Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2009  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | שנת 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בינואר 2009       חזור

משמעות חיינו
מאת: אלפרד אדלר
Der Sinn des Lebens - Alfred Adler

ההוצאה:

דביר

אלפרד אדלר (1870–1937), רופא, מחנך ופסיכולוג, תלמידו (ומתנגדו) של פרויד ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, מטפל בספרו זה בשאלות המעסיקות כל אחד מאיתנו: כיצד אנו רואים את עצמנו ואת העולם? איך אנחנו רואים את מקומנו בעולם? איזו משמעות אנחנו מוצאים בחיינו? מהי הדרך להגיע לשלמות בחיים?

לפי אדלר, קיים רק מדד אחד למדוד בו את ערכנו כאדם: התמודדותנו עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו בשלושה תחומים מרכזיים: החברה, העבודה והאהבה.

התשובות שאנו נותנים לכל אחד מהאתגרים הללו הן המהוות את משמעות חיינו. עם זאת, אי אפשר להגיע לפתרון מוצלח לאתגרים שמציבים החיים בלא שיתוף פעולה עם שאר חברי הקהילה, ורק שיתוף הפעולה עם הזולת מאפשר להתגבר על הנטיות השליליות של היחיד.

משמעות חיינו
שתפו אותי

אדלר מדגיש שהישגיו של היחיד וגם הישגי החברה הם בעלי ערך רק אם הם יוצרים ערכים בני קיימא התורמים להתפתחותה של האנושות.

משמעות חיינו הוא נכס חשוב להורים, למורים, לעובדים סוציאליים, לרופאים, לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, לאנשי הדת ולכל העוסקים בבריאות הנפש. המסר שבספר הוא ישיר, מעשיר ומעשי, ועל אף השנים הרבות שחלפו מאז ראה אור לראשונה – הספר תקף לימינו אלה.

משמעות חיינו מאת אלפרד אדלר בהוצאת דביר, תרגום: פרופסור דוד גוטמן, עורכת תרגום: זהבה גוטמן, עיצוב עטיפה: אמרי זרטל, 206 עמודים.

משמעות חיינו , אלפרד אדלר | הקדמת המחבר
"האדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." אלפרד אדלר

במהלך הקריירה המקצועית שלי עסקתי רבות במחלות נפש כיועץ רפואי, כפסיכולוג וכמחנך בבתי ספר ואצל משפחות, כך שהיו לי הזדמנויות רבות לצפות בהתנהגות האדם. קבעתי לעצמי חוק שלא אומר דבר שאינני מסוגל להוכיח באמצעות ניסיוני. ואמנם, לא פעם נתקלתי בדעות קדומות של בני אדם, שלרבים מהם לא ניתנה ההזדמנות שניתנה לי לצפות באינטנסיביות בגורל האנושי. במקרים האלה ניסיתי לבדוק ביישוב הדעת את אבחנותיהם של האנשים האלה, דבר שיכולתי לעשות בקלות כי מעולם לא כבלתי את עצמי לכללים כלשהם. לעניות דעתי, אין בי שום דעה קדומה. אדרבה, אני דוגל בעיקרון שהכול יכול להיות גם אחרת. את החד-פעמיות של היחיד אי אפשר לכלול בנוסחה קצרה, והכללים שמעמידה הפסיכולוגיה האינדיבידואלית שיצרתי משמשים כלי עזר בלבד להארת שדה ראייה שבו אנו יכולים למצוא - או לאבד - את אישיותו של היחיד.

בעיני, כללים אלה מתאימים רק לכך. אני מייחס חשיבות גדולה יותר לכושר הסתגלות ולאמפתיה. אני משוכנע כי הודות להם הפרט מצויד ביצירתיות חופשית כבר מילדותו המוקדמת. התפקידים החדשים שמתווספים כל הזמן מגבילים את הכוח (היצירתיות החופשית) במרוצת חייו של האדם, בהתאם לחוקי התנועה של חייו. על פי הגישה הזאת, דרכו של הילד פנויה לשאוף לשלמות ולהשגת עליונות. ההשפעות של כישוריו מלידה וההשפעות הכלליות של החברה, החינוך והסביבה, הן אבני הבניין שמהן הילד בונה את סגנון חייו תוך כדי משחקיו.

בהתאם לנאמר עד כה, הכה בי שורשים רעיון נוסף שלפיו המבנה של סגנון החיים בתקופת הילדות, ללא נסיגות, יכול לענות על דרישות החיים כאילו נוצר במסגרת חיי הנצח. ואולם, הילד מוצא את עצמו ניצב מול תפקידים חדשים ושונים, שאינם ניתנים לפתרון על ידי רפלקסים נלמדים, מותנים, וגם לא על ידי הכישורים שנולד עמם. יהיה זה מסוכן מאוד להעמיד את הילד בניסיונות החיים כשהוא מצויד רק ברפלקסים נלמדים או בכישורים מולדים, כי העולם תמיד מציב בעיות חדשות ושונות. התפקיד הגדול ביותר מוטל תמיד על רוח היצירה האנושית, שלעולם אינה נחה אך גם אינה יכולה לסטות ממסלול סגנון החיים בתקופת הילדות. מכאן נובעים כל הדברים שיש להם שמות שונים באסכולות הפסיכולוגיות השונות: יצר, נטייה, רגש, תחושה, רגישות, חשיבה, פעילות, שמחה, עצב, ולבסוף אנוכיות ורגש שיתוף חברתי. סגנון החיים שולט על כל צורות הביטוי, בדומה לשלם השולט על חלקיו. אם ישנה שגיאה בחוק התנועה שבחר היחיד, היא נמצאת במטרה הסופית של סגנון החיים ולא בביטויו.

תוך כדי עבודתי הסקתי גם מסקנה שלישית: הסיבתיות, ההקשר הסיבתי בחיי הנפש, היא למראית עין בלבד. מראית עין זאת נובעת במישרין מכך שפסיכולוגים רבים אוהבים לנסח את תורותיהם במונחים הלקוחים מן התחום המכני או הפיזי. הם משווים את נפש האדם פעם למשאבה ופעם למגנט בעל שני קצוות. לפעמים הם משווים את הנפש לחיה הכלואה באכזריות והנאבקת על מילוי צרכיה ועל הישרדותה. השוואות אלה מקשות ביותר לראות את ההבדלים המהותיים המאפיינים את חיי הנפש של האדם. אחרי שגם הפיזיקה הפנתה עורף לסיבתיות והעדיפה במקומה את ההסתברות הסטטיסטית, אי-אפשר עוד להתייחס ברצינות להתקפות נגד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית ולטענות שהיא מכחישה את ההקשרים הסיבתיים בתהליכים הנפשיים. עכשיו גם מובן אפילו לחובבן שניתן "להבין" את הפעולות השגויות כשגיאות, ולא כתוצאה של סיבה ומסובב. אם נתעלם מאותו "ביטחון אבסולוטי" שפסיכולוגים רבים מתבססים עליו, נשארת רק מידה אחת שבה אפשר למדוד את האדם: פעילותו נוכח השאלות הבלתי נמנעות הניצבות בפני האנושות כולה. שלוש שאלות כאלה עומדות בפני כל אדם: היחס כלפי בני אדם אחרים; העיסוק למען הפרנסה; האהבה. שאלות אלה אינן מקריות. הן קשורות זו בזו בקשר אמיץ. הן נובעות מהעובדה שהאדם תלוי בחברה, בגורמים הקוסמיים ובמין השני. ובפתרון השאלות האלה תלויה הרווחה של האנושות כולה. האדם היחיד הוא חלק מן השלם, מן החברה. גם ערכו האישי תלוי בפתרון שהוא נותן לשאלות האלה. אנו יכולים לדמיין את השאלות האלה כבעיה מתמטית. ככל שהשגיאה גדולה יותר, כן רבות הסכנות המאיימות על האדם המנהל סגנון חיים מוטעה. סכנות אלה נשארות חבויות מפניו כל עוד אין הוא מתנסה במבחן רגש השיתוף החברתי. הנירוזות, הפסיכוזות, ההתאבדות, העבריינות, ההתמכרויות והסטיות המיניות - הן סימפטומים הנוצרים על ידי השגיאות הנעשות בשיתוף הפעולה עם אחרים ועל ידי סגנון החיים הלקוי.

אם מתברר שהאדם אינו מסוגל לחיות חיי שיתוף, יש לשאול מתי וכיצד נפגעה התפתחות רגש השיתוף שלו? שאלה זו אינה רק בעלת אופי תיאורטי, אלא חשובה גם מנקודת הראות הטיפולית. כשמחפשים אחר האירועים שיצרו את המצב הזה, מגיעים לתקופת הילדות, שבה על פי הניסיון ישנם מצבים היכולים ליצור הפרעות בהתפתחות הנורמלית. אך את האירועים האלה אנו מכירים מהתגובות השגויות של הילדים. אם נתבונן בדקדקנות רבה יותר ביחסי הילד עם סביבתו, נראה שפעם הגיב הילד בשגיאה על התערבות מוצדקת, פעם אחרת הגיב על התערבות לא מוצדקת בשגיאה, ובמקרה שלישי, לעתים נדירות יותר, הגיב באופן נכון על התערבות לא מוצדקת. אנו גם רואים שכדי להתגבר על השגיאה, הילד ממשיך להתאמץ למרות הרשמים השליליים ואינו מוותר על הדרך שכבר החל ללכת בה. מכאן שהחינוך איננו מתבטא רק בהשפעה שתוצאותיה הן הליכה בכיוון נכון. יש להביא בחשבון את מה שכוח היצירה של הילד משיג, ואם אנו רואים תגובה שגויה, עלינו לעזור לו להיטיב את דרכו. דרך ההטבה היא תמיד תוצאה של חיזוק רגש השיתוף עם אחרים, הנכונות לעבוד יחד והגברת ההתעניינות באחרים.

אחרי שהילד מצא את חוק התנועה שלו - שבו עלינו לשים לב לקצב, למזג, לאקטיביות, ובראש ובראשונה למידת רגש השיתוף, כלומר למאפיינים המופיעים כבר בשנתו השנייה והניתנים לזיהוי בשנתו החמישית של הילד - כל שאר כישוריו קשורים לחוק תנועה זה.

בספרי זה אני עוסק בעיקר בשאלה כיצד האדם רואה את עצמו ואת העולם שמחוץ לו. במילים אחרות, איזו דעה יוצר הילד - והמבוגר לאחר מכן - על עצמו ועל העולם. דעה זו אינה מתקבלת מן המילים ומן המחשבות של הנשאל, מכיוון ששני גורמים אלה הם שבויים של חוק התנועה, המכוּון להשגת עליונות. גם כשהנשאל מתבטא באופן שלילי על עצמו, הוא פוזל לעבר השיא. חשוב לזכור שהילד בונה את חייו, שאני קראתי להם "סגנון חיים", כשעדיין הוא חסר מושגים ושפה מתאימים. הילד גדל ומתפתח תוך כדי תנועה שאינה ניתנת לביטוי במילים, ועל כן אין היא חשופה לביקורת. היא גם חסרה את ביקורת ההתנסויות. אין מדובר כאן על לא-מודע מודחק, אלא על אישיות שאינה מבינה דבר וחסרה את היכולת להבין. ובכל זאת "הילד כאדם" מדבר אל איש המקצוע בעזרת סגנון חייו ועל ידי יחסו לשאלות הקיום - שרגש השיתוף הוא תנאי בל יעבור לפתרונן.

בנוגע לדעה שהאדם יוצר על עצמו ועל העולם שמחוץ לו, זו נגלית לנו מן המשמעות שהאדם מוצא בחיים ומן המשמעות שהוא מייחס לחייו. מובן מאליו שהמשמעויות האלה יכולות לגלות לנו את חוסר ההתאמה האפשרי בין סגנון החיים לבין רגש השיתוף, החיים יחד, פעולות הגומלין והסולידריות.

מכל אלה אפשר להבין עד כמה חשוב שהאדם ילמד משהו על משמעות חייו ועל הדברים שבני אדם שונים רואים בהם את משמעות חייהם. אם קיימת אצל אדם הכרה חלקית בנוגע למשמעות החיים, שאינה מבוססת על ההתנסות, קרוב לוודאי שאלה אשר סגנון חייהם מנוגד למשמעות הזאת לא יזכו לשבחים מהחברה.

כפי שהקורא ייווכח לדעת, המחבר צנוע למדי ולכן אינו שואף לשלמות, אלא רק לתוצאה שתשקף את ניסיונו. הוא מקבל את התפקיד הזה ברצון מכיוון שהוא מקווה שאם לבני האדם תהיה הכרה בהירה יותר על משמעות חייהם, לא רק החקירה המדעית תעמיק, אלא גם יגדל באופן ניכר מספר בני האדם שיזכו להכרה טובה יותר של משמעות החיים.

פרק 1 | דעתנו על עצמנו ועל העולם
אין ספק שכל אדם מתנהג כאילו יש לו דעה מגובשת בנוגע לכוחותיו ולכישוריו, וברור לו כיצד ינהג נוכח עניין קל או קשה שיקרה לו בעתיד. בקיצור, הוא משוכנע שהתנהגותו נובעת מדעתו. אל לנו להתפעל מכך, שכן איננו מסוגלים לחוש בעובדות בעזרת חושינו, אלא רק לראות תמונה סובייקטיבית - את ההשתקפות של העולם. הדעה שיש לנו על העולם תלויה בסגנון חיינו. על כן אל לנו לשכוח את אִמרתו של הפילוסוף הרומאי הסטואיקן סֶנֶקָה בנוגע לחקירה הפסיכולוגית: "הדעה שלנו תלויה בעובדות הגדולות והחשובות." "Omnia ad opinionem suspensa sunt". כאשר אנו נתקלים בעובדות המנוגדות לדעתנו עליהן, אנו מוכנים לתקן מעט את השקפתנו בעקבות ההתנסות הממשית ולהכיר בתקפות של חוק הסיבתיות, אך מבלי שנשנה את דעתנו על החיים. באמת אין זה משנה אם נחש ארסי זוחל לעבר רגלי, או אם אני מאמין שאותו משהו הוא נחש ארסי. הילד המפונק פוחד באותה המידה מפורץ כאשר אמו משאירה אותו לבדו בבית, וכאשר באמת נמצא פורץ בבית. בכל המקרים האלה דעתו של הילד זהה ואינה משתנה. אין הוא יכול לשאת את התרחקות האֵם גם כשסותרים את דעתו המעוררת בו פחד. אדם הסובל מפחד ממקומות פתוחים, שאינו מעז לצאת לרחוב, והוא חושב ומרגיש שהקרקע רועדת מתחת לרגליו בין אם היא באמת רועדת או לא, לא יוכל לנהוג אחרת אם הקרקע באמת תרעד מתחת לרגליו. הפורץ המתחמק מעבודה בעלת תועלת מכיוון שאינו מוכן כראוי לעבודה בשיתוף עם אחרים, וסבור בטעות שהפריצה קלה יותר מעבודה ביושר, היה נמנע מעבודה גם אם היא היתה באמת קלה יותר מעבריינות. המכור לסמים חש הקלה לאחר השימוש בסם, שאותו הוא מעריך יותר מפתרון הגון לבעיותיו הקיומיות. תגובתו לא תהיה שונה אילו באמת הוקל לו מהסם. בעיני הגבר ההומוסקסואלי הנשים אינן מושכות. הוא פוחד מהן ומפתה גבר אחר. הוא רואה בהצלחת הפיתוי הישג. כל האנשים האלה יוצאים מנקודת ראות מסוימת, שאילו היתה נכונה, גם התנהגותם (מזווית ראייה אובייקטיבית) היתה נכונה.

המקרה הבא מדגים את העניין הזה. המטופל הוא עורך דין בן 36 שאינו מוצא סיפוק והצלחה בעבודתו. הוא תולה את כישלונו ברושם הרע שהוא עושה כנראה על הלקוחות המעטים הבאים אליו. תמיד היה לו קשה להצטרף אל האחרים. הוא נהג בחוסר אומץ במיוחד כלפי נשים. נישואיו, שכוננו לאחר היסוס רב ובניגוד לרצונו, הסתיימו בגירושים כעבור שנה אחת. כעת הוא חי בבדידות, מנותק מהעולם, יחד עם הוריו הנאלצים לדאוג לרוב צרכיו.

המטופל היה ילד יחיד ואמו פינקה אותו באופן מופרז. היא תמיד כרכרה סביבו, והבהירה לו ולבעלה שהבן יהיה פעם גבר יוצא מן הכלל. הילד גדל ברוח זאת, והישגיו בבית הספר כאילו אישרו את ציפיות המשפחה. וכפי שקורה אצל ילדים מפונקים שאינם מסוגלים לוותר על שום משאלה, האוננות השתלטה עליו. ואחרי שהבנות גילו את התשוקה הסודית שלו, הן החלו לכנות אותו בכינויי גנאי. הילד נמנע מחברת בנות לחלוטין. בבדידותו הוא נתן דרור לדמיונו: היה אורג תמונות קיצוניות ביותר על אהבה ונישואים, אך למעשה נמשך רק אל אמו. הוא שלט עליה לחלוטין, ואליה כוונו תשוקותיו המיניות. אפשר לראות מהמקרה הזה שמה שנקרא "תסביך אדיפלי" איננו סיבה, אלא תוצאה של פינוק. הוא נוצר על ידי אמהות מפנקות. אצל הבן הזה התסביך התבטא בהרגשה שהבנות פגעו ביהירותו, והוא לא פיתח די רגש שיתוף כדי להצטרף אל האחרים. אחרי שסיים את לימודיו והיה עליו לדאוג לפרנסתו הוא שקע בדיכאון, וכך בחר שוב בנסיגה. כילד - בדומה לילדים מפונקים - הוא היה פחדן ונרתע מפני זרים. מאוחר יותר הוא נהג כך גם כלפי עמיתיו, והרצון שלו לעבוד פחת בהדרגה.

מכיוון שהמקרה שלנו ברור למדי, אפנה לאָקורדים המלווים, ל"סיבות", לתירוצים ולסימפטומים האחרים שבהם הבטיח המטופל הזה את נסיגתו. נראה שהגבר הזה לא השתנה במשך חייו. תמיד הוא רצה להיות ראשון, ותמיד נסוג כשפקפק בהצלחה. אפשר לבטא את דעתו על החיים (שנשארה חבויה מפניו) במשפט הבא: "מכיוון שהעולם חוסם את ניצחוני, אני מעדיף לסגת". אי-אפשר להכחיש שאדם זה, שראה את הגשמת מטרתו בחיים בניצחון על האחרים, פעל נכון ובאופן אינטליגנטי בעניין הזה בלבד. לא ההיגיון ולא "השכל הישר" היו קשורים בחוק התנועה שלו, אלא משהו שקראתי לו "אינטליגנציה פרטית" - "יכולת עצמית לפתרון בעיות". אילו היו מונעים ממישהו את כל משמעות החיים, בוודאי היה נוהג באותו אופן.

המקרה השני דומה לקודמו, ורק הביטוי שלו שונה. הנטייה לנסיגה ולהתרחקות פחותה יותר במקרה הזה. מדובר בגבר בן 26, השני מבין שלושה אחים, שאמו העדיפה אותם על פניו. הוא קינא בהצלחות אחיו הגדול. הוא גם היה ביקורתי מאוד כלפי אמו, וכפי שקורה לעתים קרובות במצבים כאלה, העדיף להישען על אביו. רגשי ההתנגדות כלפי אמו - שהועצמו על ידי ההרגלים הבלתי נסבלים של הסבתא והאומנת שלו - עברו אל המין הנשי כולו. התשוקה להשתחרר משלטון הנשים הפכה אצלו לתשוקת השתלטות על הגברים. הוא ניסה לחסום את יתרונות אחיו הגדול בכל דרך אפשרית. מאחר שהישגי אחיו, שהיה חזק ממנו ומוצלח יותר בציד ובהתעמלות, נראו לעין כול, הפכו ההישגים הגופניים לשנואים עליו. הוא הדיר אותם מכלל פעולותיו, כשם שרצה להדיר את הנשים מחייו. ההישגים בפעילות הגופנית משכו אותו רק כשהיה לו סיכוי טוב להצלחה. הוא אהב וכיבד נערה אחת - אך ממרחק מסוים. כנראה הנערה לא מצאה עניין בהתנהגותו והחליטה לבחור בנער אחר. אחיו הגדול חי חיי נישואים מאושרים. עובדה זו מילאה את לבו בחרדה שמא בעיני העולם לא יהיה מאושר בנישואיו כמו אחיו, ובעיני אמו יהיה שוב הגרוע יותר - כפי שהיה בילדותו.

זוהי דוגמה אחת מני רבות לרצונו העז של המטופל לנצח את אחיו הגדול ולזכות ביתרון עליו. פעם חזר אחיו מן הציד עם פרוות שועל יפה והיה גאה מאוד בהישגו. המטופל שלנו חתך בסתר את קצה הזנב של השועל כדי להמעיט מניצחונו של אחיו. אחרי שחיסל את קשריו עם הנשים, עברה משיכתו המינית לגברים והוא הפך להומוסקסואל. יכולתי להסביר את דעתו על משמעות החיים בקלות: "המשמעות של חיי היא להגיע לעליונות בכל מה שאני עושה". הוא ניסה להגיע ליתרון זה על ידי חיסול כל דבר שפקפק ביכולתו להעניק לו יתרון. בשיחות הטיפוליות שלנו נוצרה בו הרגשה קשה (והכרה מרה) שגם בן זוגו רצה להשיג עליונות, מכיוון שסבר כי זה מגיע לו בזכות כוח המשיכה המאגי שלו.

גם במקרה הזה אנו יכולים להצהיר שהאינטליגנציה הפרטית אינה ניתנת לערעור. ייתכן שמרבית הגברים היו פונים לאותה הדרך אילו הגישה הסרבנית של הבנות היתה אמת כללית. הנטייה להכללה היא טעות כללית ומכריעה לעתים תכופות בבניית סגנון החיים.

"תוכנית חיים" ו"דעה" משלימות האחת את רעותה. שתיהן נוצרות כשהילד עדיין אינו מסוגל לנסח במילים ובמושגים את מסקנותיו מחוויות חייו, אך כבר מסוגל לעצב את צורות התנהגותו על סמך התנסויותיו ורגשותיו. תוכנית חיים ודעה נוצרות בתקופה של היעדר מילים ומושגים ומשפיעות מאוחר יותר על ההתפתחות. השכל הישר (common sense) מתערב לא פעם בהתנהגות ומונע מן האדם את הכניעה המופרזת לכללים, למליצות ריקות ולעקרונות. כפי שנראה בהמשך, השחרור מחוסר הביטחון ומרגש הנחיתות, וכן החיפוש המופרז אחר תמיכה, נוצרים הודות לחיזוק רגש השיתוף והשכל הישר. התהליך השגוי הזה קיים גם אצל בעלי החיים. לדוגמה, המקרה המוכר והנצפה לעתים קרובות: אילוף גור כלבים ללכת ברחוב בעקבות בעליו. הכלב שהשיג כבר תוצאות טובות, הפתיע יום אחד את בעליו כשפתח בדהירה אחר מכונית שנסעה במהירות. הכלב פגע בצד המכונית, התגלגל, אך לא נגרם לו שום נזק. המקרה הזה היה בוודאי חד-פעמי וייחודי, ולכלב אין הסבר לו. אי-אפשר לדבר כאן על רפלקס מותנה. אך אחרי שהכלב התפתח יפה תחת ידי המאלף, לא היה אפשר עוד להביאו אל מקום התאונה. הוא לא פחד מהרחוב, גם לא מהמכוניות, אלא ממקום התאונה עצמו, והגיע למסקנה הכללית, כפי שעושים גם בני אדם מסוימים, שהמקום, ולא חוסר תשומת הלב וההתנסות הם שגרמו למה שקרה, ושהסכנה תמיד אורבת במקום הזה. הכלב, וכן בני האדם המתנהגים באותו האופן, דבקים בדעה הזאת מכיוון שהיא מעניקה להם את "הביטחון" שאם לא יבואו למקום המסוים הזה, לא יהיו קורבנות לתאונה. קיימים מבנים דומים בנירוזה כשהאדם הפוחד ממפלה מאיימת ומאובדן אישיותו מנסה להתגונן על ידי כניעה לסימפטומים גופניים או נפשיים - שנוצרו מבעיה שלדעתו אין הוא מסוגל לפתור אותה - ומשתמש בהם כדי לסגת מן החיים.

מסתבר שלא ה"עובדות" משפיעות עלינו, אלא הדעה שלנו עליהן. אנו משוכנעים פחות או יותר - בייחוד ילדים חסרי ניסיון ומבוגרים החוששים מפני זרים - שהדעה שיצרנו מתאימה לעובדות כאשר הניסיונות חסרי בסיס, לא היו גילויי התנגדות לדעתנו, ומעשינו הצליחו בהתאם לדעתנו. אם הקריטריונים האלה אינם מצליחים לחלוטין, מכיוון שמעגל פעילותנו מוגבל למדי, ונוסף על כך האי-הצלחות וההתנגדויות ניתנות לתיקון בקלות על ידי עזרה מאחרים, אז ניתן לשאת אותם. אלה עוזרים לאדם לדבוק בתוכנית חייו שעיצב פעם בעברו הרחוק. רק הכישלונות הגדולים יותר מכריחים את האדם לחשוב מחדש על מצבו, אך החשיבה פורה רק אצל אלה שמשתתפים בפתרון השאלות המרכזיות של הקיום האנושי ואינם מעוניינים בהשגת יתרון כמטרה אישית.

כך אנו מגיעים למסקנה שלכל אדם יש "דעה" על עצמו ועל תפקידי חייו, שיש לו "קו חיים" וחוק תנועה הקובעים את קיומו, מבלי שיבין אותם וישים לב אליהם. חוק תנועה זה נוצר במסגרת המצומצמת של הילדות ומתפתח במסגרת מצומצמת פחות, בהתאם לשימוש החופשי שהילד עושה בכישוריו המולדים ובהשפעת העולם הסובב אותו. השימוש ב"אינסטינקטים" וב"נטיות", הרשמים מן העולם החיצון ומן החינוך והכיוון המנחה של גורמים אלה הם "היצירה האמנותית" של הילד, ואפשר להבין אותה אפשר להבין מבחינה פסיכולוגית לא כ"בעלות" אלא כ"שימוש" בחומרים. בגלל דלות הביטויים שלנו, שמקורה פשוט במציאות סטטיסטית, אין בכוח השפה שלנו לבטא בפשטות את הגיוון הקיים בטיפוסים, בדמיון ובהמצאות הלשוניות שאנו משתמשים בהן. אסור לראות בטיפוסים האלה דוגמה לכלל מסוים. כלל אף פעם אינו יכול להוביל אותנו להבנת המקרה היחיד. הוא יעיל רק להארת זווית מסוימת שבה עלינו למצוא את המקרה היחיד בחד-פעמיותו. ההכרה ברגש נחיתות קשה אינה אומרת דבר על האופי ועל התכונה של המקרה היחיד, כשם שהדגשת החיסרון בתנאים חברתיים ובחינוך אינה אומרת דבר על התופעה הזאת. האופי והתכונה מתבטאים בהתייחסותו של האינדיבידואל אל העולם החיצון באופנים שונים, הקשורים ב"דעה" ובכוח היצירה של הילד. אלה משפיעים זה על זה ותמיד משתנים מאדם אחד למשנהו. אמחיש את שנאמר עד כה באמצעות מקרים אחדים. ילד שמלידתו סובל מבעיות עיכול הגורמות לו רגשי נחיתות, ואינו מקבל את המזון הנחוץ לו מבחינת הכמות והאיכות, יכול להגיע בקלות למצב של התעניינות יתר בכל מה שקשור לתזונה ולאכילה. על כן דעתו על עצמו ועל החיים קשורה קשר הדוק בהתעניינותו בתזונה ובכסף, ומכירה בחשיבותם להשגת המזון. את אלה יש לבדוק בכל מקרה בכל פעם מחדש.

הילד המפונק שמלידתו אינו נדרש לעשות דבר בעצמו כי אמו מוותרת לו בכול, לא יתאמץ לטפל בענייניו כראוי גם בהתבגרותו. כשקיימות תופעות מקבילות למה שהוצג כאן, אפשר לומר שהילד חי באמונה שהאחרים צריכים לעשות כל דבר במקומו. אך גם כאן וגם במקרים הבאים עלינו לזכור שיש להשיג את ודאות קביעתנו רק על סמך עובדות מאששות מן העבר הרחוק. ילד שהוריו מאפשרים לו משחר ילדותו להשליט עליהם את רצונו, ירצה תמיד לשלוט על האחרים. כשהעולם החיצון מתנגד לרצונו, כולל דרישותיו בתחום המין, הוא מפתח "גישת נסיגה" ובורח בחזרה אל משפחתו מבלי לבצע את התיקון הנדרש בהתאם לרגש השיתוף. ילד שחונך להשתתף בעבודת המשפחה בהתאם לכוחותיו כחבר בעל זכויות שוות, ישתדל לימים לפתור כל שאלת קיום בהתאם לדעתו על חיי הקהילה הנכונים, אלא אם הוא נתקל בדרישות שהן מעבר לכוחות אנוש.

ילדה שאביה נוהג בחוסר צדק וזונח את משפחתו, יכולה בקלות לפתח דעה - בפרט אם היא מתנסה בחוויות דומות מצד אחיה, קרוביה ושכניה ממין זכר - שכל גבר דומה לאביה, והתנסויות היכולות למתן דעה זו כמעט שאינן משפיעות עליה. אם למשל אחיה מצליח יותר בלימודיו, מצטיין בעבודתו ובמקצועו, היא עלולה לפתח דעה שהבנות חסרות כישרון או שהאפשרויות לרכישת השכלה ולהתפתחות גבוהה יותר סגורות בפניהן. אם ילד מסוים במשפחה חש שמזניחים אותו או לא מתחשבים בו, הוא עלול לפתח רגשי נחיתות, המבטאים את הרגשתו שלפיה "אני צריך לוותר על כל דבר". אם לדעתו גם הוא מסוגל לעשות מה שהאחרים עושים, הוא ישתדל להתעלות בחריצות רבה על כולם כדי למנוע את הצלחתם בחיים. אם המפנקת את בנה במידה החורגת מאוד מן המקובל יכולה לפתח אצלו דעה שכדי לספק את רצונו עליו לעמוד תמיד במרכז, מבלי לעשות את המאמץ הדרוש לשיתוף פעולה עם האחרים להשגת מטרה מסוימת. אך אם האֵם תמיד שופטת את בנה, תמיד מלאת תלונות כלפיו, ואפילו מעדיפה באופן בולט את אחיו על פניו, התוצאה יכולה להיות שבן זה יפתח חוסר אמון כלפי נשים - דבר היכול להוביל לאלפי מסקנות.

ילד המעורב בתאונות לעתים קרובות, או נאלץ לשהות במיטה זמן רב בגלל מחלות רבות, יכול להגיע למסקנה שהעולם מלא סכנות ולהתנהג בהתאם. דבר דומה קורה בצורות שונות כאשר המשפחה מלאה חששות ואינה רוחשת אמון לעולם שמחוץ לה.

מובן מאליו שאלפי הדעות השונות יכולות להתבטא, ואכן גם מתבטאות, בקונפליקט עם המציאות ועם דרישות החברה. הדעה המוטעית שיש לאדם על עצמו ועל מטלות החיים, נתקלת במוקדם או במאוחר בהתנגדות החריפה של המציאות, כי המציאות דורשת פתרונות התואמים את רגש השיתוף. ההתנגשות הזאת דומה להשפעה של מכת חשמל. זו אינה משנה את דעתו של האדם הטועה, שסגנון חייו אינו תואם את הדרישות של הגורמים החיצוניים. השאיפה להשגת עליונות ויתרון אישיים ממשיכה בדרכה שלה, ולא נותר דבר חוץ מהגבלת הפעילות לתחומים מצומצמים, לחיסול המטלות המאיימות במפלה ובנסיגה מהבעיה, שבגלל היעדר הכנה לפתרונה האדם אינו מסוגל להשתמש בחוק התנועה שלו בהצלחה. השפעת המכה מתבטאת בגוף ובנפש. היא מבטלת את שארית רגש השיתוף שנותר באדם, גורמת לכישלונות ומכריחה אותו לסגת (כמו בנירוזה), או להשתמש באקטיביות שעדיין קיימת בו כדי לסטות מהדרך ולעסוק בפעילות אנטי-חברתית, שאינה מפגינה דווקא אומץ. בכל המקרים האלה ברור שה"דעה" היא היסוד להשקפת העולם. היא קובעת את החשיבה, את הרגש, את הרצון ואת פעולות האדם.

© כל הזכויות שמורות לדביר הוצאה לאור

משמעות חיינו - אלפרד אדלר
Der Sinn des Lebens - Alfred Adler


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *