| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2006 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
אמו,מֶנדי- בעלת מפעל פיג'מות שמשווק לאוכלוסיה החרדית ללא חשש שעטנז- נכנסת לניתוח פלסטי, השמיני במאבקיה נגד מעלליו של הזמן, הפעם להשתלת שְכָמות תותבות, במקום הישנות שנשחקו לה. רק מעטים יודעים שהסיבה האמיתי לניתוחים שלה היא ההרדמה הכללית וההתאוששות מסיחות-הדעת, כדי לעמוד במתח של השירות הצבאי של בנה. בעלה, עירד גרובר, ממציאן מחונן וחתן פרס ישראל, עסוק כרגע במשהו שיביא לו את הנוֹבּל: פיתוח חליפת מגן קלה בעידן עולמי של בטחון אישי מעורער- "מדי טרור", שיהפכו את ישראל למעצמה של טקסטיל בטחוני. המחקר המקרטע שלו תלוי בפיתוח גֶנֶטי, שיחולל יצור קורים מוגבר אצל עכבישות הזהב, שקוריהן מפורסמים בחוזקן. העכבישנית בהט מֶקפיי, מעריצה של רוֹד סֶרלינג, פרופסורית לזואולוגיה באיתקה, ישראלית לשעבר- התקדמה בפרויקט מדי מגן בארה"ב, ומוכנה להעביר לגרובר את פירות מחקרה כמעשה של הקרבה וחסד לטובת ישראל (מסיבות שלא נגלה כאן). היא עצמה עוברת כעת הסבה מקצועית להיות רֶבָּה רפורמית, בתקווה למהפך בחייה. בעוד גרובר ממריא לארה"ב, נותר להזכיר מגלריית הדמויות את האחרונה החביבה מכולן, בתם של הגרוברים, לירית בת ה-22, מש"קית-נפגעים לשעבר, שכרגע מגדלת ירקות בגן-עדן אורגני בדרום הארץ, עם החבר המשעמם שלה, שלומי. במובן מסוים, הספר הוא רומאן החניכה שלה, המעורר סימפטיה, וסופה לקחת את הפיקוד. מהפכים גדולים יתחוללו בחיי כל הדמויות הללו. בוירטואוזיות, ובדמיון מתפרע וכה אמין, תארוג אותן המחברת שתי-וערב, בחוטים אנלוגיים, בו-זמניים, אשר ילכו ויישזרו לעלילה שועטת קדימה, רצופה רגעים מחשמלים. העלילה תצא מתל-ברוך צפון, שכונת יוקרה חדשה, שאף כי הוקמה כהרף-עין, השכילה לומר ותק וקבע, ובעיקר להימנע מלהיות קרית-שאול-דרום הידועה בשני בתי-הקברות העצומים שלה. בעורמה רבה דואגים כאן כולם להסיט את המבט מן המוות, הבלאי והכליה. כולם שואפים צפונה, וכולם עסוקים במשככים של החיים, בהרדמת התודעה מול האבל, החרדה והכאב. כדי לעטוף את הסיוטים מגוננות הדמויות על בועות של "שליטה" בזמן ובמרחב. הן מסופרות "בגוף שלישי". והמספרת, בקשב רב ובאמפטיה אירונית, מחליפה בהתמדה צבעים של לשון ומנטליות ומשתלבת באקלים של הדמות שעליה היא מספרת. כל דמות נראית כאן כסוכנת של גושי קלישאות ו"ערכים", שאותם היא "מצטטת" בדיבורה ובהווייתה - ועם זאת, כל דמות גם הופכת במפתיע לבעלת עצמיות לא-צפויה, בשל השעטנז היצירתי של טיפוסים לא-מתיישבים שהיא מגלמת מתוך בחירה ושליטה. כך הופכות דמויות הספר לבני-אדם ססגוניים ויוצאי-דופן, שקשה לשכוח. החגיגה הלשונית, החריפות של האפיון, הברק של העלילה, הדמיון המשולח- חוברים כאן לקומדיה גרוטסקית, מצחיקה עד אימה, ובו-בזמן לא רק נוגעת ללב, אלא גם נוגעת בלב-לבה של המציאות הישראלית העכשווית. אורלי קסטל-בלום (1960) ילידת צפון תל-אביב, בת להורים יוצאי מצרים, חברי גרעין בקיבוץ עין-שמר. למדה קולנוע באוניברסיטת תל-אביב והחלה לפרסם ב-1987. אורלי קסטל-בלום נחשבת כאחת מהיוצרות הבולטות של הספרות העברית המודרנית של שנות השמונים של המאה העשרים. ספרה "דולי סיטי" תורגם ביוזמת אונסק"ו לאנגלית והופץ ברחבי-העולם וב-1999 הוכרה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל. היא זכתה בפרס תל-אביב (1990), בפרס אלתרמן (1993), זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה (1994 ו-2001) ופרס ניומן הוענק לה ב-2003. ספריה תורגמו לתשע שפות. מתגוררת בתל-אביב ואם לשתי בנות. עוד על יצירתה ב לקסיקון הספרות העברית החדשה טקסטיל - אורלי קסטל בלום
|
|
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
|
|