Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » מדעי אדם וטבע  » ספרים חדשים במאי 2010       חזור

הפיזיקה של הבלתי אפשרי
מאת: מיצ'יו קאקו
Physics of the Impossible: A Scientific Exploration into the World of Phasers, Force Fields, Teleportation, and Time Travel - Michio Kaku

ההוצאה:

אריה ניר

האם יום אחד יהיה אפשר לעבור דרך קירות? לבנות ספינות חלל שיכולות לנוע מהר יותר ממהירות האור? לקרוא את מחשבותיהם של אנשים? להפוך לרואה ואינו נראה? להזיז חפצים בכוח המחשבה? להעביר את גופנו במרחב באופן מיידי?

כמו פיזיקאים רבים, גם מיצ'יו קאקו מוקסם מהאפשרות של מסע בזמן, אקדחי לייזר, שדות-כוח, יקומים מקבילים ורעיונות דומים. כישוף, פנטזיה ומדע בדיוני שימשו כר נרחב לדמיונו והציתו את הרומן הארוך שלו עם הבלתי אפשרי.

טכנולוגיות שכיחות בימינו כמו טלוויזיה, לייזר ופצצת אטום, הוכרזו לפני פחות ממאה שנים על ידי גדולי המדענים כסותרות את חוקי הפיזיקה. בפיזיקה של הבלתי אפשרי בוחן מיצ'יו קאקו באיזו מידה יהוו הטכנולוגיות, שכיום נראות בלתי אפשריות, חלק משגרת חיינו בעתיד.

הפיזיקה של הבלתי אפשרי
שתפו אותי

מטלפורטציה ועד טֶלֶקינֶטיקה, קאקו משתמש בעולם המדע הבדיוני כדי לבחון את היסודות - ואת הגבולות - של חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום. הוא מסווג את הטכנולוגיות הבלתי אפשריות לשלוש קבוצות על פי האפשרות להשיגן תוך עשור, אלף שנה או אולי לעולם לא.

האם מדעי האופטיקה והאלקטרומגנטיות יאפשרו לנו יום אחד להפוך עצמים לבלתי נראים? האם רקטות מגח סילון, מפרשי לייזר, מנועי אנטי-חומר וננו-רקטות ייקחו אותנו יום אחד אל הכוכבים השכנים? האם טלפתיה ופסיכוקינטיקה תהיינה יום אחד אפשריות באמצעות יכולות של ה-MRI, מחשבים, מוליכות-על וננו-טכנולוגיה? האם אפשר לבנות מכונת זמן ללא הפרת חוקי הפיזיקה הידועים?

קאקו משתמש בדיון בכל טכנולוגיה כנקודת מוצא כדי להסביר את המדע שמאחוריה. הספר הפיזיקה של הבלתי אפשרי הוא הרפתקה מדעית יוצאת דופן שלוקחת את הקוראים למסע מהפנט ובלתי נשכח לעולם המדע העתידי, מסע מאיר עיניים ומשעשע כאחד.

ביקורות מחו"ל
"הישג אמיתי שמעביר במיומנות תיאור משכנע של הכול, מהמבנה התת-אטומי ועד לחוקי היקום." - Kirkus reviews

"זהו מסע מבריק, פרובוקטיבי וחסר מעצורים בחופיה האקזוטיים של הפיזיקה." Independent

מיצ'יו קאקו, אחד המדענים הבולטים והמוערכים של ימינו, הוא פרופסור לפיזיקה תיאורטית בסיטי יוניברסיטי קולג' של ניו יורק ובסיטי קולג' של ניו יורק ואחד ממייסדיה של תורת המיתרים. הוא מחברם של ספרי מדע פופולרי ושל ספרי לימוד הנלמדים באוניברסיטאות רבות בעולם. קאקו מופיע לעתים קרובות בטלוויזיה ותוכנית הרדיו שלו משודרת ב-130 ערים. ספרו היקום של איינשטיין ראה אור אף הוא בהוצאת אריה ניר.

ספרו: עולמות מקבילים (כתר, ינואר 2009)

הפיזיקה של הבלתי אפשרי: מסע מדעי לעולמם של הפייזרים, שדות-הכוח, הטלפורטציה והמסע בזמן מאת מיצ'יו קאקו בהוצאת אריה ניר, 304 עמודים.

הפיזיקה של הבלתי אפשרי | מבוא
"אם רעיון אינו נשמע מגוחך בפעם הראשונה
ששומעים עליו - אין לו סיכוי"
אלברט איינשטיין

האם יום אחד יהיה אפשר ללכת דרך קירות? לבנות ספינות חלל שיכולות לנוע מהר מהאור? לקרוא את מחשבותיהם של אנשים? להפוך לרואה ואינו נראה? להזיז חפצים בכוח המחשבה? להעביר את גופינו במרחב באופן מיידי?

מאז שהייתי ילד הוקסמתי מהשאלות האלה. בבגרותי הייתי מרותק, כמו פיזיקאים רבים, מהאפשרות של מסע בזמן, אקדחי לייזר, שדות-כוח, יקומים מקבילים ורעיונות דומים. כישוף, פנטזיה ומדע בדיוני שימשו כר נרחב לדמיון שלי. הם הציתו את הרומן הארוך שלי עם הבלתי אפשרי.

אני זוכר שצפיתי בשידור חוזר של הסדרה הישנה פלאש גורדון. כל שבת נדבקתי לטלוויזיה, מלא פליאה על הרפתקאותיהם של פלאש, ד"ר זארקוֹב, דֵייל אַרדֶן והאוסף המהמם של אמצעי הטכנולוגיה העתידנית שלהם: רקטות, מגנים בלתי נראים, אקדחי לייזר וערים בשמים. לא החמצתי אף פרק. הסדרה פתחה בפני עולם חדש. המחשבה על המְראה לכוכב לכת זר וחקר פני השטח שלו ריגשה אותי מאוד. המשיכה שלי להמצאות הפנטסטיות האלה הבהירה לי שגורלי כרוך בצורה כלשהי בפלאי המדע שהסדרה מתארת.

התברר שאני לא לבד. הרבה מדענים מכובדים התחילו את דרכם במדע לאחר שנחשפו למדע בדיוני. האסטרונום הדגול אֶדווין הָאבֶּל הוקסם מספריו של ז'וּל וֶרן. לאחר שקרא ספר של ורן נטש האבל קריירה מבטיחה כמשפטן, ובניגוד לרצונו של אביו פיתח קריירה כמדען. בסופו של דבר היה האבל האסטרונום הגדול ביותר במאה העשרים. דמיונו של קרל סאגאן, אסטרונום בולט וסופר מצליח, הוצת מקריאת סדרת הספרים ג'ון קַרטֶר ממאדים של אֶדגַר רָייס בּוֹרוֹז. כמו ג'ון קרטר, גם הוא חלם שיום אחד יחקור את חולות המאדים.

הייתי ילד כשאלברט איינשטיין נפטר, אבל זכור לי שהאנשים דיברו על חייו ומותו בקול שקט. למחרת היום, ראיתי בעיתון תמונה של שולחן העבודה שלו, שעליו כתב-היד של עבודתו הלא-גמורה והחשובה ביותר. שאלתי את עצמי מה יכול להיות כה חשוב, עד שהמדען הגדול ביותר של זמננו לא הצליח לסיים אותו? בכתבה נטען שלאיינשטיין היה חלום בלתי אפשרי, בעיה כה קשה, עד שבן-תמותה לא היה יכול לפותרה. עברו שנים עד שהצלחתי לגלות מה היה כתוב בכתב-היד הזה: תיאוריה מקיפה ומאחדת "של הכול". חלומו - שבו השקיע את שלושת העשורים האחרונים לחייו - עזר לי למקד את דמיוני שלי. רציתי, בדרכי הצנועה, לקחת חלק במאמץ להשלים את עבודתו של איינשטיין ולאחד את חוקי הפיזיקה לתיאוריה אחת ויחידה.

כשהתבגרתי, התחלתי להבין שפלאש גורדון אמנם גיבור ושהוא תמיד זוכה בבחורה, אבל המדען הוא זה שגורם לסדרה להצליח. בלי ד"ר זארקוב לא הייתה רקטה, לא מסעות למוֹנגוֹ ולא הצלת העולם. הגבורה חשובה, אבל בלי מדע אין מדע בדיוני.

הבנתי שהאגדות האלה פשוט בלתי אפשריות בהסתמך על המדע המוכר, ושהן פשוט פרי דמיון מפותח. פירושה של ההתבגרות היה לזנוח את כל אותן פנטזיות. בחיים האמיתיים יש לנטוש את הבלתי אפשרי ולאמץ את המעשי.

עם זאת, מסקנתי הייתה שממלכת הפיזיקה היא המקום שבו אפשר להמשיך ולהיות מוקסם מהבלתי אפשרי. ללא יסודות מוצקים בפיזיקה מתקדמת, אוכל לדבוק לעד בהשערה שטכנולוגיות עתידניות קיימות, בלי להבין אם הן באמת אפשריות. הבנתי שעלי לשקוע בלימודי מתמטיקה מתקדמת ופיזיקה תיאורטית. וזה מה שעשיתי.

הפרויקט שלי לתחרות המדע בבית-הספר התיכון היה מאיץ אטומי שהרכבתי במוסך של אמא שלי. הלכתי לחברת וֵסטינגהאוּז ואספתי 180 קילו של פלדה מגרוטאות של שנאֵי חשמל. במהלך חג המולד ליפפתי תיל נחושת באורך 35 קילומטר במגרש הפוטבול של בית-הספר. בסופו של דבר בניתי מאיץ אלקטרונים שנקרא בֶּטַטרוֹן, עם אנרגיה של 2.3 מיליון אלקטרון-וולט, והספק של 6 קילוואט (התוצר הכולל של הבית שלי), שייצר שדה מגנטי חזק פי 20,000 מהשדה המגנטי של כדור הארץ. המטרה הייתה ליצור אלומה של קרני גמה שיהיו חזקות מספיק כדי ליצור אנטי-חומר.

הפרויקט שלי בתחרות העלה אותי לתחרות המדע הלאומית ובסופו של דבר הגשים את חלומי - זכייה במלגה להרווארד - שם יכולתי לדבוק במטרתי: ללמוד פיזיקה תיאורטית וללכת בעקבות מושא הערצתי, אלברט איינשטיין.

כיום אני מקבל דואר אלקטרוני מסופרי מדע בדיוני ומתסריטאים, שמבקשים ממני לחדד את הסיפורים שלהם באמצעות בחינת גבולותיהם של חוקי הפיזיקה.

ה"בלתי אפשרי" הוא יחסי
כפיזיקאי למדתי שפעמים רבות ה"בלתי אפשרי" הוא מושג יחסי. זכור לי שבהיותי ילד פנתה יום אחד המורה שלי אל מפת העולם שעל הקיר והראתה לנו את קווי החוף של דרום אמריקה ושל אפריקה. האם אין זה צירוף מקרים מוזר, שאלה, שקווי החוף של שתי היבשות מתאימים זה לזה, כמעט כמו בפאזל? היא אמרה שיש מדענים המשערים שהן היו פעם חלק מיבשת עצומה אחת, אבל הרעיון הזה נשמע טיפשי. אין כוח שיכול להפריד שתי יבשות אדירות. מסקנתה הייתה שחשיבה כזאת היא בלתי אפשרית.

בהמשך אותה שנה למדנו על הדינוזאורים. האין זה מוזר, שאלה המורה, שהדינוזאורים משלו בכדור הארץ במשך מיליוני שנים, ויום אחד פשוט נעלמו? אף אחד לא ידע מדוע נכחדו. כמה חוקרי מאובנים חשבו שאולי מטאור שבא מהחלל הרג אותם, אבל זה בלתי אפשרי, יותר בגדר מדע בדיוני. כיום ידוע שהיבשות נודדות בתהליך שנקרא טֶקטוֹניקת הלוחות, ושסביר מאוד שלפני 65 מיליון שנה מחה מטאור בקוטר 10 קילומטר את הדינוזאורים ואת רוב החיים מעל פני האדמה. במהלך חיי הקצרים ראיתי שוב ושוב את מה שנחשב לבלתי אפשרי הופך לעובדה מדעית מוצקה. לכן, האם בלתי אפשרי לחשוב שיום אחד נוכל לשגר את עצמנו ממקום אחד לשני, או לבנות ספינת חלל שתיקח אותנו יום אחד אל הכוכבים במרחק שנות אור?

הפיזיקאים של ימינו יאמרו, על-פי-רוב, שמעשים כאלה בלתי אפשריים. אבל האם הם ייתכנו בתוך כמה מאות שנים? או בעוד עשרת אלפים שנה, כשהטכנולוגיה שלנו תהיה מתקדמת יותר? או בתוך מיליון שנה? במילים אחרות, אם נפגוש איכשהו תרבות מתקדמת יותר משלנו במיליון שנה, האם הטכנולוגיה היומיומית שלהם תיראה לנו כמו "קסם"? זוהי אחת השאלות המרכזיות בספר הזה: האם דבר כלשהו ייוותר בלתי אפשרי גם בעוד מאות או אפילו בעוד מיליוני שנים רק משום שהוא "בלתי אפשרי" היום?

בהתחשב בהישגים יוצאי הדופן של המדע במאה האחרונה, ובמיוחד גיבושן של תורת הקוונטים ותורת היחסות הכללית, אפשר להעריך באופן גס, מתי, אם בכלל, יהיה אפשר להגשים חלק מן הטכנולוגיות האלה. הופעתן של תיאוריות מתקדמות יותר, כמו תורת המיתרים, מאפשרת לפיזיקאים להעריך מחדש רעיונות על גבול המדע הבדיוני, כמו מסע בזמן ויקומים מקבילים. חִשבו על ההישגים הטכנולוגיים ב-150 השנים האחרונות שמדעני התקופה הכריזו שהם "בלתי אפשריים", וכעת הם חלק מחיי היומיום. ז'ול ורן כתב ב-1863 את הספר פריז במאה העשרים, שהוחבא ונשכח יותר ממאה שנה, עד שנינו גילה אותו במקרה. בספר, שיצא לאור בפעם הראשונה ב-1994, חזה ורן איך תיראה פריז בשנת 1960. הספר שלו מלא בטכנולוגיה שנחשבה בלתי אפשרית במאה התשע-עשרה, ובכלל זה פקסימיליות, רשת תקשורת עולמית, גורדי שחקים מזכוכית, מכוניות מוּנעות בגז ורכבות רחף מהירות.

תחזיותיו של ורן היו, באופן לא מפתיע, מדויקות להפליא, משום שהוא היה מעורה בעולם המדע והיה יכול להבין את המדענים שמסביבו. הערכה עמוקה ליסודות המדע אפשרה לו לגבש תחזיות מדהימות כאלה.

מצער שעמדתם של כמה מהמדענים החשובים של המאה התשע-עשרה הייתה הפוכה, והם הכריזו על טכנולוגיות רבות כחסרות שחר. לורד קֶלווין, שהיה כנראה הפיזיקאי החשוב ביותר בעידן הוויקטוריאני (הוא קבור לצדו של אייזק ניוטון בכנסיית וֵסטמינסטֶר), הכריז שמכונות מעופפות "כבדות מן האוויר", כמו מטוסים, הן דבר בלתי אפשרי. הוא חשב שקרני X הן הונאה, ושאין עתיד לרדיו. לורד ראתֶרפוֹרד, שגילה את גרעין האטום, ביטל את אפשרות בנייתה של פצצת אטום, וקרא לה הבל הבלים. הכימאים של המאה התשע-עשרה הכריזו על החיפוש אחר אבן החכמים, חומר אגדי שיכול להפוך עופרת לזהב, כמבוי סתום מבחינה מדעית. הכימיה של המאה התשע-עשרה התבססה על נצחיותם של היסודות, דוגמת העופרת. אלא שכיום, בעזרת מאיצי החלקיקים, אפשר עקרונית להפוך אטומי עופרת לזהב. חִשבו כמה פנטסטיים היו נראים המחשבים, האינטרנט והטלוויזיות של היום בתחילת המאה העשרים.

חורים שחורים נחשבו פעם למדע בדיוני. איינשטיין עצמו כתב ב-1939 מאמר ש"הוכיח" שחורים שחורים לא יוכלו להיווצר לעולם. ולמרות זאת, טלסקופ החלל האבל ומצפה קרינת ה-X צַ'נדרָה מגלים כיום אלפי חורים שחורים בחלל.

הטכנולוגיות הללו נחשבו ל"בלתי אפשריות", מכיוון שבמאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים לא היו ידועים חוקי הפיזיקה היסודיים. אם מביאים בחשבון את הפערים הגדולים בהבנת המדע באותה תקופה, במיוחד ברמה האטומית, אין פלא שהישגים כאלה נחשבו לבלתי אפשריים.

חֶקֶר הבלתי אפשרי
למרבה האירוניה, מחקר רציני של הבלתי אפשרי פתח במקרים רבים פֶּתח לתחומים עשירים ובלתי צפויים של המדע. למשל: החיפוש המתסכל והעקר, במהלך מאות שנים, אחר "מכונות תנועה נצחית" (פֶּרפֶּטוּאוּם מוֹבּילָה) הביא את הפיזיקאים למסקנה שמכונות כאלה בלתי אפשריות, מה שאילץ אותם להעלות את ההשערה בדבר שימור האנרגיה ולפתח את שלושת חוקי התֶרמוֹדינָמיקָה. וכך, החיפוש העקר אחר מכונות תנועה נצחית סייע בפתיחת התחום החדש לחלוטין של התרמודינמיקה, שהניח חלק מהיסודות להמצאת מנוע הקיטור, לעידן המכונות ולחברה התעשייתית המודרנית.

בסוף המאה התשע-עשרה, החליטו המדענים ש"בלתי אפשרי" שכדור הארץ קיים כבר מיליארדי שנים. לורד קלווין הכריז במפורש שכדור הארץ המותך צריך 20 עד 40 מיליון שנה כדי להתקרר, מה שסותר את טענת הגיאולוגים והביולוגים הדארוויניסטים לפיה ייתכן שכדור הארץ הוא בן מיליארדי שנים. בסופו של דבר הוכח שהבלתי אפשרי הוא אפשרי, לאחר שמאדאם קירי ואחרים גילו את הכוח הגרעיני, והראו כיצד מרכז כדור הארץ, שמחומם באמצעות דעיכה רדיואקטיבית, יכול להישאר מותך במשך מיליארדי שנה.

אנחנו מסתכנים כשאנו מתעלמים מהבלתי אפשרי. רוברט גוֹדארד, מראשוני עידן הרקטות המודרני, נתקל בשנות ה-20 וה-30 בביקורת עזה של מי שחשבו שרקטות לעולם לא יוכלו לנוע בחלל החיצון. הם כינו את ניסיונותיו בסרקסטיות "השטות של גודארד". ב-1921, יצאו עורכי העיתון ניו יורק טיימס נגד עבודתו של גודארד: "פרופסור גודארד אינו מכיר את הקשר בין פעולה לתגובה ואת הצורך במשהו טוב יותר מריק שביחס אליו יש לפעול. נראה כי חסר לו ידע בסיסי שנלמד יומיום בבתי-ספר תיכוניים." רקטות הן דבר בלתי אפשרי, הפטירו העורכים, מכיוון שבחלל אין אוויר שכנגדו אפשר לדחוף משהו. מצער שהיה מנהיג אחד שהבין את השלכותיהן של הרקטות "הבלתי אפשריות" של גודארד - אדולף היטלר. גרמניה שיגרה במהלך מלחמת העולם השנייה רקטות V-2 מתקדמות, שהנחיתו מוות והרס על לונדון וכמעט גרמו לה להיכנע.

ייתכן גם שחקר הבלתי אפשרי שינה את מהלך ההיסטוריה העולמית. בשנות ה-30 רווחה הדעה, לה היה שותף גם איינשטיין, שפצצה אטומית היא דבר "בלתי אפשרי". על-פי המשוואה של איינשטיין E=mc2, ידעו הפיזיקאים שיש כמות עצומה של אנרגיה בעומקו של גרעין האטום, אבל האנרגיה שמשחרר גרעין בודד זניחה מאוד. אלא שפיזיקאי האטום לֵיאוֹ סילארד זכר שקרא ב-1914 את העולם יוצא לחופשי מאת ה"ג וֶלס, שבו חזה וֶלס את פיתוחה של פצצת האטום. וֶלס ציין בספר שאת סוד פצצת האטום יגלה פיזיקאי ב-1933. במקרה שב ונתקל סילארד בספר ב-1932, והדבר דִרבן אותו. ואכן, ב-1933, בדיוק כפי שחזה וֶלס כעשרים שנה קודם לכן, גילה סילארד את הרעיון של הגברת עוצמתו של אטום בודד באמצעות פעולת שרשרת, כך שאפשר יהיה להכפיל את האנרגיה מביקוע אטום אורניום בודד פי טריליונים רבים. סילארד קידם סדרה של ניסויי מפתח וכן מגעים חשאיים בין איינשטיין לנשיא פרַנקלין רוּזוולט, שהובילו לפרויקט מַנהֶטֶן, שהביא לבנייתה של פצצת האטום.

שוב ושוב אפשר לראות שחקר הבלתי אפשרי פותח אפשרויות חדשות לגמרי, מרחיב את גבולות הפיזיקה והכימיה ומאלץ מדענים להגדיר מחדש למה הם מתכוונים ב"בלתי אפשרי". סר ויליאם אוֹסלֶר אמר פעם, "הפילוסופיות של תקופה אחת הופכות לשטויות של התקופה הבאה, והטיפשות של אתמול הופכת לחוכמה של מחר."

פיזיקאים רבים מאמינים באמרה של ת"ה וָייט, שכתב במלך של אתמול ומחר, "כל מה שאינו אסור חייב להתקיים!" בפיזיקה אפשר למצוא לכך עדויות כל הזמן. אם אין חוק פיזיקלי האוסר במפורש את קיומה של תופעה חדשה, מוצאים בסופו של דבר שהיא קיימת. (הדבר קרה פעמים אחדות1 בחיפוש אחר חלקיקים תת-אטומיים חדשים. לעתים קרובות, באמצעות בדיקת מה שאסור, גילו הפיזיקאים באופן בלתי צפוי חוקים חדשים בפיזיקה.) ייתכן מאוד שמאמירתו של ת"ה וייט נובע ש"כל מה שאינו בלתי אפשרי, חייב להתקיים!"

לדוגמה, הקוסמולוג סטיבֶן הוֹקינג ניסה להוכיח שהמסע בזמן בלתי אפשרי באמצעות חיפוש חוק פיזיקלי חדש (שלו קרא "השערת הגנת הכרונולוגיה") שיאסור זאת. למרבה הצער, לאחר שנים רבות של עבודה קשה לא הצליח הוֹקינג להוכיח את העיקרון הזה. ההפך הוא הנכון - פיזיקאים כבר הדגימו שחוק שאינו מאפשר מסע בזמן נמצא מעבר ליכולות המתמטיקה הנוכחית. כיום, מכיוון שאין חוק המונע את קיומן של מכונות זמן, צריכים הפיזיקאים להתייחס לאפשרות קיומן ברצינות רבה.

מטרת הספר הזה לבדוק אילו טכנולוגיות נחשבות כיום "בלתי אפשריות", אך יכולות להיות שכיחות בעוד כמה עשורים או כמה מאות שנים.

יש כבר טכנולוגיה "בלתי אפשרית" אחת שהוכח שהיא אפשרית: רעיון הטלפורטציה (לפחות ברמה האטומית). רק לפני שנים אחדות, נהגו הפיזיקאים לומר ששליחה או שיגור של עצם מנקודה אחת לאחרת מפרה את חוקי פיזיקת הקוונטים. כותבי סדרת הטלוויזיה המקורית מסע בין כוכבים, נפגעו מאוד מהביקורת של הפיזיקאים, והם הוסיפו "מייצבי הָייזֶנבֶּרג" כדי להסביר את פעולת הטֶלֶפּוֹרטֶרים שלהם ובכך לתקן את הפגם הזה. כיום, בשל פריצת דרך שהתרחשה לאחרונה, יכולים הפיזיקאים לשגר אטומים לצִדו השני של החדר או פוטונים מתחת לנהר הדָנוּבָּה.

חיזוי העתיד
תמיד יש סיכון-מה בחיזוי דברים, במיוחד דברים שיקרו בעוד מאות או אלפי שנים. הפיזיקאי נילְס בּוֹהְר אהב לומר, "קשה מאוד לחזות דברים, במיוחד בנוגע לעתיד." אבל יש הבדל מהותי בין תקופתו של ז'ול ורן לימינו אלה. כיום, חוקי היסוד של הפיזיקה ידועים למעשה. הפיזיקאים של ימינו מבינים את חוקי היסוד שפועלים על פני מספר מדהים של ארבעים ושלושה סדרי גודל - ממבנהו הפנימי של הפרוטון ועד להתפשטות היקום. הפיזיקאים יכולים לפיכך לתאר בביטחון-מה את הקווים הכלליים של הטכנולוגיה העתידית, ולהבדיל טוב יותר בין טכנולוגיות שהן רק לא-סבירות לבין אלה שבאמת אינן אפשריות.

משום כך, בספר הזה אני מחלק את הדברים ה"בלתי אפשריים" לשלוש קטגוריות:

הקטגוריה הראשונה כוללת את מה שאני מכנה הקבוצה ה-I של דברים בלתי אפשריים. אלו הן טכנולוגיות שאינן אפשריות כיום, אך אינן מפרות את החוקים הידועים של הפיזיקה. משום כך ייתכן שהן תהיינה אפשריות, בצורה זו או אחרת, במאה הזאת או אולי במאה הבאה. הן כוללות טלפורטציה, מנועי אנטי-חומר, סוגים מסוימים של טלפתיה, פסיכוקינטיקה ואי-נִראוּת.

הקטגוריה השנייה היא זו שאני מכנה הקבוצה ה-II של דברים בלתי אפשריים. אלו הן טכנולוגיות שמצויות ממש בקצה גבול הבנתנו את העולם הפיזיקלי. אם הן בכלל אפשריות, ייתכן שיהיה אפשר להגשים אותן בעוד אלפי שנים או מיליוני שנים. הן כוללות מכונות זמן, האפשרות למסע בעל-חלל ומסע דרך חורי תולעת.

לקטגוריה השלישית אני קורא הקבוצה ה-III של דברים בלתי אפשריים. אלו הן טכנולוגיות שמפרות את החוקים הקיימים של הפיזיקה. מפתיע שיש כה מעט טכנולוגיות בלתי אפשריות. אם יתברר שהן אפשריות, יביא הדבר לשינוי מהותי בהבנתנו את הפיזיקה.

אני חש שהסיווג הזה חשוב, מכיוון שמדענים גורסים שטכנולוגיות רבות מאוד במדע הבדיוני הן בלתי אפשריות בעליל, אך למעשה הם מתכוונים לכך שהן בלתי אפשריות לתרבויות פרימיטיביות כמו שלנו. למשל, בדרך כלל טוענים המדענים שביקורים של חוצנים הם דבר בלתי אפשרי מכיוון שהמרחקים בין הכוכבים עצומים. אך בעוד מסע בין-כוכבי אינו אפשרי לציוויליזציה שלנו, ייתכן שהוא אפשרי לציוויליזציה מתקדמת מאיתנו במאות או באלפי או במיליוני שנים. לכן חשוב לדרג את הדברים ה"בלתי אפשריים" הללו. טכנולוגיות שאינן אפשריות עבור הציוויליזציה שלנו, אינן בהכרח בלתי אפשריות עבור ציוויליזציות אחרות. אמירות בנוגע למה אפשרי ומה לא חייבות להביא בחשבון טכנולוגיות שנמצאות אלפי או מיליוני שנים מעבר להישג ידינו.

קרל סאגאן כתב פעם, "מה פירוש הדבר שציוויליזציה היא בת מיליון שנה? לנו יש טלסקופי רדיו וחלליות כמה עשרות שנים; הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו היא בת מאה שנים... ציוויליזציה בת מיליוני שנים מתקדמת ביחס אלינו כמו שאנחנו מתקדמים ביחס לקופי המַקָּק."

המחקר המקצועי שלי מתמקד בניסיון להשלים את חלומו של איינשטיין על "התיאוריה של הכול". אישית, די מרגש אותי לעבוד על "התיאוריה הסופית" שבסופו של דבר תענה על כמה מהשאלות ה"בלתי אפשריות" הקשות ביותר כיום, כמו שאלת המסע בזמן, מה מצוי במרכזו של חור שחור, או מה קרה לפני המפץ הגדול. אני עדיין חולם בהקיץ על סיפור האהבה של חיי עם הבלתי אפשרי, ותוהה אם ומתי חלק מהדברים הבלתי אפשריים הללו ייכנסו לחיינו היומיומיים.

© כל הזכויות שמורות לאריה ניר הוצאה לאור

הפיזיקה של הבלתי אפשרי - מיצ'יו קאקו
Physics of the Impossible: A Scientific Exploration into the World of Phasers, Force Fields, Teleportation, and Time Travel - Michio Kaku


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *