» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים במרץ 2006       חזור

שד לילה שחור - השירה הלירית היוונית בראשיתה
מאת: שמעון בוזגלו

ההוצאה: ידיעות - ספרי עליית הגג מתוך המבוא לספר: קובץ זה מקיף את השירה הלירית היוונית, מראשיתה בשתי שורות של אֶוְמֶלוֹס - משורר מן השליש השני של המאה השמינית לפני הספירה - ועד אַלקמן בסוף המאה השביעית לפני הספירה. המלה "מראשיתה" אינה מדויקת. אֶומֶלוס לא קם יום אחד משנת הצהריים והמציא את הליריקה היוונית. היא היתה קיימת ללא ספק גם לפניו, אלא שהוא הראשון אשר משירתו הזאת נשאר זכר. הקובץ מכיל אפוא את השירה הלירית ששׂרדה בדרכים שונות ומשונות מאות ואלפי שנים והגיעה, למזלנו, לידינו. מקורות עתיקים מספרים לנו על משוררים מפורסמים אחרים שחיו בתקופה האמורה, אבל חוץ משמותיהם ואי-אלו פרטים אחרים לא נותר שריד משירתם.

אין ולוּ שיר אחד בקובץ, שאפשר לומר עליו בוודאות מוחלטת כי הוא שלם. כל מה שנותר משירת המשוררים כאן הוא חלק זעיר מיצירתם, ורובו פרגמנטרי להכאיב.

שירתם הגיעה לידינו בשתי דרכים עיקריות: האחת, מציטוטים ממחברים קדמונים (מדקדקים, היסטוריונים, גיאוגרפים וכיוצא באלה) אשר השתמשו בהם בכתביהם לצרכים כאלה או אחרים. השנייה, מכתובות ומפפירוסים שונים שנמצאו החל במחצית המאה התשע-עשרה ועד לימינו אנו. לאחר חורבן התרבות המיקֶנית בתחילת המאה השתים-עשרה לפני הספירה עברה על יוון תקופה המכונה על-ידי החוקרים 'ימי-הביניים היווניים' או 'תקופת האופל היוונית', תקופה שארכה למעלה משלוש-מאות שנה.

מה שחשוב לצורך ענייננו הוא שבזמן ההוא לא היה ליוונים כתב, והמסורת הפואטית נשתמרה מפה לאוזן. בתחילת המאה השמינית לפני הספירה, בהשפעת הפיניקים, התפתח ביוון כתב חדש. התפשטותו היתה מהירה, שכן כבר בשליש השני של אותה מאה התחילו להעלות על הכתב את האיליאס והאודיסיאה ויצירות אחרות. אומנם בדיאלוג האפלטוני פַיְדְרוֹס מדבר סוֹקרָטֶס (לכאורה מפיו של האל המצרי תָמוּס) בגנות הכתב, אבל דווקא הכתב הוא שחילץ את השירה מן החיבוק הלוחץ של משקל ההֶקסָמֶטר הדַקטילי ומן התבניות האפּיות קדומות-השנים.

כפי שהוזכר קודם, אֶומֶלוס לא המציא את השירה הלירית, אבל היא בוודאי התפתחה, והייתי אומר, התפרצה, בזכות הכתב. שירה שונה לגמרי - לא רק ממה שנוצר עד אז בעולם היווני, אלא ממה שנוצר כנראה בכל תרבויות המזרח הקדום - הופיעה פתאום, שירה בועטת ומשוחררת. הנה משוררים אומרים "אני" ב-א' גדולה. במקום גיבורים מונוליתיים אנו מוצאים דייסת גריסים. יופי אחר נולד.

מהי שירה לירית? קודם-כול, זו שירה שאינה אפית. ומהי שירה אפית? ובכן, לפי מילון אוקספורד לקלסיקה (תחת הערך epic), "ההגדרה העתיקה ל'אֶפּוֹס' (פירוש המונח ביוונית הוא 'מלה') היא מֶטרית טהורה: שיר הבנוי משורות הקסמטר הבאות ברציפות זו אחר זו. הגדרה זו כוללת אפוא יצירות כגון השירים הדידקטיים של הֶסִיוֹדוֹס והשירים הפילוסופיים של הקדם-סוקרטים. במובן הצר יותר, המקובל בימינו, 'אפוס' מתייחס לשירים נרטיביים בהקסמטרים על מעשי אלים, גיבורים ובני-אדם, סוג שירה העומד בפסגת מִדרַג הסוגות העתיק". אם כן, קובץ זה אינו מכיל מבחר משירתם של הוֹמֶרוֹס, הֶסיודוס ומשוררים אפיים אחרים.

התואר "לירי" לציון סוג שירה הוא מאוחר יותר, מן התקופה ההלניסטית; המלה השגורה בתקופה הארכאית לסוג השירה האמור הוא מֶלוֹס, לחן. באופן גס ניתן להבחין בשירה הלירית בשתי חטיבות. האחת כוללת שירה יאמבית, טרוכֶאית, אלגית ואֶפּוֹדית, והיא מתאפיינת במטריקה פשוטה יחסית, כלומר, בפחות מוזיקליות, ולרוב אין לה ליווי כֵּלִי. מרבית המשוררים המתורגמים כאן משתייכים לקטגוריה הזאת: קָלִינוֹס, אַרְכִילוֹכוֹס, סִימוֹנִידֶס, טִירְטַיְאוֹס, ומִימְנֶרְמוֹס. החטיבה השנייה נקראת שירה "מֶלִית" (מן המלה מֶלוֹס), והיא כוללת את השירה המוֹנוֹדִית (שירת-יחיד) והכּוֹרָלית. היא מתאפיינת במשקלים מגוונים ומורכבים, ושרו אותה בליווי נבל ו/או אבוב. בשירה המונודית המשורר שר וליווה את עצמו בכלי נגינה (לקטגוריה זו משתייכים משוררים שאינם מתורגמים כאן, כגון סַפְּפוֹ ואנַקרֵיאון), ובשירה הכּורָלית המקהלה שרה ורקדה כשהיא מלוּוה במוזיקה. נציגי הקטגוריה הזאת כאן הם אֶומֶלוס, טֶרפַּנדְרוֹס, ואַלקמן.

על התרגום
לא אכנס כאן לבעיה של יציקת המשקל היווני לעברית המודרנית. לי עצמי אין עניין בהעברה הכפויה הזאת, שכן מה שמתאים לשפה אחת לאו דווקא מתאים לשפה אחרת, ובמקרה דנן - העברית, אומללה, מצטפדת במָקום שבו היוונית רוקדת. מוטב אפוא שכל אחת מהן תרקוד לצלילי המוזיקה ההולמת אותה.

חלק גדול מן השירה המתורגמת כאן הגיע לידינו מפפירוסים שהתגלו במאה וחמישים השנים האחרונות, בייחוד בחולות מצרים. מדרך הטבע, הזמן עשה את שלו והפפירוסים נעים ממצב שאפשר לקרוא לו סביר (למשל, פרגמנט 196א של ארכילוכוס או פרגמנט 1 של אַלקמן) עד מצב חסר תקנה, כשרובם נוטים לקיצוניות השנייה.

מה עושה מתרגם העומד מול חורים (lacunae) בטקסט, מול שברי מילים ושברי שורות בפפירוסים האלה? גם כאן ישנם שני קצוות. האחד הוא למלא את החורים בנדיבות רבה לפי הצעות החוקרים וכיד הדמיון הטובה על המתרגם, לא ליידע את הקורא על כך, ולהציג לו את התוצאה כאילו היא נאמנה לשיר המקורי; והשני הוא "לצלם" את מה שיש. עבודתי על הטקסטים המפוררים האלה לימדה אותי כי יד הדמיון המכונף ביותר היא דווקא החורים עצמם - למדתי לאהוב את הקסם שבמקוטעות הזאת, את ההבלחים הכמו-קולנועיים שבמילים ובאותיות המנצנצות באקראי. אלה, יחד עם העובדה שההשלמות לטקסט משתנות לפי המהדירים והזמנים, ועם כך שמטבעי איני נמשך לתשבצים, שׂמים את תרגומַי, אני מאמין, קרוב לקצה השני. "קרוב", מפני שבכל זאת יש חורים שהניסיון המדעי והשכל הישר חוברים להשלימם בצורה משכנעת. בכל מקרה, את כל ההשלמות האלו סימנתי בסוגריים מרובעים.

מתכונת הספר
ככל הידוע לי, זהו הניסיון הראשון בעברית לתת ייצוג מלא ככל האפשר לשירה הלירית הארכאית היוונית. זהו כנראה גם הניסיון הראשון לא רק לתרגמה, אלא גם להאירה בהקשר שבו היא מופיעה.

לכל משורר באסופה אני מקדים מבוא קצר. אחרי-כן מצורפות עדויות הקדמונים, לרוב מן הסוג הבא תחת הכותרת "סוּדָה". הסוּדה הוא לקסיקון אנציקלופדי מהמאה העשירית לספירה, הכולל ביוגרפיות, יבֵשות למדי אך לעיתים קרובות בעלות ערך רב.

אשר לשירה עצמה, תחילה מוצג הפרגמנט, ואחריו, אם יש בכך משום תרומה, מובא ההקשר הרחב שממנו הוא לקוח, וכן הערות, אם צריך. בכל מקרה, השירה בקובץ הנוכחי, הואיל וכולה פרגמנטרית, מצריכה בהכרח הערות, הסברים, והקשרים רבים יותר מן הרגיל.

המשוררים כאן מובאים לפי הסדר הכרונולוגי המשוער. שיריהם ממוספרים לפי המהדורות המדעיות, כדי לעזור בזיהויָם למי שירצה לקרוא עליהם ספרות משנית או להשוותם לתרגומים אחרים. אם כתב המשורר בניב האִיוֹנִי (שאיפיין את הערים היווניות בחוף המערבי של אסיה הקטנה), ניקדתי את ההברה האחרונה בשמות בסגול. למשל, אפרודיטֶה. אם הוא כתב בניב הדוֹרִי (שאיפיין את ספַּרטה), ניקדתי בקמץ. למשל, אפרודיטָה.

לספר מצורפות שש-עשרה תמונות צבע של יצירות פלסטיות יווניות מן התקופה החופפת את תקופת חיבורם של השירים בקובץ. בחרתי את היצירות קודם-כול על סמך ערכן האסתטי, ושנית - מפני שלדעתי הן משקפות את איכותה ואופיה של התקופה, ומעשירות את הבנת התרבות שבה נוצרו השירים.

כמו-כן מופיעה, בתחילת הספר, מפה של העולם היווני בתקופה האמורה (פחות או יותר), כדי להקל על ההתמצאות במרחב הגיאוגרפי.

הערה אחרונה: כל השירה בספר הזה נוצרה במקורה להאזנה, לא לקריאה שקטה (כמו רוּבה של השירה המודרנית). לכן קריאתה בקול רם תיטיב עימה ועם הקורא.

שמעון בוזגלו - מתרגם השירה הלירית

להלן תוכן העניינים של שד לילה שחור:
+ מבוא
+ אֶוְמֶלוֹס 19
+ טֶרְפַּנְדְרוֹס 23
+ קָלִינוֹס 29
+ אַרְכִילוֹכוֹס 35

+ מבחר תמונות מן האמנות הפלסטית היוונית
   משנת 750 עד 600 לפני הספירה 81

+ סִימוֹנִידֶס מאָמוֹרְגוֹס 97
+ טִירְטַיְאוֹס 113
+ מִימְנֶרְמוֹס 135
+ אַלְקְמַן 151

© כל הזכויות שמורות לספרי עליית הגג

שד לילה שחור - השירה הלירית היוונית בראשיתה - שמעון בוזגלו