» טקסט  » מדעי אדם וטבע  » ספרים חדשים באוגוסט 2010       חזור

בתי ספר ניסויים
מאת: דוד חן, אסנת ספורטה
Experimental Schools: The Workshop for Educational Innovation, Part III - David Chen, Osnat Saporta - Editors

ההוצאה: רמות הוצאה לאור הספר "בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שלישי" הוא השלישי בסדרת ספרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו על-ידי קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסוייִםִ). הקבוצה פעלה בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב בשנים 2004-2009 התמקדה בחקר בתי-ספר ניסויים הפועלים בחסותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך. הספר הנוכחי מסכם את שנתו השלישית של המחקר, שנערך בשנים 2006/7 , והוא מציג ממצאים משלושה חקרי-מקרה המתמקדים בשלושה בתי-ספר ניסוייִםִ, וכן סוגיות נוספות, רחבות יותר, הקשורות למדיניות החינוך ולקשר שלה לחדשנות בחינוך. בתי-הספר הניסוייִםִ שעמדו במרכזם של מחקרי קבוצת מב"ן משמשים חוד החנית בקבוצה איכותית זו, והידע שהצטבר בשלוש שנותיו הראשונות של המחקר חושף את מגוון בתי-הספר ואת השונות ביניהם.

כל אחד מבתי-הספר הוא עולם ומלואו; ארגון מורכב המשרת אוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים. כל אחד מהם פיתח מענה יצירתי וחדשני ההולם את צרכיו הייחודיים.

התמונה הכללית המצטיירת מאוסף המחקרים מדגישה הן את החשיבות שבגיוס אנשי חינוך מעולים, והן את הצורך בהגדרת מדיניות שתאפשר להם אוטונומיה. הספר מיועד לקובעי מדיניות, למנהלי מערכות חינוך, למנהלי בתי-ספר, למורים ולכל מי שהחינוך קרוב לליבו.

דוד חן, הינו פרופסור לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ושימש פרופסור אורח באוניברסיטות אוקספורד, MIT, הרוורד וסטנפורד.

ד"ר אסנת ספורטה היא מרכזת המחקר של בתי הספר הניסויים באוניברסיטת תל אביב, חוקרת שינויים מערכתיים ויועצת למערכות חינוך.

בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך - חלק III בעריכת דוד חן ואסנת ספורטה, הוצאת רמות, 184 עמודים.

מבוא | דוד חן, אסנת ספורטה
זהו הספר השלישי בסדרה "בתי-ספר ניסויִיִם: בית היוצר לחדשנות בחינוך". הספר מסכם את שנתו השלישית של מחקר בתי-הספר הניסויִיִם (מב"ן) המתנהל בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. המחקר נערך בתמיכתו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, ומטרתו לבחון את תהליכי הפיתוח של המודלים החדשניים בבתי-הספר הניסויִיִם. בתי-ספר הזוכים למעמד של בתי-ספר ניסויִיִם נהנים מ"תנאי החממה" שמספק להם גף ניסויים ויזמות: הגנה מפני הסביבה והספקת משאבים ייחודיים. ההגנה מפני הסביבה מתבטאת בעיקר במתן לגיטימציה וחופש פעולה לפיתוח מענה רלוונטי לצרכים הייחודיים של בית-הספר וקהילתו, ואילו הספקת המשאבים הייחודיים באה לידי ביטוי בעיקר במענקי שעות המאפשרים לצוות המוביל את התהליך להקדיש זמן ותשומת-לב לחשיבה, ללמידה ולפיתוח המודל החדשני. בתי-הספר הניסויִיִם שנחקרו בכל שלוש שנות המחקר הם בתי-ספר שהצליחו לפתח מודל חדשני ראוי ולהטמיעו בהצלחה. הם נחשבים לבתי-ספר ניסויִיִם מובילים, ואינם מדגם מייצג של קהילת בתי-הספר הניסויִיִם. בתי-הספר הללו סיימו את חמש שנות הפיתוח של המודל, המוקצבות להם על-ידי גף ניסויים ויזמות, ובשלב זה מצופה מהם כי יהפכו למרכזים המפיצים את התורה שפיתחו למוסדות חינוך אחרים.

המאמרים המופיעים בספר זה מבוססים על שלושה חקרי-מקרה שנערכו על-ידי קבוצת מב"ן בשנים 2006/7. עיבוד הממצאים וכתיבת הדוחות הסתיימו בראשית שנת 2009. בתי-הספר שעמדו במוקד המחקרים הם:

א. בית-הספר העל-יסודי (שש-שנתי) הניסויי על-שם "כדורי", שניהלה ד"ר מירה המאירי. את המחקר, ואת המאמר המסכם אותו, כתבה עינת מור-ברק. בית-הספר "כדורי" הוא חלק מכפר-הנוער החקלאי הניסויי "כדורי", הכולל גם פנימייה ומשק חקלאי. בית-הספר הוא מסגרת חברתית מרובת-תרבויות: לומדים בו ילדים יהודים, ערבים-מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, בדווים ודרוזים, השונים אלה מאלה כמעט בכל מאפיין אפשרי. חלק מתלמידי בית-הספר מתגוררים בפנימייה. בין ילדי הפנימייה ניתן למצוא את ילדי פרויקט נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) ממדינות חבר העמים ותלמידים יוצאי אתיופיה, או בנים ובנות להורים יוצאי אתיופיה. כמו-כן מתגוררים בה ילדים להורים ישראלים, שעזבו את בתיהם או שהוצאו מהם בשל אי-יכולתם של הוריהם לספק להם את התנאים הדרושים למחייתם. בית-הספר מיסד ארגון חברתי רב-תרבותי פלורליסטי הפועל לאור ערכי הכבוד ההדדי והסובלנות. המודל שפיתח נותן מענה לשלושה רבדים: רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, באמצעות פעילות חינוכית פורמלית ובלתי-פורמלית. ניתן לראות בחברה מרובת-התרבויות בבית-הספר מיקרוקוסמוס של החברה הגלובלית בכלל ושל החברה הישראלית בפרט, ובמודל הניסויי - מודל מוצלח להתמודדות עם חברות ומסגרות מרובות-תרבויות. המאמר מתאר ומנתח את תהליך השינוי שהתרחש בבית-הספר "כדורי" במסגרת הניסוי, ואת השלכותיו של השינוי, ובוחן את מהותה של הרב-תרבותיות שאיתה הוא מתמודד.

ב. חטיבת-הביניים הניסויית "אדיגה" בכפר כמא, בניהולה של ד"ר אירית דרורי. את המחקר ואת המאמר כתב גיא פיורוביץ'. חטיבת-הביניים "אדיגה" היא בית-ספר שאוכלוסייתו הומוגנית. כל תלמידיו הם תושבי הכפר הצ'רקסי כמא השוכן במחוז הצפוני של מדינת ישראל. מעמדו הייחודי של המיעוט הצ'רקסי בישראל, כמיעוט מוסלמי שאינו ערבי, והדילמה בין שימור המסורת והתרבות הצ'רקסית ובין התערות בחברה הישראלית-המערבית-המודרנית מציבים את הילדים הצ'רקסים בעין הסערה. לשאלות חברתיות, כגון שאלת מעמדן של השפה הערבית (שפת הדת) והשפה הצ'רקסית (שפת התרבות), יש השלכה ישירה על החינוך בכלל ועל בית-הספר בפרט. התמודדותו של בית-הספר הניסויי "אדיגה" עם סוגיית השפות והתרבויות באה לידי ביטוי בעיקר בפיתוח תוכנית לימודים פרטיקולרית המגשרת בין המטרות החברתיות של בני הכפר לבין מטרותיהם האזרחיות של התושבים ושל מערכת החינוך הכללית. המאמר מציג את המקרה הפרטי של חטיבת-הביניים "אדיגה" כדוגמה להתמודדות מוצלחת של קהילת מיעוט עם הצרכים הסותרים שלה כקהילה מסורתית מצד אחד, וכקהילה בעלת שאיפות חברתיות ואזרחיות מצד שני.

ג. בית-הספר היסודי הניסויי-ההומניסטי "גנים" בגני תקווה, בניהולה של אביבה בלאיש. את המחקר ואת המאמר המסכם כתבה פנינה וינשטיין. בית-הספר "גנים" פיתח מודל של בית-ספר הומניסטי, מודל העולה בקנה אחד עם תיאוריות המעמידות במרכז התהליך החינוכי את טיפוח האדם הלומד כישות הוליסטית. לפי תיאוריות אלה יש לטפח צדדים שונים של האישיות ולהקפיד על כבוד האדם באשר הוא, מתוך מטרה שיגיע למימוש מיטבי של עצמו כיחיד, כאזרח מעורב ותורם בחברה דמוקרטית, וכבן-אדם המשפיע על עיצובו של המרקם האנושי שבתוכו הוא חי. התעצבותו של בית-הספר כמוסד הומניסטי התרחשה לאחר שבמשך תקופה ארוכה סבל בית-הספר ממערכות יחסים עכורות עם הקהילה שהוא משרת, ומתחלופה רבה של מנהלים על רקע מערכות היחסים הללו. המאמר מדגיש את תרומתה של מנהלת בית-הספר לגיבוש התרבות הארגונית-ההומניסטית ואת ההלימה בין סגנון מנהיגותה וניהולה לבין אופיו של הארגון שביססה.

לאחר שלושת המאמרים, המציגים את חקרי-המקרה שנעשו בסבב השלישי של המחקר, מובא סיכום של שלושת חקרי-המקרה שכתבה ד"ר אסנת ספורטה. הסיכום כולל התייחסות לכל אחד מהמקרים כמקרה בפני עצמו, ולקחים משלושת חקרי-המקרה גם יחד. בסופו מובאות המלצות ברמת המדיניות.

נוסף על מאמרים אלה, יש בספר עוד שלושה מאמרים הבאים להרחיב את זווית הראייה ולהעמיק את התובנות סביב מפעל בתי-הספר הניסויִיִם.

המאמר הראשון, "בין חינוך לגלובליזציה: כלכלה ופוליטיקה, חברת הידע, תרבות ותפיסת עולם", נכתב על-ידי פרופ' דוד חן. המחבר סוקר קשת רחבה של שינויים שהתרחשו בכלכלה ובפוליטיקה, בחברת הידע, בתרבות ובתפיסות העולם בעקבות תופעת הגלובליזציה. הוא טוען כי למרות כל השינויים מרחיקי הלכת בתחומים אלה, החינוך - שאמור להכין את הצעירים לחיים בחברה - לא השתנה ולא התעדכן במרוצת השנים, לא במטרותיו, לא בתכנים הנלמדים בו ולא בדרכי ההוראה והלמידה. חן מציג את השינויים ברמת המדיניות הנדרשת על-מנת להתאים את מערכת החינוך לעידן שבו אנו חיים.

המאמר השני, "ייחודיות ניסוי - מתודולוגיה ליישום חדשנות חינוכית", נכתב על-ידי גב' גנית וינשטיין, מנהלת גף ניסויים ויזמות; ד"ר שחף גל, יועץ בכיר לגף וגב' מירב גורן, מרשתת בגף. המאמר מציג מתודולוגיה שמגבש גף ניסויים ויזמות לזיהוי ולהצמחה של מרחבים ייחודיים, ולפיתוח ניסויים בחדשנות חינוכית במרחבים הללו. המאמר מפרט את המדדים שעל-פיהם נבחנת הייחודיות, ואלו הם: הפרדיגמה הרעיונית, סוג המודל הניסויי, הבסיס התיאורטי של המודל וגיבושו, שיטות הלימוד, דרכי ההוראה, המיומנויות והכישורים הלימודיים, מתודולוגיית ההפעלה, המבנה הארגוני, הקונטקסט שבו פועל הניסוי, מערך הלמידה ומסגרות הלמידה, דרכי ניהול הידע, שיטות מחקר ההולמות את ייחודיות המחקר ודרכי ההערכה.

המאמר השלישי, "אדריכלות מכוּונת-פדגוגיה", נכתב על-ידי ד"ר דורית טובין והאדריכל ניר חן. חן היה חלק אינטגרלי מצוות התכנון וההקמה של בית-הספר הניסויי "כרמים" בראשון-לציון, שבראשו עמד פרופ' דוד חן, וטובין ליוותה את התהליך במחקר. בית-הספר "כרמים" הוקם כבית-ספר שמטרתו לתת מענה חדשני לסגנונות הלמידה השונים ולתחומי העניין המגוונים של התלמידים, באמצעות התקשוב (טכנולוגיות התקשורת והמחשוב). הטענה המרכזית במאמר היא כי אף-על-פי שהושקעה מחשבה רבה בתכנון המבנה ובפונקציות הפדגוגיות שהוא צריך לשרת, לאחר עשר שנים שבהן פעל בית-הספר נמצאו סוגי התאמה שונים בין הפדגוגיה והחזון החדשני, לבין התכנון האדריכלי והשלכותיו: התאמה מעשית - במקרים שבהם האדריכלות תמכה במפורש בהתנהלות הפדגוגית, התאמה סמלית - במקרים שבהם העיצוב האדריכלי שימש כמייצג סמלי של החדשנות וכתומך בתפקוד החדשני, וחוסר התאמה - כאשר למרות התכנון החדשני, האילוצים מנעו את השימוש הרצוי.

אנו מקווים כי הידע והתובנות ההולכים ומצטברים במחקרים שאנו עורכים, בכנסים שאנו מקיימים ובספרים שאנו מפרסמים ישמשו את קהילת החינוך ויספקו חומר למחשבה בעבור קובעי המדיניות בחינוך.

דוד חן, אסנת ספורטה, עורכים

© כל הזכויות שמורות: רמות הוצאה לאור

בתי ספר ניסויים - דוד חן, אסנת ספורטה
Experimental Schools: The Workshop for Educational Innovation, Part III - David Chen, Osnat Saporta - Editors