» טקסט  » ישראל וא"י  » ספרים חדשים ביולי 2007       חזור

חכמים, ימי יבנה עד מרד בר כוכבא
מאת: בנימין לאו

ההוצאה: בית מורשה בירושלים חורבן בית המקדש השני חִייב שינוי כיוון. כשלון המרד הגדול והיעדרו של בית מקדש הכתיבו תנאים חדשים להתפתחות היהדות. רבן יוחנן בן זכאי הוביל את המנהיגות ליבנה והחל במפעל אדיר של שיקום היהדות דרך היצירה של בית המדרש. מעתה, יבנה תהפוך לסמל של מתינות, השלמה עם הגורל וויתור על חירות מדינית. אולם רוח יבנה לא שרדה לאורך זמן. מעל חמישים שנה היתה הרוח הלאומית גנוזה, אך הציפייה המשיחית המשיכה להתקיים במעמקי התודעה. האנרגיות המשיחיות חיכו לשעת כושר שלא בוששה לבוא. בניצוחו של רבי עקיבא, מענקי התקופה, נסחף העם למרד ברומאים וראה בבר כוכבא משיח. האם כל חכמי ישראל חשבו כך? על פי הספר שלפנינו, כנראה שלא.

ספר זה מקיף את התקופה שלאחר חורבן בית המקדש ועד אחרי מרד בר כוכבא. בחלקו הראשון הספר סוקר את בית המדרש של יבנה ואת הדרכים שבהם ביססו חכמי המשנה את חיי הדת ללא מקדש. חלקו השני של הספר מוקדש למרד בר כוכבא ולשאלה המטרידה כיצד תמך רבי עקיבא במרד ומה חשבו שאר חכמי ישראל על כך.

הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש בית המדרש בבית מורשה בירושלים, מכהן כרב בית הכנסת הרמב"ן בירושלים ומרצה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן. הוא מלווה ביעוץ ובהכוונה מספר בתי ספר בירושלים ומרצה במסגרות חינוכיות ואקדמיות שונות. עבודותיו עוסקות בחקר ההלכה והפסיקה ובענייני השעה.

תוכן העניינים

מבואות

 +  מבוא
 +  מבט חדש על חכמי דור יבנה / חנן אשל

שער ראשון: רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו

 +  פתיחה
 +  רקע היסטורי-מדיני
 +  רבן יוחנן בן זכאי: עמוד העבודה לאחר החורבן
 +  תלמידי רבן יוחנן בן זכאי: עמוד התורה לאחר החורבן
 +  פרידה מרבן יוחנן בן זכאי ומתלמידיו
 +  מבט לימינו: בור ומעיין - על שיטות לימוד מאז להיום

שער שני: יבנה - בין רבן גמליאל לרבי יהושע

 +  פתיחה
 +  רקע היסטורי-מדיני
 +  הלכה כבית הלל
 +  רבי אליעזר: מן השמים יוכיחו שהלכה כמותו
 +  רבי טרפון: מבית שמאי לבית המדרש ביבנה
 +  המאבק על סמכות הנשיא ביבנה
 +  רבן גמליאל ורבי יהושע: שלא תרבה מחלוקת בישראל
 +  רבי אלעזר בן עזריה: עשה אזניך כאפרכסת
 +  פרידה מהנשיא
 +  רבי דוסא בן הרכינס: ישב בדד וידום
 +  המאבק במינים
 +  מבט לימינו: בין קבלת סמכות לחופש יצירה

שער שלישי: דורו של רבי עקיבא

 +  פתיחה
 +  ראשיתו של רבי עקיבא
 +  רבי ישמעאל: דברה תורה בלשון בני אדם
 +  בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל
 +  רבי אלעזר המודעי: אמונה וביטחון
 +  רבי יוסי הגלילי: מלקט יפה בלא גסות הרוח
 +  בן עזאי: נאה דורש
 +  מבט לימינו: בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא -
 +  על התמסרות לתורה ועל דרך ארץ שקדמה לה

שער רביעי: רוחות מלחמה וחזון הגאולה

 +  פתיחה
 +  התעוררות לגאולה לאומית במשנתו המוקדמת של רבי עקיבא
 +  חכמים והליסטים - המרד החברתי
 +  הרוגים ראשונים בטרם קרב - המרד הדתי
 +  הנהגתו של בר כוכבא
 +  ימי קרב
 +  נפילת ביתר
 +  מבט לימינו: לאומיות ודתיות - תרכובת או תערובת

שער חמישי: אחרי החורבן - שלפי השמד

 +  פתיחה
 +  רקע היסטורי-מדיני
 +  רבי חנינא בן תרדיון: גווילין נשרפין ואותיות פורחות
 +  רבי יהודה בן בבא: חסיד מעיקרו
 +  מות תלמידי רבי עקיבא ואבלות ימי הספירה
 +  הירידה מן הארץ לאחר מרד בר כוכבא
 +  מבט לימינו: "אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר"?

חכמים כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא מאת בנימין לאו, הספר יצא בהוצאת בית מורשה בירושלים וספריית אלינר, הסוכנות היהודית וידיעות ספרים בסדרת "אגדתא". עורך הספר והסדרה: עמיחי ברהולץ, עיצוב עטיפה: זהבה ולדמן, כריכה קשה, מספר עמודים: 383. (חכמים - ימי בית שני)

חכמים ב': מבוא | בנימין לאו
ספר זה ממשיך את קודמו (חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ירושלים תשס"ו) מבחינת הרצף ההיסטורי. הוא פותח בשנת 70 ומסיים בשנת 138 לספירה. כלומר עוסק בתקופה שבין חורבן הבית ועד לגזירות אדריאנוס, שבאו בעקבות מרד בר כוכבא.

למרות הדמיון במבנה שני הכרכים של "חכמים", יש הבדל משמעותי ביניהם מבחינת כמות המקורות והערכתם. עולמם של חכמים בימי הבית משתרע על פני מאות שנים אך המקורות על אודות החכמים הפועלים בו הם ספורים. הדברים בולטים, למשל, בסיפור המסופר בפי כל על המרד החשמונאי, מבלי לדעת כלל מיהם החכמים הפועלים בתקופה זו. האתגר של הכרך הראשון היה אפוא למקם נכון את המקורות ולשלבם ברצף ההיסטורי הראוי. לעומת זאת, ספר זה המשתרע על פחות משבעים שנה, ניזון מכמות עצומה של מקורות המתארים את פעולות החכמים בני התקופה. המקורות הראשוניים (תלמודים ומדרשים) מלאים בתורתם של חכמי יבנה, בני הדור הראשון והשני. עושר המקורות הניב עבודות מחקר רבות על יבנה וחכמיה ובאופן טבעי גם על מרד בר כוכבא. לפיכך, מלאכתי בספר זה היתה מלאכת הבורר: איסוף ומיון של המקורות ובחירת אלה המסייעים לבניית תמונה ריאלית של חכמים ושל תקופתם.

מן הבחינה המחקרית הטהורה מדובר באתגר לא פשוט. כאשר חוקר ניצב מול מאות מקורות המתארים את פועלה של אישיות כלשהי, עליו לברור את האמיתות ההיסטוריות ולהתעלם מן האגדות שנרקמו סביבן. כך למשל עשה שמואל ספראי בחיבורו על ר' עקיבא (ירושלים תשל"ח), כשטען שאף שבמעשי האגדה יש יסודות היסטוריים רבים, הרי שאפשר לשלול סיפורים רבים שהתקבלו כנכסי צאן ברזל על דמותם האגדית של חכמים, כגון הסיפור על נישואיו של ר' עקיבא לבתו של כלבא שבוע. תיאור ש"אינו אלא יצירה ספרותית" (עמ' 12 ). הרתיעה מן העיסוק באגדה בהקשר היסטורי, קיימת ביתר שאת אצל חוקרי התלמוד שאינם עוסקים כלל בתולדות חיהחכמים, מתוך ידיעה שהפרדת המוץ ההיסטורי מתוך ערימות התבן האגדיות כמעט ואינה אפשרית. גישה כמעט הפוכה לגישה האקדמית נוקטים הדרשנים. הדרשה הרבנית מתייחסת לאגדות חז"ל כאל תיאור עובדות מוצקות והיא מסוגלת להכיל כל מה שמקורו במסורת ישראל. כך יוצרת הדרשה "אמיתות" היסטוריות מוזרות ומופרכות בעולמם של חכמים.

בספר זה הלכתי בדרך השונה הן מהאקדמיה והן מהדרשה הרבנית. האתגר המיוחד שנטלתי על עצמי מונע ממני לעמוד במבחן הביקורת המזוקקת ולכן השתדלתי לקבל כמה שיותר מסורות בתנאי שאינן סותרות זו את זו. באופן זה, משתנה ההכרעה איזו מסורת סיפורית לקבל ואיזו לדחות. במקום להסתמך רק על המסורות הוודאיות כדי לשרטט את דמותו של החכם, נטיתי להתייחס לכל המסורות במידה מסוימת של אמון, אלא אם כן ברור מעל לכל ספק שהסיפור אינו אפשרי, למשל במקרים שבהם דמויות "נמתחות" על פני זמן לא סביר. במהלך העבודה על חלקו הראשון של ספר זה, מצאתי עצמי חושב רבות על היחס שבין עולם המסורת לעולם החידוש. נוכחתי לדעת שהמתחים הפנימיים ששררו בבית המדרש של יבנה יכולים לשמש בעבורנו ציוני דרך חשובים ומשמעותיים. במציאות החיים שלנו שבה מתרחשים מאבקים בין זרמים המבקשים לקבע את התורה וההלכה כפי שנתקבלה על ידי הדורות הקודמים, בבחינת "חדש אסור מן התורה" לבין זרמים המקדשים כל חידוש, ניתן ללמוד רבות ממאבקי הרוח שהתחוללו ביבנה ואולי דרך הבנת העבר נוכל להחכים בהווה לטובת הדורות הבאים.

ממסקנותיי בחלק השני של הספר כבר טולטלתי ממש. הדיון השיטתי ביחסם של חכמים לעניין הלאומי בכלל ולבר כוכבא בפרט, ערער בתוכי כמה אקסיומות שלאוֹרן חונכתי וגדלתי והדבר גרם לי לסערה גדולה בשאלות יסוד ביחס לקיום הלאומי שלנו בארץ. מאז עומדי על דעתי נאמנה עליי קביעתו של הרמב"ם שכל חכמי ישראל הסכימו למשפטו של ר' עקיבא, שראה את היכולת הטמונה בבר כוכבא להיות המלך המשיח. ואולם, משעיינתי במקורות ולמדתי לעומק את עולמם הרוחני של חכמי התקופה, התקרבתי למסקנה הפוכה. דומני שבנקודה זו סייעה לי מאוד שיטת העבודה שבה נקטתי,יהם של שכן רק על ידי בידוד כל אחד מחכמי התקופה לעצמו, יכולתי להרכיב תמונה שונה, מורכבת יותר ולדעתי גם מדויקת יותר. כך למעשה התברר לי שחכמים רבים כלל לא ראו עין בעין עם ר' עקיבא את חזון הלאומיות ושאיפת החרות. באופן דומה ניגשתי להבנת מהלך המרד על שלביו השונים, ואף כאן מיון המקורות ושיבוצם מחדש יצרו תמונה מחודשת של הסוגיה כולה. שאלת נחיצות המרד ואופיו מעלים כעת סימני שאלה חדשים, אך השתדלתי שלא להכריע בהם, אלא רק לחדד אותם. זוהי ללא ספק דילמה שכמעט ולא ניתן לפתור אותה. ואולם, ידיעת המחיר הנורא ששילם עם ישראל בעקבות המרד לא מאפשרת לנו לדחוק את השאלה הזו לקרן זווית. מצד אחד מחיר נורא, אך מצד שני אנרגיה עצומה שללא ספק היא זו שהזינה את רוח העצמאות הישראלית לאורך כל הדורות.

אני מקווה שהטלטלה שעברה עליי במהלך כתיבת הספר, תעבור גם על הקורא שיתעורר לבדוק מחדש לעומק את שאלות היסוד של משמעות העצמאות וטיב מעמדה של ישראל בקרב אומות העולם. ברור לי שהדברים אינם קלים לעיכול ולכן ראוי לגשת אל הסוגיה הטעונה בפתיחות וברצון. להקשיב לנאמר, בבחינת "דברי חכמים בנחת נשמעים". אני מאמין כי רק כך יש סיכוי שלקחי המרד ומשמעויותיו לימינו יחלחלו לתודעה וממנה לשיח הציבורי ויעוררו מחשבה חדשה על האיזונים המוסריים והערכיים הנדרשים בחיים הלאומיים.

© כל הזכויות שמורות לבית מורשה בירושלים הוצאה לאור

חכמים, ימי יבנה עד מרד בר כוכבא - בנימין לאו