» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בנובמבר 2005       חזור

מילון הסלנג המקיף
מאת: רוביק רוזנטל

ההוצאה: כתר מילון הסלנג המקיף בא למלא חלל במדף המילונים של כל ישראלי: אוצר עדכני ונרחב של העברית המדוברת והסלנג. כ-10,000 מילים וביטויים משקפים פסיפס צבעוני של הלשון הישראלית החיה: מאות ביטויי שבח מופלג, עימות וגנאי, ברכות וקללות, מגוון מאלף של כינויי גברים ונשים, תמונה מקיפה של הסלנג הצבאי, סלנג הפשע וסלנג הסמים, הסלנג המיוחד של החברה הדתית לפלגיה, השפה העשירה של תחומי חיים כמו מזון, בגדים, יחסים נשים וגברים, סלנג התקשורת והבידור ועוד. כל ערך זוכה לציטוט מעיתונים, ספרים, שידורי רדיו וטלוויזיה, פזמונים או אתרי אינטרנט. כמו כן מביא המילון את מקורם של אלפי המילים והביטויים שהגיעו לעברית הישראלית משפות לועזית, מן היידיש, הערבית והלדינו ועד האנגלית, הגרמנית, הצרפתית והרוסית.

"מילון הסלנג המקיף" נעשה בייעוץ ובפיקוח של בלשנים בכירים ומומחים לשפות ולתחומים השונים. מבואות המילון מציעים עיון בלשני בתופעת הסלנג בכלל והסלנג הישראלי בפרט. בסיומו מובא תזאורוס המכיל את כל ערכי המילון על פי חלוקה ל-135 תחומים וקטגוריות.

רוביק רוזנטל הוא בעל הטור "הזירה הלשונית" ב"מעריב", חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת תשס"ד על פעילותו הנרחבת והמשפיעה בתחום הלשון. ספריו "הזירה הלשונית" (עם עובד, 2001) ו"חדוות הלשון" (עם עובד, 2004) היו רבי מכר וזכות לביקורות נלהבות. בין ספריו האחרים: "רחוב הפרחים 22" (כתר, 2003), "האם השכול מת?" (כתר, 2001), "משפחת הבופור" (ספריית פועלים, 1989), ועוד.

באדיבות הוצאת כתר אנו מביאים לפניכם
את ההקדמה של רוביק רוזנטל למילון

בפתח המילון

"מילון הסלנג המקיף" נועד לענות על צורך מובהק במדף המילונים העברי, והוא מבקש להציג את אוצר העברית המדוברת בישראל באופן השלם והמעודכן ביותר האפשרי. אני רואה בעבודתי המשך, השלמה ופיתוח למילון המצוין שכתבו בשני חלקים דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה לפני כחצי יובל שנים. מאז הופעת המילונים האלה התפתחה שפת הדיבור הישראלית, נוספו לה ערכים רבים, ותחומים שונים בה נולדו או התרחבו מאוד.

"מילון הסלנג המקיף" מבקש להקיף במידת האפשר את הערכים הלקסיקליים של הלשון המדוברת בישראל, ועל כן הוא מכיל קטגוריות שונות בלשון הדיבור, כגון תת-שפות של קבוצות באוכלוסייה, סלנג האופייני לתחומי חיים שונים, ביטויים אופייניים בשיחה יומיומית, קללות וברכות, וכמובן, ביטויי סלנג מקובלים המשותפים לכלל הדיבורים בחברה הישראלית.

בארגון המילון יצאתי מנקודת המוצא שבשפת הדיבור מכריע היבט השימוש, ואין היגיון או דרך לבנות אותו על בסיס המבנים האופייניים למילונים המקובלים, אלא בדרך האופיינית למילוני שפת דיבור. על כן בין היתר בנוי המילון על מעמד שווה למילים בודדות, מילים נטויות, פעלים בבניינים שונים וצירופים. פירוט מלא של הכללים והשיקולים מובא בהמשך המבואות ב"עקרונות ודרכים לשימוש במילון".

שפת הדיבור הישראלית מושפעת לאורך שנותיה של העברית החדשה משפות לועזיות שונות. ההשפעה ניכרת בעיקר במילים ובביטויים בשפת המקור השזורים בשיח הישראלי, ובביטויים שתורגמו בפי הדוברים לעברית. תופעה זו מוסיפה להתקיים, אך היחס בין השפות המשפיעות השתנה בעשורים האחרונים באופן מובהק, ולאחר שנות השליטה של היידיש והערבית בולטת היום השפעת האנגלית. בכתיבת המילון הושקע מאמץ מיוחד להגיע לחקר מקורם הלועזי של ערכים רבים ככל האפשר.

המילון נועד לכל דוברי העברית הישראלית, שהם מקור חיותה. כן מכוון המילון לחוקרי השפה, שיוכלו להיעזר גם במידע האטימולוגי הרב המובא בו ובתזאורוס המובא בסוף המילון. לצורך חיזוק הבסיס הבלשני של המילון נעזרתי בשני בלשנים מן המעלה הראשונה, המקדישים חלק רב מזמנם לחקר העברית החדשה ושפת הדיבור, פרופ' רפאל ניר וד"ר רינה בן שחר, שקראו את המילון כולו והעירו הערות רבות וחשובות, וכן ביועצי שפה המכירים היטב הן את שפת המקור והן את העברית הישראלית. התחקירנים גילי קרצ'בסקי ונעם רוזנטל הביאו מאגרי ערכים בשפות מובחנות רבות, כמו תרבות הפנאי, שפת הסמים וההומוסקסואלים, ביגוד ומזון ועוד.

לצד העבודה האטימולוגית הקדשתי זמן ומאמץ להצגת מובאות מקוריות לכל ערכי המילון. מובאות אלה חיוניות כדי להבין את הערכים ואת הדרך שבה משתמשים בהם הדוברים. קיים פער לכאורה בין המובאות כפי שהופיעו באמצעי תקשורת כתובים, לבין היותו של המילון "מילון לשפת הדיבור", אך הפער מצומצם בהרבה מכפי שהוא נראה. התקשורת הכתובה, הספרות, הפזמונאות ובעיקר אתרי האינטרנט נוטים זה מכבר לכלול ביטויי דיבור מובהקים או לתעד אותם.

במהלך כתיבת המילון התחזקתי בעמדה שבה אני מחזיק מאז התחלתי בעבודתי בתחום העברית הישראלית: שפת הדיבור הישראלית עשירה ומגוונת, ולא בדלותה לכאורה יש לתלות את מדווי העברית. כמו כן, בניגוד לדעה הרווחת, הולכת ומתגבשת בתרבות הישראלית מסורת של שפת דיבור, וניתן לומר על חלק גדול מערכי המילון שהם מוכרים לרוב דוברי השפה ולאורך עשרות שנים לפחות.

תודה מיוחדת נתונה לבני משפחת שטאל על שהעמידו לרשותי את עיזבונו של החוקר המנוח, ד"ר אברהם שטאל. עיזבון זה תרם תרומה משמעותית למידע על מקורות הביטויים הרבים המופיעים במילון, וסייע בהבאת מובאות לא מעטות מספרים ומעיתונים.
רוביק רוזנטל
תל אביב, מאי 2005

© כל הזכויות שמורות לכתר הוצאה לאור

מילון הסלנג המקיף - רוביק רוזנטל