Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2009  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | שנת 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים במאי 2009       חזור

ימי הפופ
מאת: עמיחי שלו

ההוצאה:

ידיעות ספרים

שנות השמונים היו השנים הגדולות של מוזיקת הפופ. הן היו גם השנים שבהן גיבור הספר מאבד את אמו, נאלץ להתמודד עם ההשלכות החברתיות של האובדן הטרגי, עם הצורך העז באהבה שמתעורר בתוכו ובעיקר עם הצורך בהישרדות בסביבה עירונית לא פשוטה.

הוא נאחז בכל מה שאפשר, באהבות ממשיות ולא ממשיות, במשחקי כדורגל דמיוניים, בדמויות מבוגרות שבאות ונעלמות ובהרבה מוזיקה, ולא רק מוזיקת פופ.

"ימי הפופ" מורכב מארבע נובלות עצמאיות, המצטרפות יחד - כמו חלקים בפאזל - לרומן עקבי, קצבי והדוק. בכל אחת מהנובלות מתוארת תחנה אחרת בתהליך ההתבגרות של גיבור הספר, נער צעיר שאיבד את אימו בתאונה טרגית ומנסה לאחות מחדש את קרעי עולמו ולמצוא את עצמו במציאות הקשה שאליה נזרק לפתע.

ימי הפופ
שתפו אותי

הסיפור - שהוא בעל יסודות אוטוביוגרפיים רבים - מתרחש בראשון לציון של תחילת שנות השמונים, העיר שבה גדל המחבר, עיר פרבר דחוסה ואפרורית, שהאטרקציות היחידות שלה הן פלאפל, כדורגל, בית קברות וחנות תקליטים. בין ארבעת הצירים האלה מנסה הנער להתגבר על הבדידות, נמלט אל תוך עולם פנימי עשיר וגם חווה אהבה ראשונה, אמיתית ומלאת תשוקה. כתיבתו של שלו רוויה בדימויים ובקרעי חלומות ועם זאת דייקנית עד להכאיב.

עמיחי שלו הוא סופר, משורר, מרצה לכתיבה ועורך ערוץ הספרות והאמנות ב-ynet

ימי הפופ מאת עמיחי שלו בהוצאה מחודשת (ראה אור לראשונה בשנת 2004) של ידיעות ספרים, עורך: אלי הירש, עיצוב עטיפה: נעמה נחושתאי, 191 עמודים.

ימי הפופ מאת עמיחי שלו | קטע מתוך הספר
עברתי את מניה שוחט ועשיתי סיבוב פרסה לכיוון רחוב ויניק החולי והמצועצע. חלפתי על פני בניינים רפויים צרובי שמש, עם מרפסות שאיישו אותן עקרות בית שהרביצו לשטיחים ושפכו מי ספונג'ה על חתולים שחורים. חלפתי גם על פני חנות הבגדים העצובה, שכל בגד שקונים בה מתכווץ או מתרחב בכביסה. כל האנשים נראו לי שפופים כאילו הם נגמלים מעישון, נקטעה להם האצבע או מת להם הכלב. התחמקתי ממבטו של איש הביטחון של הבנק שעומד כבר שנים באותו מקום, באותה תנוחה, באותם בגדים מרופטים אך רשמיים, ובכל פעם שהרמזור מתחלף לירוק הוא סופר כמה מכוניות מצליחות לעבור. הלכתי בעיר נטולת עיר, נשל בטון ארוך ומסורבל. מצידו האחד ים שהולך ומתייבש, מצידו השני איי עוני, ורק באמצע, בתוך כל ההמולה, בין חנויות הבגדים, הגלידריות והפלאפלים עם תפוחי האדמה המטוגנים, נחה לה ההיסטוריה, היקב ושׂדרת הדקלים, כמו מים אחרונים בטרם ייאספו לתהום, או חול זהוב לפני שהוא נופל בין האצבעות. כאן חיו חלוצים שסבלו, ונשמו את טשרניחובסקי כמו שמוצצים ניקוטין. כאן חיה ומתה אמי. כאן הלכתי עם החבר שלי אודי שריסס בספּריי צבע על קירות מפעל הבגדים שבו היא עבדה, "פינק פלויד - החומה", "אודי גרוסמן המלך", ובשבילי גם "סיגלית פזמוני הבת זונה", ונחרדתי שמא אחד מחבריה לעבודה יראה אותי והסתתרתי מאחוריו.

