 | ||||||||||||
|
|
סטודיו, מגזין לאמנות 162
|
||||||||||
חזור
במדור אימפריה, דיווח מיוחד על אמנים (רובם צעירים) מישראל שמציגים בנקודות מפתח בשוק האמנות הבינלאומי. סטודיו מסמן עכשיו את מה שנראה כהתחלה של תהליך לא הפיך: קשר ישיר בין אמנים שמקור הפעילות שלהם בישראל, לבין ההתרחשות בשוק האמנות המערבי העכשווי. לא רגשות אשם שמקורם בשואה, או נטילת חלק בסחר הזהויות והטראומות הן הסיבות להופעה בזירה הבינלאומית של לא מעט אמנים מישראל בחללי החשק, בעיקר גלריות, של שוק האמנות הבינלאומי, אלא הצטברות של נוכחויות לא-ייצוגיות מישראל, שמאפשרות דיבור על רגע חדש שבו עבודות של אמנים מישראל מצטלבות עם רגישויות באמנות בינלאומית. |
  
|
|||
במרכז גליון סטודיו החדש: אלי פטל, משה ניניו וז'ורז' דידי-הוברמן.
אלי פטל. בסטודיו החדש מופיעה סדרת צילומים מיוחדת לסטודיו מתוך התערוכה "סגולה" במאי השנה בגלריה קו 16 במתנ"ס בדרום (מזרח) תל-אביב. אלי פטל הוא אחד האמנים הצעירים המורכבים והמעניינים שפועלים בישראל בשנים האחרונות. הוא מציע מחשבה על מזרחיות והופעות משיחיוּת, תוך עיסוק בהצלבה בין פוטושופ לציור. פטל הוא אמן של אסתטיקה חברתית, בלי להיגרר לאתרי אמנות פוליטית חד ממדית. בגליון מופיעים ציורים מתוך סדרה חדשה של פמוטים ועוגיות, קטעים משיחה עם יעל ברגשטיין, עורכת סטודיו, וראיון של פטל עם גיא אסיף - "העמימות היא ההברקה הישראלית" . לצד אלה, מציג פטל בסטודיו צילומים מקהיר שמרחיבים את החלל המנטלי הסגור של התערוכה 'סגולה', לעבר מרחב מזרח תיכוני.
חלב שחור. על "כתם" של משה ניניו. טקסט של אורי דסאו על העבודה 'כתם' של משה ניניו. העבודה 'כתם' היא שקף הנתון בין שני משטחי זכוכית בחזיתה של תיבת אלומיניום והיא מוצבת כעת בסלון של בית בפאריס. "העבודה 'כתם' היא עדות לאופן שבו דימוי סופי, כמו דימוי מהטלויזיה, דימוי רדי מייד, הופך לדימוי אינסופי" שממוסס את הגבולות של עצמו ונמשך לתנועה רצופה, ובה בעת נסתרת.
דידי הוברמן. לפני התמונה. מיד אחרי העבודה של ניניו, ולא במקרה, מופיעים העמודים הראשונים בפרק הראשון של 'לפני התמונה', ספרו של ז'ורז' דידי-הוברמן, בתרגום לסטודיו של פרופ' לאה דובב. הוברמן הצרפתי הוא מהכותבים החשובים במחשבה על אמנות עשרים וחמש השנים האחרונות והספר 'לפני התמונה' הוא אולי ההתקפה הישירה ביותר על מתודות המחקר של תולדות האמנות. זו הפעם הראשונה שטקסט של הוברמן מופיע בעברית.
ב "ארכיטקטורה יודאיקה" שבפתח הגיליון מראה צבי אלחייני, עורך הארכיטקטורה של סטודיו, את ניצחונה המובהק בשנים האחרונות של ארכיטקטורה יהודית ימנית-סמלית-דתית על "אדריכלות ישראלית" שמאלית-אזרחית- חילונית. אלחייני טובע כאן מושג חדש וממשיך את המהלך הביקורתי- וויזואלי שהתחיל ברשימות שפרסם ב"סטודיו" בשנה האחרונה על משה ספדיה, על תערוכת ההתנחלויות ועל "הטובלרון והמוות" - חיבור מבריק בין היכל השמות ביד ושם וכיכר הדיוטי-פרי החדשה בנתב"ג 2000.
ראיון מיוחד לסטודיו עם האוצרים של דוקומנטה 12, תערוכת הענק שמתקיימת אחת לארבע שנים בקאסל. ראיון נוסף בסדרת הראיונות של סטודיו עם אוצרים חשובים ומוכרים משדה האמנות הבינלאומי.
צבי שיר על התערוכה האחרונה בטייט של ג'ף וול, מהצלמים המשפיעים ביותר ב-30 השנה האחרונות.
שאול סתר בטקסט ביקורתי על ביוגרפיה/אוטוביוגרפיה, פרויקט של המדרשה לאמנות, שפרקים ממנו מופיעים בגיליון השמיני של כתב-העת המדרשה, וב'אניהו', התערוכה האחרונה במוזיאון הרצליה.
צבי אלחייני על אמנות באדריכלות ולהפך, טקסט שמאתר מניירות של דיון פוליטי באמנות עכשווית, שעסוקה בניגון הלהיט החדש של חומת ההפרדה. בתוך כל אלה, מציין אלחייני את "מפנוּם", מיצב הקיר של מיכל הלפמן במוזיאון הרצליה, בתור עבודה שמצליחה לחמוק מהצמצום שכופה נושא זה.
סטודיו יוצא לאור ע"י חבצלת מוסדות תרבות וחינוך, בתמיכת מינהל התרבות - משרד החינוך, התרבות והספורט, ובתמיכת עיריית תל–אביב– יפו. טל' 03-5165274, עורכת ראשית: יעל ברגשטיין, עיצוב: אנקטי, ייעוץ גרפי: אדם רבינוביץ, עריכת טקסט: עינת עדי, עורך ארכיטקטורה: צבי אלחייני, מפיקת מערכת: ניצן וולנסקי.
סטודיו, מגזין לאמנות 162 - יעל ברגשטיין - עורכת
| ||||
|
|
| | |
| ||||
 | ||||
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
סמיוטיקה
|
מטר
|
רמות
|
Tom
|
דלילה
|
גד ויספלד
|
מיקרוטופינג
 | ||||
|
|
ספרים חדשים באוגוסט 2019:
|
|
|
 | ||||
 | ||||
|
|
|
|
|
 | ||||
