Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2009  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | שנת 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בדצמבר 2009       חזור

הכתובים הסודיים
מאת: סבסטיאן בארי
The Secret Scripture - Sebastian Barry

ההוצאה:

אחוזת בית

"הכתובים הסודיים" מאת סבסטיאן בארי הוא אחד מהספרים המדוברים של השנים האחרונות, זכה בפרסים רבים והפך עם צאתו לרב מכר ייחודי.

זהו רומן שמספר בשני קולות - למעשה, בשני סוגי יומנים - את סיפורה של רוזאן: פעם הנערה היפה ביותר במחוז סלייגו שבצפון אירלנד, וכעת אשה כבת מאה השוהה במוסד לחולי נפש ומנסה להחיות בחשאי על הנייר (במכתב? ביומן? בצוואה?) את סיפור חייה המפותל והכואב - מאה שנים של אהבות, אכזבות והחמצות טרגיות שהובילו אותה ככל הנראה אל המוסד שבו היא שוהה כבר עשרות שנים.

במקביל נפרש גם יומנו של ד"ר גרין, הפסיכיאטר הראשי של המוסד, שמבקש לבחון את מצבה של המטופלת הקשישה, רגע לפני שבית החולים הישן נהרס וגורלה נגזר.

הכתובים הסודיים
שתפו אותי

בדיווחיו, המבקשים להתחקות אף הם אחר סיפור חייה העלום של רוזאן, נחשפים חייו האישיים של ד"ר גרין, לבטיו המקצועיים, תסכוליו כגבר נשוי לא באושר, ובעיקר - גילויו המפתיעים על חיי רוזאן, שמונעים מכוחה של סקרנות בלתי מוסברת. במלאכת מחשבת וברגישות, בונה הסופר פסיפס רב משמעויות שבוחן, בין היתר, את תעתועי הזיכרון ואת האופן שבו כל אדם מספר לעצמו את סיפור חייו.

בתוך כך מתוודעים הקוראים לסיפורה הסוער של אירלנד, ארץ עקובה מדם שאת מחיר סכסוכיה הפנימיים משלמת אישה יפהפייה אשר ידעה אהבה גדולה ואיבדה את כל עולמה. מה באמת קרה לרוזאן? רק בסוף "הכתובים הסודיים" מתקבלת תמונה מפוענחת ומלאה של סיפור חיים מטלטל בן מאה שנה.

סבסטיאן בארי נחשב כיום לאחד מהסופרים הבולטים והאהובים בשפה האנגלית. ברומן "הכתובים הסודיים" הוא מתגלה לא רק כמספר מרתק בעל אבחנה מצמררת בחדותה, אלא גם כיוצר מעמיק ומעורר מחשבה שתוהה על מהות הזיכרון האנושי. האם יש בכלל אמת אחת יציבה, שאפשר לבחון על פיה את סיפור חייו של אדם? על פי "הכתובים הסודיים", כל סיפור חיים יכול להתפרש באופנים שונים, וכל אדם צועד בנתיב חיים מעורפל ומלא סודות.

סבסטיאן בארי נולד ביולי 1955 בדבלין, אירלנד, לשחקנית ג'ואן אוהרה ולארכיטקט פרנק בארי. הוא גדל עם שני אחיו בבית פרטי גדול ומבודד ליד הים, ואמו נעדרה רבות מהבית בשל הופעות בתיאטרון וצילומים לקולנוע. גם דודתו של בארי היא אמנית במה: זמרת הסופרן ונגנית הנבל מרי אוהרה.

בארי למד בבית ספר קתולי ובטריניטי קולג' שבעיר מגוריו. מי שגדל להיות סופר, מחזאי ומשורר פורה, למד קרוא וכתוב רק בגיל תשע. בגיל 27 הוא פירסם את הרומן הראשון שלו, "Macker's Garden", ושנה לאחר מכן הוציא ספר שירים ראשון. מאז יצאו לאור עשרה רומנים פרי עטו, וכן ארבעה ספרי שירה, 11 מחזות וספר ילדים אחד. בארי אף ערך קובץ משירי משוררים אירים צעירים. מאז הועלה מחזהו הראשון, "Boss Grady's Boys", בתיאטרון אֶבּי בדבלין בשנת 1988 וזכה להצלחה, הועלו מחזותיו על בימות דבלין, לונדון, ניו יורק וסידני.

"הכתובים הסודיים" הוא ספרו הראשון של בארי המתורגם לעברית. הספר זכה בשתי קטגוריות במסגרת פרס קוסטה 2008, הפרס הספרותי החשוב ביותר בבריטניה: פרס הרומן הטוב של השנה; והפרס הגדול - ספר השנה. במקביל, היה הספר מועמד גם לפרס מאן בוקר.

בארי עוסק רבות ביצירותיו במורכבות החיים באירלנד, ובהשפעת מהלכה של ההיסטוריה על חיי הפרט. מורכבות זו לא נחסכה גם ממנו. סבו מצד אמו היה רב-סרן בצבא הבריטי, בעוד סבו מצד אביו היה לאומן אירי נחוש. מורשת משפחתית זו השפיעה עמוקות על חייו ועל יצירתו, והובילה אותו לחקור אותה לפני ולפנים.

בלא מעט מיצירותיו משחזר בארי קולות משפחה אבודים ומשתמש בהם כדי להאיר את סיפורה של אירלנד. המחזה שלו "Our Lady of Sligo" מבוסס על סיפורה של סבתו. פרסומו של המחזה גרם לנתק בינו לבין סבו, שסירב לדבר איתו עד יום מותו. מחזה נוסף שלו, "Prayers of Sherkin" מקורו בשיר שנכתב לסבתא-רבתא שלו, אשר עסק בחברותה בפלג פרוטסטנטי - סוד משפחתי שנחשב למביך, אך בארי לא נמנע מלחשוף אותו.

גם ברומן "הכתובים הסודיים" שזורה ההיסטוריה המשפחתית של בארי. הרעיון לדמות הראשית הגיע מאשתו הראשונה של אחי סבתו. היא נודתה ממשפחתה הקתולית בשל הפרת כללי ההתנהגות הנאותה, שמה לא הוזכר, וכל מה שבארי ידע עליה היה שהיתה "יפה" ו"לא הגונה", ושהיא נשלחה למוסד לחולי נפש.

העיסוק של בארי בהיסטוריה של אירלנד ובחיפוש אחר זהות, נאמנות ופיוס, הצליח לעורר מהומה לא רק בתא המשפחתי. מחזהו "Hinterland" עורר תגובות סוערות כשהועלה בדבלין לראשונה ב-2002. הוא מבוסס בחלקו על הביוגרפיה של ראש ממשלה אירלנד צ'רלס הוֹהי, שכיהן לסירוגין שלוש קדנציות, בין השנים 1992-1979. הוֹהי היה דמות שנויה במחלוקת, שבערוב ימיו הועמד לדין באשמת קבלת שוחד, אך נפטר בטרם הסתיים משפטו. המחזה הסאטירי של בארי הכעיס רבים. ב"סאנדיי טיימס", למשל, נכתב על המחזה שהוא "חלש, טיפשי, משעמם, מבולבל, שטוח, נצלני ופוגעני שלא לצורך", וזאת מבלי שהעיתון שלח מבקר לצפות בו.

אבל הרעש התקשורתי לא מנע מבארי להוסיף ולהיות אחד מהיוצרים האהובים והמוערכים בארצו, ולזכות בפרסים רבים. הרומן שלו "A Long Long Way" היה מועמד לפרס מאן בוקר ב-2005, ובשנת 2007 נבחר לככב באירוע "עיר אחת, ספר אחד" בדבלין, פרויקט שמעודד את תושבי העיר לקרוא ספר נבחר אחד בשנה. "הכתובים הסודיים", כאמור, כבר קטף את הפרס הגדול. כיום מתגורר סבסטיאן בארי בוויקלו, אירלנד. הוא נשוי לאליסון ואב לשלושה ילדים. תחביביו, כפי שציין פעם בראיון, הם בנייה ודיג.

הכתובים הסודיים מאת סבסטיאן בארי בהוצאת אחוזת בית,
תרגום מאנגלית: שרון פרמינגר, 358 עמודים.

ראו גם את ספרו בארץ המובטחת, בעברית באחוזת בית, ספטמבר 2012.

הכתובים הסודיים | פרק ראשון
עדותה של רוזאן על עצמה

(מטופלת, בית החולים הפסיכיאטרי של אזור רוסקומון, 1957)

העולם מתחיל מחדש בכל לידה, ככה אבא שלי היה אומר. הוא שכח להגיד שעם כל מוות העולם נגמר. או לא חשב שהוא צריך להגיד את זה. כי חלק נכבד מהחיים שלו הוא עבד בבית קברות.

העיר שנולדתי בה היתה עיר קרה. אפילו ההרים התרחקו ממנה. גם ההרים, ממש כמוני, לא סמכו על המקום הקודר הזה.

נהר שחור זרם דרך העיר ולא האיר פנים לבני תמותה, אבל לברבורים הוא האיר פנים, וברבורים רבים מצאו בו מקלט ואפילו דהרו לאורכו בהמונים, כמו עדר של חיות מסתערות.

הנהר גם נשא את הפסולת אל הים, וגם שברי חפצים שהיו שייכים פעם לאנשים והתנתקו מהגדות, וגם גופות, אם כי לעתים נדירות, אה, ולפעמים גם תינוקות מסכנים שרק גרמו מבוכה. העומק של הנהר והמהירות שלו היו בני ברית נאמנים לסודיות.

אני מתכוונת לעיר סלייגו.

סלייגו בנתה אותי וסלייגו הרסה אותי, אבל כבר הרבה קודם הייתי צריכה להפסיק להיות מישהי שעָרים של בני אדם יכולות לבנות או להרוס אותה, ולדאוג לעצמי בעצמי. האימה והכאב בסיפור שלי התרחשו מפני שבצעירותי חשבתי שאחרים יוצרים את המזל או את הביש מזל שלי; לא ידעתי שבן אדם יכול לבנות חומה מלבֵנים דמיוניות ומלט דמיוני, חומה שתגן עליו מפני מתקפת הזוועות ותחבולות הזמן האפלות והאכזריות, וככה ליצור את עצמו בעצמו.

עכשיו אני לא שם, עכשיו אני ברוסקומון. בבניין ישן שהיה פעם בית אחוזה, אבל עכשיו הוא צבוע כולו בצבע קרם עם מיטות ברזל ומנעולים על הדלתות. וכל זה הוא הממלכה של ד"ר גרין. ד"ר גרין הוא בן אדם שקשה לי להבין אותו, אבל אני לא פוחדת ממנו. לאיזה דת הוא שייך אני לא יודעת, אבל הוא דומה מאוד לתומס הקדוש, עם הזקן והקודקוד הקירח.

אני לגמרי לבדי, אין אף אחד בעולם שמכיר אותי מחוץ למקום הזה; כל בני המשפחה שלי, המעטים מאוד שהיו פעם, בעיקר האמא הציפורית שלי אני משערת, כולם כבר אינם עכשיו. וגם רוב אלה שרדפו אותי כבר אינם, אני חושבת, וכל זה מפני שאני מאוד מאוד זקנה עכשיו, אולי אפילו בת מאה, אף על פי שאני לא יודעת ואף אחד לא יודע. סתם מין שארית כזאת, שריד של אישה, ואני אפילו כבר לא נראית כמו בן אדם, אלא כמו שרוך כחוש של עור ועצמות, בחצאית וחולצה מרופטות וז'קט קנווס, ואני יושבת כאן בכוּך שלי כמו אדום־חזה שלא יכול לשיר - לא, כמו עכבר שמֵת מתחת לרצפה במקום חמים ליד האח, ושוכב עכשיו כמו מומיה בפירמידות.

