|
|
» טקסט » שירה » ספרים חדשים בדצמבר 2010 חזור
נסי מלים כלליות יותר
מאת: טלי לטוביצקי Try to Widen Your Search - Tali Latowicki
|
טלי לטוביצקי (ילידת 1976),
עורכת, חוקרת ומלמדת ספרות
עברית. שיריה פורסמו בכתבי עת
ותורגמו לאיטלקית, פולנית
ואנגלית. זכתה בציון לשבח
במסגרת הפרס למשוררים
בראשית דרכם מטעם שר התרבות (2008).
Camera Obscura,
מבחר משיריה בתרגומה של שרה
פרארי, ראה אור בפורמט דו־לשוני
באיטליה
(Belforte, 2008).
אַיך
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָךְ בְּפִנּוֹת
לֹא מְמֹרָקוֹת עֲדַיִן שֶׁל הַזִּכָּרוֹן, בִּפְתָקִים שֶׁנִּשְׁמְטוּ,
בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ עוֹד חֶשְׁבּוֹן,
בְּאִישׁוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁצְּדוּדִיתֵךְ חָלְפָה בָּהֶם.
בִּדְבֵקוּת,
בּוֹרֵאת וּמְמִיתָה,
מְמוֹטֶטֶת אֶת זִכְרֵךְ עַד שֶׁהוּא נִבָּט מִתּוֹךְ בָּבוּאָתִי
שֶׁבַּמָּסָךְ, הוֹכָחָה מַעְגָּלִית מֻשְׁלֶמֶת:
הַחִפּוּשׂ שֶׁלָּךְ אֵינוֹ תּוֹאֵם אַף מִסְמָךְ –
נַסִּי מִלִּים אֲחֵרוֹת.
נַסִּי מִלִּים כְּלָלִיּוֹת יוֹתֵר.
|
|
|
"כשמנסים להבין את היופי המיוחד של שירי הביכורים של טלי לטוביצקי, מבינים שמקורו במיזוג מעניין, אולי אפילו חדשני, בין שתי מסורות ישנות: מצד אחד שירת אהבה נכזבת מלאת רגש וחסרת בושה ביאושה בנוסח שירי רחל, ומצד שני אסתטיקה מאופקת מאוד, רוויה באורות וצללים חומקים, של תצלום שחור לבן. התוצאה היא שירה עצובה, שוברת לב, שמבעד לחיוורון הפילם-נוארי שלה מסתתר זוהר עמוק ורך."
אלי הירש,
קורא שירה,
ידיעות אחרונות 24.12.10
נסי מלים כלליות יותר מאת טלי לטוביצקי
בהוצאת
קשב לשירה,
עורכת הספר: צביה ליטבסקי
הצילום שעל העטיפה:
יורם קופרמינץ, "כל העננים הולכים לרחוב פסואה" (ליסבון 2007)
עיצוב העטיפה: יוטבת זרקא, בסיוע קרן יהושע רבינוביץ, 66 עמודים.
אֲהוּבָתִי נָסְעָה לְאֶרֶץ
לְבָנָה, זָרָה,
אֶרֶץ הַנְּשׂוּאִים.
מַה מְּאֹד אָרְכָה
הַנְּסִיעָה. מָה רָחֲקָה.
שָׁם מִזְחָלוֹת חוֹרְצוֹת
תַּחְבִּיר מִקְרִי
בְּקֶרַח הַשִּׂיחוֹת,
וּפַעֲמוֹן חַשְׁמַל
בְּהִבְהוּבִים קְצוּבִים
מַחֲרִישׁ אֶת מֶתֶק הַנְּשִׁיקוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהִיא כְּבָר לֹא תָּשׁוּב
אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי עֲשׂוּיָה
לְהַאֲמִין בְּכָךְ. עֲדַיִן לֹא.
נָחוּץ שֶׁכְּפוֹר יַכֶּה בְּעֶצֶם הֶחָזֶה
הַלֵּב יַשְׁחִיר, כִּכְפִיס עֵץ
יתִפְצַּחֵּ.
כִּי־אָז אֶחְדַּל.
נחוץ שכפור | טלי לטוביצקי
זִכָּרוֹן אַחֲרוֹן: מִתְעוֹרְרוֹת
מֵצַח אֶל מֵצַח
אֲחוּזוֹת יָדַיִם, הֶדְפֵּס רוֹרְשָׁאךְ
שֶׁל עֻבָּר.
עַכְשָׁו אֲתַרְגֵּם גַּם אוֹתוֹ
לְמִלִּים, מָזוֹר מִפְּנֵי הַלֵּילוֹת
שֶׁיָּבוֹאוּ, מַלְבִּינִים
כְּמוֹ תְּמוּנָה אַחַר הֶבְזֵק
בּוֹהֲקִים כַּעֲצָמוֹת עַתִּיקוֹת
שֶׁנֶּחְשְׂפוּ פִּתְאֹם בִּשְׁעַת מִשְׂחָק
שבעה | טלי לטוביצקי
אֵין אַהֲבָה. רַק
הַהִתְגַּנְּבוּת הַהֲזוּיָה, כְּמוֹ בְּגֶשֶׁם שָׁחֹר־לָבָן
אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים שֶׁל הָעִיר
שָׁם אֲנַחְנוּ מִתְנַשְּׁקוֹת. הִנֵּה הַמָּזוֹן
שֶׁיַּלְחִים אֶת יְמֵי הַשִּׁגְרָה
בָּאָבָק הָאִטִּי שֶׁל הַנֶּגֶב, בֵּין הַמַּצָּעִים בְּחֵיפָה –
הִנֵּה אֲנַחְנוּ, בַּסָּפָארִי
שֶׁל הָאַהֲבָה־שֶׁהִיא־תָּמִיד־בְּגִידָה
מַבִּיטוֹת בָּאַיָּלוֹת
שֶׁגּוֹנָן חוּם־זָהֹב־אֲדַמְדַּם, כְּמוֹ הַחֹם הַמְפַעְפֵּעַ בְּמוֹרַד גַּבֵּךְ,
קָרוֹב יוֹתֵר מִן הַמַּגָּע.
[אין אהבה. רק] | טלי לטוביצקי
תַּחַת יְרִיעוֹת הָאֹהֶל הַלָּבָן
הָיִינוּ אוֹרְחָיו שֶׁל פֶסְטִיבָל לֵילִי:
"לְלֹא כּוֹתֶרֶת". נִתְבַּקַּשְׁנוּ
לְשׂוֹחֵחַ עַל שִׁירָה – שֶׁלָּנוּ וּבִכְלָל.
מוּלֵנוּ טוּר כִּסְאוֹת רֵיקִים
וְכַמָּה נוֹפְשִׁים לוֹעֲסֵי נַקְנִיקִיּוֹת מֵהַיָּרִיד
שֶׁמָּצְאוּ מְנוּחָה לְרַגְלַיִם עֲיֵפוֹת.
אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ הִתִּיר צְרוֹרוֹ,
הָפַךְ דַּפָּיו הַמְּהוּהִים
כִּחְכֵּח וְשׁוֹרֵר.
הַלּוֹעֲסִים מָחֲאוּ כַּף מִדֵּי פַּעַם, בִּנְדִיבוּת
בְּלִי קֶשֶׁר
בְּסוֹף הַשּׁוּרָה הָאֲרֻכָּה שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי
מִצְטָרֵף אֶל הַמֶּלֶל הַנִּגָּר, בִּלְתִּי מוּבָן (חֵרוּתָם הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל הַבִּלְתִּי שִׁמּוּשִׁיִּים.)
אֵי שָׁם בְּמֶרְחֲבֵי הָאַסְפַלְט שֶׁמִּחוּץ לָאֹהֶל
מִישֶׁהוּ הִקְפִּיץ פַּחִית רֵיקָה
בְּקֶצֶב מְהֻרְהָר, סוֹדִי,
עָרִיץ כְּמוֹ אַלְמָוֶת.
מצב השירה | טלי לטוביצקי
בִּגְלָלָהּ יֵשׁ לִפְעָמִים הַרְגָּשָׁה
שֶׁהַלַּיְלָה נִמְצָא בְּחֶדֶר אַחֵר.
אֲבָל הִיא נִכְנֶסֶת לְאַט, לְאַט
אֲנָפָה שָׁרָה בְּלִי קוֹל
בַּחשֶׁךְ גּוּפָהּ
לָבָן כְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם
אֶצְבְּעוֹתַי מְנַחֲשׁוֹת
קִמּוּר לֶחְיָהּ,
חֹם יְרֵכֶיהָ –
הַבֹּקֶר יָבוֹא בִּלְעָדֶיהָ.
פסיכה | טלי לטוביצקי
©
כל הזכויות שמורות לטלי לטוביצקי וקשב הוצאה לאור
נסי מלים כלליות יותר - טלי לטוביצקי
Try to Widen Your Search - Tali Latowicki
|
|
|