 | ||||||||||||
|
|
הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה הספר הקדוש ביותר
|
||||||||||
חזור
בספר זה שני חלקים. החלק הראשון מתאר את נסיבות לידתה של הדת הבהאאית במאה התשע עשרה מתוך האסלאם השיעי בפרס. החלק השני הוא כתב הקודש הבהאאי – הספר הקדוש ביותר (אלכתאב אלאקדס) המתפרסם פה לראשונה בתרגום עברי עם פרוש מפורט. הדת הבהאאית קרויה כך על שם נביאה בהאא אללאה – זוהר האל ותפארתו. היא שלב שני בהתפתחות שפקדה את האסלאם השיעי, שבו הצפייה המשיחית תופסת מקום חשוב בעולמו הדתי של המאמין. לקראת שנת 1844 הגיעה ציפייה משיחית זו לשיא משום ששנה זו הייתה שנת האלף ל"העלמותו" של האמאם השנים עשר – הוא המהדי, מוקד הערגה והצפייה של כל העולם השיעי. צעיר פרסי מן העיר שיראז, עלי מחמד שיראזי, שלפי מסורתו נחשב לצאצא של מחמד, הכריז על עצמו שהוא הינו ה"שער" – באב בערבית ועד מהרה הסתבר שהוא התכוון לכך שהוא המהדי שחזר אל העולם. תוך זמן קצר נפוצו הידיעות על הופעתו, מאמינים רבים הצטרפו אליו והוא שלח עם תלמידיו את כתביו, שנחשבו להתגלויות אלוהיות, לכל רחבי פרס. |
  
|
|||
תנועתו הדאיגה את השלטונות ואלה אסרו אותו והוציאוהו לבסוף להורג ב-1850. הבאב הכריז שאחריו יבוא נביא גדול ממנו שאותו הוא תיאר במלים: "זה אשר אללה יגלה אותו." אחד ממאמיניו הקרובים, מירזא חסין עלי נורי זכה, לפי דבריו, להתגלות בהיותו בבית הסוהר אליו הושלך בשל היותו "באבי" ובהתגלות זו נאמר לו שהוא ולא אחר הינו "זה אשר אללה יגלה אותו." הוא הוגלה מפרס לעיראק ושם ב-1863 גילה לקבוצת תומכים את שליחותו. מאותה שעה הופכת התנועה ה"באבית" לתנועה בהאאית.
השלטונות העות'מאניים הגלו אותו מעיראק לאדרינופול (אדירנה) ומשם לבית הסוהר במבצרה של עכו. כששוחרר כעבור זמן, התגורר בעיר ואחר כך באחוזת בהג'י שמצפון מזרחה שם נפטר בשנת 1892. עוד בהיותו בעכו הוא כתב בערבית את הספר הקדוש ביותר שתרגומו מוצע פה לקורא העברי.
בהאא אללאה בחר בהר הכרמל כהר הקודש שלו וציווה שעצמות הבאב ייקברו בו. בנו עבד אלבהאא מלא את מצוותו בשנת 1909 ועל מבנה הקבר שהוא בנה נסתיימה בשנת 1953 בנייתו של ההיכל המפואר שכפת הזהב שלו נעשתה לכעין סמל של העיר חיפה.
אלכתאב אלאקדס , הספר הקדוש ביותר, שבהאא אללאה כתב בערבית, הוא ספר חוקי היסוד של הבהאאים וסיכום תורת האלוהות, חוקת החיים, ותורת המוסר של בהאא אללאה. ממנו מסתעפים כל הפרטים המייחדים את הדת הבהאאית שעיקריה הם: אחדות האלוהות, אחדות הדת, ואחדות העולם. מכאן שאין הדת הבהאאית נוטלת לעצמה מונופול על האמת וטוענת שכל הדתות הגדולות מוליכות אל אמת אחת תחת הנהגתו של אל אחד.
אחדות האדם פרושה שכל בני האדם שווים הם ללא הבדל מין, גזע או צבע. מלחמה אסורה וכל שימוש בנשק אסור בהחלט, והבהאאים מאמינים באמונה שלמה שכל העולם הוא מולדת אחת גדולה של האדם ועל כן יבוטלו, בסופו של דבר, גבולות עמים ומדינות, ושפה אחת תשמש את כל באי עולם אשר יחיו תחת ממשלה נבחרת אחת.
פרופסור משה שרון מחבר החלק הראשון של הספר הזה, המתאר את הדת הבהאאית ותולדותיה, ומתרגם כתאב אלאקדס ומפרשו, הוא היסטוריון של האסלאם וראש הקתדרה ללימודים בהאאים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חבר ספרים ומאמרים רבים העוסקים בתולדות האסלאם בימי הביניים, בדתות מודרניות, בשפה הערבית המדוברת ובאפיגרפיה ערבית. בין חיבוריו החשובים סדרת הכרכים על הכתובות הערביות בארץ ישראל – Corpus InscriptionumArabicarumPalaestina e
הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה הספר הקדוש ביותר - משה שרון
| ||||
|
|
| | |
| ||||
 | ||||
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
סמיוטיקה
|
מטר
|
רמות
|
Tom
|
דלילה
|
גד ויספלד
|
מיקרוטופינג
 | ||||
|
|
ספרים חדשים באוגוסט 2019:
|
|
|
 | ||||
 | ||||
|
|
|
|
|
 | ||||