אף אחד לא יודע אפילו שיש לי סיפור. בשנה הבאה, בשבוע הבא או מחר אני בטח אסתלק מהעולם, ורק ארון קטן יצטרכו בשבילי, ובור צר. לא תהיה מצבה מעל הראש שלי, וזה לא חשוב.

אבל אולי כל הדברים של בני האדם הם קטנים וצרים.

שָקט לגמרי מסביב. היד שלי בריאה, יש לי עט כדורי נהדר מלא דיו כחולה שנתן לי החבר שלי הרופא, כי אמרתי שהצבע מוצא חן בעיני - הוא לא בן אדם רע למען האמת, אולי הוא אפילו פילוסוף - ויש לי חבילת ניירות שמצאתי בארון אחסון בין כל מיני דברים לא נחוצים, ויש קרש רופף ברצפה שמתחתיו אני מחביאה את האוצרות האלה. אני כותבת את תולדות החיים שלי על נייר שאף אחד לא רוצה - מה צריך יותר מזה. אני מתחילה דף חדש - הרבה דפים חדשים. כי עכשיו אני רוצה מאוד להשאיר דין וחשבון, איזושהי היסטוריה כנה ושבירה של עצמי, ואם אלוהים ייתן לי כוח, אני אספר את הסיפור הזה ואסגור אותו מתחת לקרש ברצפה, ואז אני אלך לי די בשמחה לנוח מתחת לאדמה של רוסקומון.

אבא שלי היה האדם הכי נקי בכל העולם הנוצרי, בכל סלייגו לפחות. הוא נראה לי חנוט לגמרי במדים שלו - לא היה בו שום דבר מקרי, הכול היה מסודר כמו ספר חשבונות. הוא היה מפקח של בית הקברות, ובשביל העבודה הזאת נתנו לו מדים מבריקים ממש, או ככה זה נראה לי כשהייתי ילדה.

היתה לו בחצר חבית שאספה את מי הגשמים, ובמים האלה הוא שטף את עצמו בכל יום בשנה. הוא אמר לי ולאמא שלי להסתובב עם הפנים לקיר של המטבח, וככה הוא עמד בלי פחד שיראו אותו בין האזוב והחזזית שבחצר, התפשט כולו וקירצף את עצמו בלי רחמים בכל מזג אוויר, גם כשמעמקי החורף נהמו כמו שור.

את הסבון הקַרבולי, שהיה מיועד לניקוי רצפה שמנונית, הוא התסיס לחליפה של קצף שהתאימה לו מאוד, ושיפשף את עצמו בחתיכת אבן אפורה, שאותה הוא נעץ בגומחה בקיר כשסיים, והיא בלטה מתוכה כמו אף. את כל זה ראיתי במבטים חטופים שהגנבתי ובהפניות ראש מהירות, כי לא הייתי בת נאמנה מהבחינה הזאת, ולא יכולתי לציית.

שום הופעה של קרקס לא היתה משעשעת אותי ככה.

אבא שלי היה זמר שאי־אפשר להשתיק אותו, הוא שר את כל השירים של האופרטות מהימים ההם. והוא גם אהב לקרוא דרשות של מטיפים שמתו מזמן. הוא אמר שככה הוא יכול לדמיין את הדרשות כשהיו חדשות פעם באיזה יום ראשון והמילים היו חדשות בפה של המטיפים. גם אבא שלו היה מטיף. אבא שלי היה פְּרֶסבּיטֶרי נלהב, אני יכולה כמעט להגיד אדוק, וזה לא היה מקובל כל כך בסלייגו. את הדרשות של ג'ון דאן הוא הכי אהב, אבל התורה האמיתית שלו היתה "רֶליגיוׂ מדיצ'י" של סר תומס בראון, ספר שעוד נמצא אצלי בין כל השרידים והמהומות של החיים שלי, בכרך קטן ובלוי. הוא נמצא כאן לפנַי, על המיטה שלי, ובתוכו השם של אבא שלי בדיו שחורה, ג'ו קְליר, והתאריך 1888, והעיר סאותהמפטון, כי בצעירותו הרחוקה הוא היה ספן, והפליג לכל נמל בעולם הנוצרי עוד לפני שהיה בן שבע־עשרה.

בסאותהמפטון קרה אחד האירועים הכבירים והמשפיעים בחיים שלו, כי שם הוא פגש את אמא שלי, סיסי, שהיתה חדרנית באכסניה של ספנים שהיתה הכי חביבה עליו.

הוא תמיד סיפר סיפור מוזר על סאותהמפטון, וכשהייתי ילדה זה נראה לי אמת ממש כמו כתבי הקודש. אולי זאת היתה אמת בכל זאת.

באחת הפעמים שהוא הגיע לנמל, הוא לא מצא מיטה באכסניה שהוא אהב ולכן הוא נאלץ ללכת הלאה לאורך שממה סחופת רוח של טורי בתים ושלטים, עד שמצא בית בודד עם שלט של חדרים פנויים שהתנוסס בחוץ בשביל למשוך לקוחות.

הוא נכנס אל הבית, ואישה חיוורת בגיל העמידה קיבלה את פניו ונתנה לו מיטה במרתף.

באמצע הלילה הוא התעורר כי היה נדמה לו שהוא שומע מישהו נושם בחדר. הוא נתקף בהלה והתעורר לגמרי, כמו שקורה כשנבהלים כל כך, ואז שמע גניחה ומישהו שנשכב לידו במיטה, בחושך.

הוא הדליק את הנר שלו בעזרת קופסת ההצתה. אף אחד לא נראה בחדר, אבל הוא ראה שהסדינים והמזרן מעוכים כאילו מישהו כבד שכב עליהם. הוא קפץ מהמיטה וקרא בקול, אבל לא היתה שום תשובה. רק אז הוא הרגיש בקרביים שלו רעב נורא, כמו ששום אירי לא הרגיש מאז הרעב הגדול. הוא מיהר אל הדלת אבל נדהם לראות שהיא נעולה. עכשיו הוא התרגז מאוד. "תני לי לצאת, תני לי לצאת!" הוא קרא בבהלה ובעלבון. איך הזקנה הזאת מעיזה לכלוא אותו! הוא דפק ודפק, עד שבסוף בעלת הבית הגיעה ופתחה את הדלת בשלווה. היא התנצלה ואמרה שכנראה בלי לשים לב היא נעלה את הדלת נגד גנבים. הוא סיפר לה על ההפרעה שהיתה, אבל היא רק חייכה אליו ולא אמרה כלום, ואז היא עלתה בחזרה לחדר שלה. היה נדמה לו שנודף ממנה ריח מוזר של עלים, של אדמה ושיחים, כאילו היא זחלה ביער. ואז נהיה שקט, והוא כיבה את הנר וניסה להירדם.

קצת אחר כך זה קרה עוד פעם. הוא שוב זינק והדליק את הנר וניגש אל הדלת. היא שוב היתה נעולה! ושוב הרעב העמוק כירסם בבטן שלו. משום מה, אולי בגלל המוזרות של בעלת הבית, הוא לא היה מסוגל לקרוא לה שוב, ולכן הוא ישן כל הלילה בכורסה, מזיע ומוטרד.

כשהשחר עלה הוא התעורר והתלבש, וכשניגש אל הדלת הוא גילה שהיא פתוחה. הוא לקח את התיקים שלו ועלה למעלה. ואז הוא שם לב לעליבות של המקום, שלא היתה גלויה כל כך בלילה, בחושך. הוא לא היה מסוגל להעיר את בעלת הבית, והספינה שלו היתה צריכה להפליג, ולכן הוא נאלץ לעזוב את הבית בלי לפגוש אותה, השליך כמה שילינגים על השולחן הקטן במסדרון והלך.

כשהוא יצא אל הרחוב והסתכל אחורה אל הבית, הוא נדהם לראות שרוב המשקופים של החלונות שבורים ושבגג השקוע חסרים רעפים.

הוא נכנס לחנות בפינה כדי להירגע קצת בשיחה עם יצור אנושי אחר, ושאל את החנווני לגבי הבית. הבית, אמר לו החנווני, סגור כבר כמה שנים ואף אחד לא גר בו. בכל מקרה אחר היו הורסים אותו, אבל הוא חלק מטור של בתים. לא יכול להיות שהוא ישן שם בלילה, אמר החנווני. אף אחד לא גר שם ואף אחד לא היה חושב אפילו לקנות את הבית הזה, כי אישה רצחה שם את בעלה - נעלה אותו במרתף עד שהוא מת מרעב. האישה עצמה נשפטה והוצאה להורג.

אבא שלי סיפר לי ולאמא שלי את הסיפור הזה בהתלהבות, כאילו הוא חי את הדברים מחדש תוך כדי דיבור. הבית הקודר, האישה החיוורת ורוח הרפאים הגונח, כל אלה צפו מאחורי העיניים שלו.

"אז מזל שהיה אצלנו חדר פנוי בפעם הבאה שהגעת לנמל, ג'ו," אמרה אמא שלי בקול הכי נייטרלי שלה.

"נכון מאוד, בחיי, נכון מאוד," אמר אבא שלי.

סיפור קטן של בן אדם, סיפור של ספן, שאיכשהו עוד כלל בתוכו את היופי המלא ניגודים של אמא שלי ואת הקסם העצום שאבא שלי מצא בה מאז ומעולם.

כי היופי שלה היה מין יופי ספרדי כזה, עם שיער כהה ועור כהה, ועיניים ירוקות כמו אזמרגדים אמריקאים, ששום גבר לא יכול לעמוד בפניהן.

והוא התחתן איתה וחזר איתה לסלייגו, ושם היא חיה את החיים שלה מאז והלאה, לא צמחה באפלה הזאת אלא נצצה בייאוש, כמו שילינג שהלך לאיבוד על קרקע בוצית. אישה יפה ממנה לא ראו אף פעם בסלייגו. היה לה עור רך כמו נוצות, וחזה שופע וחמים, כמו לחם טרי ושמחה.

כשהייתי קטנה, הכי נהניתי לצאת עם אמא שלי בשעת השקיעה לרחובות של סלייגו, כי היא אהבה לפגוש את אבא שלי בדרך כשהוא היה חוזר הביתה מהעבודה שלו בבית הקברות. רק הרבה שנים אחר כך, כשהייתי מבוגרת יותר והסתכלתי אחורה, הבנתי שהיתה איזושהי חרדה בהליכה הזאת לקראתו, כאילו היא לא סמכה על הזמן ועל מהלך הדברים הרגיל שיביאו אותו הביתה. כי אני באמת חושבת שאמא שלי סבלה בצורה משונה מתחת להילת היופי שלה.

Sebastian Barry, winner of the 2008 Costa Book Awards, talks about his book, The Secret Scripture.

Sebastian Barry: Contemporary Irish Voices. For a small country, Ireland continues to have an outsize impact on global literature. Meet two giants of the contemporary Irish literary scene, Pulitzer Prize-winning poet Paul Muldoon and Sebastian Barry, whose novel "The Secret Scripture" was shortlisted for the 2008 Man Booker Prize.

© כל הזכויות שמורות לאחוזת בית הוצאה לאור

הכתובים הסודיים - סבסטיאן בארי
The Secret Scripture - Sebastian Barry


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים