Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2009  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | שנת 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים באוקטובר 2009       חזור

ככה נראית גאולה
מאת: חיותה דויטש
This is What Redemption Looks Like - Hayuta Dehtsch

ההוצאה:

ידיעות ספרים

"ככה נראית גאולה," חושב מפקח המשטרה. לפניו אישה שמחה, גבר שבור ותעלומה שמבקשת פתרון; "האם זוהי האופטימיות שכולם מדברים עליה?" שואלת אישה, שלוש שנים אחרי שחלומה התנפץ; בת שירות לאומי עם חום גבוה מתוודעת לנער מקסים, עולה מרוסיה;

שומר בית ספר מנהל התכתבות מסתורית עם אישה החיה מעבר לים; פסנתרנית בודדה פוגשת רב שתלמידיו בגדו בו; פמיניסטית לשעבר חולמת על טולסטוי ומדריך צעיר בבני עקיבא שומע בשורות קשות במרפאת לב.

חוטים דקים, סמויים, מקשרים בין גיבורי הסיפורים השונים: דמות משנית בסיפור אחד היא דמות ראשית בסיפור אחר. ובין לבין, נשים וגברים חווים חלומות ושברים, אהבות ופרֵדות, וגעגוע עצום לעולם מתוקן יותר.

ככה נראית גאולה
שתפו אותי

זהו ספרה הרביעי של חיותה דויטש. ספריה הקודמים: נחמה: סיפור חייה של נחמה ליבוביץ (ידיעות ספרים, 2008), פגישה בבקעת גינוסר (1999), נוח בצ'יינהטאון, קין בקסנדו - על דת ומוסר בקולנוע (2000).

ככה נראית גאולה מאת חיותה דויטש בהוצאת ידיעות ספרים,
עורכת ננו שבתאי, 239 עמודים.

ככה נראית גאולה, חיותה דויטש | יקיצה
המודעה בעיתון היומי קפצה לי מול העיניים. כמעט שפכתי את הקפה: כל היודע דבר על מקום הימצאה מתבקש וכו'. אני בהחלט ידעתי דבר או שניים על מקום הימצאה, ובכל זאת שתקתי. נקיפות מצפון? היו לי, בוודאי. אבל התעלמתי מהן כפי שהתעלמתי מסמל משטרת ישראל שהיה על המודעה. החלטתי שבעוד שבועיים אשלח מכתב למשפחה ואכתוב בו, נניח - אני יודעת היכן בתכם. אל תדאגו. כשתחליט שהגיע הזמן, היא תיצור איתכם קשר. על המשטרה השתדלתי שלא לחשוב בכלל. המשטרה תסתדר גם בלעדי.

נזכרתי בצעדים שלה על המדרגות, מגושמים קצת. ידעתי שהיא תדפוק על הדלת שלי וזה היה מוזר, כאילו תמונה עזבה את מקומה הנוח על הקיר וירדה כדי לשתות איתי כוס תה. מה היא רוצה לספר לי? לא חשבתי שחולצת טריקו וחצאית קפלים עשויות לגרום לי סקרנות כזו.

פגשתי אותה פעם או פעמיים בבית החולים איכילוב. היא היתה האחות במשמרת, אני באתי להוריד את הגבס לאחד הילדים שלי שנפצע בשעת משחק. החלפנו בינינו ברכת שלום נימוסית מלווה בחמימות זעירה של שתי נשים דתיות המזהות זו את זו בעיר גדולה כתל אביב, כמו שני ישראלים שנפגשים בחו"ל. יושבת על מרפסתי האהובה שצד אחד שלה פונה לים והצד האחר לפרישמן, הייתי מתבוננת בה בלכתה לעבודה מדי בוקר, לבושה בשילוב אנכרוניסטי מדהים מסוגו: חולצת טריקו בעלת גזרה מיושנת וחסרת חן וחצאית קפלים שהתאימה לטווח גילים אחר לגמרי משלה. בת שלושים ושלוש או ארבע היתה, כך הערכתי. פנים שלא ידעו קוסמטיקאית או שפתון. קווי מרירות. שיערתי שהיא מסוג הרווקות הבוגרות שחיות את חייהן דרך אחרים: אחים, אחיינים, חברות. התנדבויות שונות, עבודה. סדר יום מלא שלא מותיר פנאי רב לחשוב. סדר יום קבוע שאין סיבה שלא יימשך לנצח בהיעדר דרמות מיוחדות, בהיעדרן של שמחות, לידות וצרות עם הילדים. את בעלה הפוטנציאלי, יש להניח שאכן היה כזה, שהוכרז ארבעים יום קודם יצירתו וכו', איבדה מן הסתם ב"שלום הגליל". השאיר אותה אלמנה בלי שהתחתנו, בלי שהכיר אותה אפילו.

אני רוצה לספר לך משהו, היא אומרת לי יום אחד כשאנו נפגשות בחדר המדרגות. אם את מסכימה. אם יש לך זמן.

תקפצי מתי שבא לך, אני עונה.

אחר כך סיפרה לי איך ניסתה להחליט אם אני שווה את זה. עוד עורכת דין אחת. אין לה מושג במה אני עובדת ואם בכלל, בשבילה עורכת דין זה מן סמל כזה לכל מה שהיא לא. סמל לאלה שמודדים את החיים באמות מידה הפוכות לשלה. חששה שעם כל העריכת דין הזאת שלי, הסיכוי שאבין אותה הוא די קלוש. היא, שלא רגילה לשפוט אנשים לפי איך שהם מתלבשים, שבקושי רואה איך אנשים אחרים מתלבשים, יכולה היתה לראות שאני מהיפים והאמיצים, מאלה שמצליח להם בחיים. ועוד נקודה חשובה היא שאני, לכאורה, מהיום, ואילו היא מפעם. את זה היא הבינה מיד ולא היתה בטוחה שתצליח להסביר לי במושגים שלה את כל הדברים. איך, כך חשבה אז, איך זו שרוב חלומותיה התגשמו - בעל, ילדים, עבודה, כבוד, אושר, עושר, שמחה וטוב לבב - תבין יצור כל כך לא ממשי ולא ממומש כמוה, יצור המהלך כאותו נווד נצחי, תרמילו על כתפו מלא מטען עודף של חלומות שפג תוקפם.

אבל היא, פיקדון היה לה ולא היה לה היכן להפקידו. למי תספר? חברותיה נשואות כולן. כל אחת ואחת מהן שקועה בבטנה שהתעגלה או שתתעגל במהרה. ואני, דווקא העובדה שאני קצת מעולם אחר יכולה לעזור פה.

נסי להתעלם מאיך שאני נראית עכשיו, היא פותחת במבוכה. נסי לדמיין אותי לפני שש עשרה שנה בערך. בת שבע עשרה. מדריכה בבני עקיבא. ראש מלא אידיאלים כמו בימים ההם. סבסטיה וקדומים, תורה עם ובלי דרך ארץ, ארץ ישראל, עם ישראל, אלה היו שגורים בשפת היומיום שלי, כמו שמות של שחקני נבחרת בפיו של בחור בן שבע עשרה.

היה אחד המדריכים. די נאה, אולי קצת נמוך מדי. היו לו משקפיים עבים ועיניים חכמות. הוא ידע הכול. לפחות במושגים של נערה בת שבע עשרה. דוד קראו לו. והיה לו חבר, יפה יותר, גבוה יותר, מצחיק יותר, כבד ורציני הרבה פחות. מי שהיתה סתם אחת התאהבה בחבר, שכחתי אפילו את שמו: גולי או לולי או משהו כזה.

זה קרה באחת מחניות הביניים באחד המסעות. היה חם ואנחנו עמדנו ודיברנו על משהו זניח. גולי סיפר בדיחה. פתאום דוד אמר משהו יפה על איש האמונה הבודד של הרב סולוביצ'יק. והשמים נפלו עלי. בדיוק בקיץ ההוא גיליתי את הספר הזה. שורה שורה קראתי וניסיתי להבין את המילים הטובות, החכמות, שליטפו אחד לאחד מקומות כואבים. מקומות ששפה דתית אחרת, נוקשה, צדקנית, שרטה באכזריות. ועמד לו המשפט היפה הזה, בינינו, ופתאום הפכו כולם אוויר והיינו שם רק שלושתנו: הוא, אני והרב סולוביצ'יק, אומרים מילים ארוכות בלועזית, מנסים להבין. וכל השאר באמת הלכו משם, בסופו של דבר, מניחים אותנו לעסוק בשלנו. שני פילוסופים צעירים ורציניים מדי, למרגלותיו של הר יפהפה.

תליתי בדוד את כל מה שבת שבע עשרה יכולה לתלות בנער. במושגים שלי הוא היה הכלאה נדירה של דוד המלך עם כל גיבורי האהובים מן הספרות. כל הזמן קרא או למד. הרב סולוביצ'יק היה קצה קרחון של מה שעניין אותו. הוא למד פילוסופיה, וגם ספרות יפה הכיר היטב. בקומזיצים שהיו בלילות הוא דיבר המון. חָלק איתנו את המחשבות שלו, את הידע העצום. היו לו רעיונות מקוריים כל כך שהותירו אותי פעורת פה.

אחר כך המחנה נגמר. מאז לא הגיע כל אות או סימן ממנו. פעם הגיע מכתב. לא אלי, כמובן. לחברתי הטובה. מה, לא הזכרתי אותה? כן, גם היא היתה באותו המחנה, והוא כנראה דווקא בה התעניין. מדי פעם סיפרה על ביקורים שלו אצלה בלי לדעת שכל ביקור כזה פוצע אותי למוות. אחד הרגעים הקשים, מצחיק שאני עוד זוכרת, היה בקשר לאיזה סרט בטלוויזיה. זה היה כשהסרטים היו בימי רביעי, ערוץ אחד בלבד, רק סרט אחד בשבוע. וזה היה סרט מופלא באמת על אהבה בלתי אפשרית בין פסנתרנית למנצח. כהרגלי בכיתי בסופו בכייה כפולה: מפני שהיה עצוב ומפני שלא יכולתי לדבר עליו איתו. והנה היא מספרת לי לפי תומה. באמת לפי תומה. איך הוא בא, ואיך הם דיברו על הסרט ההוא, והיא שואלת: גם את ראית את הסרט הזה? איזו מקריות.

לא אספר לך על כל השנים שחלפו מאז. איך חיפשתי את בבואתו בכל בחור שפגשתי. איך לא מצאתי. העדפתי להישאר נאמנה לו. כלומר הוא כמובן התחתן, נולדו לו כמה ילדים, אבל אני נותרתי נאמנה לנער ממחנה הקיץ. ראיתי לידי את חברותי מתחתנות, מתפשרות. ראיתי את בעליהן המשעממים, הבינוניים כל כך, ראיתי איך גם הטובות שבהן נשחקות. משמינות ונחרשות קמטים.

מתלבשות, מתאפרות ושוב מתלבשות. וכובעיהן משתנים על ראשיהן כצו האופנה בזה אחר זה. ומבעד למסכות האלו הולכות אט אט ונעלמות הפנים בנות השבע עשרה ואת מקומן תופסות פנים אחרות. מבוגרות ומנוסות יותר, שאיבדו את תמימותן. הן כבר מתכננות את חייהן של בנותיהן הצעירות, אלה שעוד מעט יהיו בנות שבע עשרה בעצמן.

לא רציתי להיות כמותן. אז נשארתי כמו שאני. קצת פתטית, אני יודעת. העולם השתנה מאוד. הדתיות של האנשים השתנתה. רק אני בשלי. אצלי על המדף, אף על פי שהמון מאמרים מודרניים מביני רוח הזמן צצו לידו, איש האמונה של הרב סולוביצ'יק ממשיך להיות בודד. הוא ואני.

וכך בניתי לי את חיי עם דוד ובלעדיו. הייתי... היא עוצרת לרגע, מהססת, מרכינה ראש בביישנות, ואחר כך מרימה מבטה עם ברק תעוזה בתוכו: הייתי אשתו השנייה.

לא, אל תסתכלי עלי ככה. אינני מטורפת, כמובן. אני חיה במציאות, יודעת להבדיל בין עולם הדמיון לעולם האמיתי, אבל מעדיפה את הראשון לאין ערוך וחוזרת אליו בכל הזדמנות. שומעת פה ושם הערות. אבל יודעת שזו זכותי המלאה לחיות את חיי איך שאני מבינה. במחילה מכבודם, לא ראיתי שנותני העצות למיניהם חיים טוב ממני. כן, אשתו האחרת הייתי, הסודית. סודית כל כך שהוא עצמו לא ידע על קיומה. אבל אני ידעתי, ולי זה הספיק.

לא היה אפשר לעצור את המונולוג הזה. היא לא דיברה אלי בכלל. היתה זו מעין פגישת סיכום שלה עם עצמה. אני הייתי רק מכשיר הקלטה.

מדי פעם, בכל השנים הללו, הייתי מנסה לראות אותו. הייתי מתגנבת לשיעור קבוע שנתן באחד מבתי הכנסת. בקושי הקשבתי למילים. הייתי מתבוננת בו. מנסה לנחש איפה הוא נמצא בעולם, מה הוא מרגיש. אם טוב לו. אחרי השיעור הייתי נעלמת. מעולם לא אמרתי לו מילה. פעם התארך השיעור. זה היה בליל שבת. בעזרת הנשים היו מעט מאוד נשים מלבדי. הוא הזכיר בחיוך את הסיפור על האישה שהלכה לשמוע את שיעורו של ר' מאיר, ובעלה גירש אותה. כמה טוב שאינני נשואה, חשבתי לי אז, ממתינה בפתח לצאתו, עומדת במרחק יריקה ממנו.

ויום אחד הפסיקו השיעורים ללא כל הסבר. אמרו שעבר לירושלים. שהוא שקוע במחקר תורני. שהוא עובד על כתב יד נדיר שהתגלה פתאום. בדיוק באותם ימים עזבתי אני את הסמינר, קצת נמאס לי מהלימוד והפילוסופיות. נרשמתי לבית ספר לאחיות.

היא משתתקת לדקות ארוכות. ואז נזכרת שקבעה משהו והיא חייבת למהר הביתה. מבטיחה לי שתמשיך את הסיפור שלה בהזדמנות.

© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים הוצאה לאור

ככה נראית גאולה - חיותה דויטש
This is What Redemption Looks Like - Hayuta Dehtsch


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים