|
|
» טקסט » שירה » ספרים חדשים באפריל 2009 חזור
כל השירים א' 1951 - 1965
מאת: דוד אבידן Collected Poems - David Avidan
|
|
ההוצאה:
| הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק |
דבר העורכים:
כרך זה, הראשון מבין ארבעה כרכים של 'כל שירי דוד אבידן', כולל את התקופה הראשונה ביצירתו, זוֹ שראשיתה ב'ברזים ערופי שפתיים'
(1954) והמשכה ב'בעיות אישיות' (1957), 'סיכום ביניים' (1960, מבחר מתוך שני הספרים הראשונים שנוספו לו שירים חדשים) ו'שירי לחץ' (1962), וסופה ב'משהו בשביל מישהו: מבחר שירים, 1962-1964'
(1964).
במהדורה זו השירים מופיעים כסדרם וכנתינתם האחרונה; כלומר, על פי הסדר בקבצים המקוריים, אך על פי הנוסח האחרון שלהם מתוך נאמנות לשינויים שהמשורר ערך בהם.
השירים המעטים שהמשורר לא כלל ב'משהו בשביל מישהו' מופיעים כפי שהופיעו בספרים שבהם ראו אור לראשונה, ואילו השירים שיש להם נוסח חדש ב'מבחר' הובאו בשיטת הכתיב ה"חריגית" (כלשונו של המשורר) המיוחדת, שכלליה ונימוקיה מפורטים בספר.
|
|
|
בשירים שבהם יש הבדלים נוספים בין הנוסחים, מלבד שינויי הכתיב, הבאנו אותם בהערות שוליים.
כמו כן נכללו בכרך זה שירי הנעורים של אבידן שקדמו ל'ברזים ערופי שפתיים'. שירים אלה לא כונסו עד היום בספר והם התפרסמו בעיתונות היומית ('קול העם'; 'על המשמר'; 'משא') ובכתבי עת שלא האריכו ימים ('קול הנוער' ו'תמורות').
בחטיבה נפרדת רוכזו כאן דברי השיר המפוזרים בשני מחזות של אבידן: 'מחר אתה מת, אדוני' ו'קאראמבול' מתוך 'דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט' (1965). כללנו "פזמורים" אלה (כהגדרתו של המשורר) מתוך הנחה שהם בגדר חי הנושא את עצמו גם במנותק מהקשרם וכי הם מאירים פן נוסף בתחושת העולם ובאמנות השירה של היוצר.
ככלל שמרנו על הכתיב של הכותרות השונות המיוחד לאבידן (למשל, "פאטאמורגאנה", "מדיי") ועל פי רוב על ניקוד המלים גם כשאינו עולה בקנה אחד עם הנורמה הלשונית ("בַּעֲיוֹת" ולא "בְּעָיוֹת", "תַּמְנוּן" ולא "תְּמָנוּן", "פִּכְּחוֹנוֹ" ולא "פִּכְחוֹנוֹ"). נהגנו כך על מנת לשמר את ההיגוי של לשון הדיבור שאבידן נטה לה או כשהניקוד החריג משרת את המקצב.
דוד אבידן - כל השירים - כרך א (1951-1965) בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק בסיוע
קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומשרד המדע התרבות והספורט. עורכים: ענת ויסמן ודוד וינפלד, הביא לדפוס: גדעון טיקוצקי,
עיצוב עטיפה: ירום ורדימון, 289 עמודים.
פותח את הספר: הרחובות ממריאים לאט
ברוזים ערופי שפתיים 1954 - 1952
דוד אבידן (1934־1995)
נולד בתל אביב,
למד בגמנסיה "שלוה" בתל-אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים היה חבר בבנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - קול העם. קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על-ידי זמרים ישראליים. אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו.
ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצויין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד". אבידן תירגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית. הוא זכה בפרס ביאליק לשירה ב-1994.
דוד אבידן נפטר בתל-אביב ב-11 במאי 1995. על מצבתו חקוק שירו הקצר "אָדָמִלַה". שמו של שיר זה ('אדם' ו'מלה', שהותכו ל-'אדמלה') מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מצירוף של שתי מילים ידועות. הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שספר שיריה היחיד "ככה אני רוצה ממך ילד" יצא לאור בהוצאת 'ספרי המאה השלושים' של אבידן).
דוד אבידן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
©
כל הזכויות שמורות להוצאות לאור
כל השירים א' 1951 - 1965 - דוד אבידן
Collected Poems - David Avidan
|
|
|