» טקסט  » ישראל וא"י  » ספרים חדשים בנובמבר 2006       חזור

רב סעדיה גאון
מאת: ירחמיאל ברודי

ההוצאה: מרכז זלמן שזר רב סעדיה בן יוסף גאון (942-882) למרות שנפטר לפני יותר מאלף שנים, רב סעדיה גאון (רס"ג) היה אחד האישים המשפיעים והצבעוניים ביותר בתולדות היהודים בימי הביניים. הוא נבחר לעמוד בראש ישיבת סורא שבבבל אף שרכש את השכלתו במצרים ובארץ ישראל, בניגוד למקובל באותה תקופה. בפעילותו באו לידי ביטוי גישות מנוגדות: מצד אחד, הוא הגן בחירוף נפש על היהדות הרבנית בפני הביקורת של קבוצות ושל יחידים שכפרו בסמכותם של חכמי התלמוד וממשיכי דרכם, דוגמת הקראים; בסמכותם של חכמי התלמוד וממשיכי דרכם, דוגמת הקראים; מצד אחר, הוא תרם תרומה מכרעת ליצירת שילוב מרתק, מורכב ופורה בין היהדות המסורתית ובין ההשכלה והתרבות של זמנו. הוא עסק בכל ענפי היצירה שטופחו בימיו ברחבי העולם היהודי, ובכולם הטביע חותם של חידוש ורעננות.

רס"ג ראה את עצמו כחוליה חיונית בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי, ותחושת השליחות בערה בו כל חייו. הוא לא היסס ואימץ את כל מה שנראה לו טוב ומועיל בתרבות המודרנית של זמנו, ופעל בצורה חדשה ומרעננת גם בתחומי הפילוסופיה, הבלשנות והשירה. הניסיון האחרון להציג את דמותו באופן מקיף נעשה לפני 85 שנה. כעת ניתנת לנו הזדמנות חדשה להכיר את האיש ופועלו.

. הספר מתאר את הרקע לפעילותו, את קורות חייו ואת עיקרי תרומותיו בתחומים רבים ומגוונים, כגון פילוסופיה, פרשנות מקרא, בלשנות, שירה והלכה.

ירחמיאל ברודי הוא פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית ומתמחה בחקר ספרות הגאונים. בין פרסומיו: צוהר לספרות הגאונים, תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון, לתולדות נוסח השאילתות.

רב סעדיה גאון מאת ירחמיאל ברודי בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 184 עמ' בכריכה רכה.

הספר יוצא לאור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" - סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה; והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות.

מחברי הספרים בסדרה זו הם החוקרים המובהקים בתחומם. עם זאת, הספרים פונים לציבור קוראים רחב ומוגשים בלשון שווה לכל נפש. העורך הראשי של הסדרה הוא פרופ' אביעזר רביצקי וחברי המערכת הם פרופ' משה אידל, פרופ' אברהם גרוסמן, מר צבי יקותיאל ופרופ' אניטה שפירא.

על הספר ועל רב סעדיה גאון

ספר זה מציג בפני הקורא את אחת הדמויות הססגוניות, החדשניות, המרשימות והמשפיעות ביותר בתולדות היהדות - דמותו של רב סעדיה בן יוסף גאון (882-942). רב סעדיה נפטר לפני יותר מאלף שנים, והעולם שבו פעל רחוק מאיתנו לא רק מבחינה כרונולוגית אלא אף מבחינה תרבותית ומנטאלית. תקופת הגאונים היתה תקופה תוססת במיוחד בתולדות היהדות, בין היתר בגלל החשיפה לתרבות המוסלמית ובאמצעותה למורשת העולם הקלאסי ובגלל ריבוי הכתות והפלגים בתוך היהדות עצמה.

השפעתה על ההתפתות המאוחרת יותר של היהדות היתה מכרעת, אולם היא כמעט אינה מוכרת לקורא המצוי בן זמננו. אי לכך מוקדש הפרק הראשון של הספר לשרטוט בקווים כלליים של תקופת הגאונים ושל העולם שבתוכו פעל רב סעדיה. הפרק השני עוסק במה שידוע לנו על קורות חייו - ייחודו של רב סעדיה משתקף לא רק בדברים שהוא אמר או כתב, אלא אף ברושם שהשאיר אצל אחרים, שהתייחסו אליו בדרכים ובהזדמנויות מגוונות מאוד.

רוב החומר המסייע לנו להכיר את רב סעדיה ופועלו שרד רק בגניזות קהיר; ועל אף שתקופת הגניזה הקלאסית החלה כיובל שנים לאחר פטירתו, כבר מראשית חקר הגניזה נתגלו קטעים רבים הקשורים להיבטים שונים של חיי רס"ג ופעילותו הציבורית, לצד קטעים רבים עוד יותר ששרדו מיצירותיו. מסתבר שאנו יכולים להתקרב יותר לכתיבת ביוגרפיה של רב סעדיה מאשר לכתיבת ביוגרפיה של כל דמות יהודית אחרת מן האלף הראשון לספירה. אמנם הנעלם עדיין מרובה על הידוע לנו, אולם בהתחשב בכך שלא שרדו ארכיונים מסודרים מתקופה זו - אם אכן היו כאלה - ובהשוואה לדמויות אחרות, ואף לדמויות חשובות ביותר, עושר ידיעותינו בנוגע למהלך חייו של רב סעדיה מרשים וכמעט מפליא.

רב סעדיה נולד בשנת 882 באזור הפיום שבצמרים, ולכן הוא מכונה לעתים קרובות "הפיומי". הוא עזב את מצרים, כנראה בסוף שנות העשרים לחייו, והיגר לארץ ישראל, שבה שהה מספר שנים. יש לזכור שיהדות מצרים נחשבה בתקופה זו לשלוחה של יהדות ארץ ישראל, ולכן אך טבעי הדבר שכאשר סעדיה הצעיר החליט לעזוב את ארץ מולדתו לטובת מרכז תרבותי גדול יותר, תחנתו הראשונה היתה ארץ ישראל, ובייחוד טבריה שהיתה בימים אלה המרכז התרבותי והאינטלקטואלי העיקרי בארץ. לאחר מכן שהה בסוריה, ובראשית העשור השלישי של המאה העשירית לספירה כבר התמקם בבבל, ושם נשאר כנראה עד סוף חייו.

רקעו של רב סעדיה השפיע על מהלך הקריירה שלו הן לחיוב והן לשלילה. מצד אחד הוא נעזר בקשרים האישיים שפיתח עם קהילות יהודיות שונות, ובפרט עם יהדות מצרים שבתוכה גדל; מצד שני הוא נתקל בחשדנות ובצרות עין לא מבוטלת כאשר ניסה להתקבל באליטה היהודית הבבלית. ההשפעה של רקעו יוצא הדופן ניכרת אולי עוד יותר בתחום התרבותי והאינטלקטואלי. בדרך כלל נבחרו גאוני בבל מבני משפחות של חכמים שהיו קשורות במשך דורות עם הישיבות המרכזיות.

הם רכשו את השכלתם בין כתלי הישיבות האלה או במוסדות המסונפים אליהן, והתעניינו באופן כמעט בלעדי בתלמוד הבבלי ובהלכה. מסתבר שהיו להם ידיעות מצומצמות בלבד לגבי העולם היהודי שמחוץ לחוגיהם (כולל היהדות הארץ ישראלית והקראות) ולגבי התרבות הכללית של העולם המוסלמי (והנוצרי) שמסביבם. את השינויים הגדולים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל לאחר זמנו יש לזקוף במידה רבה מאוד לזכותו של רב סעדיה, שהכשיר תחומים רבים ומגוונים לבוא בקהל.

רב סעדיה היה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה בפעילותו הספרותית והציבורית. אולם יש להדגיש שכל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה, של הגנה על גרסה אידיאלית של המסורת היהודית-הרבנית. ייתכן שניתן למצוא קשר בין נטיותיו השמרניות של רב סעדיה ובין תחושת השליחות שבערה בו. רס"ג ראה את עצמו כחוליה חיונית בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי ובריתו עם אלוהיו.

כביכול סחב על גבו את כל ההיסטוריה היהודית, וקיבל על עצמו אחריות עצומה להמשכה בעתיד. הוא לא היה מוכן להסתפק בכתיבה הפונה לאליטה מצומצמת, וראה עצמו כמי שחייב לפנות לציבור משכיל רחב ולהתמודד עם מירב האתגרים והאיומים שמולו ניצב ציבור זה. עם זאת לא היסס לאמץ את כל מה שנראה לו טוב ומועיל בתרבות המודרנית של זמנו, ולא נרתע גם מלהצהיר שלמד דברים חשובים מאנשי שאינם מבני ברית. הוא פעל מתוך אמונה שלמה שיש אמת אחת בלבד ומקורה בבורא עולם; ניתן להגיע לחלקים שונים שלה בדרכים שונות ולעיתים חופפות, אולם לא תיתכן סתירה בין חלקיה השונים של אמת זו, וכולם משלימים זה את זה, וחשיפתם משרתת את המטרה האמיתית של האדם עלי אדמות, שהיא עבודת הבורא.

רובו של הספר הנוכחי מוקדש לפעילותו הרוחנית של רב סעדיה, והוא מחולק לשישה פרקים בהתאם לתחומים העיקריים שרב סעדיה עסק בהם - הגות דתית, פרשנות המקרא, בלשנות, שירה, הלכה ופולמוס. רוב יצירותיו נכתבו בערבית-יהודית ונעלמו מן האופק עם שקיעת מרכזי התרבות היהודית במזרח בימי הביניים המאוחרים. רובו של החומר המצוי בידינו מיצירתו ומיצירותיהם של בני זמנו ומקומו שרד בזכות גניזות קהיר; חלקו פורסם על ידי חוקרים שונים במהלך מאה השנים האחרונות וחלקו עדיין ממתין לגואלו.

אף כתבי יד ששרדו מחוץ לגניזה, בייחוד אלה ששפתם ערבית-יהודית, פורסמו לאחר עיכובים רבים. היום אנו מכירים את יצירתו של רס"ג ואת הקרע היסטורי והתרבותי שבתוכו פעל באופן יסודי ומדויק הרבה יותר, ובפרספקטיבה רחבה הרבה יותר, ממה שהכירו חוקרי תולדות ישראל ותרבותה בתחילת המאה העשרים. במהלך מאה השנים האחרונות פורסמו עשרות ספרים ומאות מאמרים שעיקר עניינם בהיבט זה או אחר של הקריירה של רב סעדיה גאון, ואלפי טקסטים ומחקרים העשויים לזרות אור על נושאים אלה; אולם הניסיון האחרון להציג את דמותו באופן מקיף נעשה לפני 85 שנה ומאז השתנתה תמונת המצב בתחום זה כמעט לבלי היכר. בספר המונח בזה בפני הקורא נעשה ניסיון להבליט פנים חשובות באישיותו וביצירתו של רב סעדיה על רקע תקופתו, ולספק לקורא דוגמאות ייצוגיות של כתיבתו בתחומים מגוונים (רבות מהן מתורגמות מערבית, וחלקן מתורגמות לראשונה כאן).

מתוך תקווה שהקורא יסיים ספר זה עם הערכה חדשה לגיבורה ולתקופתו ועם סקרנות ללמוד עליהם יותר, נוספו בסופו מספר עמודים ובהם הצעות לקריאה נוספת.

רב סעדיה גאון - ירחמיאל ברודי