Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים במרץ 2010       חזור

האוהל
מאת: מרגרט אטווד
The Tent (2006) - Margaret Atwood

ההוצאה:

כנרת

מרגרט אטווד, אחת הסופרות המוערכות בעולם, כתבה אסופה של מאמרים, מעשיות, משלים ושירים. יצירתה המצמררת והשנונה, הנבואית והאישית, הערֵבה, העוקצנית ועתירת הדמיון עוסקת במגוון רחב של נושאים ומשקפת את התקופה שאנו חיים בה בדייקנות ובקפדנות.

בין כל אלה משובצים איורים נפלאים, מעשה ידיה של המחברת.

אטווד היא ילידת אוטווה שבקנדה, סופרת, משוררת, מבקרת ספרותית פורייה ואקטיביסטית התומכת באיכות הסביבה. במשך שנות כתיבה, זכתה מרגרט אטווד בפרס ארתור סי קלארק ובפרס בוקר היוקרתי על ספרה "המתנקש העיוור". היא הייתה מועמדת לפרס המושל הכללי בקנדה שבע פעמים, וזכתה בו פעמיים.

האוהל
שתפו אותי

אטווד כתבה יותר מ-35 ספרים בינהם אוספי שירה, סיפורת, ועיון, היא ידועה בעיקר בזכות הרומנים שכתבה, ביניהם ראו אור בעברית: "לפני הכל" (1983), "מעשה בשפחה" (1986), "עין החתול (1996), "הכלה השודדת" (1997), "לטענת גרייס"
(1998), "האישה האכילה" (1998), "הלנה מטרויה רוקדת על הדלפק" (1998),
"אל פני המים" (1999), "בז וניאלה" (2006), "למעלה למעלה בעץ" (2008), "פנלופאה - המיתוס של פנלופה ואודיסאוס" (2006), אי–סדר מוסרי, ו"המתנקש העיוור" (2008).

האוהל מאת מרגרט אטווד בהוצאת כנרת, מאנגלית: יעל סלע-שפירו.

סיפורי חיים |מרגרט אטווד
מדוע הרעָב להם? אם זה אכן רעב. אולי זו דווקא שתלטנות. אולי אנחנו פשוט רוצים לשלוט בחיים, ולא אכפת לנו מי חי אותם.

אם יש תמונות, זה עוזר. למצולמים כבר אין ברֵרה - להרים את זאת, לזרוק את השנייה. החיים של החיים האמורים קיבלו שפע הזדמנויות והחמיצו את רובן. הם היו צריכים לשים לב שיש צלם בין השיחים, הם היו צריכים ללעוס בפה סגור, ולא ללבוש את גופיית הסטרפלס הזאת, ולא לפהק, ולא לצחוק; השיניים התותבות כל כך מכוערות. אז ככה היא נראתה, אנחנו אומרים ומקשרים את התצלום לשנה של פרשת האהבים המביכה. יש לה פרצוף כמו שאריות של פיצה, וזה שמציץ לה בחזה, זה באמת הוא? מה הוא מצא בה, חוץ מארוחת צהריים זולה? כבר אז הוא התחיל להקריח. על מה היה כל הסיפור הגדול?

אני שוקדת על סיפור חיי. אין הכוונה שאני מחברת אותו; לא, אני מפרקת אותו. זה בעיקר עניין של עריכה. אם רציתם את השתלשלות האירועים, הייתם צריכים לבקש מראש, כשעדיין ידעתי הכול והייתי מוכנה ומזומנה לספר. זה היה לפני שגיליתי את סגולותיהם של המספריים, את סגולותיהם של הגפרורים. אני נולדתי פעם, כך הייתי אמורה להתחיל. אך גְזוֹר, גזור, נגוזו להם אבא ואמא, סרטי נייר לבנים שנישאו ברוח, ואיתם הסבים והסבתות, רק ליתר ביטחון. ילדותי עברה עלי. מספיק גם עם זה. שלום לכן, שמלות קטנות ומלוכלכות, שלום לכן, נעליים בלויות שייסרו אותי כל כך, שלום לכן, דמעות שנמחו בקפידה וברכיים שרוטות ועצבות ששוליה שחוקים.

אפשר להיפטר גם מהנעורים, על עורם השזוף והמלוח, על מנוּמשותם ופרשות האהבים הגרועות שלהם ודליפות הדם העונתיות שלהם. איזה מין הרגשה זו היתה, להתנשם כל כך בכבדות, כמו מסוממים, בזמן שמתחככים במעילי עור של זרים במסדרונות? אני לא זוכרת.

ברגע שמתחילים, זה כיף. מתפנה כל כך הרבה חלל. לקרוע, לקמט, להעביר, להשליך מהחלון. אני נולדתי פעם, גדלתי, למדתי, אהבתי, נישאתי, התרביתי, אמרתי, כתבתי, הכול כבר נגמר. הלכתי, ראיתי, עשיתי. שלום לכם, צריחים מתפוררים, מעוררי עניין היסטורי, שלום לכם, קרחונים ואנדרטות מלחמה, כל גברי האבן הצעירים שעיניהם נשואות מעלה, מסעות מסוכנים, שורצי חיידקים, מלונות מפוקפקים ודלתות הנפתחות גם פנימה, גם החוצה. שלום לכם, ידידים ואהובים, נעלמתם מהנוף, נמחקתם, טושטשתם: אני יודעת שפעם היו לכם תסרוקות וסיפרתם בדיחות, אבל אני לא מצליחה להיזכר בהן. היכנסו לכם למעמקי האדמה, חתולַי וכלבַי המדובללים והעדינים, וגם סוסַי ועכברַי: הערצתי אתכם, את כולכם, אבל איך קראו לכם?

עכשיו אני מתקדמת, אני מרגישה קלה יותר. אני מתנתקת מגזירי עיתון, מאלבומים, מִיומנים למיניהם, מֵחלל, מזמן. נותרו רק פסקה, רק משפט או שניים, רק לחישה.

אני נולדתי פעם.

אני פעם. אני.

חלומות בגדים |מרגרט אטווד
אוי, לא. עוד פעם אותו דבר? זה חלום הבגדים. כבר חמישים שנה אני חולמת אותו. שורה אחר שורה, ארון אחר ארון, מִתלֶה אחר מתלה של בגדים, המשתרעים עד האופק, תחת אורן העז של נורות פלורוסנט - ראוותניים ומהודרים ומבלבלים, ולבסוף עגומים ומדכדכים לא פחות מחלומותיו של מעשן אופיום ותיק. מדוע נכפה עלי לחטט בין כל התלבושות הללו, להרים את הקולבים המשתלשלים, למעוד על הסרטים, להישרט מִקֶרס או מכפתור, בזמן שנוצות ונַצנצים ופנינים מזויפות נופלים על הרצפה כמו נמלים מעץ בוער? לכבוד איזה אירוע? את מי אני צריכה להרשים?

ריח של בתי שחי מעופשים. כל בגד כבר חרשו פה. אף אחד לא מתאים. קטן מדי, גדול מדי, אדום מדי. האִמרות עם הקפלים, החישוקים, הסלסולים, צווארוני התיל, שכמיות הקטיפה - אף אחת מהתחפושות האלה לא שלי. בת כמה אני בחלום הזה? האם יש לי ציצים? של מי החיים האלה שאני חיה? של מי החיים האלה שאני לא מצליחה לחיות?

בקבוק |מרגרט אטווד
- אני רק רוצה להיות כמו כולם, אמרתי.
- אבל את לא כמו כולם, הוא אמר לי. את לא כמוהם.
- למה לא? שאלתי. נטיתי להקשיב לו. היה לו כושר שכנוע.
- כי אני אוהב אותך.
- זה הכול?
- אני לא סתם אחד, הוא אמר.
- אף אחד הוא לא סתם אחד, אמרתי. - את רואה, הוא אמר, זה מה שהתכוונתי, את לא כמו כולם. את שמה לב לפרטים, את מביאה בחשבון את המאפיינים הייחודיים, את מזהה את הנטיות. אלה התכונות שאני מחפש.
- מה זה, פיתוי? שאלתי.
- לא, הפיתוי כבר התרחש; אפילו לא שמת לב. כבר עברנו את השלב ההוא. עכשיו אנחנו בשלב ראיון העבודה. הגענו לשלב המיקוח.
- מה אני אמורה לעשות? שאלתי.
- לשכב איתי, זה ברור מאליו. אני מבטיח לך שזה ישתלם לך.
- ומה עוד?
- אני מעריך נאמנות. אל תשכחי, את לא עורכת דין; אל תזייני את הלקוחות.
- ממילא לא התכוונתי. תמיד יש להם קארמה רעה. מה עוד?
- בדיוק מה שעשית עד עכשיו, הוא אמר. אותן משימות שגרתיות. לשאוף קצת עשן, ללעוס חומר צמחי נבחר, לחוד כמה חידות, לכתוב דברים על עלים. להגיד את הלחש המוזר; להדריך כמה טיולים בגיהינום. לשמור על רוח המקום.
- בלי להתעסק עם נחשים. להתעסק עם נחשים אני לא יכולה, גם אם יש רק נחש אחד. יש לי פוביה. - נחשים זה כבר לא באופנה.
- יופי. אז איפה חותמים? רק רגע, מה יוצא לי מזה?
- נשים כל כך רודפות בצע.
- לא, אבל ברצינות.
- את תחכימי. כלומר, מעכשיו תהיי יותר חכמה.
- זה לא מספיק.
- את צודקת; את יכולה לקבל קצת אלמוֹתיוּת. הנה היא. בתוך הבקבוק. רואה אותה?
- ערמת האבק הקטנה הזאת?
- תסתכלי יותר מקרוב.
- אהה. כן. היא תמיד מנצנצת ככה?
- רק בהתחלה.
- אתה בטוח שזאת אלמותיות?
- תאמיני לי. מספיק לך רק קצת ממנה כדי שתמיד יהיה לך קוֹל.
- יהיה לי קול או שאני בעצמי אהיה קול?
- איך שאת רוצה.
- טוב, בסדר, אז תודה רבה.
- שלא ייפול לך הבקבוק. תיזהרי איתו. על דברים כאלה חייבים להשגיח, יש להם נטייה לגדול. הם יכולים אפילו לגדול לַגודל של השמים. הם עלולים לשאוב אותך לתוכם לפני שתביני מה קורה. זה אפקט הוואקום. עכשיו תשימי אותו שם בפינה, תיפטרי מהגלימה הכבדה הזאת ותחבקי אותי...
- יש לי סחרחורת. זה מלחיץ אותי מדי. אכלתי יותר מדי בצהריים. אולי כדאי שאני אלך הביתה לשכב קצת.
- אז תשכבי פה! את חייבת לי, שכחת? ויפה שעה אחת קודם. תשספי איזה גרון, תמזגי איזה נֶסך, תרוקני את המוח ממחשבות, תעצמי את העיניים, תְפַני מקום בשבילי, תחשבי על מערות...
- איי. תעזוב אותי! אני צריכה לנשום. אני לא יכולה כרגע. אולי בשבוע הבא?
- את לא אוהבת אותי?
- זה לא העניין. פשוט - אתה באמת מי שאתה אומר שאתה?
- אני מי שאני. אני גם מי שאת אומרת. ככה זה עם אֵלים, ובסופו של דבר, אני אל.
- זאת אומרת שאתה לא קיים בכלל. אתה קיים רק בראש שלי. אתה רק - אתה כלום.
- פחות או יותר.
- זה מה שחשבתי. חכה שנייה, תחזור!
- אני לא טיפש. אני מבין מתי אומרים לי לא.
- לא התכוונתי להיות גסת רוח. בוא נדבר.
- אי אפשר לדבר עם כלום.
- אבל-

יער בלתי חדיר |מרגרט אטווד
האדם שהיה במחשבותייך הלך לאיבוד. זו התמונה שאני קולטת. הוא מאמין שהוא הלך לאיבוד באמצע יער בלתי חדיר. ראשו מלא עצים. ענפים שהוא מתנגש בהם. שיחים קוצניים שהוא מסתבך בהם.

שבילים שלא מובילים לשום מקום. חיות שלועגות לו ובורחות. פה ושם מראה חטוף של עלמה חמקמקה, לבושה בשמלה שנראית תפורה מבד שיפון לבן. אני קולטת גם כמה חרקים, מהסוג העוקץ. זה לא נעים. השמש שוקעת. הצללים מתכהים. המצב בכי רע.

והנה גם את. איך את משתלבת בתמונה? את אישה שמתפתה לכל הזדמנות. מאלה שהוא מציע. יש שיראו בזה חטטנות, אבל את רואה בזה יעילות. אני מצטערת שאני מדברת כל כך בכנות, אבל אני רק השליחה. הנה באת, ירדת בענן הוורדרד שלנו, זוהרת כמו נורה בהספק נמוך, או כמו אקווריום בבר צעקני. נוצות מצטמחות מכתפייך, אור קורן ממך, פתיתי קונפֵטי כסופים-זהובים צונחים ממך כמו קשקשים מתכתיים. את לא שמה לב שהשמלה שלך מכוסה קרסי דגים זעירים. מכמה מהם עדיין משתלשלות שאריות של פיתיונות: כנפי צרצרים, גבי תולעים, שוברים ישנים של הפקדות בנקאיות.

יהיה בסדר, את אומרת. הינף פה, נפנוף שם בשרביט הקסמים שלך - פלסטיק שקוף עם מכונית מיניאטורית שמחליקה מצד לצד בתוך נוזל מרצד כשמנערים אותו - והשיחים נעלמים. השמש משנה את כיוונה, השבילים מתיישרים, השחר קורה.

Voil?! את אומרת. חובותיך שולמו, בעיותיך הרגשיות נפתרו, חולייך נרפאו. ולא זו בלבד, אלא שתוּגות ילדותך - אלה שבלמו אותך והכבידו עליך - גם הן נמחו. עכשיו אתה יכול להמשיך בדרכך.

הוא מסתכל עלייך בלי להכיר תודה. מהו הדבר הזה שאני אמור להמשיך בו? הוא שואל.

אתה לא יודע? את שואלת ומנסה להסתיר את כעסך. ירדתי לחורשה המטופשת הזאת, טרחתי והתאמצתי, נפטרתי בשבילך מהזבל שצברת כל החיים, ואתה עדיין לא יודע?

את לא מבינה הרבה, הוא אומר. למה את חושבת שהלכתי לאיבוד בכלל ביער הבלתי חדיר הזה?

לעודד את הצעירים |מרגרט אטווד
החלטתי לעודד את הצעירים. פעם לא הייתי עושה דברים כאלה, אבל עכשיו אין לי מה להפסיד. הצעירים הם לא יריבי. דגים הם לא יריבים של אבנים.

ולכן אעודד אותם ברוחב יד, אעודד אותם בהמוניהם. ארעיף עליהם עידוד כמו אורז בחתונה. הם הצעירים, שם תואר קיבוצי, כמו קהל הבוחרים. אעודד את כולם בלי הבחנה, גם את מי שלא מגיע לו. ובכל מקרה, אני לא מבדילה ביניהם.

ולכן אעמוד ואריע באופן כללי, כמו עיוור במשחק פוטבול: לא צריך לעשות אלא רעש, גלי רעש, צעקות ממריצות שידרבנו אותם להשתדל עוד ועוד, למי אכפת איזה צד מעודדים ומה מטרתו? אני לא מתכוונת לצעירים מאוד, למי שעדיין מסוגלים לחשוף את קו המותן שלהם בלי שהדבר יעורר לעג. השריון שלהם הוא שעמום: בעיניהם, אני בלון של קול שאין בו כלום.

לא. אני מתכוונת לצעירים שזה עתה פיתחו תודעה, לצעירים השאפתנים והענווים, אלה שלמדו בדרך הקשה שבתשעה מתוך עשרה מקרים תפסתָ מרוּבֶּה - לא תפסתָ. כמה הם מאוכזבים! אם וכאשר הם נוחלים את הצלחתם הראשונה, הם נעשים כל כך חרדים! הם מפתחים נדודי שינה, או קלאוסטרופוביה, או בולימיה, או פחד גבהים. עכשיו הם יצטרכו לעמוד בציפיות שיצרו במו ידיהם. איזה באסה.

הנה אני כאן, שמחה לעזור! אחלק את דברי העידוד כאילו היו עוגיות. הנה אתם, הצעירים! אך מהו הבלגן הגדול, הטיפשי והמגושם הזה שעשיתם - אולי אנסח את זה אחרת - מהי הטעות האנושית המוּבנת, אם לא חוויית למידה? נסו שוב! הגשימו את חלומכם! אתם יכולים!

כמה טובה ומקסימה אני, הרבה יותר נחמדה מכפי שהייתי כשסיימתי בעצמי את תקופת הצעירוּת. אז הייתי קפדנית; אמות המידה שלי היו מחמירות. הצעירים - כך סברתי - נהנים מסלחנות מוגזמת מאוד מסביבתם, אותה סלחנות שאני עצמי נהניתי ממנה. אך כעת אני הנדיבוּת בהתגלמותה. אני מחייכת בחביבות ומנדבת מחסדי.

במחשבה שנייה, המניעים שלי פחות טהורים מכפי שהם נראים. הם סותרים יותר. הם נסתרים יותר. פתאום אני רואה את עצמי באותה עין פנימית שלא תמיד מחמיאה לבדידוּת, ואני מבינה שאני מפוקפקת. אני עוברת במהירות מִשׂיח לשיח בקצה היער האפל, מציצה מאחוריהם. הֵי! צעירים! אני פה! אני מסמנת להם באצבעי ההולכת ומתגרמת. זהו זה! תראו, יש פה בַּיִת מִמַמתקים, ושמכם מעטר אותו באורות ניאון. נכון שאתם רוצים פשוט להיכנס לתוכו, להכריז עליו בעלות, לבלוס תהילה מסוכרת? בטח שאתם רוצים!

אבל לא אפטם אותם בכלובים. לא ארעיף עליהם פירות מורעלים. לא אהפוך אותם לא לצעצועים מכניים ולא לצללים מדברים. לא אמצוץ מהם את דם חייהם. את כל הדברים האלה הם יכולים לעשות בעצמם.

© כל הזכויות שמורות לכנרת הוצאה לאור

האוהל - מרגרט אטווד
The Tent (2006) - Margaret Atwood


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *