» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים במרץ 2008       חזור

התלמיד
מאת: הנרי ג'יימס
The Pupil, Two Novels and One Story - Henry James

ההוצאה: ספרית מעריב שלושה גברים צעירים - חוקר ספרות, מורה ואיש שזה עתה נישא - הם גיבורי היצירות המופיעות בקובץ זה. חוקר הספרות, גיבור הנובלה "מכתבי אספרן", כה להוט לשים ידו על מכתבי המשורר המת, עד שהוא עומד לוותר על חירותו האישית. המורה, גיבור הנובלה "התלמיד", למד לקח מר מתלמידו, עד שבסיומה של היצירה לא ברור מיהו המורה ומיהו התלמיד; והגבר המאוהב מ"הידידים של הידידים" מוותר על האשה שהיתה אהובתו למען אהבה אחרת, עזה כמוות. האמריקני הצעיר המגיע לאירופה ההולכת ומתנוונת, נשבה בקסמיה ונופל שדוד לרגליה - הוא מוטיב חוזר ביצירתו של הנרי ג'יימס, שעלילותיו מתוחכמות ומלאות תובנות עמוקות אודות הטבע האנושי.

בניגוד לסופרים מהפכניים בני התקופה, המציגים את העולם החדש כמי שיכבוש את העולם הישן, מרכינה יצירתו של ג'יימס ראשה בהכנעה אל מול העולם הוותיק, אולי מתוך הכרה בכך, שכוחן של מסורות ארוכות שנים גדול בהרבה מכוחה של רעננות הנעורים.

הנרי ג'יימס, מהסופרים החשובים של המאה ה-19 הוא אמן מורכבותה של הנפש האנושית וכתיבתו חושפת את מניעיה הנסתרים ביותר. הסופר האמריקני, שחי באירופה, ידוע בעיקר בזכות הרומנים שכתב, פרסם גם 112 יצירות קצרות, ששלוש מהן מובאות כאן.

את היצירות המופיעות בספר תרגמה ד"ר אורה סגל, מרצה בכירה בדימוס באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחברת ספר ביקורת על יצירתו של ג'יימס The Lucid Reflector, Yale University Press 1969. ד"ר סגל תרגמה שני קבצי נובלות נוספים של הנרי ג'יימס והוסיפה להם אחרית דבר: "הדמות בשטיח" שראה אור ב"כתר", 1987, ו"מזבח המתים" שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד 1989.

הנרי ג'יימס (Henry James ‏1843 - 1916) . נולד בניו יורק הוריו היו ממוצא אירי וסקוטי. אביו היה פילוסוף שקנה לו שם בכתביו התאולוגיים. אחיו הגדול היה הפילוסוף וויליאם ג'יימס. הוא חונך על ידי מורים פרטיים בביתו עד 1855. את נעוריו בילה בנסיעות בין אמריקה לאירופה, הוא למד לסירוגין בניו יורק, פריז, בון, לונדון, וז'נבה. ב-1862 התחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת הרווארד, אך זנח את הלימודים אחרי שנה.

בשנת 1865 החל ג'יימס לפרסם סיפורים ורשימות ביקורת בכתבי עת. ב-1869 נסע לאירופה, למסעו הגדול הראשון. שם, בלונדון פריז ורומא, כתב על חוויותיו. הרומן הראשון שלו "רודריק האדסון", שפורסם ב-1876, מספר על פסל אמריקאי החי ברומא.

הנרי ג'יימס הרבה לכתוב על השפעת התרבות האירופית על האמריקנית, וההבדלים שבין האופי האמריקאי והאירופי. בנוסף לרומנים כתב כמאה סיפורים, ספרי מסע, ביקורת ספרותית וביוגרפיה של הסופר נתניאל הות'ורן. הוא כתב גם מחזות, אך הצלחתו כמחזאי הייתה מוגבלת.

הוא חי כשנה בפריז אך לא מצא שם את מקומו. ב-1876 השתקע בלונדון וגר בה כעשרים שנה, בשנים אלה כתב את מיטב יצירתו.ג'יימס,רווק מוצהר,לא נישא מעולם. הביוגראף שלו ליאון אדל מעלה השערה כי ג'יימס היה הומסקסואל חבוי. הוא חי באנגליה עד מותו.

הנרי ג'יימס בויקיפדיה.

התלמיד, שתי נובלות וסיפור (מכתבי אספרן- 1888, התלמיד - 1891, הידידים של הידידים- 1896) מאת הנרי ג'יימס בהוצאת ספרית מעריב, מאנגלית: ד"ר אורה סגל, עריכת תרגום: רונית טפיירו, עטיפה: שי דלל, 220 עמודים.

התלמיד: אחרית דבר | עלית קרפ
איש צעיר, חוקר ספרות אמריקני, מגיע לוונציה כדי להתחקות אחר מכתבי האהבה שכתב המשורר הדגול ג'פרי אספרן לאהובתו משכבר הימים, העלמה ג'וליאנה בורדרו, שהיא - כפי שמעידה עליה אחייניתה טינה בורדרו, בתולה זקנה בעצמה - כבת 150 שנה. העלמות בורדרו מתגוררות בארמון ונציאני מתפורר הבנוי סביב לגן מוזנח. כדי להתקרב אליהן ולנכס לעצמו את מכתבי המשורר, הוא שוכר מהן במחיר מופקע כמה חדרים בארמון, ואף מבטיח להן לטפח את הגן. העלמות מופתעות מהתעניינותו: המבוגרת שבהן כבר אינה מעוררת עניין בבני המין השני זה זמן רב, והצעירה מעולם לא עוררה עניין כזה. אבל רדיפת הבצע של ג'וליאנה בורדרו, ואולי זה רק חסרון כיס מתמשך, גוברת על זהירותה, והן משכירות לו כאמור כמה חדרים בארמון.

הידיעה המושכלת של גיבורנו לעומת אי-הידיעה של העלמות בורדרו היא המצע הרגשי שעליו מתפתחת הנובלה "מכתבי אספרן". על הרקע הזה הקורא עוקב אחר התפתחות העלילה, המותירה בסופו של דבר את שני הצדדים בלתי מסופקים. החוקר הצעיר נוקט אין-ספור תחבולות כדי להשיג את מטרתו: היפה שבהן, והמתוחכמת ביותר מבחינה פילוסופית, היא טיפוח הגן. הוא שוכר גנן כדי שינקה את הגן המוזנח, מקים בו סוכת אוהבים, וכשהפרחים פורחים בחום הוונציאני המשכר הוא מציף בהם את הבית ואת דיירותיו. במלים אחרות, הוא מקים גן מחורבותיו והופך אותו למקום מלבלב ופורח כדי לטעום מהפרי האסור. מהו הפרי הזה? תלוי את מי נשאל: בעבור חוקר הספרות אלו הם מכתביו של אספרן, שתמורתם, כפי שיתברר בהמשך, הוא מוכן לשלם כמעט כל מחיר; ובעבור טינה בורדרו, שהפרחת הגן משיממונו מפריחה גם את השממה שבלבה, מדובר באהבה ובנישואים. אם נפרש זאת על פי אמות המידה המודרניות, הגבר מעוניין באמנות, ואילו האישה מעוניינת באהבה ובנישואים. כיצד טעתה רווקה מזדקנת, משעממת וקרתנית לחשוב שאיש צעיר חש כלפיה רגשות רומנטיים? הייאוש, השיעמום, הבדידות, והנגישֹה שנוגשת בה דודתה כבר עשרות שנים הפכו אותה לטרף קל למי שמוכן לעשות כמעט הכול להגשמת מטרתו.

אצל גיבוריו של הנרי ג'יימס, ולא רק ב"מכתבי אספרן", האמנות היא מטרה המקדשת כמעט את כל האמצעים: אף על פי שהגיבור רואה בעצמו אדם ישר, הוא מציג עצמו בשם בדוי, הוא מפיל את העלמות בורדרו בפח והוא נתפס בשעה שהוא מנסה לגנוב את המכתבים ששלח אספרן לג'וליאנה בורדרו לפני עשרות רבות של שנים. האומנם האמנות שווה כל מחיר? כמעט כל מחיר. כשטינה בורדרו מבהירה לו, אחרי מות דודתה, שמחיר הסגרת המכתבים לידיו הוא נישואים עמה, בעסקה שנראית כעסקה כלכלית לכל דבר, הוא מתעשת: כבודה של האמנות במקומה מונח, אך יש גבול למרחק שאדם יכול ללכת, אפילו הוא להוט מאוד, כדי להשיג את מטרתו. נישואים, כל שכן עם אישה מעוררת רחמים כמו העלמה בורדרו, אינם באים בחשבון, על אחת כמה וכמה בעיני גיבורו של ג'יימס - ששנאת נשים, הערות פוגעניות כלפיהן וחזרות תכופות על הנזק שהן מביאות בנוכחותן לעבודתו של היוצר הן מאבני היסוד של יצירתו.

הגיבור הג'יימסי הוא בדרך כלל איש צעיר הבא מאמריקה לאירופה ומביא עמו רוח רעננה, רצון עז או רעיונות חדשניים שהוא מציג בפני אירופה הדקדנטית. פעמים רבות מתגלם הרעיון הזה בדמות קונקרטית ביצירה: על פי רוב זהו ילד או ילדה בעלי תווים יפים או תכונות אופי משובבות נפש. כאשר מדובר בילד, הוא לעתים קרובות בעל זהות מינית לא ברורה, שאולי מרמזת לאמירתו של המשורר האנגלי הרומנטי ס"ט קולרידג' בדבר האנדרוגיניות של הנפש היוצרת. כזה הוא גם מורגן מורין, הילד החכם מ"התלמיד". בסיפור מתואר מערך יחסים אופייני ליצירותיו של ג'יימס: יחסי התלמיד והמורה, האמן והדוגמנים או האמן והמעריצים. אבל כפי שמתברר, נהפכו כאן היוצרות ופמברטון המורה למד מתלמידו לקח שלא יישכח במהרה.

גם ב"התלמיד", כמו ב"מכתבי אספרן", נושא המחיר עולה מיד בפתיחה, אלא שהפעם מדובר במחיר פשוטו כמשמעו. המורה, שנשכר ללמד את מורגן מורין, מהסס אם לדון עם אמו של הילד בגובה שכרו. "הם ייתנו לך כל מה שתרצה [...] לא אכפת לנו כמה כסף דברים עולים. אנחנו חיים ברמת חיים נורא גבוהה" (עמ' 123), אומר מורגן למורה שלו. אמירה זו מעוררת בקורא תהייה: האם הילד הוא אופטימי ללא תקנה, או שמא הפך לחלק ממערכת הרמייה והנכלולים שבה חיים הוריו? קסמו האישי, חכמתו וחִנו האינטלקטואלי הם שטר עובר לסוחר בידי הוריו. אמנם הם חיים ברמת חיים גבוהה, אבל היא בדרך כלל פרי ניצול ולא פרי יכולתם הכלכלית האמִתית.

מהו הלקח שפמברטון לומד מתלמידו ומבני משפחתו? בראש ובראשונה הם מציגים לפניו את הפער העצום שמאפיין אמריקנים שהדקדנטיות האירופית דבקה בהם בין המציאות לבין המופע שלה. נוסף על כך הם מלמדים אותו שלכל דבר יש מחיר, ולפעמים המחיר הוא החיים עצמם.

משפחת מורין, כך מתברר, אינה אלא חבורת נוכלים רבי כשרון. גם אם פה ושם מבצבצת הווייתם הפלבאית, מי שאינו מכיר אותם היטב לעולם לא יבחין בה: הם נראים כאנשי העולם הגדול. לפיכך בנם, המדבר לטינית כארכיבישוף, הוא כרטיס הביקור הטוב ביותר שלהם, כלי רב-תכליתי לקבלת שירותים שונים לעצמם.

כמה חבל אפוא שכֵּלים טיבם להתכלות. וכשאין בהם עוד חפץ, הם מושלכים מתוך עולמם המאורגן של בעליהם. כאשר מצבה של משפחתו מידרדר, מורגן מורין מנסה לשחרר אותה מנוכחותו: "קח אותי מכאן - קח אותי מכאן" (עמ' 166), הוא מתחנן לפמברטון כשנוכח שהוריו מאסו בו. כאשר מתברר שגם פמברטון אינו יכול או אינו רוצה לקחתו אתו, מורגן - שהחזיק מעמד על אף חולשתו במשך זמן רב כל כך - מת מוות שנראה כי בחר לעצמו. מותו מזכיר במידה רבה מאוד את מותו של גרגור סמסא, גיבור "הגלגול" של קפקא, המאוחר ממנו בשנים לא מעטות. גם הוא נכשל בהגשמת ציפיותיהם של הוריו הבורגנים, ואחרי מותו, שמביא הקלה רבה למשפחתו הנבוכה, המשרתת מטאטאת את גווייתו החוצה כאילו הייתה פיסת אשפה. נראה שג'יימס מטרים כאן, כמו ביצירות אחרות שלו, סופרים מפורסמים אחרים, לפעמים מפורסמים ממנו.

האומנם בחר מורגן מורין למות? כמעט שאין בכך ספק. אין הוא הגיבור הג'יימסי הצעיר היחיד "השם קץ לחייו" ומת מוות לא ברור. כזאת אירע גם לדייזי מילר, וגם לדוליצ'ינו אמביינט מ"מחברו של 'בלטראפיו'": גם הם היו בעלי רוח צעירה ורעננה שהקונפליקט וצחנת הריקבון, שהם לעתים קרובות בעלי אופי חברתי או משפחתי, חנקו אותה למוות. המספר, ובדרך כלל גם הגיבור, נותר מחוץ לעלילה, צופה מהצד ומדווח מתוך עמדה שיש שיראו בה עמדה שיפוטית.

גם מי שקרא רק שתי יצירות של הנרי ג'יימס יודע בהגיעו ל"הידידים של הידידים", הסיפור השלישי בקובץ, שעליו לצפות למותו של אחד הגיבורים. הסיפור נפתח במוות, והמוות הוא האירוע המכונן בו. הוא מאחד רגשית שתיים מהדמויות - חברתה הטובה של המספרת וארוסה של המספרת. המספרת היא שהפגישה בין השניים, מאחר שחשה שהם "נשמות תאומות". לשניהם היו אותם רעיונות, אותן אמונות טפלות ואותם טעמים. אפילו הקביעוּת שבה נמנעה פגישתם העידה על יד מכוונת. שניהם חוו חוויות על-חושיות בצעירותם: חברתה הטובה חשה במות אביה בעת ששהתה הרחק ממנו, וארוסה ראה את רוח אמו. עם מות החברה, המספרת מגלה לתדהמתה שהמוות מסוגל לטוות קשרים וליצור יחסים עמוקים בהרבה מהיחסים הנוצרים בין החיים לבין עצמם. הופעתה של רוח המתה וקשרים מטפיזיים עמה מחליפים את הקשרים עם האהובה בשר ודם וממלאים את לבו של ארוסה על גדותיו עד שהיא דורשת ממנו לבחור בינה לבין ידידתה המתה, והכול לשווא: "נפרדנו, ועזבתי אותו לאיחוד הנפשות העמוק מני חקר שלו" (עמ' 207).

מהי האמירה המסתתרת מאחורי הקשר העמוק הזה שנטווה בין איש חי לבין אישה מתה? ב"הידידים של הידידים" ג'יימס אומר שהיחסים האמתיים היחידים האפשריים בין גבר לאישה הם היחסים שבין גבר חי לאישה מתה, והוא מעגן זאת בקיומו של קשר רוחני עמוק שמקורו בחוויה ראשונית שהמוות שולט בה. הייתכן קשר אהבים שמקורו במוות? אולי, בעיקר אם נזכור שהארוטיקה והמוות כרוכים זה בזה בתרבות המערב. בהזדמנות זו נוכל להיזכר ש-to die באנגלית האליזבתנית פירושו להשתוקק, לרצות, למות על... ייתכן שג'יימס רואה במוות חוויה ארוטית שאין דומה לה, המחליפה כל תשוקה ארצית. קשר המוות שבין הגיבורה לאביה ובין הגיבור לאמו, שהם מין פרפרזות מתוחכמות על תסביך אלקטרה ותסביך אדיפוס בהתאמה, תומך ברעיון הזה.

האם יש קשר כלשהו בין הסופר ליצירתו? במקרה של הנרי ג'יימס, אין ספק שכן: מי שמביע ביצירותיו שוב ושוב את הרעיון שהנשים הן מכשול ושעניינן העיקרי בהוויה החומרית של העולם הזה, מי שכתב שיכולתן להבין או ליצור אמנות טעונה הוכחה, ומי שהציג את המוות כחוויה גדולה מכל מה שיש לחיים להציע מעולם לא נשא אישה ולא הקים משפחה. כישרונו, תאוותו, הליבידו שלו ורצונו להטביע חותם בעולם הזה הופנו כולם לאמנות והפכו אותו לאחד היוצרים החשובים והפוריים ביותר.

עלית קרפ

© כל הזכויות שמורות לספרית מעריב הוצאה לאור

התלמיד - הנרי ג'יימס
The Pupil, Two Novels and One Story - Henry James