשָּׂאִים בְּקֶצֶף
אֶל חֶבֶל הָאֹפֶק הַמֵּת
וְהַלֻלְיָן מִסְתַּתֵּר בִּתְהוֹמוֹ.

כְּשֶׁיְּרִיעוֹת הַכִּפָּה מִתְאַפְלְלוֹת
רוֹאִים הַכּוֹכָבִים – יַלְדֵי הַחֲשֵׁכָה –
אֶת עֵינֵינוּ הַשְּׁקוּעוֹת שֶׁעָל רִיסָן
תְּלוּיוֹת עָבֵי הָעֶצֶב וִילָדִים אֲחֵרִים
הוֹלְכִים וְצוֹחֲקִים.

השיר על הנער יוסף החולם | שירים מן הקצה הנמוך, 1961

הַנַּעַר יוֹסֵף חָלַם. גַּם בַּיּוֹם
הָיָה חוֹלֵם הַנַּעַר יוֹסֵף.
רַק אֶת הַמָּוֶת הָאוֹרֵב לִצְעָדָיו לֹא חָלַם יוֹסֵף הַנַּעַר.
רַבִּים הִתְיָרְאוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹר, אֲבָל הַנַּעַר חָלַם
וְחָלַם וְעָלָה כְּלֻלְיָן אֶל גָּבְהֵי הַגַּעְגּוּעִים מִבּוֹרוֹ.
רַק אֶת הָעוֹרֵב הֶחָג מֵעַל רֹאשׁוֹ לֹא חָלַם יוֹסֵף.
בְּמוֹרַד הָרְחוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶחָיו בְּדָם אֶחָד עַל קַו שִׁבְרוֹ.
נְעָרִים עָבְרוּ לְיָדוֹ וּקְרָאוּהוּ מְשֻׁגָּע.
עַל קַו שִׁבְרוֹ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶחָיו בְּדָם אֶחָד.
הוּא שָׁקַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּבוֹרוֹ
וְנִמְכַּר לָרוּחַ וְלַזָּרוּת. הַשָּׁמַיִם כִּבּוּ יָרֵחַ מֵעָלָיו כִּמְנוֹרָה
וְגָזְרוּ לוֹ כְּתֹנֶת שְׁחוֹרָה.
הוּא כְּבָר לֹא שָׁר מִגְדָּלִים. הוּא שָׁר לוֹ. הַשָּׁחוֹר קָם עַל מִגְדָּלָיו.
יוֹסֵף הַנַּעַר פָּקַח עֵינָיו וְרָאָה מָוֶת אוֹרֵב
וְעוֹרֵב חָג, אֲבָל הוּא טִפֵּס וְטִפֵּס וְעָלָה
כְּלֻלְיָן אֶל גָּבְהֵי הַגַּעְגּוּעִים, הַנַּעַר
יוֹסֵף הַחוֹלֵם, שֶׁרַבִּים הִתְיָרְאוּ מִפָּנָיו.

שיר אביב | סלויון, 1966

מַשְׁכִּים כַּטַּל הֹלֵךְ –

יוֹמְטוֹב חָפַר וְנָשָׂא
דְּלָיִים מְלֵאֵי עָפָר, לְתֻמּוֹ
חָשַׁב דְּלָיִים מְלֵאֵי שֶׁמֶשׁ, לְעַצְמוֹ
אָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת.

הָיָה שׁוֹמֵעַ צִפּוֹר שָׁר:
הֲרֵי אֲנִי יוֹתֵר גָּבוֹהַּ
וַאֲדָמָה שֶׁלְּךָ
אֵינֶנָּה אֲדָמָה שֶׁל שָׁמַיִם.

יוֹמְטוֹב שֶׁחָפַר עַד הֵיכָן לְמַטָּה לְמַטָּה
אָמַר לַצִּפּוֹר: הֲרֵי
זֶרֶם מַיִם אֵינָם שָׁמַיִם
וְהָעֵץ הֲרֵי בּוּל נָבוּב.

"בְּרֹאשְׁךָ נִכְנַס זְבוּב", עוֹד
שָׁר צִפּוֹר, "בְּרֹאשִׁי צִפּוֹר", אָמַר
יוֹמְטוֹב שֶׁחָפַר לְתֻמּוֹ.

אחדות האפור | בשבתי לבדי, 1976

אֲנִי יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל מִבַּעַד לַחַלּוֹן;
אֵינֶנִּי רוֹאֶה עֵץ אוֹ אֲפִלּוּ
עָנָן לְהֵאָחֵז.

דִּמְדּוּמִים תְּמִימִים
מְעִירִים אוֹר,

הָאוֹר בַּמְּנוֹרָה כְּבָר אֵינוֹ בְּשׂוֹרָה.
אֶל עַצְמִי עִם עַצְמִי אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר.
שְׁאֵרִי וּבְשָׂרִי
אֵינֶנּוּ
מֵבִין אֶת שְׂפָתִי, אֵינֶנּוּ מַמְרִיא.

