Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2006  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » מדעי אדם וטבע  » ספרים חדשים באפריל 2006       חזור

מילים הורגות, כשדו - שיח יומיומי הופך לנשק קטלני
מאת: ניני (פנינה) גוסטפלד - מנוח

ההוצאה:

ידיעות ספרים

בסך הכל מילים, שנדמה כי בכוחנו לעקוף, להדוף ולהמשיך הלאה. מילים שנזרקות לחלל לרגע, ולכאורה מתנדפות בלי להשאיר חותם. אפשר להעמיד פנים שלא שמענו אותן, שהדברים לא נאמרו. אפשר להעמיד פנים שלא משענו אותן, שהדברים לא נאמרו. אפשר גם להימלט פנימה, למקלט שמתוכו לא שומעים דבר, אך האומנם יש מקלט כזה- מקום מוגן מפני מילים פוגעות, אטום מפני השפעתן המרעילה?

לשפה ולמילים יש תפקיד מכריע בעיצוב המציאות וכוחן רב ובולט ככל שמערכות היחסים קרובות ומשמעותיות יותר. למילים הפוגעות ולמסרים האלימים הסמויים, שהופכים לחלק מהתקשורת הזוגית השגורה, יש כול הרסני ומחבל.

מילים הורגות, כשדו - שיח יומיומי הופך לנשק קטלני
שתפו אותי

בלי להרגיש אנו משתנים, עוטים על פנינו מסכה כדי לשכך את חמתן של המילים המוטחות בנו, אבל עם השנים המסכה נדבקת לפנים והופכת למסכת מוות. בסופו של דבר המילים הפגועות, הפוצעות, הן מילים הורגות.

מהי אלימות מילולית סמויה, ומהם הנזקים שהיא מסבה לקורבנותיה?

בספר חושפת הלשונאית ניני גוטספלד- מנוח את "משתיקי הקול" השגורים ביומיום שלנו והמשמשים אותנו להסתרת מסרים אלימים, הפוצעים את נפשותינו. בעזרתן של שתי פסיכותרפיסטיות מנוסות בודקת גוטספלד-מנוח את מקורותיה של האלימות המילולית, ומציגה לראשונה "מגלה מוקשים" ייחודי: "ערכה ביתית" לזיהוי האלימות המילולית הסמויה בשיח שלנו. הספר מציע לקוראים כלים לאבחון מצבם האישי, ומעלה פתרונות מתאימים לרוב הסיטואציות.

אף שהוא פונה בעיקר לנשים, מילים הורגות הוא ספר פלורליסטי ורב פנים. הוא הכרחי שכל מי שחש לפעמים שהמילים המופנות אליו מאיימות לגרש אותו מעצמו, לכל מי שכלוא בצינוק הנפש של בן משפחה שתלטן או מתעלל רגשית, אך גם לכל מי שמבקש ללמוד כיצד להעניק לזולתו מילים פותחות, מרפאות. מילים מחיות. זהו מסמך נאור וסוחף, כתוב בבהירות וקל לקריאה, המציג זווית חדשה וחשובה לבחינה של כל מערכת יחסים.

ניני (פנינה) גוטספלד - מנוח נולדה וגדלה בתל אביב, בעלת תואר ראשון בספרות עברית, לשון עברית וערבית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי התואר השני במנהל החינוך עשתה באוניברסיטת תל אביב. מומחית להוראת לשון לתלמידים בעלי ליקויי למידה ואף פיתחה שיטה המשלבת תנועה ומיומנויות מילוליות לטיפול בתלמידים אלה. מנחה מורים באסטרטגיות ההוראה ושותפה לכתיבת ספרי לימוד בלשון. מילים הורגות הוא ספרה הראשון.

מילים הורגות, כשדו - שיח יומיומי הופך לנשק קטלני מאת: ניני (פנינה) גוסטפלד - מנוח בהוצאת ידיעות אחרונות, עורך: אילן יצחייק, בליווי ובסיוע של ארלט גדי-אטלס, ינינה זימנובוצקי, עיצוב עטיפה: דני גרשוני, 350 עמודים.

מתוך הספר: למה "מילים הורגות" (במקום ההקדמה)
ובהמשך מתוך הפרק הרביעי והחמישי.

למה "מילים הורגות"?
במקום הקדמה

עזרה מקרית ומוגבלת שביקשה ממני חברה העוסקת בפסיכודרמה בעבודה אקדמית שנדרשה להגיש, הנביטה אצלי את הזרע לכתיבה של הספר הזה, שתהליך צמיחתו והבשלתו נמשך כמעט חמש שנים.

החברה הציגה בפניי טקסטים שכתבו למענה נשים, אשר טענו כי המערכת הזוגית שלהן מסיבה להן סבל רב, אך הן לא ידעו להגדיר מה בדיוק גורם להן להרגיש רע כל כך.

הטקסטים האלה תיעדו דיאלוגים שגרתיים בינן לבין בני זוגן, ואני התחלתי לבדוק אותם בניסיון למצוא את התשובה לשאלה: "מה במילים האלה גורם לי להרגיש רע כל כך?". למעשה, היתה זו יריית הפתיחה לספר, כי ברגעים אלה הבנתי שאני אכן אוחזת כלי נשק סמוי, שהגיעה העת לבחון לעומק את מידת קטלניותו.

ככל שהעמקתי בחקר הנושא ותיעדתי עוד טקסטים ודיאלוגים משגרת יומן של נשים רבות, גיליתי שאפשר לזהות תבניות לשון קבועות, שבתנאים מסוימים, בהקשרים מסוימים ובמינון מסוים - עלולות לשמש כלי נשק הרסניים ביותר.

כלי הנשק האלה הן אותן "מילים הורגות" שמושרשות עמוק בשפתנו, ואשר לכאורה משמשות אותנו ביומיום, ואיש אינו נותן את דעתו על פעילותן הסמויה, הקטלנית. את התעלולים הלשוניים שבאמצעותם הן פועלות במסלולן הסמוי כיניתי "משתיקי קול", ובין הטקסטים הרבים שקיבלתי לידיי זיהיתי יותר מעשרים סוגים של "משתיקי קול" כאלה. את כולם פירטתי כאן, בפרק "מילים מתחפשות".

האמנם "מילים הורגות"?
כן. הן הורגות משום שלאלימות הנפשית הסמויה והגלויה יש כוח להמית את קורבנותיה; כשאדם חי בפחד מתמיד מפני ביקורת נוקבת, נזיפות, חוסר הערכה והשפלות - הוא מנסה להגן על עצמו באמצעות ציות לזולת וריצויו. הוא לומד שכדי למנוע מתקפות מילוליות צפויות הוא צריך להיות קשוב לתוקף ולהשביע את רצונו. כך הוא מתרגל להיות מתוכנת על פי משאלות הזולת ודרישותיו, לפעול למעשה דרך עיניו וראשו של התוקף, רצונותיו, צרכיו ושגיונותיו, ולהתעלם מצרכיו שלו, מרצונותיו וממשאלותיו. כך הוא לומד בעצם למחוק את האני שלו ושוכח מי הוא באמת, ולא רק במפגשיו עם התוקף, שכן ביטול העצמי הופך לחלק מזהותו. והמחיקה הזו היא לא אחרת מאשר מוות נפשי.

למה זה חשוב?
כי זה נוגע בכולנו. בכל אחת ואחד מאיתנו.
במשך שנים רבות אני עוסקת בחינוך לשוני. לאורך כל דרכי המקצועית אני לומדת ומלמדת אודות המילים - מקורותיהן, דרכי היווצרותן והשפעתן. העמדתי דורות רבים של תלמידים בישראל, על כל חתכי האוכלוסייה שבה: תלמידי תיכון ואנשים מבוגרים, מחוננים ומתקשים, ותיקים ועולים, סטודנטים במכינות אקדמיות, שוטרים, וגם אסירים מאחורי חומות הכלא. אך מתחילת דרכי בחינוך לשוני ראיתי את עיקר עבודתי ושליחותי פחות בהוראת הלשון העברית כ'עוד מקצוע' בתוכנית הלימודים, ויותר בעיסוק בשפה כמשקפת את עולמנו הפנימי, את תרבותנו, מחשבותינו, רגשותינו ואת אופיו של השיח הפנימי של אדם עם עצמו והשיח עם סביבתו.

אולי משום כך, כשסיימתי את המשימה הקצרה שנתבקשתי להכין כסיוע לחברתי, בבחינה של האלימות המילולית מנקודת המבט הלשונית, שוב לא יכולתי להניח לנושא, והמשכתי להתעמק בו על היבטיו הרבים: שורשיו, גילוייו ותוצאותיו.

ככל שהתעמקתי בו יותר, כך התעוררו בי יותר סקרנות ועניין, שכן בשבילי זו היתה התנסות מרגשת וחיה בלימוד ובטיפול אמיתי בקשר ההדוק שבין השפה לבין המציאות הפיזית, ובעיקר המציאות הנפשית.

כתיבה של ספר כמו "מילים הורגות", המתאר את מסעה הדורסני של האלימות המילולית הגלויה והסמויה בחיינו, היא מורכבת ומסובכת לא רק בגלל השזירה בין תחומי הדעת - הלשוני והפסיכולוגי - אלא גם מן ההיבט הרגשי; שהרי אין אדם (כמעט?!) שאינו יכול למצוא את עצמו משני צדיה של תופעת האלימות הנפשית בכלל והאלימות המילולית בפרט - מי כתוקף ומי כקורבן, או מי כמחליף תפקידים בהתאם לנסיבות החיים. ומי שנכנס בעובי הקורה הזו יודע - התופעה הזו, ובעיקר פניה הסמויים, נוגעת בכולנו, ואולי אף ללא יוצא מן הכלל.

בתפקידיי השונים במהלך חיי - כאם, כבת, כאחות, כרעיה, כחברה וכאשת חינוך, נחשפתי שוב ושוב למצבים שבהם אנשים, ואני כמובן בתוכם, לא הבינו מה בדיוק מעיק עליהם, לא ידעו לשים את האצבע על אותו "משהו" מרגיז, דוקר, מעליב, פוגע או משפיל שהם חווים במערכות היחסים השונות שלהם. אנשים מרבים לדבר על "קשיים בתקשורת", "פערים שאינם ניתנים לגישור", "משברים זמניים" וגם "משברים שאינם זמניים", אבל כמעט כולם מתקשים לאתר את הגבול הדק לעתים שבין ההתבטאויות המעיקות והפוגעות, שהן עדיין בחזקת "טבעיות" ושייכות לחלק משגרת חיינו, לבין התבטאויות וסוגי תקשורת פוגעניים, הגובלים בדיני נפשות.

כאשר המשכתי וחלקתי את ממצאיי עם אנשים בנסיבות ובהזדמנויות שונות גיליתי סקרנות רבה והתעניינות אמיתית בנושא. במקרים מסוימים האמירות והביטויים אותם הזכרתי עוררו אצל השומעים דווקא את הד הילדות ובית ההורים. היו שמצאו בהם את נימת היחסים שלהם עם בני זוגם, והיו שדיברו בכאב רב על יחסיהם עם ילדיהם הבוגרים.

נשים שנחשפו לממצאיי במכוון או באקראי, פשוט ביקשו: "תכתבי גם על... ", "תרחיבי בנושא...", ו"אל תשכחי את...". לא היה לי ספק - הדברים נוגעים בכולנו ולכולנו. האמירות והמשפטים בהם עסקתי לכאורה כל כך טריוויאליים, והיומיום של כולנו מלא בהם, ובכל זאת, יש בהם משהו רב עוצמה והשפעה, שבמידה רבה משפיע על איכות חיינו והופך אותם למה שהם, וככל הנראה הם הרבה פחות טובים מכפי שיכלו להיות.

למה "אנחנו" ולא "אני"?
את הספר כתבתי אמנם בעצמי, אבל לא לבדי. זו גם התשובה לאלה השואלים אותי מדוע אני משתמשת ככותבת בגוף ראשון רבות, 'אנחנו', לכל אורכו של הספר.

"מילים הורגות" נולד מתוך אינספור ריאיונות, שיחות ומפגשים עם נשים, שאת כולן אני רואה שותפות לכתיבה שלי, ואני חשה שזכיתי להיות שליחתן. עשרות הנשים שרואיינו יכולות למצוא את עצמן בספר, וכמותן לא נפקד מקומן של חברות, מכרות ונשות מקצוע עמן שוחחתי, מהן למדתי רבות וקיבלתי כוחות ועידוד לכתוב.

לצד אלה יש כמובן, חלק נכבד בספרי לפסיכותרפיסטיות המנוסות, שליוו אותי בנאמנות בלימוד הנושא, בעצה ובהדרכה, שכן בשלב מסוים בתהליך הכתיבה הבנתי שאני זקוקה לסיוע של אנשי מקצוע בתחום ההתנהגות והפסיכולוגיה; אלימות מילולית היא התנהגות לשונית, והן היו שם למעני ולמען הקוראים בהתמודדות עם המשמעויות של המידע שאספתי.

לסיוע בלימוד ההיבט הפסיכולוגי-התנהגותי של התופעה פניתי אל שתי נשות מקצוע:

לשמחתי, נענתה לאתגר חברתי מזה 23 שנה, ארלט גדי-אטלס, פסיכותרפיסטית ותיקה ומנוסה. ארלט סיפקה לי את העזרה לה הייתי זקוקה: היא הביאה עמה את ניסיונה העשיר, ידע רב, התבוננות עמוקה, רחבה, מגוונת ואף חדשנית באספקטים שונים של התופעה, הבנה ורגישות רבה בהתייחסותה המקצועית והאנושית לנושא ההתעללות הנפשית, ואף סייעה בנאמנות בכתיבה של חלק מן הסוגיות הפסיכולוגיות שנדרשנו להן.

במקביל, הקפדתי לקיים מדי שבוע, במשך למעלה משנתיים, פגישות ייעוץ ולימוד בסוגיות הקשורות באלימות ובהתעללות נפשית אצל האנליטיקאית היונגיאנית ינינה זימנובוצקי, אף היא פסיכותרפיסטית ותיקה ומנוסה, מרצה בתחום הגישה היונגיאנית בסמינר הקיבוצים. בתבונה רבה, בידע וברגישות, ליוותה אותי ינינה לאורך כתיבת הספר, ועזרה לי להגיע להבנות ולתובנות עמוקות בנושא אשר הנחו אותי לאורך כל תהליך הכתיבה.

ומשהו אישי על ינינה: היא היתה ילדה קטנה כאשר פלשו הנאצים לעיירת מגוריה בפולין, ורצחו את אמה. בתוך התופת האירה לה קרן אור, והיא נאספה בידי צעירה נוצריה, יפת נפש ומראה, שהצילה אותה והיתה לה לאם שנייה. חוויית המוות, היתמות והגדיעה - בצד ההישרדות, ההצלה והאהבה שידעה, עיצבו את ינינה כאדם וכאשת מקצוע, ולמן הרגע הראשון ידעתי, שהיא תהיה לי המורה הנכונה לספרי, שכן בדרכה השלווה, התומכת והעדינה היא לוחמת נחושה, נחרצת ואמיתית נגד כל סוג של התעללות, ובכל זאת נעדרת מרירות ושנאה, ומאפשרת לאופטימיות ולאמונה באדם להוביל אותה ואת עבודתה.

כך, למעשה, נכתב הספר בידי נשים, אל נשים, אודות נשים ובשביל נשים (אבל לא רק), ומכאן "אנחנו" ולא רק "אני".

מדוע נשים, ומדוע לא רק נשים?
אלימות, על כל סוגיה, מופעלת תמיד בידי החזק כלפי החלש ממנו, ומכאן היא נפוצה יותר כלפי נשים במערכות זוגיות. יחד עם זאת, ידוע, ברור ומובן שגם גברים רבים סובלים מהתעללות המופעלת עליהם בידי נשותיהם, אף שהמחקרים מוכיחים כי מספרם קטן בהרבה ממספר הנשים הסובלות מכך בנסיבות דומות.

במהלך עבודתי אספתי עדויות שונות ומגוונות על אלימות נפשית במערכות יחסים, אולם בחרתי להתמקד בספר דווקא בהכאה הנפשית שמופעלת כלפי האשה במערכות זוגיות, משתי סיבות הקשורות זו בזו:

הראשונה היא משום שהרוב המכריע של העדויות שהובאו בפניי היו של נשים שתיעדו דיאלוגים ואמירות בשיח הזוגי שלהן. זאת, על אף ניסיונותיי להשיג טקסטים דומים מידי גברים, שרובם הגדול נכשל. אין ספק שעובדה זו כיוונה את כתיבתי והשפיעה עליה.

הסיבה השנייה היא שבמערכת הזוגית יחסי המִגְדָר הם ממד נוסף ומשמעותי בעצם התרחשותה של האלימות (יחסי מגדר הם יחסים בין המינים המבוססים על שונוּת חברתית-תרבותית ולא רק על שונות ביולוגית). במילים אחרות: קיים קשר של גומלין בין יחסי הכוחות בין המינים ועליונותו החברתית של הגבר בכלל, לבין מעמד האישה בתא המשפחתי ובמערכת הזוגית בפרט.

בעת הכתיבה לא ראיתי לפניי רק נשים ישראליות כקהל יעד, אף שהרוב המכריע של המרואיינות במחקרי היו ישראליות (האחרות, אגב, אמריקניות), ולמרות העובדה שלאורך הספר אפשר למצוא התייחסויות ייחודיות רק לשפה העברית ורק לחברה הישראלית.

כאשר מדובר באלימות נפשית נשים חשופות לכך באשר הן נשים, ללא קשר למדינה בה הן חיות, לחברה הספציפית לה הן משתייכות ולתרבות הייחודית שבה צמחו. אלימות כלפי נשים מופעלת בכל החברות, בכל הדתות, בכל העדות. גם רמות השכלה גבוהות, מקצועות בכירים ומעמד כלכלי-חברתי גבוה אינם מבטיחים יחס שיוויוני כלפי נשים בבית, או הגנה מפני האלימות הנפשית.

המכנה המשותף לכל הנשים החשופות ליחסים מתעללים נפשית הוא שהן מתקשות לזהות אותם, הן מבולבלות, נבוכות וכואבות, ולא תמיד מבינות מדוע.

אבל לא שכחתי אף לרגע, עוד בתחילת עבודתי וגם במהלכה, שאלימות נפשית אינה מופעלת רק כלפי נשים. זוהי תופעה חברתית כללית, ממנה סובלים אנשים בכל מסגרת אנושית, אינטימית יותר או פחות: במערכות זוגיות, במקומות העבודה, ילדים במשפחותיהם, בבתי הספר ובפנימיות, הורים עשויים לסבול ממנה מבניהם הבוגרים, חיילים פוגשים בה בצבא, ואפילו אנשים שכביכול יש בידיהם עוצמה רבה וכוח עשויים להיות קורבן שלה במסגרות שונות.

קשה ומסובך לזהות אלימות נפשית, בעיקר בגלל הזרוע הסמויה שלה, זו המכה מתחת לפני השטח, ובשל דרך התנהלותה הפתלתלה, המתעתעת והמטעה. זו עוטפת אותה בשכבות מסוות, שאותן צריך לקלף שכבה אחר שכבה, כדי להבין מה באמת עומד מאחוריה. את מלאכת הקילוף הזו ניסיתי לעשות בספר שבידיכם.

ככל שהצלחתי לבדוק (ואני מקווה שבקביעה זו איני חוטאת כלפי עבודתו של שום חוקר אחר), הספר שלפניכם, שהתגבש בעקבות המחקר הזה, הוא מסמך ייחודי משני היבטים: ראשית, הוא בוחן את נושא האלימות המילולית בפרט ואת האלימות הנפשית בכלל באופן מקצועי ובהיקף רחב משני ההיבטים של התופעה - הלשוני וההתנהגותי-פסיכולוגי, ואלה שזורים זה בזה לאורכו של הספר. החידוש הנוסף הוא שרטוטם של דגמים לשוניים מובנים, אותם "משתיקי קול", המשמשים כלי קיבול למסרים הנושאים עמם אלימות סמויה, ודווקא בשל היותם מוכרים, נפוצים ולכאורה "תמימים", כ וחם ההרסני רב.

למי מיועד הספר?
הספר הזה מיועד לכל אותן נשים המבקשות ללמוד על חייהן, להבין טוב יותר את המציאות בה הן חיות, להסביר באופן מדויק יותר את הקורות להן, ולפעול נכון יותר על מנת לשמור על עצמן ולהיטיב עם עצמן.

הוא עשוי לסייע לא רק לאישה המצויה בתוך מערכת מתעללת, אלא לכל אישה הנמצאת בשלבי בחירת בן זוג, שכן המקרים המתוארים בספר מלמדים כי גם המחזר הנלהב והשרמנטי ביותר עלול להתגלות בהמשך כאדם אחר לחלוטין, ויש גם סימנים מבשרים שאפשר להכירם.

המפגש עם הנשים הרבות לימד אותי כי הידע העולה מן הספר אודות אלימות נפשית כלפי נשים, חשוב לכולנו, לכל הנשים באשר הן, גם אם איננו חוות זאת כבנות זוג. הוא חשוב לנו כבנות, כאמהות, כאחיות, כחברות, כנשות מקצוע, כבני אדם.

אבל גם מתגובות רבות של גברים שקראו את כתב היד, וגם בזכות המידע הרב שקובץ כאן לראשונה - אין לי ספק שימצאו בו עניין גם גברים רבים: אלה המעורבים ביחסים דומים, אבות המעוניינים להבין את חייהן של בנותיהם, הורים הרוצים להצמיח ילדים שיהיו לבוגרים בריאים בנפשם וחסונים נפשית, וגם בני זוג אשר יכולים למצוא את עצמם בעמדת התוקפים ומזהים עצמם כנגועים ביסודות אלימים - אך הם מעוניינים להחלים מן הרוע המשתלט עליהם ולצאת אל החופש ואל החיים הבריאים.

אני מאחלת לכל הקוראים שהספר הזה יעזור לכם לבחון את מערכות היחסים שלכם, ללמוד כיצד לשפר אותן, ולבדוק מתי בדיוק המילים שהתרגלתם לשמוע ולהשמיע הפכו לאקדח טעון המונח על המדף בבית הפרטי שלכם.
ניני גוטספלד-מנוח

פרק 4
על כוחה של מילה

"רטוריקה היא האמנות
שבאמצעותה
מבע כלשהו מותאם
למטרתו".
(קורבט)

כאשר אנו מדברים על אלימות מילולית בהבדל מאלימות נפשית מעשית התנהגותית - הכוונה היא לאלימות שכלי נשקה הוא המילה.

לאורך כל הספר אנו עוסקות במילים ובהשפעתן על המציאות הנפשית שלנו ובעקבותיה גם על המציאות הפיזית שלנו. רק מתוך ההכרה בכוחה הרב של המילה ובמעמדה המשמעותי בחיינו בכל התחומים, ומתוך ההבנה כי היא מסוגלת להשפיע על המציאות ולשנותה, נוכל להבין את משמעותה האמיתית של אלימות מילולית ואת השפעתה הקשה על קורבנותיה.

בפרק הנוכחי ובפרק הבא נתייחס למילה הנאמרת, על היבטיה השונים המשפיעים - כל אחד בדרכו וכולם ביחד - על משמעותה המדויקת ועל הדרך בה היא נקלטת באוזני השומע. כדי לספק בידי הקוראות והקוראים כלים להבנה מעמיקה יותר של הפרק החדשני "מילים מתחפשות" כדאי להתוודע אל כוחה של המילה באופן כללי. בסיום קריאת שני הפרקים יהיה בידי כל אחת ואחד "מגלה מוקשים" קטן, שיסייע לזהות במהירות כל רסיס סמוי של מסר מילולי תוקפני או אלים.

אם כן, מהן היבטיה השונים של המילה?
בחירתה המיוחדת - בני אדם אינם משתמשים במילים באופן מקרי. הם בוחרים להשתמש במילים מסוימות הן במודע והן שלא במודע, ועצם הבחירה - בהקשרים מסוימים - במילה זו ולא באחרת היא משמעותית.

דוגמה: כאשר אם מספרת דבר מה על אודות בתה בת השלושים ומכנה אותה: "הילדה שלי", היא אינה בוחרת במקרה במילה "ילדה" ולא "בת". יש משמעות לבחירה במילה "ילדה" הקשורה מן הסתם לטיב היחסים בין השתיים, ליחסה של האם לבת, לתפיסתה של האם את האישה הצעירה שהיא בתה, לתפיסה ההורית שלה באופן כללי וכו'.

משמעות "רגילה" או "מקובלת וידועה" של מילה - היא המשמעות המכונה משמעות "מילונית". הכוונה לפירושה של המילה כפי שהוא מופיע במילון.

הקונוטציות - אלה הן משמעויות הלוואי המתלוות למילה בתודעתנו בנוסף על הגדרתה המילונית. לחלק גדול מן המילים נוספת משמעות לוואי, או משמעויות לוואי אחדות, בנוסף למשמעותה הרגילה של המילה.

דוגמה: למילה "בית" מתלוות משמעויות נוספות על ההגדרה הידועה "מבנה או מקום שבו מתגוררים". זו מילה המעוררת תהודה רגשית של חום, ביטחון, יציבות, הגנה, שייכות, אינטימיות, פרטיות ועוד.

היבטים אחרים המשפיעים על אופן קליטתה של המילה ועל משמעותה כפי שהיא נקלטת באוזני השומע הם האינטונציה (דהיינו, טון הדיבור, הנגנה) בה היא נאמרת, הדגשת הברה זו או אחרת, תדירות השמעתה בהקשרים מסוימים, וכמובן, המבנים הלשוניים תחביריים המכילים אותה, ואשר אותם היא גם בונה בפעולת גומלין. כל אלה הם אלמנטים רטוריים (הסבר ופירוט בהמשך הפרק) המשפיעים על משמעותה של המילה בכל הֶקשר בו היא נאמרת, אך בנושא בו אנו דנים - אלימות מילולית, התנהגות בה משמשת המילה כלי נשק מרכזי - יש משמעות רבה לאלמנטים אלה, ויש לתת עליהם את הדעת. זו גם הסיבה לכך שאנו מכוונות את מודעות הקורא/ת לאורך כל הספר לאימון האוזן כמאזינים קשובים לכל מילה וכעוקבים נאמנים ורגישים למילים ולמשפטים

התקשורת, התעמולה, הפרסומת, הפוליטיקה וההטפה הדתית - כולן מונָעות על ידי כוחן של מילים ביצירת מציאות וביצירת אמונות הבוראות אף הן מציאות, שכן לאמונות שלנו יש השפעה רבה על הדרך בה נתפסת המציאות בעינינו. וכי מהי אותה אופנה תקשורתית המכונה "תקינות פוליטית" (Politically Correct) המחייבת בהסכם ג'נטלמני את כל ענפי התקשורת, אם לא ניסיון לייפות מציאות קשה, מכאיבה, גזענית, מקפחת, ולעצבה מחדש באמצעות מילים?

אולם לא הפרסומת והתעמולה של המאה ה 21 גילו את כוחה של המילה, וגם לא התפילות, או להבדיל, לחשי הכישוף השונים, נחלתם של תרבויות אנושיות קדומות על כל שבטיהן, עמיהן השונים, לשונותיהן הרבות, דתותיהן ואמונותיהן המגוונות.

מצאנו עניין רב בשלוש דוגמאות מני רבות הבולטות בספרות הקדומה המקשרות בין המילה לבין היצירה והבריאה, ואף לאמונה בדבר הפעלת היקום כולו באמצעותה של המילה.

הראשונה היא, כמובן, סיפור הבריאה הפותח את ספר בראשית: "ויאמר אלוהים יהי אור - ויהי אור, ויאמר אלוהים יהי חושך - ויהי חושך" (בראשית א, 3). על פי הסיפור המקראי, המילה הנאמרת בראה את העולם, והיא גם זו שארגנה אותו ויצרה בו סדר ראשוני. אנו למדים זאת מתוך הפסוק הקודם ל"ויאמר אלוהים", בו מספר הכתוב כי "הארץ היתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום" (בראשית, א, 2). אמירה היא בריאה, ומילים אכן מחיות מציאות ויוצרות אותה.

גם "הברית החדשה" מספרת על בריאתו של העולם, בבשורה על פי יוחנן, בזו הלשון (ובתרגום חופשי): "בראשית היתה המילה, והמילה היתה עם אלוהים, והמילה היתה אלוהים".* (הטקסט האנגלי תורגם מיוונית ושם - לוגוס הוא גם מילה וגם דבר).

ספרות הקבלה מתייחסת לכוחן של האותיות, ולפיה כל 22 האותיות של האל"ף בי"ת העברי נושאות בתוכן את כל האנרגיות המפעילות את היקום כולו "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ" (תיקוני זוהר, הקדמה, דף י"ג עמוד א').

נראה כי עוד מקדמת דנא ייחסה המחשבה האנושית משקל רב לכוחן של המילים ואף לסימניהן הגרפיים - לאותיות. ההבנה כי למילים יש השפעה רבה על תפיסת המציאות ועל התודעה האנושית, האינדיבידואלית והקולקטיבית כאחד, לא נולדה, כפי שאנו רואים, בעידן התקשורת המודרני, ותורות קדומות שונות התייחסו בכובד ראש לכוחן של המילים בהתאם לאמונותיהן ולתפיסותיהן.

אם ניתן את הדעת לביטויים ולאמירות הרווחים בחיי היומיום שלנו, נראה כי אנו מרבים להשתמש בהיגדים שונים המעידים על הפנמה של ההכרה בדבר כוחן הרב של מילים. אנו משתמשים בביטוי "נבואה המגשימה את עצמה", ומתכוונים לכך שמילים הנשמעות והמוחדרות לתודעה עשויות ליצור מציאות חיצונית התואמת את זו שהוחדרה לתודעה על ידי המילים.

בין הכתובים נמצא גם אמרות של חכמי ספר משלי וחז"ל, המייחסים חשיבות עליונה לכוחן של מילים - כוחן הבורא וכוחן ההרסני כאחד: "המוות והחיים ביד הלשון" (משלי, י"ח, כ"א); העיסוק הנרחב ב"לשון הרע" והביקורת הקשה המוטחת כלפי המשתמש בה מעידים אף הם על החשיבות הרבה המיוחסת להשפעת המילה בתרבות היהודית העתיקה: "כל המספר לשון הרע כאלו כפר בעיקר" (ערכין ט"ו); לשיא של חשיבות והשפעה של מילים מגיעה האמירה הקיצונית המשווה את העלבתו של אדם לרצח: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים". (בבא מציעא, נ"ח) - כל האמרות הללו מבטאות ומדגישות את האמונה בכוח ההרס, החבלה והנזק שיש בשימושן של "מילים הורגות".

התפיסה כי המילים בוראות את עולמנו הפנימי משמשת אחד מיסודות תורתו של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז'אק לקאן (Jacques Lacan, 1901-1981). האמונה כי השפה משפיעה על התת מודע מזינה את תורתו ואת שיטתו הטיפולית של לקאן.

אם ננסה לתרגם את המוטו של לקאן לאלימות המילולית ונזקיה נוכל לומר כי מילים "הורגות" יוצרות מציאות פנימית חדשה, בה מחשבות ואמונות של האדם כלפי עצמו וכלפי סביבתו משתנות בעקבות המילים. במילים אחרות, האדם מפנים את המסרים השליליים הנוגעים לו ולאישיותו שקיבל מהוריו, מבן/בת זוגו או מסביבה משמעותית אחרת בחייו, ואלה הופכים לעדשה דרכה הוא רואה את עצמו. ראייה זו תתפתח עם הזמן למסד של העצמי החדש, השקרי והממית שלו. וכך, מתוך שפה ממיתה נוצר תת מודע ממית, והוא יהיה המדריך החדש והמוביל הנסתר המנחה את חייו של האדם בבחירות השונות אותן הוא מבצע מדי יום; אותו מדריך פנימי, המוזן בידי מילים ממיתות היוצרות תת מודע ממית, יוביל את האדם לבחירותיו השונות, כך שאלה יפעלו מתוך נקודות מוצא של חולשה, חוסר אונים ושיתוק. מילה הנאמרת מתוך כוונה להרוס, לפגוע, להרע, משיגה את מטרתה: היא ממיתה את האמונה העצמית של האדם בעצמו ואת אהבתו של האדם את עצמו.

בפרק החשוב "מדוע האישה המוכה נפשית נשארת שם?", אפשר להתוודע לאותן נשים ש"בחרו" בבן זוג מתעלל, או שנשארו לצדו למרות התעללותו, בגלל אותו תת מודע ממית שהשתלט על הווייתן והפך למוביל בחייהן.

יש המאמינים אף שלמילה יש כוח להשפיע ישירות על אחד מיסודות הטבע, על המים, ומתוך כך גם על הפיזיולוגיה של האדם. בהקשר זה ראוי להזכיר כאן את ספריו של המדען היפני בתחום מדעי החברה, מאסארו אמוטו (Masaru Emoto), "The Hidden Messages from Water" ו "The Power of Water" (בתרגום חופשי: "מסרים נסתרים מן המים" ו"כוחם של המים"), המתארים בהרחבה את התיאוריה המפתיעה שלו. על מחקרו הבלתי שגרתי אפשר ללמוד גם מעיון באתר האדו.

האתר מציג בין היתר תצלומים מרהיבים של גבישי מים, שלטענתם של אמוטו וחסידיו, מאוששים את עיקרי התיאוריה שלו, לפיה מסרים מילוליים חיוביים ומסרים מילוליים שליליים משפיעים באופנים שונים על המבנה של גבישי המים בנקודת קיפאונם. לדעת אמוטו, תכונה זו של המים רלוונטית לחיינו, משום שכשבעים אחוזים מגוף האדם הם נוזלים, ולפיכך הפיזיולוגיה שלנו מושפעת ישירות מאותם הכוחות המשפיעים על המים.

לאחר שסיים את לימודיו ברפואה משלימה, חבַר ד"ר מאסארו אמוטו אל הביוכימאי וחוקר המים ד"ר לורנז, ובעזרת מכשיר המנתח את שדה התהודה המגנטי אותו יוצרת תנועת חלקיקי המים, הוא מדד מצבי "האדו" שונים.

ה"האדו", על פי אמוטו, הוא גלי רטט, תנועה של חלקיקים הנוצרת בעקבות תנועתם של חלקיקי האטום - האלקטרונים, נושאי מטען חשמלי שלילי, סביב הגרעין, נושא המטען החשמלי החיובי.

מסקנותיו של אמוטו וצוותו נשענות על תצלומים שנערכו במשך מספר שנים ועקבו אחר התנהגותם של מאות רבות של גבישי מים, נוכח השפעה של מוזיקה, תדרי קול, דיבורים ותוכנן של מילים. אמוטו מצא כי מסרים מילוליים שליליים יצרו באופן קבוע וחוזר מבנים גבישיים דיסהרמוניים ומפורקים, בעוד שמסרים חיוביים ומילים טובות יצרו מבנים הרמוניים ושובי לב.

אנו רואים אפוא שהעיסוק בכוחה של מילה והאמונה בהשפעתה על חיינו נולד עוד בעבר הרחוק וממשיך לרתק את בני האדם ולהעסיקם בכל תחומי החיים: בתחומי הדת, החברה, המדע, הפסיכולוגיה, הספרות ועוד.

דרכי פעולתה של האלימות
ברובד המילולי הסמוי

בהפעלת אלימות מילולית כלפי נשים פועל, כאמור, בן הזוג בשתי רמות: ברמה הגלויה והקלה לזיהוי וברמה הסמויה והנסתרת (אנו חוזרות ומדגישות כי מובן שאלימות מילולית פועלת כך לא רק כלפי נשים). יש גברים הפועלים בשתי הרמות במשולב, ויש מתוחכמים ומעודנים, לכאורה, הפועלים רק ברמה הסמויה, כלומר העוטים את המילים ב"תחפושת" כדי להסתיר את כוונתם האמיתית ההרסנית. טכניקה זו יוצרת קושי בזיהוי הפרופיל שלהם כגברים מתעללים, ביכולתה של האישה לזהות את עצמה כמותקפת וביכולתה להגדיר את ההתנהגות המופעלת כלפיה כאלימה. מכאן גם חסומה בפניה הדרך להגיב ולפעול באופן הנכון לה, וכך היא מאפשרת, למעשה, להמשיך ולנהוג כלפיה בדרך זו.

מתוך כך אפשר להבין כי מסלול הפעולה הסמוי של האלימות הנפשית הוא המסוכן ביותר. מילים "מתחפשות" הן מילים המשרתות את האלימות המילולית בדרך סמויה, וברוב המקרים אין לזהותה כלל עד אשר לומדים להכיר את הטכניקות הלשוניות השונות שנציג בהמשך, באמצעותן מסווה המשתמש את כוונתו האמיתית.

כיצד קולפים את המעטה החיצוני של המילה? איך מסירים ממנה את ה"תחפושת" ומגלים מה היתה כוונתו האמיתית של הדובר, ומהי משמעותם המדויקת של המילים והמשפטים שנאמרו? כדי להבין כיצד משפיעים עלינו המילים הבודדות, המילים המתחברות למשפטים והמסרים המועברים אלינו באופנים ובניסוחים שונים, יש הכרח להכיר במקצת את דרכיהם ואורחותיהם הנסתרים של המילה והמשפט.

את המשמעות האמיתית של המסר שנאמר לנו ואת כוונת הדובר אפשר לאתר ביתר קלות כאשר מפתחים מודעות לדרכי ההסוואה שהוא נוקט. בפרק הבא נערוך היכרות עם התבניות והדפוסים המסוימים בדיבור, הנשמעים לכאורה תמימים וחסרי משמעות מיוחדת, שאנו מכנות "מילים מתחפשות". כשתחבולות לשוניות אלה משמשות בתנאים מסוימים ובהקשרים מסוימים - יש בכוחן להסוות גילויים תוקפניים ואלימים, ולכן גם כינינו אותן "משתיקי קול". בשפה מקצועית מכונות טכניקות ההסוואה האלה אמצעים רטוריים.

אמצעים רטוריים הם טכניקות לשוניות וסגנוניות שונות ומגוונות אשר משתמשים בהן בכתב ובדיבור, ותפקידן הוא לסייע בקליטתו של המסר בצורה התואמת ביותר את מטרת הדובר. המטרה המשותפת לכל מחברי הטקסטים (בעל פה ובכתב) היא שהטקסט יצליח לפעול פעולה מסוימת על הנמען (כלומר, על השומע או על הקורא), אך חשוב שהפעולה תתרחש על פי בחירת הדובר ומטרתו.

מאחורי כל מילה או משפט שאנו הוגים עומדת כוונה מסוימת, וזו קובעת איך ייראה או יישמע המסר; מטרת הדיבור היא שהדברים אותם אנו אומרים יפעלו על השומע. לעתים אנו רוצים ליידע אותו באינפורמציה שנראית לנו חשובה, לעתים להשפיע עליו להתנהג באופן מסוים, לשכנע אותו לחשוב או לבצע דבר מה, לעורר בו רגשות מסוימים - חיוביים או שליליים - וכו'. זהו ההסבר לקביעה כי הטקסט הדָבוּר או הכתוב אמור לפעול על השומע או על הקורא על פי מטרת הדובר, ולשם כך מגייס הדובר באופן מודע או שלא במודע אמצעים לשוניים שונים המתאימים למטרתו ומעצימים את המסר.

לכל אמירה יש מטרה העומדת מאחוריה, והיא הקובעת למעשה את מבחר המילים, את האינטונציה (נימה) שבה ייאמרו הדברים, ההקשרים המסוימים בהם מופיעות המילים ותדירות השימוש בהן. כשאנו דנות באבחון ובזיהוי של אלימות מילולית סמויה, הרי שהבנה נכונה של מסרים היא כלי האבחון המרכזי הנדרש לנו.

בשפת העוסקים במיומנויות של הבנת הנשמע או הבנת הנקרא נוהגים לכנות הבנות אלה "הבנה שבין השיטין" (בין השורות) או "הבנה שמעבר לשורות", וכל אחת ואחד יכולים להשיג הבנות אלה על ידי לימוד או הנחיה מובנים, מכוונים וממוקדים. מכיוון שחלק ניכר מאלימות נפשית מבוסס על אלימות מילולית על סוגיה וגווניה השונים, יש צורך להכיר את ה"טקטיקות" באופן שיטתי ומובנה, כפי שנעשה זאת כאן.

כבר הזכרנו את הקושי באיתור דפוס ההתעללות דווקא מתוך היותו סמוי בחלקו. נציין כי גם יסוד ההטעיה והבלבול הוא מאפיין דומיננטי במערכת יחסים מתעללת, וההטעיה מזינה אף היא את הרובד הנסתר שבאלימות הנפשית. בפרק 11, "איך הוא מצליח להרדים אותך?" נעסוק בהרחבה ביסוד ההטעיה שבהתנהגותו של האדם המתעלל, ונדגים אותה במסכת פעלוליו של ולנטינו, המחזר השרמנטי והנדיב, המאהב הלוהט, איש החברה השנון שכהרף עין הופך את עורו, ולפתע ניצב במקומו אדם מנוכר שכולו נושף ורושף שנאה.

כדי להאיר את הפן הסמוי והפן המטעה והמבלבל באופן נכון וגלוי יש הכרח לרכוש באופן שיטתי את הכלים המתאימים לפענוח. רכישת מודעות לקיומם של אמצעי ההסוואה והיכולת לזהות אותם ואת "משתיקי הקול" הללו יסייעו להתכונן למתקפה, לנטרל אותה, להתגונן מפניה ולהפחית את הנזק שהיא גורמת, ובהמשך התהליך גם למתן אותה, ואולי גם למנוע באופן חלקי או מוחלט מתקפות עתידיות.

וכל הזמן צריך לזכור שלצד יכולתן של המילים לפצוע ולהכאיב לשומעיהן, הרי שכוחן זהה ורב עוצמה גם בגרימת אושר לזולת, הצפתו ברגשות חיוביים, בחיזוקו ובתרומה לתחושת הערכה עצמית גבוהה ובבנייתה. ובלשונו של אובידיוס: "מילים ערבות הן מזון האהבה".

מכיוון שאחד ממאפייניה של האלימות הנפשית הוא ההדרגתיות וההסלמה, מקדימה לעתים קרובות האלימות הסמויה את הגלויה, והאחרונה תיחשף לָאור רק כאשר היחסים בין הגבר והאישה יתייצבו ויקבלו גושפנקה מוסדית או אחרת. (מגורים יחד, נישואים וכו').

האלימות הסמויה היא ברוב המקרים השלב הראשון בתהליך, והיא יכולה להופיע גם בהיעדר סימנים לאלימות מילולית גלויה או בצורה משולבת איתה. המעבר מאלימות נפשית סמויה לאלימות נפשית גלויה וממנה, לעתים, אף לאלימות פיזית עשוי להימשך זמן רב - חודשים ארוכים וגם שנים (היריגוין, 2002), לכן חשובה כל כך מיומנות הזיהוי שלה כבר בשלבים הראשונים.

בשל ההדרגתיות וההסלמה שבתהליך בחרנו להתחיל דווקא בהצגת האלימות הסמויה, שכן זיהוי מוקדם שלה ופעולת הימלטות עשויים למנוע מן האישה את לכידתה בתוך קשר קטלני עתידי.

אלימות מילולית גלויה היא קשה והרסנית, אך זוהי עדיין אלימות בצורתה הפחות מסוכנת. וזאת משום שמטרתו של התוקף גלויה ומוצהרת, האישה מודעת הן לכוונה, הן לפעולת התקיפה והן לכעס, לתחושת העלבון ואולי גם לשנאה (רגעית או מתמשכת) הממלאים אותה כלפי הדובר. למודעות זו יש חשיבות ראשונה במעלה, מאחר שהיא יוצרת חיבור ישיר בין מקור התוקפנות והכאב - התנהגות בן הזוג התוקף - לבין רגשות הכעס של האישה בזמן התקיפה ולאחריה. בכאב ובעלבון שאין אנו מודעים למקורם - בשל היותו סמוי - טמונה סכנה רבה ונזקיהם קשים לאין ערוך. לכן מודעות האישה לתחושותיה ולגורמים להן היא תנאי חשוב והכרחי לבריאותה הנפשית (היריגוין, 2002).

בפרק הבא אנו יוצאות איתך למסע המרתק בו נכיר את "משתיקי הקול", דהיינו, הטריקים המתוחכמים באמצעותם המילים מתחפשות. לאחר ההיכרות עם אותם "משתיקי קול" תוכלי להגדיר באופן הקרוב ביותר למציאות את טיב יחסו והתנהגותו של בן זוגך, וכמובן, גם את יחסו של כל אדם אחר. עם ההבנות שתשיגי, תוכלי לקבל החלטה המתאימה לך, ולבחור לפעול בדרך הנכונה שתיטיב את חייך.

פרק 5

אלימות מילולית סמויה
"מילים מתחפשות"

"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".
(משלי כ"ד, 6)

ביקורת הרסנית היא אחד הביטויים המרכזיים בנשקו של האדם המתעלל, נשק אותו אנו מכנות "מילים הורגות". ביקורת הרסנית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה גלויה ובצורה סמויה. בעוד הביקורת המילולית הגלויה מוכרת לכולנו ומלווה על פי רוב בהרמת קול, באינטונציה נוזפת או בהתפרצויות זעם, הביקורת המילולית הסמויה קשה לזיהוי, ולכן גם צפונה בה סכנה גבוהה במיוחד.

הביקורת השיטתית, המתמשכת והרצופה, בין שהיא גלויה או סמויה, חודרת לנשמתו של הקורבן כמו רעל חסר ריח או צבע המטפטף לווריד באטיות, בהדרגה ובהתמדה, ולכן קשה לזהותו בשעה שהוא מבצע את פעולתו ההרסנית והממיתה. מכיוון שאי אפשר להתגונן מפני אויב בלתי מזוהה, אין ביכולתו של הקורבן לפתח מנגנוני הגנה מפני חדירתו. כשמתעוררות באישה תחושות של אי נוחות המתפתחות בהמשך לתחושות של סבל, היא מטילה ספק בתחושותיה, לא מודעת לרגשותיה השליליים, וזאת משום שאין היא מזהה את מקור סבלה, ומשום שהיא נתונה במערכת יחסים מטלטלת ומטעה. זוהי הטעיה ומניפולציה אכזרית ביותר המתבצעת על ידי האדם המתעלל ונזקיה קשים וארוכי טווח (נעסוק בכך בהרחבה בפרק 11, "איך הוא מצליח להרדים אותך?").

דרכן של המילים הפוגעות, המנמיכות והמשפילות היא לחדור דרך האוזן אל התודעה ולמצוא מקום של קבע בלב ההוויה. משם הן כבר הופכות גם לעדשה דרכה רואה הקורבן את עצמו, תופס את עצמו ומעריך את עצמו.

ביקורת רצופה ונוקבת מחלישה את האדם כלפיו היא מופנית, מערערת את ביטחונו במעשיו, ביכולותיו, בשיפוטו, בעצמי שלו, והיא מסוכנת עוד יותר כאשר היא מתרחשת בצורה סמויה או לחילופין תחת הכותרת המסווה "ביקורת בונה".

יש לזכור כל העת כי "משתיקי הקול" הללו לא משמשים רק כנשקו של האדם המתעלל. אלה הם שימושים לשוניים רגילים, אשר משרתים בהחלט גם מסרים תמימים או חיוביים. היסוד המכריע כאן הוא התכיפות בה אמירות אלה חוזרות בשיח שלכם והכוונה העומדת מאחוריהם, אותה אפשר לזהות באמצעות התדירות, ועל פי האינטונציה ושפת הגוף המתלוות בדרך כלל לאמירות אלה. ומעל הכול - סמכי על תחושותייך. הלב (כמעט תמיד...) אינו משקר. אם את לא מרגישה נוח עם אמירות אלה, עם סיום הפרק תוכלי לדעת בדיוק אילו מילים עושות לך רע, ואיך בדיוק הן עושות זאת.

באילו "משתיקי קול" לשוניים משתמש האדם המתעלל?
בפרק שלפנינו קיבצנו למעלה מעשרים "משתיקי קול", דהיינו, שימושי שפה מגוונים ושכיחים אשר בהקשרים מסוימים מטרתם לבקר, לנזוף, להחליש ולערער את ביטחונו של הזולת, ופגיעתם, יש להדגיש, מרה ואכזרית. כולם נשענים על טקסטים שניתנו לנו מידי נשים.

אפשר לחלק את "משתיקי הקול" לחמש קבוצות הנבדלות זו מזו באופי "משתיק הקול", ובעיקר במטרת השימוש בו:

אלה שעניינם נזיפות, הטחת ביקורת והטלת אשמה.
אלה העוסקים בהנחתת הוראות ופקודות.
אלה היוצרים הטעיה ובלבול.
אלה המציגים הכחשה, בבחינת לא היו דברים מעולם.
אלה המבטאים זלזול ובוז בתחפושות שונות.

מאחר שספר זה הוא מעין מדריך, אנו מוצאות לנכון להוסיף כאן - לפני תחילת סקירת משתיקי הקול - "הוראות הפעלה" בכל הקשור לרצף הקריאה של הפרק שלפנייך. פרק זה הוא חדשני, חשוב ומשמעותי ביותר בהבנה של אלימות מילולית סמויה ובאופן פעולתה. הוא פרי של מחקר ממושך, ועל כן ארוך, טעון ועמוס. כדי להפיק ממנו את התועלת המרבית, אנו ממליצות לקרוא כל פעם רק קבוצה אחת מתוך חמש הקבוצות של משתיקי הקול, ולאחר מכן לעשות הפסקה בקריאה. כדאי להניח את הספר, לחשוב על הדברים, לתת לדברים לחלחל ולשקוע.

מחר אפשר לשוב ולקרוא את הקבוצה הבאה. הפרק מפתיע, כי אין אדם שאינו מוצא גם את עצמו בין מפעילי אותם משתיקי קול, וההיחשפות עלולה להיות קשה. אנשים משתמשים במילים ובוחרים בהן באופן אינטואיטיבי, וגם אם הם אינם מודעים להשתמעויות הסמויות של אותן מילים - הבחירה לא מקרית, והיא נובעת מכוונה מסוימת ומשרתת אותה. התובנות שתשיגי עם קריאתך יועילו לך לא רק בזיהוי קולו של האחר, אלא גם בזיהוי קולך שלך, כרעיה, כבת, כאחות וכחברה. כולנו "נגועים" בכך בצורה זו או אחרת, ומודעות היא המפתח לשליטה ולפיקוח על התנהגותנו.

© כל הזכויות שמורות לידיעות אחרונות הוצאה לאור

מילים הורגות, כשדו - שיח יומיומי הופך לנשק קטלני - ניני (פנינה) גוסטפלד - מנוח


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *