» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים באוגוסט 2005       חזור

החברים של אלוהים
מאת: ליעד שהם

ההוצאה: כנרת שנים לאחר שקרא בפעם האחרונה את סיפורי התנ"ך כתלמיד תיכון חוזר ליעד שֹהם לעיין בספר הספרים, קורא אותו בעיניים טריות ומופתעות ומוצא בו אינספור השתקפויות של חיינו. "בקריאת הטקסט התנכ"י", כותב שֹהם במבוא לספר, "לא נעזרתי בפרשנויות. ככל שהתקדמתי בקריאה, הבנתי שכדי שאבין טוב יותר את סיפורי התנ"ך עדיף לי לקרוא עיתון יומי או לצותת לשיחות של אנשים בבתי קפה מאשר לקרוא את רש"י. הדמיון בין התנהגותו של עם ישראל אז לבין התנהגותו היום הוא פשוט מדהים, או כמו שסבתא שלי זיכרונה לברכה היתה אומרת, במיוחד כשעשינו משהו טוב: 'הכול בא מהבית'".

החברים של אלוהים מגולל עשרים ושמונה סיפורים המבוססים על סיפורי המקרא. מקצתם מסופרים מחדש על ידי גיבורי התנ"ך, ורובם מסופרים על ידי אנשים פשוטים ש"חיו לצד" הגיבורים או שצורפו לתסריט, כמו עורך הדין במשפט שלמה והמתווך שבסיועו רכש אברהם את מערת המכפלה. כל המְספרים מביאים את הסיפורים מנקודת ראותם ובשפה הייחודית להם, ובכך מעניקים לקורא מבט רענן, עכשווי ואירוני על האירוע המוכר, ובעיקר מאפשרים להתחבר לאקטואליה של מה שנחשב היסטוריה רחוקה.

בדומה לספריו הקודמים מספר שֹהם את הסיפורים בשנינות, בביקורתיות ועם מנות גדושות של הומור. אוהבי התנ"ך ימצאו בספר התבוננות שונה, עדכנית ומעוררת מחשבה לסיפורים המוכרים, ואילו אלה שבפעם האחרונה שקראו בתנ"ך גם למדו לפתור משוואות ריבועיות ייהנו בוודאי מהסיפורים הקלאסיים המרתקים המוצגים כאן בסגנון עכשווי וקולח.

החברים של אלוהים הוא ספרו הרביעי של ליעד שֹהם. קדמו לו לונדון בפיתה, החיים באלכסון ואקסטרה סמול (בהוצאת כנרת), שזכו להצלחה רבה.

באדיבות הוצאת כנרת אנו מביאים לפניכם
את הפרק הראשון

הנחש

וַיְצַו יְהוָה אֻלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר
מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:
וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת
בראשית ב טז-יז

לאחר שברא את גן עדן הזהיר אלוהים את אדם שאם יאכל מעץ הדעת טוב ורע - ימות באותו היום. בשיחה בין חוה לבין הנחש אמר לה הנחש, כי חרף הדברים שאמר אלוהים לאדם לא ימותו היא ואדם אם יאכלו מעץ הדעת, אלא ייפקחו עיניהם וכמו אלוהים יֵדעו להבדיל בין טוב לבין רע. בעקבות דבריו של הנחש אכלה חוה מפרי העץ, ואף נתנה ממנו לאדם. משראה אלוהים כי אדם וחוה נהגו בניגוד למצוותו הוא ערך להם ולנחש מעין משפט. במשפט טען אדם כי חוה נתנה לו מהפרי, וזו האשימה את הנחש כי פיתה אותה לכך. לנחש לא ניתנה הזכות להשמיע דבריו. כעונש על מעשיהם החליט אלוהים לגרש את חוה ואדם מגן עדן (אך לא להרוג אותם כפי שאכן טען מלכתחילה הנחש), ולהפוך את הנחש לחיה הזוחלת על גחונה ואוכלת עפר.

כן דוקטור, שמעת נכון. אני רוצה שתהפוך אותי ללטאה.
מה זאת אומרת זה קשה? חשבתי שמנתחים פלסטיים יכולים היום לעשות הכול. חוץ מזה, לא ביקשתי שתהפוך אותי לפיל או לאריה. בסך הכול ללטאה, זוחל מסוג אחר.
כן, אני יודע שניתוח פלסטי זה הליך מורכב. זו לא הפעם הראשונה שאני עובר ניתוח לשינוי המראה. בעבר הורידו ממני מספר חלקים ואני לא מדבר על נקודות חן.
תשמע, אני לא מבין את כל השאלות האלה. עם כל הכבוד לך, זה לא ממש עניינך למה אני רוצה להפוך ללטאה. אבל אם אתה מתעקש לדעת, אז זה בגלל שנמאס לי לחיות בעולם בתור נחש.

אל תסתכל עלי ככה. יש לך מושג כמה מסובך להשיג דייט כשאתה נחשב לסמל פאלי זוחל? מאז שהאיטלקייה המטורללת לקחה אותי כשחקן לסרטים הכחולים שלה, לא שכבתי עם אף אחת.
גם למצוא עבודה זה לא קל כשאתה נחש. אז נכון שכולם אומרים לי לנצל את המוניטין שלי בתור ה"עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׁדֶה", וללכת להיות עורך דין. אבל אתה יודע איך זה, מאז שפתחו את כל המכללות האלה אפילו לנחשים קשה למצוא עבודה כעורכי דין.
יופי דוקטור, ממש גילית לי את אמריקה. גם את העצה הזאת שמעתי מאה אלף פעם. אבל אתה לא יכול להיות פוליטיקאי ולהיראות כמו נחש. כדי להצליח בפוליטיקה אתה צריך חזוּת חיצונית של דולפין, או של דוב אם אתה פוליטיקאי ישראלי, אבל לא של נחש. מי ייתן לי את הילדים שלו כדי שאנשק אותם?
חוץ מזה, אני לא יכול להיות פוליטיקאי. אני לא יודע לשקר.
תצחק כמה שאתה רוצה. אני רגיל לזה. אבל תשמע טוב מה שאני אומר לך: בחיים שלי לא שיקרתי.

תחשוב מה שבא לך, אבל אני מעולם לא שיקרתי לחוה. בניגוד למה שאומרות מורות לתנ"ך, השקרן פה הוא לא אני.
כשפגשתי את חוה בגן עדן היא מאוד מצאה חן בעיני. חתיכה אמיתית היא היתה, ואני כל כך התלהבתי ממנה שקצת איבדתי את הראש לידה. אז כדי למצוא נושאים לשיחה שאלתי אותה אם יש פירות שאסור לה לאכול.

תאמין לי, לא יודע מה קרה לי. עומדת לפני בחורה עירומה, ואני שואל אותה שאלות על דיאטה.
ברור שהיא לא אהבה את השאלה. אפילו נלחצה ממנה. חשבה שאני רומז שהיא שמנה ומיד אמרה לי, "מִפְּרִי עֵץ-הַגָן נֹאכֵל וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן אָמַר אֻלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּו וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן-תְּמֻתוּן", שבשפת נשים זה אומר, "בניגוד אליך, אלוהים לא חושב שאני שמנה, וחוץ מדברים שיהרגו אותי מותר לי לאכול מה שאני רוצה".

כאן עשיתי את טעות חיי ואמרתי לה, "לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן". אני לא יודע למה אמרתי לה את זה. נלחצתי מהשטויות שאמרתי קודם ורציתי להרשים אותה ולהראות לה שיש לי קשרים בחלונות הגבוהים.
נו, דוקטור, אני מתפלא עליך. חשבתי שאתה בחור יותר אינטליגנטי. ברור שזו טעות המשפט הזה. דבר ראשון, ממתי אומרים את האמת לבחורות כשרוצים להתחיל איתן? דבר שני, קראתי לאלוהים שקרן. הרי אלוהים אמר לאדם, "מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", ואני באתי ואמרתי שלמרות מה שאלוהים אמר "לֹא-מוֹת תְמֻתוּן".
תשמע לעצה ממני דוקטור, מאוד לא כדאי לקרוא לאלוהים שקרן. הוא מאוד רגיש לשם הטוב שלו.
בטח שאלוהים שיקר. עובדה: אדם וחוה אכלו מעץ הדעת ולא קרה להם שום דבר. כלומר, הם אמנם גורשו מגן עדן, אך נשארו בחיים, בדיוק כמו שאמרתי לה.

אבל עזוב. המשפט "לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן" היה רק עוד טעות בשרשרת של טעויות דביליות שעשיתי. אחרי שאמרתי לה שהיא לא תמות, הוספתי: "כִּי יֹדֵעַ אֻלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע".

מה זאת אומרת למה זאת טעות? דוקטור, בתור אחד שרוב הלקוחות שלו הן נשים, אתה לא יודע עליהן הרבה. כשאומרים לבחורה שאם תאכל מפרי העץ היא תהפוך לחכמה יותר, היא מיד מסיקה שאתה חושב שהיא טיפשה.

נו, ברור שהיא לא נשארה איתי לאחר מכן. חזרה לאדם ואכלה איתו את התפוח. איזו בחורה תרצה לצאת איתך אחרי שקראת לה גם שמנה וגם טיפשה? תאמין לי, חבל שלא אכלתי אני קצת מעץ הדעת, אולי זה היה מכניס גם לי קצת שכל לתוך הראש. בשני משפטים הצלחתי גם לאבד את הבחורה וגם להרגיז את אלוהים.

אבל עזוב, זה עוד כלום. הצרות הגדולות שלי התחילו אחר כך.
אחרי שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת, הם הבינו שהם עירומים, ותפרו לעצמם עלי תאנה וחגורות. אלוהים ראה זאת, התעצבן ושלח לי ולהם זימון למשפט. המשפט הראשון בהיסטוריה האנושית.
אל תצחיק אותי. בטח שלא היו עורכי דין במשפט. נראה לך שלגן עדן יכניסו עורכי דין?
המשפט היה מאוד קצר. אלוהים היה גם התובע וגם השופט. כשאין בְּצֶלֶם ואין בג"ץ, המשפטים נגמרים בצ'יק צ'ק.

חוץ מזה, אלוהים היה עצבני כמו שמעולם לא ראיתי אותו. אדם וחוה הפרו הוראה מפורשת שלו, ואני לא רק שקראתי לו שקרן אלא גם חשפתי את ההתנהגות הילדותית שלו בכל העניין.
מה זאת אומרת אתה לא מבין מה ילדותי כל כך בהתנהגות של אלוהים? תגיד לי דוקטור, זה לא נראה לך קצת אינפנטילי לשמור רק לעצמך את הצעצוע הזה של "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" כדי שאתה תהיה הילד הכי חכם בגן תרתי משמע?

בכל אופן, איך שהתחיל המשפט הבנתי שטוב לא יֵצא ממנו. אלוהים שאל את אדם, "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ-אָכָלְתָּ".
אתה מבין דוקטור? אלוהים שרואה הכול, שומע הכול ויודע הכול, פתאום עושה מעצמו בבית המשפט חירש ועיוור. הוא הרי ידע טוב מאוד את התשובות לשאלות שהוא שאל.
אדם כמובן האשים מיד את חוה: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל".
האמת היא שהייתי מרוצה מהמשפט הזה שלו. אני זוכר שאפילו חשבתי שלמרות שאדם אכל מפרי העץ, הרבה שכל הוא לא קיבל. דבר ראשון, הוא האשים את אלוהים כשאמר "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי". דבר שני, הוא לא קרא לחוה בשמה. הרבה אני לא יודע על נשים דוקטור, אבל אפילו אידיוט כמוני יודע: אם שכבת עם מישהי, כדאי מאוד שתזכור את השם שלה.
הייתי בטוח שחוה תתפוצץ עליו מכעס.

אבל היא הפנתה לי עורף. לא לזכור איך קוראים לנשים זה כנראה פחות חמור מלומר משפט שאפשר להבין ממנו שיש להן בעיות משקל. "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל", היא אמרה לאלוהים.
הייתי בשוֹק. רציתי לקום ולדבר, לומר שלא אמרתי לה לאכול את הפרי, אלא רק אמרתי לה שהיא לא תמות אם תאכל אותו, ובעניין הזה יש לי את הגנת "אמת דיברתי", כי כמו שאלוהים יודע טוב מאוד, למרות מה שאמר לאדם הוא אף פעם לא התכוון להרוג את אדם וחוה אם יאכלו מעץ הדעת. רציתי גם לומר לאלוהים שאין לו כל כך מה לפחד. לאור משחק המחבואים שניהלו איתו אדם וחוה בגן עדן לאחר שהוא קרא להם ולאור התשובה האידיוטית של אדם, לא נראה לי שהם נהיו אינטליגנטים גדולים.
אבל הוא לא נתן לי לדבר, ומיד גזר עלי את הדין. כנראה לא רצה שאפתח את הפה ואחשוף את השקר שלו. בית המשפט הרי אף פעם לא אשם בשום דבר.
"כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה ומִכֹּל חַיַּת הַשָּׁדֶה עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ", הוא אמר לי.
ככה. בלי זכות טיעון. בלי ערעור. ישר גזר דין. "משפט צדק" כמו שאומרים.
אז אתה מבין דוקטור? אני ניתוח פלסטי אחד כבר עברתי בחיים שלי. עכשיו מה שאני רוצה זה שתעשה לי עוד אחד ותהפוך אותי ללטאה.

© כל הזכויות שמורות לכנרת הוצאה לאור

החברים של אלוהים - ליעד שהם