בַּחַלּוֹן רִשְׁרוּשׁ אוֹ רַעַשׁ קַר.
בַּוִּילוֹן, לְאִטָּהּ, מְפַרְפֶּרֶת
תְּהִלַּת הָאוֹר. אָפֹר הַסְּתָו
עוֹבֵר, גַּם אָבִיב
מְפוֹרֵר מְחוֹגִים בַּשָּׁעוֹן.

אֲנִי מְמַלְמֵל בְּשָׂפָה רָפָה:
"יָם בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה"
וּמִתְכַּוֵּן לְיָם כְּגוֹן אַהֲבָה.

בֵּינְתַיִם יוֹם לְיוֹם מַבִּיעַ מְהַבְהֵב
אוֹר דָּבָר עוֹבֵר.
לְטִיפָה עַל בְּשַׂר נֶהְפֶּכֶת בַּכְּתָלִים,
בֵּין גּוּף לְקִיר פִּנָּה
אֲנָחָה צְפוּפָה.

קְלִפַּת הַגּוּף, עֲרִירִית,
בָּאַחְדוּת אָפֹר עִם קִיר
נִזּוֹנָה מֵחֶמְלַת נִוּוּן.
מְעוֹרֶרֶת תְּנוּעָה כַּעֲוִית,
לֹא תִּשְׁקַע לֹא תַּמְרִיא,
סְבוּכָה בַּוִּילוֹן, שְׁבוּיָה בְּקֶרֶן זָוִית.

ים בגוף | מקום, 1978

הַמָּוֶת הוּא יָם וְכַמָּה
חָזָק הָרָצוֹן לְסַגֵּל
אֶת סִגְנוֹן הַמַּיִם
הַמַּרְגִּיעִים לְחַיִּים, יָם
בַּגּוּף בְּשָׁעָה שֶׁל
תְּנוּחָה לִפְנֵי שֵׁנָה הַבָּאָה
לְאַרְגֵּן אֶת הַיְּצִיבָה
מִתּוֹךְ הַשְׁעָרָה הַמַּשְׁלִימָה
עִם הַתְּכוּנָה שֶׁלִּקְרַאת מִיתָה.

נגינה מוחקת | אנטומיה של גשם, 1980

אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
בְּמַעֲלֶה שְׂדֵרָה וּלְאֹרֶךְ רְחוֹב,
פָּנָיו אֶל הַיָּם וְרֹאשׁוֹ נָקִי
מִטִּרְדָּה, נוֹשִׁים, חֳלִי
אֵינוֹ מֵפֵר בּוֹ נְגִינָה
וְהוּא מְבָרֵךְ בְּלִבּוֹ: כִּי טוֹב,
בִּנְגֹעַ רִשְׁרוּשׁ עָלִים בִּרְעָשָׁיו הַדַּקִּים.

אֲבָל אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
לְאֹרֶךְ רְחוֹב, בְּמַעֲלֶה שְׂדֵרָה,
צִלְצוּל מַקִּישׁ בּוֹ וְהוּא נִפְתַּח
כִּפְרוֹזְדּוֹר לְטִרְדָּה, בַּעֲלֵי-חוֹב,
חֳלִי מֵחִישׁ בּוֹ צָעַד בְּרֶדֶת
עָלָיו רִשְׁרוּשׁ עָלִים כִּצְרִימָה
הָאוֹמֶרֶת לוֹ: כִּי רַע.

אָדָם מְטַיֵּל עִם רוּחַ עֶרֶב
בְּמַעֲלֶה רְחוֹב וּלְאֹרֶךְ שְׂדֵרָה.
חִקְרֵי צִפּוֹר, יְרִיעַת הַשָּׁמַיִם
וְרַעַשׁ הַיָּם שׁוֹקְלִים עֶדְנָה
עַל שׁוּלָיו הַהוֹמִים בְּבוֹא
יְדִיעָה וְהַנְּגִינָה מוֹחֶקֶת
בּוֹ טוֹב גַּם רַע.

פרפור פרוזדורים/7 | ציפור כלואה, 1987

אָמַר הָרוֹפֵא: חֻלְשַׁת שְׁרִיר הַלֵּב
פֵּרוּשָׁהּ אִי-סְפִיקָה, שֶׁתּוֹצָאָתָהּ
הֲצָפַת הַסֶּכֶר.
וְאָז? הִקְשֵׁיתִי.
אָז, אָמַר הָרוֹפֵא, עָלוּל לְהִוָּצֵר
גֹּדֶשׁ רֵאָה וְקָצְרָה הַנְּשִׁימָה.
וְאָז? קָצְרָה רוּחִי.
אָז, הוֹסִיף וְאָמַר הָרוֹפֵא, יֵשׁ חֲשָׁשׁ לָחַץ
עַל הַכָּבֵד, אֲשֶׁר מִצִּדּוֹ יִלְחַץ עַל הַקֵּבָה,
הַתְּרֵיסַרְיוֹן, הַלַּבְלָב, הַטְּחוֹל וְהַמָּרָה,
אֲשֶׁר יִלְחֲצוּ עַל הַמֵּעַיִם עַד אֲשֶׁר
תֹּאבַד תְּנוּעָתָם.
וְאָז?
אָז, נֶאֱנַח הָרוֹפֵא, הַכְּלָיוֹת, כֵּן הַכְּלָיוֹת.
וּמָה עַל הַמֹּחַ? הִקְשֵׁיתִי.
הָהּ, הִשְׁתַּנֵּק הָרוֹפֵא, חֲרָדָה, חֲרָדָה אֲיֻמָּה.
אַךְ אִם אֶטֹּל מִמְּךָ אֶת הַחֲרָדָה,
אֶפְגַּע בְּמַהוּתְךָ, זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה!
כְּמוֹ-כֵן אָסוּר בְּתַכְלִית אִסּוּר
מַגָּע עִם מֶלַח, הוֹסִיף וְזָרָה
עַל פְּצָעַי. וְכֵן עִשּׁוּן, נָשִׁים, מֶתַח תַּחֲרוּתִי וּמַאֲמָץ.
וְלִחְיוֹת מֻתָּר? רָעַדְתִּי.

שְׁכֵנִי לַחֶדֶר, בֵּן לַתַּרְבּוּת הַצֶּ'כִית,
דִּבֵּר כַּחַיָּל הָאַמִּיץ שְׁוֵיק
וְשָׁתַק כְּקַפְקָא.

יאיר הורוביץ - ביוגרפיה ספרותית,
מקור: טלי ארגוב - עיונים בשירת יאיר הורוביץ

1941 יאיר הורביץ נולד בתל אביב.

1947 אליעזר הורביץ, האב, מוגלה על ידי הבריטים לרפיח.

1949 אליעזר הורביץ מת.

1957 פרסום ראשון בעיתון דבר.

1959 ברחובות אילמים יוצא לאור בשיתוף עם המשורר בנימין פשוט.

1961 הספר שירים מן הקצה הנמוך יוצא לאור.

1962 מפגש ראשון עם מאיר ויזלטיר מחוץ לכסית.

1963 ערב 'קילטרטן'. כחודשיים אחריו מתוודע הורביץ ליונה וולך.

1964 הספר שירים ללואיס יוצא לאור.

1965 הורביץ מפרסם סיפור קצר בשם 'מתוך היסוסיו של דג הזהב'
בעיתון הבוקר, 10.12.65 .

חוברת עכשיו 14 בעריכת גבריאל מוקד וברוך חפץ מוקדשת
לשירתם של הורביץ, ויזלטיר וולך.

הורביץ פוגש לראשונה במי שלימים יהפוך לידידו הקרוב, מנחם פרי.

1966 הורביץ מפרסם סיפור קצר, 'הנסיך והמלוכה', מעריב, 18.3.66.

הורביץ נוסע ללונדון לבקר את מאיר ויזלטיר ונחום כהן שהתגוררו בביתו של המשורר ואיש הספרות ויליאם אמפסון.

קובץ שיריו השלישי של הורביץ, סלויון, יוצא לאור.

1967 קובץ המבחר הראשון משירתו, בעיר שרקיעים לה אין ומרגועה מחסה, יוצא לאור בלוויית חמישה שירים חדשים.

1968 הורביץ עם חבריו ויזלטיר, וולך והמחזאי יוסף מונדי 'מפוצצים' הצגת תיאטרון בבימוי פיטר פריי, המבוססת על מחזה קומי מאת יגאל מוסינזון. הורביץ, בניגוד לחבריו, אינו מכה איש, אלא מעדיף לשבור את חלונות התצוגה שמחוץ לבניין התיאטרון.

גליונות שירה בהוצאת גוג בעריכת ויזלטיר, הורביץ ודליה הרץ יוצא לאור.

1969 נישואים ראשונים לשחקנית עדה ספיר.

1970 מפרסם את יונייקה, פרוזה בהוצאת עקד.

ספר השירים עונת המכשפה יוצא לאור.

הורביץ מפרסם גם קטע ממחזה שלא השלים, 'החברים כולם שותים דם',
ידיעות אחרונות, 30.9.70.

1971 הורביץ מפרסם רשימת ביקורת שבה הוא מצר על כך ששיריה של יונה וולך לא מתפרסמים, וששיריו של חיים באר זוכים לעניין רב יותר משיריה המוצלחים יותר, לדעתו, של וולך.

1972 (אוקטובר) גירושים ראשונים.

הספר נרקיסים למלכות מדמנה יוצא לאור.

1973 'סביב המים ליד הציפורים' הוא שם השער הראשון
בקובץ מבחר הנקרא שירים 1960-1973.

1974 הורביץ מצטרף לאגודת הסופרים החדשה המקבלת לשורותיה גם סופרים ערביים.

בטלוויזיה הישראלית מוקרן סרטו של מיכאל לב-טוב, כדרכן המילים, המוקדש לחייו ולשירתו של הורביץ. הסרט מושך תגובות כעוסות רבות, אך זוכה לשבחה של חוקרת הספרות יעל רנן, והיא יוצאת להגנתו.

1975 שירו של הורביץ, 'אררט', מכונס באנתולוגיה מקום של אש
בעריכת רינה קלינוב ועוזי שביט בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

1976 הורביץ מפרסם קטע פרוזה, 'חבלים שמחכים', בחוברת סימן קריאה 5 בפברואר.

קובץ השירים בשבתי לבדי רואה אור.

השיר 'לאהבתי, כשתשכים' נכלל באנתולוגיה שירי אהבה ישראליים בני זמננו בעריכת איתמר יעוז-קסט בהוצאת עקד.

1977 יואב בראל, ידידו הקרוב של הורביץ, מת בחטף והוא בן 44. הורביץ מקדיש לו שירים ומספיד אותו במאמר בשם 'איש מפת המבואות' בחוברת סימן קריאה 7. באותה חוברת מפרסם הורביץ את מאמרו, 'השעות הגדולות והתמונה הנידחת', על ספרו של ידידו ויזלטיר, דבר אופטימי עשיית שירים.

1978 יוצא לאור מקום, מבחר משירתו.

1979 הורביץ נוסע לאירופה, מבקר באדינבורו ומחליט לתרגם
משירתו של המשורר הסקוטי יו מקדרמיד.

1980 יוצא לאור הקובץ אנטומיה של גשם.

באותה עת מוציא הורביץ בהוצאה פרטית את ילקוט לידידים במהדורה חתומה וממוספרת בת מאה עותקים המיועדת לידידים קרובים. בילקוט שבעה שירים שהתפרסמו במוסף הספרות של מעריב בעריכת חיים נגיד ועוד חמישה תרגומים שתרגם הורביץ משיריו של יו מקדרמיד ופורסמו בסימן קריאה.

1981 מנחם פרי והורביץ נוסעים לבקר את משפחתו של
יו מקדרמיד שמת ב-1978 בגלזגו.

הורביץ משתתף באסופה אדם לעמל בעריכת יעקב בסר ושלמה טנאי בהוצאת עם עובד.

1982 ארץ בחירה, מבחר, יוצא לאור.

הורביץ מפרסם שני מאמרים: 'לזך תודה', ידיעות אחרונות, 1.1.82, ו'מסה קצרה על אדם חכם לב' במלאות חמש שנים לפטירתו של יואב בראל, ידיעות אחרונות, 12.2.82.

1983 הורביץ הוא חתן פרס מרדכי ברנשטיין לשירה.
את הפרס הוא חולק עם הסופר עמוס עוז.

1984 הורביץ מפרסם מאמר בשם 'יומן הבן האובד', הארץ, 26.10.84. במאמר זה מספר הורביץ כי זה עתה סיים 'לסדר' לדפוס את האיליאדה והאודיסיה בתרגום שאול טשרניחובסקי. הוא עומד בין השאר על קרבתו שלו לביאליק ולטשרניחובסקי.

1986 ספר השירים יחסים ודאגה יוצא לאור.

הורביץ הוא חתן פרס נתן אלתרמן. את הפרס הוא חולק עם הסופר א. ב. יהושע.

1987 קובץ שיריו ציפור כלואה רואה אור. זהו קובץ שיריו האחרון.

חתן פרס היצירה מטעם קרן ראש הממשלה.

1988 שושן קטן לבן, ספר תרגומים של שירה סקוטית, יוצא לאור.

הלית ישורון מראיינת את הורביץ בריאיון אחרון, 'בוא איתי כדי לשוב לעצמך',
לחוברת חדרים 7 שבעריכתה.

10.7.88 הורביץ טס לבריסל לניתוח השתלת לב.

26.7.88 הורביץ נפטר בעת ההמתנה לניתוח.

ספרים מקור  ספרים תרגום   שירה   עיון חברה ובקורת  מדעי אדם וטבע  
ספרות לא בדיונית  ספרים ילדים נוער  מדריכים ומסעות  מודעות ורוחניות  ישראל וא"י  
ניהול שיווק וכלכלה  מחוץ לרצף  אומנות ועיצוב  כתבי עת  פנאי ואוכל