Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » אומנות ועיצוב  » ספרים חדשים בפברואר 2010       חזור

הפואטיקה של הבית
מאת: כרמל גוטליב קמחי

ההוצאה:

כרמל

הבית והבית הלאומי הם שני רעיונות ברורים ונוכחים בחייו של כל אדם בעולם בימינו. אלא שבדיקת המונחים לעומק מערערת מיד על קביעה זו.

המרחב שבו חי האדם בישראל של שנות ה2000 מעלה תהיות רבות לגבי מושגים אלה ומוכיח כי אלה מרחבים מעורפלים ומעורערים. כרמל גוטליב קמחי חוקרת בספר שלהלן ארבעה סרטים ישראליים בז'אנר האוטוביוגרפי דוקומנטארי הנבדקים לאור התבוננות בבית ובבית הלאומי.

מטבע הדברים ישנה בספר התייחסות לשאלות יסוד פילוסופיות העולות לנוכח החיים במדינת ישראל ובסוגיות בסיסיות של היות יהודי בישראל ובעולם. מתוך המחקר עולה כי מגדר הוא היבט משמעותי ביותר בכינונו של בית, וההבדלים בין המינים מייצרים יחסי כוחות בין גברים לנשים, המשפיעים על תפיסת הבית, הבית הלאומי והסגנון האמנותי של כל יוצר/ת.

הפואטיקה של הבית
שתפו אותי

הספר פונה לכל אדם ששאלת הבית וייצוגו מעסיקים אותו כדיון קולנועי, אמנותי ופילוסופי ומתבסס על מחקר לתואר מוסמך שנעשה באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה לאמנויות.

כרמל גוטליב קמחי מתמחה בקולנוע דוקומנטארי, ביחסי הגומלין שבין קולנוע לאמנות, ובשאלות של ייצוגים פוסטמודרניים בתרבות. היא מרצה, אוצרת בתחום הוידאו ארט, מפיקה ומנהלת אמנותית.

הפואטיקה של הבית - ייצוג הבית והבית הלאומי בקולנוע אוטוביוגרפי דוקומנטארי ישראלי מאת כרמל גוטליב קמחי בהוצאת כרמל ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאומנות והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה..

מבוא לספר
בקיץ 2001 יצאתי עם משפחתי לעיר אן-ארבור, מישיגן, בארה"ב, היתה זו תקופת האינתיפדה השנייה שבה מדי יום התפוצצו אוטובוסים ומרכזי קניות, וחיי השיגרה בארץ השתנו לחלוטין. לתקופה היתה השפעה ניכרת על חיי תושבי המדינה, כיוון שהעורף הפך לזירת הקרב, השפעת התקופה ניכרת עד עצם היום הזה. חיי המהגרת שחייתי באותן שנתיים בעיר האוניברסיטאית הקטנה והקפואה שבמערב התיכון של ארצות הברית היו חוויה מכוננת שהבשלתה גרמה לי לחזור ללימודי התואר השני באוניברסיטת תל אביב ולכתוב את המחקר הזה. לולא שיניתי את מגורי מ"מדינת תל אביב" בעיצומה של האינתיפדה השנייה וחזרתי לארצות הברית (שבה נולדתי ובה ביליתי את שבע השנים הראשונות לחיי), לא היו מתעוררות בליבי בעוצמה כזו השאלות העוסקות בבית ובבית לאומי, וייתכן שגם לא היתה מתאפשרת עבורי פרספקטיבה לבחון אותן. מתוך אותה חוויה נולד ספר זה.

הספר עוסק בתפיסת הבית הפרטי והבית הלאומי של ארבעה יוצרים ישראלים בז'אנר האוטוביוגרפי הדוקומנטארי. הסרטים (מקורות ראשוניים) שנבחרו לצורך ייצוג תפיסת הבית הם:

1. יומן - דוד פרלוב (פרק ראשון ושני), 1988
2. שנת 66 הייתה טובה לתיירות - עמית גורן, 1992
3. לילדים שלי - מיכל אביעד, 2002
4. בחומש קרוב לשמים - מנורה חזני, 2003

המחקר בודק את טיב היחסים בין תפיסת הבית הפרטי לבין תפיסת הבית הלאומי אצל ארבעת יוצרי האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית האלה, או כיצד הלכה למעשה מבטאים ארבעת היוצרים את העיקרון "הפרטי הוא הציבורי". המחקר בוחן כיצד הסרט האוטוביוגרפי דוקומנטארי שיצר כל אחד מן הבמאים מאפשר לו טריטוריה זהותית ממנה יוכל להישיר מבט, וכיצד באמצעות העיסוק בבית הפרטי נאמרת אמירה רחבה יותר, אמירה העוסקת בתפיסת הבית הלאומי.

הדיון במושג בית בספר זה הוא דיון שכולל את שני המובנים: home and house. כלומר כולל את המשמעויות הנוגעות לפנים, לאינטימיות, לחום ולהגנה שהבית אמור לספק, וכן את המשמעויות הנובעות מצורת המבנה והשפעתו על הפרטים החיים בו. הספר שואף לקרוא את הסרטים האוטוביוגרפיים שהוא חוקר כמרחבים המייצגים מקום. הסרט האוטוביוגרפי דוקומנטארי הוא מסגרת שהבמאית או הבמאי יוצקים בתוכה תפיסת עולם הנוגעת למקום העצמי ולמקום הישראלי שבו הם חיים (הבית הלאומי).

על-אף שהמחקר עוסק בבתים פרטיים ומשפחות קונקרטיות - הבית של פרלוב, גורן, אביעד או חזני - האסוציאציות אינן אישיות אלא עוברות לעולם שבו האישי והמשפחתי, התרבותי, הכלכלי, החברתי, וההיסטורי מתאחדים. התיאורטיקנית אנט קוּן מתארת עבודות מסוג זה. לדבריה עבודות אלה מאפשרות לחקור קשרים בין אירועים היסטוריים "ציבוריים", מבנים של רגשות, דרמות משפחתיות, זהות לאומית ומגדר, וזיכרון "אישי". בז'אנר האוטוביוגרפי-דוקומנטארי היסטוריות פנימיות וחיצוניות, חברתיות ואישיות מתמזגות, ורשת החיבורים המחברים אותם יחד הופכת להיות נראית. קון מצביעה כאן למעשה על מבנה-על המחבר בין הפרטי לפוליטי ובין הפרטי לציבורי.

הבחירה בארבעת הסרטים שהוזכרו לעיל נובעת ממספר סיבות:

א. ארבעת היוצרים מעמידים את ביתם וסביבתם בכלל במרכז היצירה.

ב. נבחרו יצירות שרב בהן המשותף בתפיסת הבית הפרטי והלאומי.

ג. לסרטים בז'אנר האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית ולמרחב הבית היבטים מגדריים שברצוני להצביע עליהם.

ד. נבחרו שתי נשים במאיות מול שני במאים גברים כדי ליצור השוואה בין נקודת מבט נשית לגברית.

ה. מן העבודה של פרלוב עד זו של חזני נוצר חתך אורך של תקופה, מראשית הז'אנר בישראל, ועד שנת 2003.

ואולם הסיבה הטריוויאלית ביותר למסגור ארבע היצירות כשדה מחקר נטועה בהשתייכותן לז'אנר האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית.

ז'אנר האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית
בחרתי לקרוא לז'אנר, ז'אנר האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית בהמשך לג'ים ליין שחקר את הז'אנר באמריקה. מחקרו משמש בסיס למחקר זה בכל הקשור להגדרת הז'אנר האוטוביוגרפי הדוקומנטארי. ליין מצטט את הגדרתם של צמד מבקרי הקולנוע ג'ון סטוארט כץ וג'ודית' מילשטיין כץ על פיה הסרטים בז'אנר הם: "על האדם או משפחתו... הנושא של הסרט או יוצר הסרט מתחילים את עשיית הסרט לעתים קרובות ברמה גבוהה של אמון ואינטימיות שלא ניתן להגיע וגם לא חותרים אליה בסוג אחר של סרט."

כלומר, סרטים שעוסקים בעצמי ובתא המשפחתי, המיוחדים בכך שהם משיגים רמה של אמון ואינטימיות שלא יכולה להתקיים בשום ז'אנר אחר. ואולם ליין רואה בו ז'אנר המכיל יותר מאתיקה ואינטימיות. הוא רואה בז'אנר אתר המקיים מתח בין נטייה דוקומנטארית מסורתית לספר סיפור על העולם "שם בחוץ" ולחקור את העולם, כחלק מהנטייה המערבית לחקור כדי לשלוט, ובין הנטייה האוטוביוגרפית לתיעוד סובייקטיבי של סיפור פרטי הקורה "כאן בפנים".

לפי ביל ניקולס האופן שבו היוצר מתייחס לעולם החיצוני הוא ה"קול" המיוחד שלו. בדומה, רואה ליין את הייחוד של יוצרים אוטוביוגרפיים דוקומנטאריים ואת הדרכים שבהן הם יוצרים כ"קול" מיוחד שלהם. לפי ניקולס קול זה אינו בהכרח קשור ל"וויס אובר" (voice over) או לקולו של הבמאי, אלא לאופן המיוחד שבו היוצר מנכיח את עצמו, לדרך שבה הוא עצמו מארגן את קולות המשנה המתחרים בקולו שלו בסרט (קולות המשנה הם קולות המרואיינים או האירועים המציגים עצמם לשיפוט של הצופה, קולות המבקשים התייחסות בסרט).

המינוחים של ניקולס וליין ישמשו אותי בניתוח "הקולות" של ארבעת היוצרים שבחרתי. הקול המיוחד של כל אחד ימקם כל סרט בקונטקסט היסטורי, פוליטי, מגדרי שונה וגם ייצור הקבלות ונושאים משותפים.

המאפיינים העיקריים לז'אנר האוטוביוגרפי הדוקומנטארי על-פי ליין:

א. אתר לסובייקטיביות, אתר שבו העצמי מתחרה עם האירועים ההיסטוריים על הטבעת חותם.

ב. עוסק בעצמי ובתא המשפחתי של היוצר. מצליח להגיע לרמה גבוהה מאוד של אינטימיות ואמון עם גיבורי הסרט (הגדרתם של כץ וכץ, ראו עמוד 14).

ג. מתנגד בצורתו להוליווד ולמיינסטרים.

ד. מושפע מתנועות האוונגרד והגל החדש באירופה, ולכן רפלקסיבי באופי המבע הקולנועי.

ה. מעמיד במרכזו יוצר המדגיש איך הוא רואה את העולם ולאו דווקא את העולם כמושא למחקר.

מכלול המאפיינים של הז'אנר שמשרטט ליין מתאימים גם לייצוגי הז'אנר בישראל. השוני העיקרי נוגע למצב המדיני בישראל, המייצר סוג שונה של התנגדות. דוד פרלוב מייסד את הז'אנר מתוך התנגדות לאחיזה הממשלתית וההכתבה של הממסד התרבותי לנושאים לאומיים "נכונים", העומדים בסטנדרטים של קובעי המדיניות התרבותית. ההכתבה נעשתה כך שלא הוענקו תקציבים למי שעבודתו לא נענתה לרוח הממסדית. בארצות הברית המרד האמריקני קשור יותר בקפיטליזם ובתקציבי העתק ההוליוודיים ובהרגלי ההפקה והצפייה שהם יוצרים.

כקורפוס, ארבע היצירות הישראליות בנויות כנרטיב בגוף ראשון, עוסקות בנושאים אישיים ואינטימיים כמקרה פרטי של נושא חברתי רחב יותר. ארבעתן עוסקות בקשר שבין היוצר לבין בני המשפחה הקרובה והמורחבת שלו, כמו גם בקשר שלו לעיר או ליישוב שבהם הוא חי, לסביבה העירונית או הכפרית וליחסים האמביוולנטיים שמעוררת הארץ. ניתוח של ההיבטים האלה אצל כל אחד מן היוצרים יאפשר לי להגיע לתובנות על הבית הפרטי והלאומי שהם מציגים. הבחירה הנרטיבית בז'אנר האוטוביוגרפי הדוקומנטארי מייצגת נקיטת עמדה אישית ופוליטית. אני מניחה שיש קשר הדוק בין הבחירה בז'אנר ובין הקשרים שיוצרים ארבעת היוצרים בין הבית הפרטי לבין הבית הלאומי. על מנת לעסוק ביחסים אלה המחקר יבהיר באמצעות תיאוריות שונות ממספר דיסציפלינות שני מושגים מרכזיים: בית ובית לאומי.

ההנחות המובילות של מחקר זה גורסות כי:
- יוצרים שבוחרים בז'אנר האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית בוחרים להתמודד עם המשתנים (כבמשוואה מדעית) הזהותיים: עצמי (או אני או סובייקט), בית ובית לאומי. באמצעות ההתמודדות הזו מבקשים ארבעת היוצרים לתבוע מקום שממנו יוכלו להישיר מבט. זוהי למעשה תביעה מן העולם לראות בהם ישויות בוגרות, שלמות ומלאות. יוצר הבוחר להעמיד את חייו האישיים כסיפור וכביטוי אמנותי בפני קהל, מנסח הצהרה אישית, ייחודית במדיום הקולנועי העוסקת במשמעות היותו ישראלי בזמן ובמקום הספציפי שבו הוא יוצר.

- קיימים יחסי הקבלה, הכפלה והשתקפות בין תפיסת הבית לבין תפיסת הבית הלאומי בתרבות המערבית. תפיסה זו מוצאת את ביטויה בצורה ישירה אצל יוצרי היומן האוטוביוגרפי שבחרתי לעסוק בהם במחקר זה.

- תפיסת העולם המערבית הפוסטמודרנית רואה בבית אתר טבעי לאדם. כפי שמתארת זאת רוזמרי ג'ורג': "בדיסקורסים רבים הממקמים את הבית כהיפוכם של מרחבים ציבוריים גדולים יותר התחושה היא ש"בתים" (במובן של Homes) והתשוקה למרחבים שונים, היא נטייה "טבעית" המשותפת לכל בני אנוש בכל זמן."

- כמו כן, החיים בעולם הפוסטמודרני יוצרים צורך אצל האדם להיות בעל זיקה לבית לאומי. שילוב של שתי גישות אלה מוליד תפיסה לפיה הקשר בין האדם למרחב הטריטוריאלי שלו וללאום שלו מושתת על צרכים אנושיים אוניברסליים שבהם: "הייאוש ופחד המוות (ה)מוצאים נחמה באשליה של השתייכות לגוף האומה שהוא בן אלמוות: מופקת תמיכה מההשתייכות לגוף בנוי על קשר משפחתי מורחב... על הקשר האטביסטי לאדמה, 'האימפרטיב הטריטוריאלי' שהוא אינסטינקט משותף לאדם ולחיה".

הספר שואף להראות את התפיסה האוטוביוגרפית הדוקומנטארית האישית של כל יוצר, ואת ההיבטים האמנותיים, המגדריים והתקופתיים המאפיינים ומקשרים בין ארבעת היוצרים.

היוצרים בז'אנר האוטוביוגרפי דוקומנטארי מעמידים במרכז היצירה שלהם את הבית והבית הלאומי, ובמילים אחרות, עוסקים בטריטוריה פנימית וחיצונית. המחקר שלהלן מראה כיצד באים המשתנים בית ובית לאומי לידי ביטוי בסרטים ומשווה ביניהם. כמו כן מלמד המחקר כיצד ההבדל המגדרי יוצר שוני המצוי מעבר להבדלים האינדבידואליים אישיים. בפרקים הבאים אציג את ארבעת הסרטים דרך שלושה מושגים או משתנים עיקריים: הז'אנר האוטוביוגרפי הדוקומנטארי, הבית והבית הלאומי, באופן הבא:

בפרק א' ייערך ניתוח של הסגנון האוטוביוגרפי-דוקומנטארי של כל אחד מן היוצרים. הסגנון האישי של כל במאי ייבחן בדרך שבה הוא או היא משתמשים בז'אנר כתחבולה נרטיבית, בסגנון הקולנועי הייחודי לכל אחד ובהשפעות האמנותיות הניכרות בסרטים, מתוך כוונה ליצור היכרות עם כל אחד מן הבמאים ועם הסביבה התמטית שבה הוא פועל. היכרות זו, תכין את המסלול לבדיקת הסרטים דרך הפריזמה של ייצוג מרחב הבית הפרטי ומרחב הבית הלאומי.

בפרק ב' אערוך ניתוח של ייצוג הבית הפרטי של כל יוצר ושל זיקות הגומלין שבתפיסת הבית בין היוצרים. הבית ייבחן כמבנה ארכיטקטוני, כאתר של זהות, כאתר המשקף כמראה אלמנטים של העצמי ושל התת-מודע; כאתר האוצר זיכרונות; כמרחב הכולל ומייצר יחסי כוח בין גברים ונשים; כאתר שמשמעותו תלויה באפשרות להדרה של אחרים; כמסיט ארעיות ונותן אשליה של הגנה; וכמרחב סיפי שבין הפנים לחוץ.

בפרק ג' אבחן את תפיסת הבית הלאומי של ארבעת הבמאים. התפיסה שהם מציגים קשורה בזהות לאומית המעוררת שאלות, כזו שאינה ברורה מאליה ולכן מעוררת צורך לדון בה. אני בודקת במחקר כיצד מגיבים ארבעת היוצרים להגירה, עקירה, ציונות, וכיצד הם מייצגים את הפוסט ציונות והניאו ציונות. כמו כן, נבחנים הייצוגים של אירועים לאומיים כמו מלחמה וטרור, והשפעתם על תפיסת הבית והבית הלאומי. הפרק עוסק גם בשייכות ובזהות המקבלים ביטוי בהזדהות ו/או דחייה של הבית הלאומי.

פרק ד' הוא פרק הכולל את ממצאי המחקר. הפרק מציג בצורה קצרה את הממצאים תוך שהוא קושר ומציג תמצית של טיב היחסים שבין תפיסת הבית הפרטי והבית הלאומי של כל במאי או במאית, כיצד עורך כל יוצר מהלך מן הפרטי אל הפוליטי. הפרק מצביע על המשמעויות שמעניקים ארבעת היוצרים לחקירה והחתירה הזו מן הפרטי אל הציבורי היוצרת טריטוריה זהותית. טריטוריה זהותית הנבנית ממקרה ספציפי של בית פרטי ומטריטוריה משותפת של בית לאומי-ישראלי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה לאור

הפואטיקה של הבית - כרמל גוטליב קמחי


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, נהר הקרח, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, ספר געגועים, עוד לילה אחד, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים ביולי 2019:
איה 50, איך לעצור את הזמן, אימפריית החטאים , אמא של הים, אמנות הזוגיות, אנגארד הסייף, אצל הילל ולילית מהעיר הגלילית, בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי, בחזרה ללאקאן, ברונז, בריכה עירונית, בשבח המלחמה, דראגה קלרי, האחות המועדפת, הטופוגרפיה של העריכה, הסיפור יתחיל בפרנזו, הרצל - היסטוריה אירופאית, השאירו הודעה לאחר הצפצוף, השבוי ואשת השבוי, השמיעיני את קולך ונסו הצללים, התוואי האופקי, חדר הפלאות, יחידים במינם, ימים של פלא, ירח מעל סואץ, להיות אנושי - איריס מרדוק, ליאור רובין, ליאורה, לעולם אל תיתן לי ללכת, לשאלת המתודה, מבקשי חיים, מועדון ה-5 בבוקר, מוצא המינים מאת צ`רלס דרווין, מחר אני הולכת, מכת פתיחה, נשיקה של זהב, ספרות, היסטוריה היום האחר, על דלות המוסר, פונטי , פלמינגו - ימי אהבה, רוזה האדומה, שיבה לריימס.

ספרים חדשים ביוני 2019:
אני אבא שלך, גן ההרדופים, האדון היהודי, הזכות לשלמות הגוף, המוח המאושר, השירים הגנוזים, כובעים של זכוכית, נחובש, סודות, צמאה לך נפשי, שפילפוגל , שפילפוגל, תעלול.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים