| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

מלנינגרד המופגזת, הרעבה, הקפואה ושותתת הדם במלחמת העולם השנייה נפרש סיפור נעוריה וילדותה של מרינה בוריאקוב.

אהובה של מרינה יצא למלחמה וגורלו לא נודע, והיא מגלה שהיא נושאת את פרי אהבתם ברחמה. מתוך הגעגועים העזים ובמלחמת הקיום הקשה מנשוא מוצאת מרינה נחמה בעולם המופלא של יצירות ארמון האמנות של לנינגרד, ההרמיטא'ז.

» עוד על  המדונות של לנינגרד

כל כללי הטקס הוא קובץ של שלושה סיפורים שנונים, חדי הבחנה ורוויי הומור מבריק אך נוגה, המפרקים את המתח שבין החובה החברתית של האדם לבין רצונותיו הכמוסים.

שלושת הסיפורים מתרחשים בשלושה מרחבי קיום שונים: "הבגדים שלעורם" מגולל סיפור כאוב על מה שמתחולל בחייהם של בני זוג מבוגרים לאחר שגילו שכל תכולת ביתם נגנבה ודירתם ריקה מחפצים.

» עוד על  כל כללי הטקס

אלכסנדר הוא נער צעיר, בעל עולם פנימי עשיר. "חולם בהקיץ", אומרת עליו אמו בדאגה גדולה, אך אביו, רב הקהילה היהודית של ווינדזור שבקנדה, אינו שותף לתחושתה זו. אלכסנדר, מצדו, אינו מבין על מה המהומה. הרי יש לו ידידה בת גילו, אמנם חולה מאוד, עמה הוא נפגש מדי פעם.

וישנם, כמובן, גם החזן ואשתו ברניס, חברתה הקרובה של אמו, המשמשת לו כאם שנייה. וכולם הרי חיים בהרמוניה ובקירבה נדירים כל כך.

» עוד על  נהר פרת הרחוק

רב-פקד קוסטס חריטוס, קצין משטרה מחוספס ונוקשה אבל גם טיפוס כובש וראוי לחיבה, ככל שהוא מתאמץ לשכנע אותנו בהפך מזה, הוא ראש מחלק רצח במשטרת אתונה.

הוא נשוי בלא נחת, סולד מבן הזוג של בתו היחידה, ובתום יום אופייני של פקקי תנועה ושל ערפיח אתונאי, של עדים הממלאים פיהם מים ושל התמקחות בלתי פוסקת עם נציגי התקשורת, הוא מוצא שלווה בקריאת מילונים.

» עוד על  יומן חצות

אלכסנדר (סשה) סוקולוב, מנקה רחובות שיכור, לשעבר מהנדס מתכות בתוכנית החלל הרוסית, עומד באמצע שכונת התקווה, ומטאטא את הרחוב. לפתע, ממש לנגד עיניו הוא רואה גבר מהודר יורה למוות בגבר מהודר אחר. כאשר היורה מתקרב אליו כדי לחסלו משום שהיה עד לרצח, אומר סוקולוב ברוסית "לא ראיתי כלום". לתדהמתו היורה מניח לו והולך משם.

בהזיות שיכרונו סוקולוב מוכן להישבע שהיורה אינו אלא לב לז'אווה חברה ללימודים ולעבודה ברוסיה. הכול עשו ביחד, עד אשר הטיל ששניהם בנו התפוצץ באוויר על שני הקוסמונאוטים שהיו בתוכו.

» עוד על  המרחב של סוקולוב

ויליאם קרלוס ויליאמס (1963-1883), מחשובי המשוררים המודרניסטים האמריקאים במאה ה-20, היה רופא בהכשרתו. הוא התגורר ועבד בניו-ג'רזי וטיפל, כחלק מתפישתו החברתית, במהגרים עניים רבים – אירים, איטלקים ויהודים.

המפגש עמם יוצר את מרקמו הרבגוני של הטקסט שלפנינו. ב-13 "סיפורי הרופא", וכן בקטע האוטוביוגרפי המצורף ("הלכה למעשה") נפתח צוהר ייחודי למפגש האינטימי-מפוכח שבין רופא למטופליו.

» עוד על  סיפורי רופא