Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2006  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרות לא בדיונית  » ספרים חדשים בדצמבר 2006       חזור

שלך, סנדרו
מאת: צבי ינאי

ההוצאה:

כתר

רקדנית יהודייה בת 18 מתאהבת בזמר הונגרי שגילו כפול משלה, ויוצאת עמו לסיבוב הופעות באיטליה. בגיל 23 היא כבר אם לארבעה ילדים. הנדודים מהופעה להופעה בערי השדה מאלצים את ההורים להפקיד את הילדים אצל אומנות איטלקיות. שלושה ילדים חזרו לחיק המשפחה, אבל תינוק אחד הושאר אצל המשפחה האומנת - ועקבותיו אבדו. שמו היה רומולו.

הימים ימי מלחמת העולם השנייה. האם מסתירה את זהותה היהודית, עובדת כמתורגמנית במַטֶה הוורמאכט באיטליה ומגדלת את שלושת ילדיה כנוצרים לכל דבר.

רק אחרי מותה בגיל 32, שנתיים אחרי נטישת האב, יגלו הילדים את זהותם האמיתית. היעלמותו של רומולו הקטן נותרה חידה בלתי מפוענחת, תעלומה ללא פתרון.

שלך, סנדרו
שתפו אותי

צבי ינאי, או בשמו המקורי סנדרו טוט, הוא בנם הצעיר של הרקדנית והזמר. ינאי כבר נואש מלמצוא את אָחִיו, שאותו לא פגש מעולם, עד שבשנת 2004 הוא נתקל במאמר מדעי שנכתב על-ידי רומולו בנוונוטי, פרופסור לאבולוציה אקולוגית מאוניברסיטת רומא.

ב"שלך, סנדרו" מספר ינאי לאחיו על תולדות המשפחה שלא זכה להכיר, מנסה לפענח את הסיבות לנטישתו ושוזר ציטוטים מכמירי לב מתוך צרור מכתבים בהונגרית, שהותירה אמם המנוחה. את רובם כתבה הסבתא האוהבת, שנספתה במחנות ההשמדה, ועד יום מותה לא חדלה לדאוג לשלום נכדה האובד רומולו.

צבי ינאי, המוכר לציבור הישראלי כמי שהיה מנכ"ל משרד המדע ועורך כתב העת "מחשבות", מגולל בספר את פרשת חייו הסוערת: הילד שהשתייך לתנועת הנוער הפשיסטי באיטליה ואף היה פרח כמורה במנזר, אימץ לעצמו זהות חדשה כקיבוצניק ומדריך צניחה; ברבות השנים הפך להוגה דעות מרתק, שהשפיע רבות על השיח המדעי והתרבותי בישראל. ''שלך, סנדרו'' הוא הרומן הראשון שלו.

מתוך הספר

רומולו היקר | 28.11.04
אין לי כל טענה על כך שאתה ממשיך לנטור לו. במקומך אולי הייתי גם אני פחות סלחני. אם אכן אבא הטיל וטו על צירופך למשפחה הוא עשה מעשה אכזרי ובלתי נסלח, אבל אל תשכח שזו רק השערה. אילו היה לי קצת יותר מידע מכפי שיש לי ייתכן שהיה צץ הסבר אחר להשארתך בקטנזרו. בסופו של דבר, שנינו לא יודעים מי היה אבא. האם היה האדם שאידה תיעבה, ושאילונקה מאוד לא רצתה לראותו בחיים בתום המלחמה - כדי לא להזיק לנו יותר מכפי שכבר הזיק - או שהוא האדם ממכתביו מהונגריה, המייחל בכל מאודו להתאחד עם ילדיו, רוחש אהבה לאמא ומשאלתו האחרונה היא לראותה? לצערי אינני יכול לדלות מזיכרוני עדות ראייה או שמיעה לכאן או לכאן.

למעט המבט הנוקב בשבתנו בארוחות צהריים, כשהפלפל הממולא באורז תקוע לי בגרון, כל מה שאני זוכר ממנו לקוח כנראה מתצלומים ישנים. לפעמים אני מדמה אותו לבוש מעיל ארוך שחור, מחויך קמעה, נשען ביד אחת על מקל ואוחז בידו השנייה בכף ידי, אבל אותה תחושה עמומה של היזכרות מחלחלת בי גם למראה התצלום שבו הוא רוכן על שולחן ביליארד כשסיגריה נעוצה בפיו. אני יודע בוודאות שאבא לא לקח אותי לשחק ביליארד, ועל כן עלי לקבוע בצער שאני זוכר אותו יותר כדמות דו-ממדית מהתמונות מאשר כיצור תלת-ממדי מהחיים.

כל שאני יודע עליו בא מצרור המכתבים. ממה שהוא כתב ומהדברים שסבתא כתבה עליו מצטיירת דמות לא חביבה במיוחד. אני גם מוכן להניח שהוא נהג בעניינים רבים בחוסר אחריות, ללא ספק היה קנאי ונתון להתקפי כעס, אבל אינני שוכח שהתפרצויות הכעס היו קשורות בהתקפי הכאב הכרוניים ברגלו. אינני מתעלם גם מכך שאת פרקי הזמן שבין ההתקפים הוא לא העביר בבטלה בבתי קפה, אלא בעבודה קשה ובהתרוצצויות ממקום למקום. אני משוכנע שאבא לא היה טיפוס של בוהמיין קל דעת. על פי המשל הידוע, הוא היה החרגול המזמר, אבל גם הנמלה החרוצה. הוא היה המבצע, המפיק, המפרסם והאמרגן של הופעותיהם האמנותיות.

בהיעדרויותיו הארוכות מהבית הוא לא ניהל חיים נהנתניים ולא התגורר בבתי מלון מפוארים. עובדה, הוא יצא מאיטליה ללא פרוטה בכיסו, פשוטו כמשמעו. לא בכדי הוא מִשכן את דרכונו תמורת 53 פנגו. אני לא יכול לשכוח גם את התלאות, ההשפלות וייסורי הגוף שעברו עליו בהונגריה. כל שאני רוצה לומר הוא ששנינו מבוגרים היום ביותר מעשרים שנה מאבא ביום מותו. חוק ההתיישנות ראוי שיחול גם על עבֵרות שאינן פליליות.

בדבר אחד אני בטוח, אמא אימצה בלית ברֵרה את עצתו של אבא להיות חכמה ולהתחיל להיאבק בחיים. אני חושב שששת החודשים הראשונים של 1941 היו הקשים בחייה. במשך כל התקופה הזאת היא ישבה על מזוודות, מוכנה בכל רגע לקנות כרטיסי רכבת ולהצטרף אליו. במרץ הוא שיגר לה אור ירוק למכור הכול ולנסוע לרומא. באפריל היא כבר היתה אמורה להיות בבודפשט. רק בחודש יוני הבינה סופית שאפשר לפרוק כבר את המזוודות. הונגריה התרחקה ממנה מרחק שנות אור. הבטחתו של אבא מחודש מאי 1941 שהיא יכולה לסמוך עליו התפוררה לאבק. היא ידעה שאת מלחמת ההישרדות שלה ושל ילדיה הקטנים היא תיאלץ לנהל בעצמה.

אחרי עזיבתו אמא נתנה מספר הופעות יחיד בפירנצה, אבל חדלה מכך מהר, כנראה מחוסר ניסיונה באמרגנות. בלית ברֵרה היא התחילה לתת שיעורים בגרמנית לתלמידים פרטיים ובהמשך הרחיבה את ההוראה גם למנהלים במפעלים בסביבה, בעקבות תקנה ממשלתית שהפכה את הגרמנית לשפה שנייה באיטליה. אני מניח שידידיה בקסטיליון פיורנטינו, באַרֶצוֹ ובפירנצה סייעו לה למצוא תלמידים. מבחינות רבות החיים בקסטיליון פיורנטינו היו נוחים לה. מצד אחד היתה רחוקה מעיני המשטרה הפשיסטית, ומצד שני היתה קרובה כדי דקות אחדות ברכבת לאַרֶצוֹ וכמחצית השעה לפירנצה.

אני רוצה לספר לך קצת על קסטיליון פיורנטינו. זוהי עיירה קטנה ואינטימית, בת 15 אלף נפשות, נשענת בגבה על שרשרת הרים ופונה בחזיתה לעמק קיאנָה, על כפריו הפזורים בו כמו אגודות פרחים. על פי יומנו של ג'ינו גריפוני, הגבעה הירוקה ארוכת הזרוע ממערב לקסטיליון פיורנטינו היתה זרועה כפרים קטנים - על כנסיותיהם הבוהקות בלובנן. אנחנו התגוררנו בשיפוליה של גבעת קסטיליון, מרחק 20 דקות הליכה מלב העיר. ליורדים בתחנת הרכבת היה קשה להחמיץ את ביתנו, כי הוא בלט בבדידותו בטבור הגבעה ממולה.

כל שצריך היה לעשות כדי להגיע אלינו הוא לטפס בכביש העולה מהתחנה, עד לחומת אבנים שתחמה את אדמות האחוזה של משפחת גריפוני. פשפש קטן היה קרוע בחומה ומעט אחריו שער גדול עשוי סורגי ברזל. משעול עפר המשיך במקום שהכביש הסתיים וטיפס במעלה הגבעה עד פתח הבית. משני צדי המשעול התנשאו עצי ערמון; מימינו ומשמאלו השתרעו שדות בור, ומעט גפנים ונטיעות פרי. על פי רוב העדפתי את המשעול הישר והקצר על פני דרך העפר הארוכה שעקפה את הבית מימין. הכביש שחצה את הגבעה משמאל היה פסול בעיני, מפני שאחרי אחד הפיתולים מתגלה הבית בכל מוראו. כפי שכתבתי לך, שני החלונות הקרועים בחזית האבן הישנה נדמו לי כעיניים בפניו של זקן זועף וקמוט מצח העוקבות אחרי במבט מוכיח, מטעמים שאף פעם לא התבהרו לי. הואיל וכך, כל מה שנמצא בצדה השני של הגבעה היה בעבורי טֶרה אינקוֹגניטָה.

מעקה המדרגות בקצה המשעול הוליך לקומה העליונה שבה גרנו, בית בן 4 חדרים, אבל ללא מים זורמים. את המים לשתייה ולרחצה שאבנו מבור מים בחצר של זוג איכרים, ארסיליה ודינדו, שהתגוררו מתחתינו. שביל נפרד שהתפצל מהמשעול הוביל לכניסה שלהם. המטבח שלנו היה מצויד בתנור עצים מלבני, שעליו בישלה אמא את האוכל, אבל כשרצתה לאפות עוגת שטרודל היא הכינה את הבצק ושלחה את פיורנצה לאפות אותו במאפייה בקסטיליון פיורנטינו. הפתח הקשתי למרגלות הבית מוביל לאסם של תבואות קיץ. הבית הצמוד לשלנו, שרואים רק את חלקו העליון, הוא ביתם של שכנינו, זוג צעיר עם תינוק. על עיסוקם החשאי ועל תינוקם אספר לך בהמשך. בקצה הימני העליון של הציור אפשר לראות שדרת עצים המובילה מביתנו לאחוזה של משפחת גריפוני, בעלי הבית של הבצ'רנה. באמצע השדרה היתה ברֵכת אבן קטנה, שלא נראית בציור. בקצה השדרה, מעט לפני המדרגות, אפשר לראות את שולחן האבן העגול, הרוטונדה, שעליו כבר סיפרתי לך.

כאמור, ההליכה במשעול היתה עדיפה בעיני, אף כי גם הוא עורר בי חרדות. לא אחת חשתי שמישהו עוקב אחרי בצעדים חרישיים, מה שגרם לי להחיש את צעדי ולשרוק או לדבר אל עצמי בקול רם כדי לחזק את לבי. בדרך כלל נהגתי לצעוד בתנופת ידיים מודגשת, אבל באחת הפעמים הנפתי במרץ רב מדי את ידי הימנית לאחור ונגעתי במשהו. בו ברגע נזכרתי בדבריה של אמא שלכל אדם יש מלאך פרטי המלווה אותו לכל מקום ושומר עליו יום ולילה. חששתי כמובן להפנות את ראשי לאחור, אף שידעתי שמלאכי שרת אינם גלויים לעין, אבל את כל הדרך עד פתח הבית עשיתי בבקשת מחילה מהמלאך, בניסיונות שכנוע שפגעתי בו בלי כוונה.

ב-1942 אימצנו את הדת הקתולית ועברנו ברצף את שלושת הטקסים הנוצריים הנערכים בנפרד לתינוקות, לבני שלוש ולבני שבע. טקס הקרֶזימה, לפי מנהג טוסקנה, כרוך בענידת סרט לבן על המצח לילדים ובהינומה של כלה לילדות. את הטקס השלישי, הקוֹמוּניוֹן, עברו אחיותי לבד, ורק אחרי מותה של אמא, ב-1944, אידה לקחה אותי לכנסייה בכפר סמוך ושם עברתי גם אני את הטקס. כפי שתראה בתמונה, אנחנו מצולמים בתלבושת טקסית ליד הרוטונדה. חרדת היום ניכרת היטב בפני, למעשה נתקפתי חרדה כבר כמה ימים קודם לכן, כאשר הכומר הבהיר לי שלחם הקודש הוא בשרו של ישו. חששתי מאוד שאנגוס את דיסקית הלחם לפני שהיא תימס על לשוני. שוב ושוב הרצתי במוחי את איברי גופו של ישו העלולים להינזק מנגיסת שיני. בסופו של דבר הטקס עבר בשלום, ולחם הקודש נמס לאטו על לשוני ונעלם. עד שעות אחר הצהריים המאוחרות התנסיתי בתחושה של ריחוף, כאילו אבד לי המשקל. גופי התמלא טוהר בלתי ניתן לתיאור, המחשבות התבהרו והתחושות הזדככו. כל שהייתי צריך כדי לרחף בפועל היה זוג כנפיים. לדאבוני, אווריריות זו התנדפה ככל שנקפו השעות. לעת ערב חזר אלי גופי ותחושת הטוהר הסתלקה ממני לבלי שוב. כבר לא הייתי בטוח, כמו אך לפני שעות אחדות, שלא אצטרך לשהות בפּוּרגַטוֹריו לפני שדלתות גן העדן ייפתחו לפני.

שלך, סנדרו

© כל הזכויות שמורות לכתר הוצאה לאור

שלך, סנדרו - צבי ינאי


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *