» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים באוקטובר 2005       חזור

בנגקוק 8
מאת: ג´ון ברדט
Bangkok 8 - John Burdett

ההוצאה: מודן מתחת לגשר בבנגקוק, בתוך מרצדס נעולה, נרצח סמל נחתים אמריקני על ידי נחש פיתון ונחיל של קוברות מסוממות. שני שוטרים – היחידים בעיר שאינם לוקחים שוחד – מגיעים מאוחר מדי לזירת הרצח. כמה דקות לאחר מכן רק אחד מהם נשאר בחיים: סונצ´אי ג´יטפליצ´יפ – בודהיסט אדוק, בנם של חייל אמריקני יוצא וייטנאם ושל נערת ברים תאילנדית שקהל לקוחותיה הבינלאומי תרם רבות לתחכומו של סונצ´אי. עכשיו, לאחר מותו של שותפו, סונצ´אי חייב למצא את הרוצח, לתמרן בעולם שאותו הוא מכיר היטב – עולם של סמים, זנות ושחיתות, ולהיכנס לממלכה שמעולם לא ביקר בה: קרביה העשירים של העיר. "בנגקוק 8" רווי באווירה ההזויה אך האמיתית של בנגקוק, מלוהק בדמויות מדהימות, ספקני ומחוכם להדהים, ספרותי אך קריא עד מאד – ספר שלא קראתם כמוהו.

ג´ון ברדט הוא עורך דין שמצא את ייעודו בכתיבה, מתגורר בהונג קונג.

ספר ההמשך: קעקוע בנגקוק

באדיבות הוצאת מודן אנו מביאים לפניכם
את הפרק הראשון מתוך הספר

פרק ראשון

הנחת האפריקני־אמריקני במרצדס האפורה ימות בקרוב מהכשת נָאגָ'ה סִיאָמֶנְזִיס, אבל אנחנו איננו יודעים זאת עדיין, פיצָ'אי ואני (העתיד אינו ניתן לניבוי, אומר הבודהא). אנחנו יושבים במכונית שמאחוריו בעמדת התשלום לכביש האגרה המהיר מנמל התעופה לעיר, וזה הכי קרוב שהצלחנו להגיע אליו במשך יותר משלוש שעות. אני מביט בהערצה ביד השחורה הענקית עם טבעת הזהב הכבדה על האצבע המורה שנשלחת מהחלון, ושטר של מאה באט מונח ברישול מסוגנן בין הזרת לאצבע שמגידי העתידות שלנו מכנים "אצבע השמש". האישה במסכת המנתחים בתא לוקחת את השטר, נותנת לו עודף ומהנהנת בהסכמה בתגובה למשהו שהוא אומר לה, ככל הנראה בתאילנדית גרועה מאוד. אני אומר לפיצ'אי שרק פָרָנְג* אמריקני מסוג מסוים מאוד מנסה לנהל שיחות עם הפקידים בעמדות התשלום. פיצ'אי נאנק ושוקע בכיסא כדי לתפוס תנומה. סקרים מראים שוב ושוב ששינה היא התחביב המועדף על בני עמי.

"הוא אסף מישהי, בחורה," אני רוטן באדישות, כאילו אין זו חדשה מזעזעת והוכחה ברורה לחוסר הכישרון שלנו. פיצ'אי פוקח עין אחת, ואז את השנייה, מזדקף ומותח את צווארו בדיוק בשעה שהמרצדס שועטת לדרכה הרחק מהמחסום כמו סוס גזעי.
"זונה?"
"פסים ירוקים וכתומים בשיער שלה. סגנון אפרו. חולצה שחורה עם שרוכים. כהה מאוד."
"אתה בטח יודע מי עיצב את החולצה השחורה, נכון?"
"זה ארמני מזויף. בכל אופן, ארמני היה הראשון שיצא עם חולצות בטן שחורות ושרוכי עור, אבל מאז היו הרבה חיקויים."

פיצ'אי נד בראשו. "אתה באמת מבין בזה. הוא בטח אסף אותה בנמל התעופה, כשאיבדנו אותו לחצי שעה." איני אומר דבר בשעה שפיצ'אי, ידיד נפש ושותף לבטלה, שוקע שוב בשינה. אולי הוא אינו ישן, אולי הוא עושה מדיטציה. הוא מאלה שנמאס להם מהעולם. הסלידה גרמה לו לפנות למסלול הסמכה לנזירוּת, והוא מינה אותי להיות מי שיחד עם אמו יגלח את ראשו ואת גבותיו, כבוד שיאפשר לנו להתעופף אל אחד מרקיעיו של הבודהא אם נאחז בגלימות הכתומות שלו ברגע המוות. אתם רואים עד כמה החברוּת מעוגנת בתרבותנו העתיקה.

האמת היא שיש משהו מהפנט בראשו ובכתפיו של הנחת השחור, ששבה את כל תשומת ליבי. בתחילת המעקב צפיתי בו כשיצא מהמכונית שלו בתחנת דלק; האיש הוא ענק מעוצב בשלמות, והשלמות הזאת ריתקה אותי במשך שלוש שעות, כאילו הוא איזה בודהא שחור, האיש המושלם, שלידו כל האחרים הם רק דגמים מוקטנים שופעי פגמים מכוערים. עכשיו, כשאני מבחין בה לבסוף, הזונה שלו נראית לי שברירית בצורה ארוטית לצידו, כאילו הוא עלול למעוך אותה בלי כוונה כמו עינב כנגד החך, עד להכרת תודתה האקסטטית הנצחית (אתם מבינים למה אני לא מתאים להיות נזיר).

עד שזחלתי בטויוטה הגוססת שלנו אל עמדת התשלום, הוא כבר עף לו מי יודע לאיזו מיטת עינוגים שמימית במרצדס החדישה שלו. אני אומר לפיצ'אי האהוב שלי, "איבדנו אותו," אבל גם פיצ'אי התעופף לו והותיר מאחור רק את גופתו הלא־מאוכלסת הנוחרת במושב לידי.

נאג'ה סיאמנזיס הוא הקוברה היורקת הכי מרשים שלנו, והוא יכול לשמש כסמל הלאומי שלנו בשל יופיו, קסמו, חשאיותו והכשתו הקטלנית. נאג'ה, דרך אגב, היא מילה בסנסקריט המתייחסת לרוח האדמה הגדולה, נאג'ה, שהגנה על אדוננו בודהא בשעת סופה נוראה ביער בעת שהיה שקוע במדיטציה.

© כל הזכויות שמורות למודן הוצאה לאור

בנגקוק 8 - ג´ון ברדט
Bangkok 8 - John Burdett