 | ||||||||||||
|
|
דיו אדם
|
||||||||||
חזור
ספר שיריה החדש של חביבה פדיה מהווה מהפך של יחס הגלוי והסמוי ברובדי שירתה. מבע השירים העז, הישיר והמדויק של הקונקרטי בנוף, באורבניזם ובעולם, מפנה מבט אל הנפשי, הפוליטי והחברתי בנועו מן ההתרסה אל השירה הלירית. אם בספר שיריה הקודמים, מתיבה סתומה (1996) ומוצא הנפש (2003), היה הקונקרטי מוטמע כגרעין סמוי, לעתים קשה לאיתור, והדחף המטאפיזי היה הדחף הגלוי והמארגן את השדה הלשוני- עתה היחסים הפוכים: המטאפיזי הוא הנטמע והדחף אל העולם פורץ. במקביל לתנועה החזקה בין הקונקרטי ובין המטאפיזי נמתחת גם תנועה בין שתי ערים, ירושלים ובאר שבע, ובמובן מסוים היא מהווה בת קול נוספת של התנועה מן השירה אל הפרוזה, המאפיינת גם את ספרה הקודם, בעין החתול (2008). |
  
|
|||
חביבה פדיה (1965) ילידת ירושלים. למדה באוניברסיטה העברית ובבית-הספר לתיאטרון חזותי. היא נצר למשפחת רבנים וחכמים, מעמודי התווך של יהדות עיראק. חביבה משמשת כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומחקרה עוסק בחקר ספרות ההיכלות, תורת הסוד והקבלה ומשתרע מתקופת ימי הביניים המוקדמים ועד למאה הי"ח, תקופתו של הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות. בתחום האמנותי - ייסדה את אנסמבל היונה להחייאתה של מוסיקה מיסטית וליטורגית מן המזרח. מסה פרי עטה "הגיע הזמן לומר 'אני' אחרת בשירה העברית" שפורסמה בשני המשכים ב'מוסף ספרים' של עיתון 'הארץ' (גל' 688, ד' באייר תשס"ו, 2 במאי 2006 וגל' 689, י"ב באייר תשס"ו, 10 במאי 2006, עמ' 12־13) עוררה ויכוח על השירה העברית החדשה.
חביבה פדיה בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מתוך הספר: שקיעה (השיר הפותח) ואהיה אשר תהיה
דיו אדם מאת חביבה פדיה בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת רתמוס, 102 עמודים.
דיו אדם - חביבה פדיה
Blood's Ink - Ink
| ||||
|
|
| | |
| ||||
 | ||||
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
סמיוטיקה
|
מטר
|
רמות
|
Tom
|
דלילה
|
גד ויספלד
|
מיקרוטופינג
 | ||||
|
|
ספרים חדשים באוגוסט 2019:
|
|
|
 | ||||
 | ||||
|
|
|
|
|
 | ||||
