| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרו הקלאסי של פיטר בירגר אינו מבקש לתת מענה לשאלה הדיסציפלינרית איזו אמנות ניתן לאפיין כ"אוונגרד", אלא מתמקד בתופעה החברתית-היסטורית של אמנות האוונגרד. ייתכן מאוד שגם במאה ה-12 אנשים שרבטו על פיסות נייר נונסנס שעשוי היה למלא אחר כל דרישות הז'אנר הסוריאליסטי;

אבל מרתקת העובדה שבמאה ה-20 שרבוטים כאלו אינם רק עשויים להיחשב כאמנות, אלא מהווים הלכה למעשה קאנון של תנועות אמנותיות מרכזיות ביותר – הם נתפסים באופן מסוים כבעלי משמעות, הם "אומרים" משהו. השאלה איך אפשר להבין יצירת אוונגרד אינה מעניינו של בירגר, תחת זאת הוא עוסק בשאלה מדוע בנקודה מסוימת בהיסטוריה של החברה האנושית הפכה דווקא עשייה מהסוג הזה לנושאת המובן באמנות.

» עוד על  תיאוריה של האוונגרד

בספרו פרויד עם לאקאן מציע מרקו מאואס לקרוא את המילה של פרויד באמצעות המילה של לאקאן. המילה הלאקאניאנית היא זו שמאפשרת לנו להיות נאמנים עוד יותר לאמת שהשאיר לנו פרויד, לטקסט שלו, על ידי חיפוש המבנה הפרוידיאני, הלוגיקה הייחודית שלו, שהיא גם זו של הלא-מודע.

בספר ייחודי זה – אשר מתמודד בצורה דקדקנית וייחודית עם פרויד, עם לאקאן ועם החיתוך ביניהם – קורא מרקו מאואס "עם לאקאן" את פרויד בגרמנית שלו, וגם בוחן מקרוב את המעבר של הגרמנית הזו לתרגומיה השונים לעברית.

» עוד על  פרויד עם לאקאן

בעולם שארג ז'אן ז'נה בספריו ובמחזותיו, הקדוש והטמא מתקפלים זה לתוך זה ללא גבולות: זונה-קוקסינל (ולא במינוח של ימינו "טרנסווסטיט") קתולית אדוקה, למעשה קדושה, שישו התגלה אליה כגשם של זהב, או ליתר דיוק, כשתן הזורם בקשת במשתנה ציבורית;

מלח שעכוזו השרירי מכוסה גיזת תלתלים זהובה (ממש כמו זו של יאסון והארגונאוטים); אותו מלח ומנהל בית זונות של עיר נמל מטילים קובייה כדי להכריע מי יחדור אל מי. המלח מרמה כדי שיחדרו אליו, מעניש את עצמו על רצח שביצע.

» עוד על  מעשה סדום פוליטי

מול החשיפה העצומה שלנו לארוטיקה בוטה בכל אמצעי התקשורת, מפליא לגלות שזוגות רבים מאוד, נשואים ולא נשואים, מתלוננים על התמעטות הלהט, ירידת החשק, לפעמים עד לחידלון מוחלט של המגע האינטימי.

האם אפשר להשתוקק אל מה שכבר יש לנו? האם אינטימיות רגשית היא ערובה ליחסי מין טובים? האם אפשר לאהוב מבלי לחשוק? והאם ההורות פוגעת בדימוי העצמי שלנו כיצורים מיניים?

» עוד על  אינטליגנציה ארוטית

האם העולם הסובב אותנו הוא ממשי כפי שאנו רואים אותו, או שאנחנו בעצם צפים במיכל
(Brains in a Vat), והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר במוחנו על ידי גירוי אלקטרוני? השאלה הפילוסופית הותיקה זכתה לחיים חדשים עם הופעתו של סרט המדע בידוני: מטריקס.

בספר מטריקס ופילוסופיה מנתחים פילוסופים את המטריקס מקודות מבט שונות: מטפיזית, אפיסטמולוגית, אתית ואסתטית. הם חושפים רבדים לא מוכרים ביצירה המורכבת שהיא מטריקס, ולפעמים גם מגיעים למסקנות לא נעימות.

» עוד על  מטריקס ופילוסופיה

יאירה אמית על הספר: יורם מישר יצא למסע ארוך בעקבות מקורם של הרעיונות על צדק חברתי ושוויון וחזר עם חוויות מסעירות שאותן הוא חולק עם קוראיו בספר זה. במסגרת מסע זה יבקר הקורא בבבל העתיקה, יצפה במהפכה הברהמינית בהודו ויכיר את תפיסת המוסר של ניטשה; אך תחנתו הארוכה ביותר תהייה בארץ חקר המקרא.

עם זאת, שלא כצפוי, אין מישר מתרכז בהגותם של נביאי בית ראשון. את התפתחות תפיסת השוויון הוא מייחס לראשית ימי הבית השני. מנקודת מוצא זו נבדקים על ידו כתובים מקראיים שונים, ובמיוחד ספרי עזרא ונחמיה.

» עוד על  בדמותו