ג
עליתי למעלה וכשלתי בכל צעד. המדרגות נראו לי ענקיות. הן התעוותו לצורות בלתי אפשריות, ובין מדרגה למדרגה נפער חור שחור. חששתי שאם אמשיך לטפס אמעד לתוך חלל מלא שדים וגופות שאיני יכול לאמוד את עומקו, ואיש לא ישמע את צעקתי. תניני כאב זערוריים טיפסו על חזי ואמרתי לעצמי, הנה בא הדום לב, ואני אפול בין הסדקים אל תוך עולם שחור, מפלצתי, אנונימי, עולם שאפשר לראות רק ברנטגן או במשקפי לילה מיוחדים או באמצעות סכּיזופרניה. למזלי שמעתי דלת נפתחת, כנראה של קאשי, כי היא מילאה את המסדרון בריחות של כוסברה וגזר מבושל וזיעה פרה היסטורית של פורמייקות לא מאווררות. דילגתי אחוז תזזית לקומה השלישית, פתחתי את דלת הפלדה הצרחנית אבל לא נשמתי לרווחה.

איך שנכנסתי לבית הריק התחלתי לרעוד. תחילה רעדים קטנים בכף הרגל, בין האצבעות, כמו אקזמה תת עורית. בעטתי בכל כוחי באוויר, אבל הרעד לא נעלם. הרגשתי שאני עומד למות. ידעתי שאני עומד למות. החזקתי את הלב בכוח, מקשיב לכל פעימת דם, ובעיקר לרווחים שבין הפעימות. וידאתי שאין מפתח בדלת כדי שאם אתמוטט כוחות ההצלה יוכלו לפרוץ פנימה, אבל לא נרגעתי. חשבתי להתקשר לאבא, אבל הוא לא אהב שאני מתקשר אליו ותמיד אמר לי, "אין לך מה להתקשר סתם. תתקשר רק אם זה באמת דחוף." לא היה לי מושג למה הוא מתכוון ב"באמת דחוף", אבל העדפתי לא לשאול. חשבתי שאולי מקלחת תעזור לי, ונכנסתי למקלחת עם הטלפון, כדי שאם אחליק ואפול אוכל בשארית כוחותי להתקשר למגן דוד אדום.

התקלחתי לאט. עמדתי מאובן באמצע האמבטיה, משתדל לא לעשות שום תנועה מיותרת שעלולה לגרום לי להחליק. התקלחתי בזהירות, בלי יותר מדי מים חמים. זה לא בריא יותר מדי מים חמים. לסבן בעדינות, לא לגרות את העור, לנשום, להרפות, אבל אסור לחשוב על נשימות כי ככה גובר הסיכוי שהנשימה תיפסק לגמרי. נשימות זה דבר שצריך לבוא באופן טבעי. יצאתי מהמקלחת מזיע כולי. כמו בכל יום הייתי צריך לבלוע את הכדורים נגד הפריחה שנדלקה כל קיץ על עורי. הוצאתי את הכדורים מהקופסה אבל לפתע כל כדור נראה לי ענקי, לפחות בגודל של זית. איך אבלע את זה? אני בטח איחנק, הוא ייתקע לי בגרון, ומי יעזור לי כשזה יקרה? ויתרתי על הכדור. אם אדלג על יום אחד שום דבר לא יקרה, ממילא הפריחה לא נעלמת. הרגשתי שאני נסחף אל תוך שינה עמוקה ולמוות שבא בעקבותיה, ולכן החלטתי שקפה שחור זה הדבר היחיד שיכול לרומם אותי. לרגע שקלתי לרדת שוב לזארה, אבל חשבתי שזה יהיה מעורר רחמים, למרות שידעתי שהיא תוכל להרגיע אותי.

נכנסתי למטבח והכנתי לי קפה שחור כמו שצריך, בחוש היטב, מתוק ומהביל. התחלתי לשתות אותו ונחרדתי. היו בו גושי קפה ענקיים בתחתית. פחדתי שהם עלולים להיתקע לי בגרון, וכיחכחתי בגרוני כדי לסלק את גרגרי הקפה שהסתננו לתוכו בשתי הלגימות הראשונות. שפכתי אותו לכיור בזעם. הדלקתי עוד סיגריה להרפות קצת מהמתח, אבל הוא לא הרפה ממני, ומתישהו התחלתי לבכות. חשבתי על אבא שישן עכשיו עם החברה שלו, ורציתי לקום ולחטט לו בדברים אבל לא היה לי כוח. חשבתי פשוט להתקשר אליו ולשאול אותו אם הוא בסדר, אולי הוא יבחין בקולי שמשהו אצלי לא בסדר, אבל ידעתי שהוא בחיים לא יבחין. ושוב התמלאתי זעם. הרגשתי כמו אגם שוצף בשיר של ווּדסווֹרת', ואז התמוטטתי ונרדמתי והרגשתי כאבים עזים כל הלילה, תוך כדי שינה, אבל הם לא באו מהגוף, הם באו ממקום אחר.

יצאתי אל רחוב רותח, ואל אנשים תשושים ומכוניות צופרות וגורי ערסים בעגלות. מחיתי את הזיעה ממצחי אבל היא המשיכה לנזול. הלכתי בריצה מהירה, חצי דילוגית, ופתאום לא רציתי לחזור הביתה. החלטתי שמוקדם מדי ללכת לזארה ולתלות את התמונות, לא רציתי שהיא תחשוב שאני תלותי או מאוהב בה או סתם מטורף, אבל מצד שני לא התחשק לי לחזור אל אבא ואל הסדר שלו. בלי לחשוב יותר מדי עליתי על האוטובוס שמוביל לנחלת יהודה ובית דגן ועוד כל מיני מקומות שמוכרים בהם נעליים ומוצרי חשמל. האוטובוס היה כמעט ריק. הוא פנה מהכביש הראשי ונכנס לנחלת יהודה, ואני והנשים שמילאו אותו עמדנו צפופים ליד הדלת. אחת הנשים נעצה בי מבט ממוקד, כאילו היא מחפשת רמז לחיי נצח. השפלתי את ראשי אבל היא לא הפסיקה להביט, ודלת האוטובוס נפתחה בצליל של עיטוש. נשמתי לרווחה וקפצתי למטה, ואז היא ניגשה אלי והניחה כף יד קפואה על זרועי. "אתה רוצה לקנות דברים?" היא שאלה. היה לה קול מרוסק, אכזרי, היא הזכירה לי מכשפה. "לא, לא תודה," מילמלתי. "אתה בטוח?" היא שאלה, "יש לי אוכל וגם צעצועים," ואז פרצה בצחוק ושתי נשים שהלכו לידה התחילו גם הן לגחך. עשיתי מין פרצוף מכווץ והיא נהמה עלי משהו והלכה.

הבטתי סביבי. נחלת יהודה הזכירה לי תמיד את מקסיקו שמעולם לא הייתי בה, מקום חולי, נצחי ומוזנח, שלצד ארכיטקטורה עלובה היה בו טבע פראי, פיוטי, ומדי פעם רצועות ירוקות של עצים ומין תחושה שהזמן זורם לאט יותר. פניתי ימינה, ובמקום לפסוע ברחובות הזערוריים בחרתי בדרך אחרת, אולי קצת יותר ארוכה, שקראתי לה רוזבּנק, כי היה שם איזה שלט פח שמישהו כתב עליו בעברית "רוזבּנק" או משהו כזה, והמילים הותירו על שפתי טעם מעודן, עילג וקסום, בדיוק כמו שהמקום עצמו היה צירוף מוזנח ונפלא של נוף ומחשבות.

משני צידי הדרך היו עשרות עצי תפוזים, שהדיפו ריח חמוץ מתוק, ולא היו שם שום גדה ושום שושנה. הדרך עצמה היתה שביל עפר לא מסומן, שאבא היה נוסע בו בדרכו ליהודי הזקן שמכר לנו תפוזים ואגוזים מרוסקים. הבטתי בעצים ואמרתי לעצמי, בטח יש כאן המון מוכרי תפוזים. הלכתי בשביל והריח החזק מילא אותי כוח משונה ולרגע הרגשתי סחרחורת, ונזכרתי בכל הפעמים שנסעתי כאן עם אבא. גם כשאמא עוד היתה בחיים היא אף פעם לא נסעה איתו לנחלת יהודה, היא בכלל לא הכירה את היהודי, הנסיעות האלה היו תמיד עניין שלי ושלו, ולפעמים רק שלו, כשהייתי בבית הספר או שוטטתי ברחובות עם חבורת מניה שוחט, ופתאום הלב שלי התמלא חמלה על אבא, חמלה שלא הרגשתי מעולם. פתאום סלחתי לו על הכול: על החברה החדשה שלו, על האוכל המסתורי אך הבעייתי, על ההזנחה, על השתיקות. חום נעים התפשט בין תאי הדם שלי, ויחד איתו געגועים עזים אליו, לא אל האיש עצמו, אלא אל האיש שיכול היה להיות, ואולי אל האיש שהיה פעם, לא לפני הרבה זמן, כשעוד היה לוקח אותי אל הבית הזה. מעניין אם היהודי יזכור אותי ויקשר אותי לאבא, או יגרש אותי כמו שהוא תמיד מגרש זבובים שמתיישבים על הפצעים שיש לו בידיים. אבא אמר לי שהוא נפצע מקטיפת תפוזים.

נעמדתי מול ביתו. הכול היה מוזנח וחום. קוצים גדלו פרא צמודים לקירות, מסתבכים בחוטי ברזל פרומים ובכלי פלסטיק עתיקים. תפוזים מעוכים ורקובים התגלגלו על האדמה כמו עקבות המובילות לשום מקום. דילגתי מעל שיח דוקרני ועליתי על השביל המוליך לדלת, נזהר לא לדרוך על התפוזים המסכנים. להפתעתי גיליתי ששתי הדלתות של הבית, הדלת הרגילה ודלת הרשת נגד זבובים שלא ממש עזרה, פתוחות מעט, כאילו מזמינות, אבל יחד עם זאת גם רוחשות סכנה. שקלתי את צעדי ולפתע הגיחה מתוך הבית האשה הזקנה מהאוטובוס. "אתה רוצה לקנות דברים?" היא צרחה עלי, ונראתה כמו חיית טרף בעלת טפרים מעוותים ועיניים רושפות. לא ידעתי מה לומר לה או מה לעשות. "תלך מפה!" היא צעקה, "תלך או שאני אקרא למשטרה!"

אבא חזר מהעבודה מוקדם מתמיד והלך ישר אל החדר שלי. "אתה רוצה לבוא איתי להלוויה?" הוא שאל בכובד ראש. "היהודי של התפוזים מנחלת יהודה מת, מסכן. הוא היה בן תשעים וחמש. ההלוויה עוד חצי שעה, צריך להזדרז." במקום לחוש עצב על היהודי שמת הרגשתי שמצב הרוח שלי משתפר. קמתי ואמרתי, "כן, אני רוצה לבוא." הרגשתי שאני צריך להיפרד ממנו, מהיהודי של התפוזים, וקיוויתי שניסע בדרך רוזבנק. הדלקתי סיגריה כי רציתי לבחון את אבא, והוא הביט בי באטימות ולא אמר כלום, וידעתי שמעכשיו אוכל לעשן בבית בלי בעיות. כשיצאנו מהבית, לפני שאבא הספיק לנעול למעלה ולמטה, הטלפון בבית צילצל ואבא רץ לענות לו. עמדתי וחיכיתי לו ליד הדלת. כשהוא יצא שוב הוא אמר, "זאת היתה צילה מחנות ספרים ברוטשילד. רשמתי את הטלפון שלה ואמרתי לה שתדבר איתה מחר."

© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים הוצאה לאור

ימי הפופ - עמיחי שלו


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים