Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בפברואר 2007       חזור

בראש של גידון
מאת: שרה מילר
Inside the Mind of Gideon Rayburn - Sarah Miller

ההוצאה:

מודן

מה היה קורה לו יכולתם לראות מה מתרחש בתוך ראשו של האדם האהוב עליכם? לדעת כל מחשבה שלו? לחוש בכל חלום או פנטזיה שלו? ובכן, ישנה נערה שיכולה לעשות זאת, והיא קבעה את משכנה בתוך ראשו של גידון רייבורן, שבו היא מאוהבת.

לפתע, גידון מסוגל לחשוב רק על הנערות המקיפות אותו - והוא לא יודע מה לעשות עם זה. שני שותפיו לחדר, קאלן וניקולאס, גוררים אותו להתערבות לגבי המועד המדויק שבו יאבד את בתוליו, ובעיקר עם מי?

האם תהיה זו מולי מקגארי המתוקה? או אולי פילאר בניטז-ג'ונס, הנערה הכי יפה שגידון ראה אי פעם? אבל פילאר היא כמו דמות מן האגדות שאי אפשר להשיגה.

בראש של גידון
שתפו אותי

גידון נקרע - הוא רוצה להראות לחבריו שהוא גבר כמותם, אבל מה שהוא רוצה באמת זו אהבה. וזאת שבתוך הראש שלו, שרואה, שומעת וחשה כל מה שעובר עליו - מי היא?

זהו ספרה הראשון של שרה מילר שחיה בלוס אנג'לס.

בראש של גידון מאת: שרה מילר בהוצאת מודן, מאנגלית : לונה יקר,
עיצוב עטיפה: תמר ורד-הלוי, 281 עמודים.

פרק ראשון | מי אני?
כמו רוב הבנות, אני רוצה הרבה. רוצה להיות עשירה. רוצה להיות מפורסמת. רוצה שוויון זכויות והזדמנויות. נעליים שאין לאף אחת אחרת.

אבל הייתי מוותרת על כל זה בשביל הבחור המושלם. (ואל תגידו לי שזה לא בסדר. נראה בן-אדם אחד שלא מבלה את רוב זמנו במחשבות על אהבה.) מה שלא יהיה, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מדמיינת בדיוק, שוב ושוב, את הבחור שאוהַב, ושיאהב אותי בחזרה. בעיקרון, אני מדמיינת מישהו שיש לו את כל המעלות של המין הגברי, ושחסרונותיו המעטים לא יהרסו לי את החיים.

לרגע אחד לא חשבתי שזה יהיה מישהו כמו גידון רייבורן. הוא לא מהמם, לא נורא גאון, ממש לא ספורטאי גדול. אוף. מה אני טורחת להסביר לכם למה הבחור הוא לא דמות ההורס-השווה המקובלת? תסמכו עלי, עוד מעט תגלו בעצמכם.

העניין הוא שהוא מה זה לא הטיפוס שחשבתי שאי פעם אתאהב בו. אבל מצד שני, איך יכולתי לנחש שאני אראה את כל מה שעובר לו בראש? שהעיניים והמחשבות שלי ילוו אותו לכל מקום? כשמכירים כל כך טוב מישהו כמו גידון, זה נהיה די בלתי אפשרי לא להתאהב בו. וכשאני אומרת שאני מכירה אותו טוב, אתם חייבים להבין: בזמן שאני מספרת לכם את הסיפור שלו, ממש בזמן שהוא קורה, אני לא רק יודעת מה הוא עושה, אני גם יודעת מה הוא היה רוצה לעשות, מה הוא חושב שהוא צריך לעשות, ומה הוא היה רוצה לעשות אם הוא רק היה בן-אדם טיפה יותר טוב. (שלא תבינו אותי לא נכון, אמרתי שהוא אדיר וזה נכון. אבל הוא בן. והוא בן 15. והוא ילד אמריקני אופייני מהפרברים. מה שאני מתכוונת: יש הרבה נתוני פתיחה בעדו וגם נגדו.)

דרך אגב, לגידון אין מושג שאני בתוך הראש שלו. בנים הם חמודים, אבל לא ממש חדי אבחנה.

הרגשות שלי, גם אם הם אולי קצת לוהטים יחסית למישהי בגילי ובניסיוני, הם די נורמליים. אבל המצב שלי - הוא הדבר המיוחד, והוא זה שמציב אותי בעמדה שאני יכולה לספר לכם הכול. באמת. כל מה שתמיד שאלתם את עצמכם על מה בחורים חושבים (וממה הם פוחדים ומה הם רוצים), אני הולכת לספר לכם. אתם תלמדו פה מה בנים אומרים כשהבנות לא בחדר, ואיך הם מרגישים כשהם שוכבים מעל מישהי. בינתיים אני אשמור לעצמי רק פרט אחד מאוד משמעותי: מי אני. כי אני נמצאת גם בתוך הסיפור הזה, ולא רק בתוך הראש של גידון. אבל יש הרבה בנות - ונשים - בסיפור. אז מי מהן היא אני?

איפה אני?
המחשבות הראשונות שאני שומעת שאינן המחשבות שלי, הן מקוטעות, מוזרות ולא ברורות. זה היה צריך להיות הרמז הראשון שלי שמשהו לא בסדר. אלה המחשבות: אני אוהב את המקום הזה, או שאני רוצה הביתה? אני סתם ילד פשוט מהפרברים של וירג'יניה. מה אני יודע על איך מתנהגים בבית-ספר פרטי? אבל אני לא אידיוט מוחלט, נכון? המממ. או שאולי דווקא כן. והתחתוני בוקסר האלה... זה מה זה לא נוח, התפר לוחץ בדיוק על הצד השמאלי של הביצים שלי. למה לא זרקתי אותם לעזאזל?

כמו כולם, גם אני רגילה לשמוע את המחשבות שלי. אלה לא המחשבות שלי. אני בחיים לא הייתי אומרת על עצמי שאני פשוטה. אני לא מווירג'יניה. אני אפילו לא טיפה אידיוטית, גם כשהכי בא לי לשנוא את עצמי. אבל ה"ביצים" כמובן זה מה שזורק אותי כמו ברעידת אדמה, ישר לקיר. קיר קשה מאוד.

המחשבות ממשיכות להגיע: אל תפחד, הכול יהיה בסדר. כן, נכון, בית-ספר פרטי זה דבר קצת זר בשבילך, אבל זה בכל זאת לא ממש חייזר. זאת אומרת, זה לא כאילו שיצאתי מהעולם. יש כמה חוקים דומים שבטח תקפים גם פה. ואז: אל תראה לאבא שאתה פוחד, כי הוא רק יעביר את זה ישר אליו.

ואז אני מתחילה לראות ולשמוע כל מיני דברים שאני לא באמת רואה או שומעת. כלומר, אני כן רואה וכן שומעת אותם. אבל אני לא נמצאת במקום שבו הדברים האלה נראים ונשמעים. אני לא יודעת איך הגעתי לכאן. אבל אני בתוך ראש של מישהו אחר.

הבן שבראשו אני נמצאת, מסתכל החוצה מחלון של מכונית. הוא (אנחנו?) יושבים מקדימה, ליד הנהג. הוא מסובב את ראשו שמאלה. מה שאני רואה, דרך העיניים האלה שהן לא העיניים שלי, במקום הזה שבו אני לא נמצאת, זה גבר שאני לא מכירה, בערך בן חמישים, והוא נוהג בדגם חדש של פורד סילברדו. הוא מתעסק עם התחנות ברדיו ובסוף מתקבע על שיר של הנשרים, 'עיניים משקרות'. (לאלה מכם שלא מכירים את הרפרטואר של הלהקה, השיר הזה הוא על אישה נשואה, מלאת רגשי אשמה אך בוגדנית חסרת תקנה.) האיש מניע את ראשו לצלילי הפזמון, מבט מרוחק בעיניו, ואז הוא מתחיל לסלסל שפם מאפיר ולא אופנתי.

מחשבה חדשה מלווה את התמונה הלא נורא מלבבת הזאת: אלוהים, אני שונא את השיר הזה כי השיר הזה מזכיר לי את אימא. חוץ מזה שהוא כזה שנות השבעים ואימא היא כזאת שנות התשעים. אני רואה הבזק של שיער עם גוונים בלונדיניים בולטים ועבים ותיק יוגה בהיר ואצבעות רגליים מטופחות עם לק כהה בנעלי בית ירוקות זוהרות, ולבסוף גם חיפושית חדשה בצבע תואם.

אז זאת אימא שלו, אני משערת. נעים מאוד.

ופתאום... אני לא שומעת יותר מחשבות. יש רק... בניינים. בית- הספר הפרטי. מקור החרדה, העיקרי לפחות.

אני רואה בנייני לבנים מצידה האחד של רחבת מכללה אקדמית, שבמרכזה פסל של איש על סוס. בצידה השני יש בניין קולוניאלי ישן מאוד בן שתי קומות, עשוי עץ ועם חלונות זערוריים, ובניין נוסף, מכביד בהרבה בנוכחותו, עם מגדל שעון. יש שורה של עצי אדר שקצות ענפיהם מתחילים להאדים ולהצהיב כמנהג הסתיו. בקצה הרחוק, מאחורי הרחבה, ישנה כנסייה מאבן, עם חלון זכוכית צבעוני ששופך אור כחול-סגול מבעד לסבך העלים.

מתחת למגדל השעון יש שלט מעץ, שעליו חרוט: 'אקדמיית מידווייל'.

שאלה: האם הוא יודע שאני שם? כנראה שלא, כי אז כבר היינו מנהלים שיחה.

הוא/אני/אנחנו נעצרים להביט בכנסייה. למה? האם גיד הצעיר מתעניין בוויטראז'ים? לא. מעניין אם הכנסייה הזאת היא מקום טוב ל... כאן המחשבה מתחילה להסתבך. בהתחלה זה, מקום טוב לאבד את בתולי. אחר כך זה, מקום טוב לעשות סקס. ואז מגיע, שיט, מקום טוב למה בדיוק?

אני צוחקת בקול ושוכחת שאני מוקפת בחברים שמסתכלים עלי כאילו אני משוגעת. אני גם חושבת על סקס, אבל אף פעם לא ככה, לא בפניקה מיוסרת של, כאילו, אוי לא, אלוהים, עוד פעם אני חושב על סקס!

הנה באה עוד מחשבה: הכנסייה הזאת יכולה להיות מקום טוב להשתעשע עם בנות, אם רק הייתי מאלה שמשיגים בנות להשתעשע איתן. אני אוהב את המקום הזה, או שאני רוצה ללכת הביתה? הדשא כאן כל כך ירוק. אני מרגיש כאילו הוא צוחק עלי.

הבעלים של המוח הזה כל כך פגיע. ודי מתוק. הוא בדרכים כבר משעות הבוקר המוקדמות. הוא רעב ומשתוקק לבירה שחורה. הוא מחזיק בידיו קלסר מבריק בשחור ואדום שעליו כתוב "אקדמיית מידווייל - דפי מידע לתלמידים חדשים". הוא פותח את הקלסר, והדף הראשון ממוען לגידון רייבורן, 989 כריסמס פארק סירקל, פיירפקס, וירג'יניה.

הסילברדו עוצרת מול המעונות, בניין לבנים ג'ורג'יאני שנקרא פרוקטור.

הבן-אדם הזה, הגידון רייבורן הזה, יודע שבסופו של דבר יצטרך לצאת מהמכונית, אבל הוא עדיין לא מוכן. הצצה לתוך חלונות הבניין, ביתו החדש, ממש לא מחממת את ליבו. בקומה הראשונה, ילד עם שיער בלונדיני חלק תולה פוסטר של ברוס לי מעל המיטה, ואז ניגש לארון ותולה באהבה חליפת קראטה לבנה עם חגורה חומה. בקומה השנייה מסתובב בכבדות מישהו עם כובע בייסבול וסרבל, שמנצח על איזו סימפוניה (של שוברט) בכפית פלסטיק.

גיד מגיב אליהם באופן מפתיע וחמוד כאחד. הוא חושב, שיזדיינו. טוב, הוא יודע שהוא קצת מקנא, אבל הוא גם שמע כמה כולם במידווייל נורא מוכשרים במשהו, וההתמודדות הראשונה שלו עם זה די גורמת לו לרצות להקיא. למה, הוא חושב לעצמו, כולם מוכרחים להיות כאלה מוכשרים?

אני מלאת הזדהות עם מה שגידון חווה כרגע הרסני בתולדות הזמן, הרגע שבו כולם חייבים להיות כוכבים. הצורך הזה לא קיים אצלו כנראה, וזה חינני. זה לא שאין לו בכלל שאיפות, אבל אפילו שרק עכשיו "נפגשנו", אני יכולה לומר בוודאות שהוא מאוד בעניין של להיות מקובל. סתם תחושה. תחושה חמה.

גיד נהנה מרגע מהוגן, שבו הוא מרגיש בסדר כמו כולם. הוא מביט במראה ובפעם הראשונה אני יכולה לראות את פניו. זה נורא מוזר, כי עד עכשיו, כשהייתי מביטה במראה הייתי רואה אותי. אבל במקום לראות אותי אני רואה בן נאה ורגיל, או רגיל ונאה. אני מחבבת את הפה המרובע שלו, ואת עיני השקד החומות שמתאימות בדיוק לשערו הגלי. זה לא שיער דוחה, שמעבירים עליו את היד. זה שיער קליל, חמוד, קיצי כזה. טיפה ארוך מדי אולי. בכל מקרה, כשהוא מסתכל על עצמו במראה, גיד רואה בחור שלמרות כל החרדות שלו מהמקום הזה, ממש אבל ממש לא רוצה לחזור הביתה. והסיבה לכך יושבת ממש לצידו.

ג'ים רייבורן. המוח של גיד לא בטוח איפה להתחיל את הסיפור, וגם אני לא, אבל ננסה בכל זאת. ג'ים רייבורן נולד ב-1959 בניופורט ניוז, וירג'יניה (מזל דגים, שנת הכלב). הוא קבלן בנייה. הוא נזרק לפני שנתיים על ידי אימא של גידון (מזל גדי, שנת החזיר... איזה שילוב נוראי. זאת אגב מחשבה שלי, לא של גיד. בנים לא מבינים כלום באסטרולוגיה, אבל אבא שלו הוא דוגמה מצוינת ללמה כן כדאי להם להבין.) ונדי רייבורן, נשמה חופשית קלאסית בנעלי בית ירוקות, התאהבה במורה לטבע של גיד, מר סומס. גידון חשב תמיד שהוא הומו. עכשיו יש לו הוכחה (שחלקה, למרבה הצער, מבוססת על עדות שמיעה) שטעה בגדול.

אבא של גיד מקדיש זמן לא מבוטל להתעסקות בשפם שלו, לעישון קרלטון 100 ולשליחת מבטים אומללים לעבר בנו, שאומרים "אל תעשה את הטעויות שאני עשיתי". ג'ים הוא שילוב מוזר של ניתוק רגשי מוחלט ותלותיות. הוא אף פעם לא שואל את גיד שום שאלה בשום נושא - בית-הספר, בנות, הביקורים אצל אימא - אבל הוא חזק בקטע של חיבוקים וטפיחות גבריות על השכם. הרבה לבביות מאולצת.

אומרים שכל ילד צריך אבא. אני בחיים לא אגיד שג'ים רייבורן הוא בן-אדם נוראי, אבל יש לי הרגשה שזה טוב לשנינו שגיד מתרחק ממנו קצת. גיד צריך להבין מי הוא, ואם אני הולכת לבלות הרבה זמן בתוך הראש של גידון רייבורן, מסיבות שעדיין לא ברורות לי, יש דברים הרבה יותר מעניינים לחשוב עליהם מאשר היחסים הלא-מושלמים בין גיד ואבא שלו. למשל: אני מבינה שגיד לא סגור על מתי הוא יעשה סקס בכנסייה, אם בכלל, אבל איך בדיוק הוא לא סגור על השאלה אם הוא בתול או לא?

© כל הזכויות שמורות למודן הוצאה לאור

בראש של גידון - שרה מילר
Inside the Mind of Gideon Rayburn - Sarah Miller


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *