 | ||||||||||||
|
|
מוסקבה המאושרת
|
||||||||||
חזור
מוסקבה המאושרת הוא דיוקן של אישה, של עיר ושל תקופה. גיבורתו, מוסקבה צ'סטנובה, היא אישה צעירה ויפה, יתומה שנקראת על שם העיר שבה נולדה וחיה. אהבתם העזה של הגברים שפוגשים אותה פועלת כאנרגיה פנימית המניעה את הרומן. קורותיה מתוארות על רקע התקופה הקומוניסטית וברומן כולו מהדהדות רוחות הזמן. לצדו מופיעים בקובץ עוד שני סיפורים, למעשה רומנים קצרים, רבי ברק ועושר לשוני ורעיוני. בכולם היופי עולה מתוך האכזריות, והיש נגלה מתוך האין. אנדריי פלטונוב הוא הסופר הרוסי החשוב והמרתק ביותר שהתגלה למערב מאז התפרקותה של ברית המועצות. מוסקבה המאושרת, מפסגות יצירתו, הוא רומן קצר שכתיבתו החלה ב-1933 ולא הסתיימה מעולם. |
  
|
|||
פלטונוב יוצר חיבורים מעוררי השתאות בין חומרי העולם הישן וחומרי הלשון. קשה להפריז בכוחו הספרותי העז ופורץ הדרך של הספר הזה, שהופעתו בעברית היא בבחינת אירוע ספרותי של ממש.
מוסקבה המאושרת התפרסם ברוסית רק ב-1991, לאחר שנגנז במשך שנים ארוכות בהוראת השלטונות. עתה הוא רואה אור לראשונה בעברית בתמיכת המפעל לתרגומי מופת ובתרגומו המעולה של פטר קריקסונוב שגם הוסיף אחרית דבר.
קהל הקוראים הישראלי שהתוודע לפלטונוב בספריו
"עולם נהדר ואכזר",
(עם עובד, 2007),
ו-
"אנשי שאר רוח", (כרמל 2008),
יגלה כאן פנים אחרות ומרתקות של הסופר שנחשב לאחד מגאוני הפרוזה במאה העשרים.
סדר הסיפורים: מוסקבה המאושרת, הכינור המוסקבאי, הים היובינילי (ים הנעורים).
פְּלַטוֹנוֹב נולד בשם אנדריי פְּלַטוֹנוֹביץ' קְלימֶנְטוֹב (לימים אימץ לו את שמו הפרטי של אביו, פְּלַטוֹן, כשם משפחה) בשנת 1899 בקרבת העיר ווֹרוֹניֶז', למשפחה פרולטרית ענייה ומרובת ילדים (הוא היה אחד משמונה). כבר בהיותו תלמיד בית-ספר התחיל לעבוד כפועל. עם תום מלחמת האזרחים (שהשתתף בה בין השאר ככתב צבאי וכעוזר לנהג-קטר), ואחרי שסיים את לימודיו במכללה הפוליטכנית, הועסק שנים אחדות כמהנדס מומחה להקמת רשתות מים וחשמל וחיבורן לכפרים.
בשנים האלה החל פלטונוב גם לפרסם שירים, סיפורים ומאמרים בעיתונים ובכתבי-עת, וב-1927 יצא לאור ספרו הראשון, קובץ סיפורים ונובלות בשם "הסכרים של יֶפִּיפַאן". בתחילה קיבל הממסד הסובייטי את פלטונוב באהדה, אך כעבור שנתיים-שלוש החלו יצירותיו לעורר עליהן את חמת המבקרים-מטעם, בהיותן רחוקות מן הכללים המחייבים של "הריאליזם הסוציאליסטי". בסופו של דבר הוכרז פלטונוב "אויב מעמדי", ויצירותיו נאסרו לפרסום.
ב-1938 אסרו את בנו, כנראה רק על מנת להתנכל לסופר עצמו. הבן שוחרר כעבור שנתיים (כתוצאה משתדלנותו של הסופר מיכאיל שוֹלוֹחוֹב, חביב המשטר, שפנה אישית אל סטלין), אך זמן לא רב לאחר צאתו לחופשי מת בזרועות הוריו מן השחפת שנדבק בה במחנה הכפייה. פלטונוב, שנדבק מבנו, מת משחפת ב-1951.
אחרי מותו פלטונוב כמעט שנשכח, וקהל הקוראים בברית-המועצות (ואחר-כך בעולם) התוודע אליו רק החל באמצע שנות ה-60 ואילך, כשכתביו החלו להתפרסם טיפין-טיפין.
הודפס לראשונה בצרפת ב- 1996
מוסקבה המאושרת מאת אנדריי פלטונוב הוצאה משותפת ל"כתר" ול"קיבוץ המאוחד" ובסיוע המפעל לתרגומי מופת, תרגום: פטר קריקסונוב, עורכת אחראית: יערה שחורי, עורכת תרגום: רחל שורץ, עיצוב עטיפה: אורי מורן, 230 עמודים.
מוסקבה המאושרת - אנדריי פלטונוב
Happy Moscow - Andrei Platonov 1899-1951
| ||||
|
|
| | |
| ||||
 | ||||
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
סמיוטיקה
|
מטר
|
רמות
|
Tom
|
דלילה
|
גד ויספלד
|
מיקרוטופינג
 | ||||
|
|
ספרים חדשים באוגוסט 2019:
|
|
|
 | ||||
 | ||||
|
|
|
|
|
 | ||||
