 |
 |
» טקסט » שירה » ספרים חדשים במאי 2006 חזור
שירה בין חזז ובין שמואלוף
מאת: מתי-שמואלוף
|
"שירה בין חזז ובין שמואלוף" הוא ספרו השני של מתי שמואלוף והוא יוצא לאור בתמיכת קרן תרבות חיפה. ספרו הראשון "מגמד הצלקות" (חלונות 2001) זכה במענק ביכורים מטעם הועדה האמנותית של מפעל הפיס וקרן יהושוע רבינוביץ לקידום האומנויות בתל אביב.
שמואלוף
לומד לתואר שני באונבירסיטת חיפה בחוג להיסטוריה כללית במקבץ ללימודים אמריקאיים. הוא כותב את התזה שלו בנושא משמעות הופעת דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי. בנוסף הוא חבר בפורום חוקרים צעירים במכון ון-ליר בירושלים הדנה בנושאי זהות ומעמד.
ספר מסות בנושא זהות מזרחית:
"זהות מזרחית צעירה",
בעריכה משותפת עם נפתלי שם טוב, יופיע במהלך השנה בהוצאת עם
עובד בסידרה "972".
|
|


|
שמואלוף עורך את כתב העת "הכיוון מזרח" ביחד עם בת שחר-גורפינקל (מגליון 12 ואילך),
כותב ומפרסם באופן קבוע באתרים: "העוקץ" , "NRG" דעות ותרבות. ולאחרונה גם כותב במקומון התל אביבי "אנשים.
אריה אהרוני (מתרגם ועורך בספריית הפועלים) כתב על שירתו:
שירתוֹ-זעקתו של מתי שמואלוף, שבשלותה הפיוטית אינה זקוקה לשום הִתנצלות, היא בראש וראשונה נקיטת עמדה נגד ל"פיצול האישיות" של ההווייה שהִננו נתונים בה.
הוא מסרב "להיות תרבותי" בחברה גזענית המדכאת עם אחר ומפלה לרעה את אזרחיה שלה, את בני עמה ובני העם השכן.
אין תימה כי חברה שכזאת, המתהדרת לראווה באוניברסאליות התרבותית שלה, מהומרוס עד ביאליק ובפועל סוגדת למרכזי הקניות, צבועה ופסולה בעיניו ויש בה בהתרסתוֹ משהו מאמירתו של מיקובסקי: "היום צריך באגרוף מפורזל לעולם בקודקוד לתקוע" ולא פחות מכך, מן הבחינה האישית האינטימית, משום תשוקתוֹ לזהות עצמית ומשום שהזכרון הוא מוֹתר האדם, אוסף הוא "את אבני החן של הזיכרון שצללו לאִבוד באוקיינוס הבושה",
בנסיון לנהל דו-שיח עם אמוֹ, אביו, סבוֹ, סבתוֹ, עם שורשיו שלוֹ, שכן, כאמור, הזכרון הוא מותר האדם."
אתר הבית של
מתי שמואלוף
מתוך הספר
השירים:
מתוך חדר המתות שלי, מה תרבותי בתרבות, תלמיד מורה, אבי המת.
©
כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאת ירון גולן.
שירה בין חזז ובין שמואלוף - מתי-שמואלוף
|
 |
 |