 |
 |
» טקסט » ישראל וא"י » ספרים חדשים באפריל 2010 חזור
וירא אלוהים כי רע
מאת: אוטו וייס
|
מה היה קורה אילו היה אלוהים שומע את תפילותיו של יהודי אחד בגטו טרזין ויורד בדמות אדם כדי להושיט לו יד לעזרה?
על כך מנסה לענות אוטו וייס בנובלה אישית ויוצאת דופן, שכתב בגטו טרזין כמתנת יום הולדת לאשתו אירנה. הוא מסר לה אותה ביוני 1943 בלוויית איוריה של הבת הלגה שהייתה בת 13 כשציירה אותם בגטו.
הנובלה המאויירת - יצירה ספרותית בעלת תוקף של עדות היסטורית - היא מסמך ייחודי ונדיר מתקופת השואה. היא עוסקת בקורותיו של אלוהים היורד לגטו טרזין בזהותו השאולה של אהרון גוטסמן כדי לבחון מה מצב העניינים במקום. מתוך עימות עם אלוהים ועם רעיו בני האדם גם יחד, אוטו וייס מגולל פרשייה של מסע בדוי ובה בעת הוא חושף את האמת שראה בגטו ומשתף את הקורא בהתבוננותו האנושית, ברגשותיו, בתפיסותיו ובתובנותיו.
|
|


|
זהו ביטוי ייחודי ויצירתי לחיי הסבל בגטו - חיים של פחד, ניכור ומאבק - לצד רגעים של אנושיות ותקווה, עד הסוף המפתיע המעלה שאלות מוסריות ותאולוגיות מרתקות. וייס מביא זווית ראייה מסוימת על טרזינשטט, שם ראה הרבה סבל וגם שחיתות בקרב חלק מבעלי התפקידים היהודים, וכן מתייחס לתפקידו של האלוהים בהיסטוריה בכלל ובשואה בפרט. יחד עם זה, הנובלה מסתיימת בנימה אופטימית - אלוהים, בדמותו של אהרון גוטסמן, חוזר לכסא הכבוד בתקווה שהוא עוד יספיק לשנות את המצב.
באוקטובר 1944 נשלח אוטו וייס מטרזין למחנה אושוויץ-בירקנאו. אשתו ובתו לא זכו לראותו שוב, אך הן הצליחו לשרוד
הנובלה רואה אור בעת ובעונה אחת בעברית ובאנגלית ומלווה בהקדמה מרגשת מאת הבת והאמנית הלגה ויסובה-הושקובה המתגוררת בפראג. ההיסטוריונית וניצולת השואה רות בונדי צירפה לתרגומה העברי אחרית דבר הפותחת צוהר להבנה מעמיקה יותר של היוצר ויצירתו.
אוטו וייס נולד בפַּרְדוּבִּיצֶה בשנת 1898 . בצעירותו כתב שירים והיה פסנתרן מוכשר. הוא גויס לצבא במלחמת העולם הראשונה, מיד אחרי בחינות הבגרות שהוקדמו לצורך זה, נפצע בידו ונפל בשבי הרוסי. עם שובו לפראג היה לפקיד בנק ונאלץ לוותר על הנגינה בפסנתר בגלל פציעתו.
למרות זאת הוסיף לכתוב שירים, בעיקר אחרי הכיבוש הנאצי במרס 1939 , קודם כל לנחמתו.
מכיוון שחשב שמסוכן מדי לקחת את שיריו עמו לגטו טרזין, לשם גורש עם אירנה אשתו ובתו הלגה בדצמבר 1941 , למד אותם בעל פה ורשם אותם מחדש בגטו. לפני גירושו לאושוויץ באוקטובר 1944 מסר אותם ביחד עם הנובלה וירא אלוהים כי רע לקרוב משפחה שנשאר בגטו וזה הסתיר אותם במחבוא בקסרקטין מַגְדֵבּוּרְג. כך ניצלו היצירות. השירים ראו אור בפראג בשנת 1998 בשם "כך כאבו הכוכבים". וירא אלוהים כי רע ראה אור במקור בצ'כית. התרגום הגרמני הופיע בהוצאת ולשטיין בשנת 2002.
וירא אלוהים כי רע, נובלה מאת אוטו וייס בהוצאת יד ושם, עורך: רמי סערי, תרגום מצ'כית הערות ואחרית דבר: רות בונדי, 72 עמודים.
וירא אלוהים כי רע - אוטו וייס
|
 |
 |