» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בינואר 2006       חזור

מהומת אלוהים, דת, טרור ועתיד התבונה
מאת: סם האריס
The End of Faith: Religion, Terror and the Future of Reason - Sam Harris

ההוצאה: עברית במהומת אלוהים, ספר שכבר עורר פולמוס מתמשך בארה"ב ובאירופה, מציע סם האריס ניתוח נוקב: לא מדובר בהתנגשות ציוויליזציות, אלא בהתנגשות בין הדת, כל דת, לתבונה ולקידמה. מהומת אלוהים לוקח אותנו לסיור היסטורי, פילוסופי ומדעי מרתק, שבו אנו צופים שוב ושוב בהיגיון נדחק מפני אמונות דתיות - גם, ובמיוחד, כאשר אמונות אלו מוציאות מאיתנו את כל הרע שבנו. בהתקפה פרובוקטיבית על תפקידן של הדת - וגם כמה אמונות חילוניות - בחיינו, ועל אחריותן לטרור העולמי ולהתנהלות לא רציונאלית בכלל, הספר לא עושה הנחות לבן-לאדן, ג'ורג' בוש ורבני יש"ע ונכנס באסלאם, ביהדות ובנצרות. הספר הפך לרב מכר בארה"ב ובאירופה וזכה בפרס PEN לשנת 2005.

בעידן הנשק להשמדה המונית, טוען האריס, נטייה זו מסכנת את סיכויי ההישרדות של האנושות כולה. יתרה מזאת: גם דתיים "מתונים" וחילונים "נאורים" תורמים לסכנת הפונדמנטליזם, בעצם התעלמותם מהתפקיד הקטלני שאמונה עיוורת ממלאת בעולם המודרני.

אף שהוא מזהיר מפני מעורבותה של הדת הממוסדת בפוליטיקה העולמית, האריס מכיר בהיותה גם מקור להשראה, נחמה ועושר רוחני - ומציע אלטרנטיבה רוחנית, חילונית והומניסטית המתבססת על עקרונות אתיים ומיסטיים.

לאתר האינטרנט של סאם האריס. .

מהומת אלוהים: דת, טרור ועתיד התבונה,
מאת : סם האריס, בהוצאת עברית בשיתוף כתר,
תירגמה מאנגלית: יעל סלע - שפירו,
עיצוב עטיפה נאוי + שירה עיצוב גרפי, 253 עמודים.

באדיבות עברית
אחרית דבר מתוך הספר

אחרית דבר
המטרה שעמדה לנגד עיני כאשר כתבתי את הספר הזה היתה לסתום את הגולל על סגנון מסוים של חוסר רציונליות. מכל סוגי הבערות האנושית, אמונה דתית היא היחידה שכלל אינה מוכנה להכיר באפשרות שהיא טעונה תיקונים, ובכל זאת היא עדיין מוגנת מפני ביקורת בכל תחומי התרבות. הדתות שלנו מתכחשות לכל מקורות המידע התקפים באשר לעולם (הן הרוחניים והן הגשמיים), ונאחזות בטאבואים עתיקים ובהבלים טרום-מדעיים, כאילו גלומה בהם משמעות מטפיזית עליונה. יסודות האמונה הם ספרים הכוללים טווח צר ביותר של הבנה פוליטית, מוסרית, מדעית ורוחנית, ספרים שגילם המופלג לבדו מבטיח כי טמונה בהם חוכמה דלה להפליא באשר להווה.

ובכל זאת הספרים האלה עדיין נכפים עלינו כאילו היו הפוסקים האחרונים בתחומים בעלי חשיבות אדירה. האמונה, במקרה הטוב, מונעת מאנשים שכוונותיהם טובות לחשוב בצורה רציונלית על כמה מהדאגות העמוקות ביותר שלהם; במקרה הרע, היא משמשת כמקור מַתמיד לאלימות אנושית. אפילו כיום, הדברים אשר מניעים רבים מאתנו אינם הדברים שאנו יודעים אלא הדברים שאנו מדמיינים. ומשום מה, אנחנו מסתפקים בדמיון. רבים משתוקקים עדיין להקריב את האושר, החמלה והצדק בעולם הזה לטובת פנטסיה על העולם הבא. חרפה זאת ורבות כמותה ממתינות לנו לאורך דרך האדיקות, שנכבשה כבר על ידי רגליים רבות. למחלוקות הדתיות בינינו יש אולי משמעות כלשהי בעולם הבא, אך בעולם הזה יש להן רק תחנה סופית אחת - בערות וטֶבח.

אנחנו חיים בחברות שחוקי דת עדיין מגבילים אותן ושאלימות דתית עדיין מאיימת עליהן. חלקיקי הרוע האלה ממשיכים להתרוצץ בעולמנו בחופשיות. אילו מִתכוּנותינו בכלל, ואילו מתכונות השיח שלנו בפרט, מאפשרות להם לעשות זאת? כבר נוכחנו שהשכלה ועושר אינם ערובה לרציונליות. ואכן, אפילו במערב, אנשים משכילים עדיין דבקים במורשת עקובה מדם אשר ירשנו מעידן עתיק. עלינו להתמודד עם הבעיה הזאת לא רק כדי לרסן מיעוט של קיצונים דתיים, אלא גם כדי למצוא גישות למוסר ולהתנסויות רוחניות שאינן פונות לאמונה דתית, וכדי להפיץ את הידע הזה לכול.

מובן שיש הרגשה שהקרב אבוד. מה לכל הרוחות יכול לשכנע מיליארדי בני אדם לבחון מחדש את האמונות הדתיות שלהם? ובכל זאת, ברור שתוך דור אחד יכולה להתחולל מהפכה מוחלטת בחשיבה שלנו - אם הורים ומורים רק יענו בכנות לשאלות ששואלים הילדים. ההבנה כי הפרויקט הזה חיוני תשכך את ספקותינו באשר להיתכנותו, שהרי ברור שלא נוכל לשרוד לנצח את המחלוקות הדתיות בינינו.

תארו לעצמכם מה יהיה גורלם של צאצאינו אם יהיה עליהם לחוות את קריסת הציוויליזציה. תארו לעצמכם חוסר הגיון מוחלט כל כך, שבגינו פצצותינו הגדולות ביותר ינחתו על ערינו הגדולות ביותר, להגנה על אמונותינו הדתיות. מה תהיה דעתם של הניצולים חסרי המזל על הקריירה המשגשגת של הטיפשות האנושית, זאת שהביאה אותם לשפת התהום ודחפה אותם פנימה? מנקודת התצפית של סוף העולם, יראו בבירור כי ששת המיליארדים שחיים כיום תרמו תרומה ניכרת לקירוב יום הדין.

העולם בוער מרוב רעיונות רעים. יש מקומות שבהם עוד מוציאים אנשים להורג בגין פשעים דמיוניים - כמו חילול השם - ושבהם השכלתו של ילד מסתכמת בדקלום מתוך ספר עתיק של בדיון דתי. יש מדינות ששוללות מנשים כמעט כל חירות אנושית מלבד החירות להתרבות. בה בעת, החברות הללו מגדילות במהירות מפחידה את מלאי הנשק המתקדם שלהן. אם לא נוכל לעודד את העולם המתפתח בכלל, ואת העולם המוסלמי בפרט, לפעול להשגת מטרות המתיישבות עם כינון ציוויליזציה כלל-עולמית, צפוי לכולנו עתיד אפל.

התחרות בין הדתות שלנו היא משחק שבו יש רק מנצח אחד. האלימות הדתית לא נעלמה מהעולם מפני שהעוינות ההדדית טבועה בדתות שלנו. אם לפעמים נדמה שאין זה כך, הרי זה משום שיֶדע חילוני ואינטרסים חילוניים מרסנים את השגיאות הקטלניות ביותר של האמונה. הגיע הזמן להכיר בכך שבארון הספרים הנוצרי, המוסלמי או היהודי, כמו גם בארון הספרים של אמונה אחרת כלשהי, לא מסתתר כל בסיס לסובלנות דתית ולפלורליזם דתי.

כדי שמלחמת דת תהיה אי פעם בלתי מקובלת עלינו, כשם אנו לומדים לדחות עבדות וקניבליות, צריך להיפטר מהדוֹגמה הדתית. כדי שהשבטיות שלנו תפנה את מקומה לזהות מוסרית רחבה, צריך להפסיק להגן על האמונות הדתיות שלנו מפני נחשולי החקירה האמיתית והביקורת האמיתית. הגיע הזמן להבין שמי שמתיימר להיות בעל ידע, כשיש לו רק תקווה אדוקה הוא בעצם רשע. אם האמונה מתעצמת ככל שההוכחות מתמעטות, הרי שאיבדנו את הבסיס לשיתוף הפעולה בין בני אדם. בכל המקרים שיש סיבות לאמונה שלנו, אין לנו צורך באמונה דתית; בכל המקרים שאין לנו סיבות, איבדנו הן את הקשר עם העולם והן את הקשר זה עם זה. מקומם של אנשים בעלי אמונות חזקות ונטולות הוכחה הוא בשולי החברה, ולא במוקדי הכוח שלה. הדבר היחיד שעלינו לכבד באמונתו הדתית של אדם היא שאיפתו לחיים טובים יותר בעולם הזה; מלכתחילה אסור היה לנו לכבד את הוודאות שלו שחיים טובים יותר מחכים לו בעולם הבא.

אין דבר קדוש יותר מהעובדות. בשיח שלנו אסור אפוא לתגמל את מי שמשלה את עצמו. מבחן הרציונליות ברור מאליו: מי שרוצה לדעת איך העולם פועל, מבחינה פיזית או רוחנית, יהיה מוכן לשמוע ראיות חדשות. עלינו להתנחם בעובדה שאנשים נוטים לציית לעיקרון הזה כאשר מחייבים אותם לעשות כן. האמונה הדתית תצטרך להתמודד עם הבעיה הזאת. אותן ידיים שתומכות בה, הן שירעידו אותה.

טרם נקבעה המשמעות של להיות אנושי, מפני שכל היבטי תרבותנו - אפילו הביולוגיה שלנו - עודם פתוחים לחידושים ולתובנות. איננו יודעים מה נהיה בעוד אלף שנה - איננו בטוחים אפילו שבכלל נהיה, לאור האבסורדיות הקטלנית של רבות מאמונותינו. אך גם אם צפויים לנו שינויים רבים, דבר אחד יישאר קבוע: כל עוד קיימת התנסות, ההבדל בין אושר לבין סבל יישאר בראש מעייננו. לפיכך נשאף להבין את התהליכים הביוכימיים, ההתנהגותיים, המוסריים, הפוליטיים, הכלכליים והרוחניים אשר אחראים להבדל הזה. עדיין לא רכשנו הבנה מלאה של התהליכים האלה, אך די בידע שצברנו כדי לשלול הבנות שגויות רבות. ואמנם, די בידע שצברנו כדי לקבוע שלא זו בלבד שאלוהי אברהם איננו ראוי לגדוּלת הבריאה, הוא אינו ראוי אפילו לאדם.

איננו יודעים מה ממתין לכל אחד מאתנו אחרי מותו, אבל אנחנו יודעים שנמות. ודאי אפשר לחיות חיים מוסריים - מתוך דאגה כנה לאושרם של יצורים אחרים - בלי להתיימר לדעת דברים שאין לנו לגביהם שמץ של מושג. חישבו על כך: כל אדם שאתם פוגשים, כל אדם שתעברו על פניו ברחוב, ימות בבוא היום. כל אדם שמאריך ימים נידון לסבול ממותם של ידידים ובני משפחה. כולם עתידים לאבד כל מה שאהוב עליהם בעולם הזה. איך אפשר שלא לרצות לנהוג בהם יפה בינתיים?

אנחנו קשורים בעבותות זה לזה. האינטואיציות המוסריות שלנו נובעות באופן כלשהו מהביולוגיה שלנו, אך אמיתות מוסריות אינן מתמצות באמיתות ביולוגיות. אנחנו הפוסקים האחרונים בשאלה מה טוב, כפי שאנו הפוסקים האחרונים בשאלה מה הגיוני. ובשתי החזיתות הללו, הדיון עדיין לא הסתיים. כדי להצדיק את האינטואיציות המוסריות שלנו וכדי להקנות להן השפעה מהותית על התנהגותנו בעולם הזה, אין צורך בתוכנית של שכר ועונש בעולם הבא. המלאכים היחידים שאליהם עלינו לפנות מצויים בנו: היגיון, יושר ואהבה. השדים היחידים שמפניהם עלינו לחשוש הם אלה האורבים בתוך נפשו של כל אחד מאתנו: בערות, שינאה, תאוות בצע ואמונה, שהיא יצירת המופת של השטן.

האדם בפירוש איננו קנה המידה של כל הדברים. היקום אפוף מסתורין. עצם עובדת קיומו וקיומנו היא מסתורין גמור, והיא הנס היחיד הראוי לשמו. התודעה אשר מפיחה בנו חיים היא מאבני היסוד של המסתורין הזה, והיא הבסיס לכל התנסות שאנו מבקשים לקרוא לה התנסות "רוחנית". איננו צריכים לאמץ מיתוסים כדי להכיר לעומק את מצבנו. איננו צריכים לסגוד לאל כלשהו כדי להשתאות לנוכח היופי והגדוּלה של הבריאה. איננו צריכים שידקלמו לנו מעשיות שבטיות כדי שנבין ביום יפה אחד שאנחנו אכן אוהבים את הזולת, שהאושר שלנו קשור לשלו בקשר בל יינתק, ושהתלות ההדדית בינינו תובעת לתת לכל אדם הזדמנות לשגשג. ימיהן של הזהויות הדתיות שלנו ספורים. רק אם נבין זאת בזמן לא יהיו גם ימיה של הציוויליזציה שלנו ספורים.

© כל הזכויות שמורות להוצאת עברית

מהומת אלוהים, דת, טרור ועתיד התבונה - סם האריס
The End of Faith: Religion, Terror and the Future of Reason - Sam Harris