Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בינואר 2010       חזור

שתיקת הים
מאת: ורקור
Le Silence de la mer, The Silence of the Sea 1942
Vercors, Jean Bruller

ההוצאה:

אסיה

בשתיקת הים ועוד סיפורים כונסו חמישה מסיפורי המופת הנודעים של ז'אן ברולר, הסופר הצרפתי, איש המחתרת, הידוע בשם העט שלו: ורקור. הם פורסמו לראשונה בצרפת בעת הכיבוש הגרמני, בשנים 1944-1942, בהוצאת חצות המחתרתית, שהקימו ורקור - מאייר במקצועו שהסב את מכחולו לעט - וידידו פייר דה-לסקור. הסיפורים זכו לשבחים רבים ועוררו ויכוח נוקב סביב העמדות האידיאולוגיות שביטאו.

ורקור (ז'אן ברולר 1991-1902) נמנה עם הסופרים החשובים שקמו בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה והיה מעמודי התווך של החיים האינטלקטואלים בצרפת, לצדם של קאמי וסארטר בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים.

כתיבתו נקייה וחסכונית והיא עדות לספרות מגויסת שאינה בגדר תעמולה כי אם תביעה מן הקורא להתמודד עם שאלת אחריותו בעת מלחמה.

שתיקת הים
שתפו אותי

ורקור מדגיש בסיפוריו כי גם בין כובש לנכבש, עדיין שמור לכל אדם מרחב תמרון להחליט כיצד עליו לנהוג: לשתף פעולה או לסרב, להיות אדיש או למחות, להשלים עם המצב כגזירת גורל ולהמתין שיחלוף, או להביע את מחאת ההתנגדות בדרכים אלימות או בלתי אלימות.

סיפוריו של ורקור מופלאים מפני שהם משחזרים את אזור הדמדומים, שהוא כנראה עתיק יומין. אותו אזור שבו מתרחש המעבר מצדקת הדרך וטהרתה, אל ההסתאבות, אל אובדן האנושיות, אל ההתעללות בעם אחר, אל הדיכוי. הם משחזרים את התהליך, ואינם סולחים. ורקור יודע, כי את מחיר ההסתאבות משלמים לא רק הנפגעים, וכי הסליחה כמו השכחה קשה יותר לפוגעים ואפשר שפי כמה וכמה למדינה השולחת אותם לפגוע.

שתיקת הים ועוד סיפורים מאת ורקור (ז'אן ברולר), אסיה הוצאה לאור,
מצרפתית: ארזה טיר-אפלרויט, 232 עמודים.

שתיקת הים, ורקור | הצעידה אל הכוכב
הדרך היחידה למצוא את מקומך היא להגיע למקום שממנו,
פשוטו כמשמעו, אי אפשר לזוז. פול קלודל (סן-לואי).

האהבה דועכת לרוב בסוף בזוי. פעמים הורגים אותה: או אז מותה פולח לב. כך אהבתו של אותלו מחבטות הקנאה הקטלניות. הו! משגה גורלי: להאשים את דסדמונה! הלב נצבט ומתקומם.

מי אשַם כלפי תומא? מי תקע פגיון באהבתו ובחייו? מי שלחו אלי מותו בנפש חרבה? האם צריך להאשים את צרפת? הו! לא, הו! לא: את השקר. כן, היה זה עוד משגה מחריד. והוא מעלה דמעות בעיניי, - לא של חמלה: של זעם.

הייתי עדיין ילד קטן כשהכרתיו. ככל שביכולתי לזכור, הוא מתערבב בזיכרונותיי. מה שמרכיב את הסיפור הזה נודע לי במקוטע, זעיר פה זעיר שם. שומה עליי לכנס את כל זה, ואני נוכח לדעת כי אין דבר קשה יותר מציור דמותו של אדם מוכר היטב. במה אפתח?

האם להתקדם על פי סדר הדברים הקרוי כרונולוגי? שיטה יעילה אמנם, אך אמנות אין בה. האם מדובר באמנות? ישמרני האל!

ראשיתו של הסיפור אי שם. איני יודע על כך אלא מעט מזעיר. תחילה היתה המרת דת - סב רחוק שהיה להגמון. שאפתן היה בלי ספק, ומוטרד מנוכחותה של משפחת הכופרים. נקל לשער את הלחץ, החלקלק אך חסר הפשרות, ששילח את משפחת מוריץ ממפעלי הזכוכית שבהרי הווז' שבצרפת, מקום מוצאה, אל הרי בוהמיה, מקום שם התיישבה.

אחיינו של ההגמון נושא לאישה נערה צעירה מברנו ומשתקע שם. אנו מוצאים בפרסבורג, לקראת 1860, את אחד הנינים, בעל ספינות אמיד; ספינותיו פולחות את מימי הדנובה. צרפת רחוקה, ודומה כי נשכחה מלב. הנשים דוברות, כבני משפחותיהן, גרמנית וצ'כית (או הונגרית, או סלובקית); הגברים, לעומת זאת, לומדים צרפתית מאב לבן במקביל לשפות האחרות. לבעל הספינות בן אחד, ושש בנות. הבנות דוברות סלובקית וגרמנית. הבן, בהתאם למסורת, מדבר גם צרפתית. שמו תומא.

בשנת 1878, במלאות לנער שתים עשרה שנים, הולך אביו לעולמו. משפחת מוריץ, על שבע נשותיה, חווה זמנים קשים. האם מוכרת הכול בפרסבורג, המשפחה משתקעת בבית הישן בדווין, וחיה בצמצום. הנערות מתחילות להינשא. אחד הדודים רוכש מן האם את עסקי השיט, ותומא, עם תום לימודיו, אמור להצטרף אליו. ואולם, הבית הישן בדווין מחליט אחרת.

הבית הישן? ליתר דיוק החדר העגול, בפינה הדרום-מערבית, עם חלונותיו הגבוהים ועם קרני השמש השוקעת, המתיזות ניצוצות של אור על העורות המוזהבים של כריכות הספרים. במקום זה מתחיל הסיפור. כאן נולדה התשוקה העזה, האהבה המאכלת שהשתכנה בלבו של תומא מוריץ, ולא עזבה אותו, אלא בקריעה מחרידה בד בבד עם חייו.

בחדר זה, בינות למדפים עמוסי הספרים, היתה מאדאם מוריץ מוצאת את תומא לעתים תכופות יותר מן הרצוי. היא התרעמה, אך בלבה התברכה. היא עצמה קראה מעט, אבל להיטותו זו של בנה היתה חביבה עליה. לא עלה כלל על דעתה כי תשוקה זו תפריד ביניהם, וכה מהר.

הספרייה היתה מחולקת לשניים, חצייה ספרים גרמניים וחצייה צרפתיים. תומא קרא בשטף באלה ובאלה גם יחד.

"על הרצפה, שרוע על בטנו, מול תנור החרס, תמיד באותה תנוחה," שח לי דודו, - שתמונתו זו של הנער נשמרה בזיכרונו מקץ חצי מאה בקירוב. זה לא כבר שיגרה אותו ממשלת צ'כיה לצרפת על מנת לדון בשאלות מעבר, - היה זה ביקורו הראשון כאן מאז תום המלחמה. הבטתי בו לוגם בהנאה מן הקוניאק המובחר (קוניאק מן היקב שלי) בארשת של בקי.

"תמיד היה כך, שרוע על בטנו, מדי יום ביומו, כל אימת שסרתי לבקר את אמו. אם ראיתי אותו בתנוחה אחרת, פרח הדבר מזיכרוני." ידו הפנויה, יד קטנה ושמנמנה, ביטאה את השכחה הזו במחווה זעירה רבת הבעה. לידיו בלבד היה כושר הבעה. פניו המלאים, המלאים מדי לעומת גופו הגוץ המזקין, נדמו תמיד מנומנמים. הוא חייך, - חיוך של בודהא:

"זה מצחיק אותך, כנראה" (את הצרפתית שדיבר, בכבדות אך ברהיטות, שיבש בלי בושה), "שיש לו נטיות ספרותיות-יפות? שהוא עוד קורא, בגיל שישים כמעט, - שהוא עוד אוהב לקרוא את אלכסנדר דימא? אבל נראה לי שלא הבנת." עיניו הגדולות כמו ארבו לי משועשעות מתחת לעפעפיו העבים.

"דימא? שטויות!.... זה לא דימא. זה... זה.... צרפת!" הוא גמע את שארית המשקה, מתענג בעיניים עצומות על הטיפה האחרונה. "הוא אדם נאמן, נאמן מאוד, אסור להתל בנאמנות," אמר, ובחומרה תלה בי את מבטו הכבד. "אתה מבין, באותם ימים לא הבחנתי בזה מייד ... לא הבנתי אז שלא את אלכסנדר דימא הוא קורא... אלא את דברי ימי צרפת. לא היה בדווין כרך של דברי ימי צרפת, למעט תולדות המהפכה של תְיֵיר, וחוץ מזה, הוא היה בן שלוש-עשרה. אבל..." הוא זקף שלוש אצבעות בלבד, ודי היה בכך להבהיר לי לאלתר כי הוא זונח את הנושא לטובת נושא אחר. "אינכם מכירים בצרפת, כמובן, את בולוני... אלכסנדר פארקאש בולוני... בעקבות החרות... כלומר...", הוא כמו הכה על חטא, ומשפתיו בקע צליל שמשמיע דג הפולט בועה: "כשאני מעלה בדעתי שאני הוא שהבאתי לו את הספרים!... מפני שהוא יצא לדרך, האיש הזה בולוני, לחפש את החרות במקום שבו היא היתה. יצא לדרך. אתה מבין?" הוא צחק, וצחוקו טלטל את בטנו, בעוד מאום לא זע על פניו. "וז'ילבר גם הוא יצא, הגיבור מז'וזף בלסאמו, אתה זוכר? ההרפתקן המופלא ז'ילבר... יצא ברגל, לפאריס." הוא זקף לעומתי אצבע שמנמנה, ונענע אותה כדי להטעים את המילים: "יצא, ברגל, לפאריס... מובן שזה בלבד לא הספיק. אבל היה גם הוגו, הוגו!... על הרצפה שרוע על בטנו מול תנור חרסינה, בולע את הוגו, יום אחרי יום, ואת אלכסנדר דימא, ואת בלזאק, ואת אז'ן סו! איזו ערבוביה... 'מוזר,' אמרת לי, 'מוזר שהוא עוד אוהב את כל זה ביחד, בערבוביה.' קודם כול, לא בערבוביה מפני שאת השמות האלה הוא... איך אתם אומרים?... הוא דירג לפי חשיבותם. וחוץ מזה... בעיקר, מפני שלא הכרת את נעוריו, ואת התלהבותו.... "מסתרי פאריס"... צרפת, הצדק, החירות... אתה יודע, היתה להם משמעות, לדברים האלה, בשביל איש צעיר מן הדנובה! הוא לא שכח לעולם, מפני שהוא נאמן..." הוא פרץ לפתע בצחוק גדול, בעיניו ריצדו ניצוצות: "ויש עוד משהו שגם אותו אינכם מכירים בצרפת. הפואמה הגרמנית: היתומה מפּוֹן-דֶ-זָאר... שכחתי מי כתב אותה. גרילפרצר אני חושב. שאל אותו, הוא יוכל עדיין לדקלם לך אותה בשלמותה, - גם היום..." הוא חזר על המילים: "לֶה פּוֹן-דֶ-זָאר!..." ושפשף את ברכו בתנועה פתאומית חדה, אות לצהלה. "אם יש לך בן שקורא שוב ושוב את אותם ספרים, כדאי לך לשים לב. הוא לבטח זומם משהו. הייתי צעיר אז ולא הבנתי. אפילו כשאמר לי יום אחד, - אני חושב שהוא התווכח על זה עם אחיותיו: 'נכון, דוד בֶּלָה, שאני קצת צרפתי?' צחקתי ואמרתי: 'כן, קצת הרבה. בדיוק כמו שאני תורכי. סבתה של סבתה של סבתי מוצאה מאוסקוב, ולכן כפי שאתה רואה, אתה צרפתי ואני תורכי.' הוא לא צחק וגם לא כעס ורק אמר: 'בכל זאת אני קצת צרפתי' וחזר שוב אל התנור שלו...

"כל הנערים מתלהבים יום אחד ממשהו. נכון? אני... היום אני שבר-כלי אבל.... נשים... כן, לא פעם ולא פעמיים ריגשה אותי אישה..." - הוא הפנה אלי לפתע את צדודיתו ובאצבע רפויה ליטף את פדחתו, סמוך לאוזן, וראיתי שורה דקה לבנה מתפתלת בין שערותיו האפורות. "לא צלח בידי... קצת בכוונה, מן הסתם, אבל בכל זאת... תומא, לפחות בגיל הזה, נשים, לא. מה שהלהיב אותו היה (הוא כיוון קלילות את אצבעו העבה אל בית החזה שלי)... אתם. אתם, הצרפתים," בטנו נרעדה שוב בצחוק כבוש: "האם הייתם ראויים? מעברה האחד של הדנובה אומרים כן, מן העבר האחר אומרים לא... בגלל טריאנון ... אבל בימים ההם... על כל פנים, ככה זה היה. הוא היה מאוהב בכם, בכם הצרפתים. אותי זה הצחיק, וגם את אמו. אפילו כשדקלם לפנינו את הוגו בעל פה, ואני נשבע לך, כשהוא היה מתחיל, היו אלה מעמדים יחידים במינם. אבל אנחנו צחקנו, זה הכול.

"אנחנו צחקנו", שב ואמר, והרים את שמורות עיניו הכבדות באטיות כסוס יאור. ובין קפלי עורו הדשנים ראיתי ברק מרצד, לועג בחביבות, כשהוסיף: "חבל, לא?"

© כל הזכויות שמורות לאסיה הוצאה לאור

שתיקת הים - ורקור
Le Silence de la mer, The Silence of the Sea 1942
Vercors, Jean Bruller


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים