» טקסט  » ישראל וא"י  » ספרים חדשים באוקטובר 2010       חזור

החיים כגעגוע
מאת: רועי הורן - עורך
Life of Yearning: New Interpretation to the Tales of Reb Nachman Of Breslov - Edited by Roee Horen

ההוצאה: ידיעות ספרים רבי נחמן מברסלב, שהיה למורה רוחני לחסידיו בני המאה השמונה–עשרה, הותיר אחריו אחת מפניני הספרות היקרות של המסורת היהודית – סיפורי מעשיות. יצירה זו נתייחדה בדמיונה העשיר, עלילתה המותחת ודמויותיה הצבעוניות; בין גיבוריה נמצאים קבצנים מופלאים שוכני יערות, זבוב הבורח מעכביש, גנב מוכשר במיוחד ולבו של העולם המתגעגע אל המעיין. הגעגועים הם העומדים בלב יצירתו של רבי נחמן. געגועים למנוחת הדעת והנפש, געגועים לעולם הרמוני, געגועים למגע חי עם האלוהים. באמצעות סיפורים רוויי כיסופים אלו – הדומים בחיצוניותם לסיפורי עם רגילים – ביקש רבי נחמן לעורר את השומע להיפתח לאפשרויות עמוקות יותר הגנוזות בנפשו ולפלא הנוכח בבריאה.

ואכן, במרוצת השנים, וביתר שאת בתקופתנו, זכו סיפורי רבי נחמן למגוון רב של פירושים ולתרגומים לעשרות שפות, עדות לאוניברסליות של יצירתו ולעל-זמניות שלה.

באסופה זו מכונסים מגוון אנשי רוח – רבנים, פסיכולוגים, סופרים ומשוררים – הדנים בסיפורי רבי נחמן. כל אחד מן הכותבים מתמקד באחד מן הסיפורים ודולה ממנו תובנות רעיוניות, פסיכולוגיות ותרבותיות מרתקות, תוך קיום דיאלוג פורה בין רעיונותיו של האדמו"ר בן המאה ה-18 לבין הגות זמננו.

כך נפרשת בפנינו תמונה צבעונית ומרובת פנים של החוכמה האצורה בסיפורי המעשיות של רבי נחמן, העשויה לתרום את חלקה להתחדשות אישית ולהעשרת התרבות היהודית בת זמננו.

משתתפים בכרך: הרב שג"ר, דוב זינגר, אלחנן ניר, אדמיאל קוסמן, אברהם יצחק גרין, מיכה אנקורי, דורה נוב, חביבה פדיה, אסתר אטינגר, רות נצר, שלום רוזנברג, חוה פנחס כהן, מנחם והדסה פורמן, רועי הורן, ברוך כהנא, שי גיל, משה מאיר.

החיים כגעגוע: קריאות חדשות בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב בעריכת רועי הורן ובהוצאת ידיעות ספרים, סדרת יהדות כאן ועכשיו בעריכת אילה צרויה, עטיפה: עדי עיצובים, 410 עמודים.

החיים כגעגוע | הקדמה מאת רועי הורן

וְיֵשׁ הַר וְעַל הָהָר עוֹמֵד אֶבֶן וּמִן הָאֶבֶן יוֹצֵא מַעְיָן,
וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ לֵב וְגַם הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ יֵשׁ לוֹ לֵב...
וְזֶה הָהָר עִם הָאֶבֶן וְהַמַּעְיָן הַנַּ"ל עוֹמֵד בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם,
וְזֶה הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם עוֹמֵד בְּקָצֶה אַחֵר שֶׁל הָעוֹלָם,
וְזֶה הַלֵּב הַנַּ"ל עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן הַנַּ"ל וְכוֹסֵף
וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מְאֹד מְאֹד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן.
בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. "מעשה משבעת הקבצנים"

החיים רצופי געגועים. אדם מתגעגע לאהובתו, ילד מתגעגע לאִמו, זקן מתגעגע לימי נעוריו. הגעגוע הִנו מאפיין אנושי בסיסי כל כך. יש שיאמרו, שאדם שאינו מתגעגע פירושו של דבר שהפסיק לחיות. אך מאידך גיסא, אדם המתגעגע בלא הרף עשוי לכלות את ימיו בציפייה לדבר שאינו קיים ולא לחוות את העולם שכבר ישנו. מתי הגעגוע הוא ביטוי לתעצומות החיים ומתי הִנו תחליף חיוור להם? מתי אדם מבכה על מר גורלו ללא הועיל ומתי דווקא הבכייה היא המטהרת ומזככת את נפשו? ובכלל, האם צריך האדם להתגעגע לחיים שאינם שלו? שמא עליו לגלות שהכול כבר טמון בנפשו?

שאלות אלו העסיקו עד מאוד את 'איש הגעגועים' של המסורת היהודית, רבי נחמן מברסלב, לו מוקדשת אסופה זו.

הגותו של רבי נחמן רצופת געגועים, כיסופים והשתוקקות. סיפוריו הנפלאים מבטאים זאת בציורים עזים: בת המלך האבודה מתגעגעת הביתה, לִבו של העולם משתוקק אל המעיין מקור חיותו, אדם נכסף לעולם שפוי, וכן הלאה והלאה.

סיפורי המעשיות שסיפר רבי נחמן אינם רק ביטוי לגעגועים, אלא במידה רבה תכליתם היא לעורר את האדם לגעגוע. ובלשונו של רבי נחמן: "העולם אומרים שסיפורי מעשיות מסוגלים [=סגולה] לשינה, ואני אמרתי שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררין בני אדם משנתם." הסיפורים בכוחם לחולל טרנספורמציה, מ'שינת החיים' לעירות, לעוררות, לשימת לב לפלא הגנוז בחיים. רבי נחמן החל לספר את סיפוריו כשנוכח לדעת שדיבורים ודרשות אין בכוחם להצית את הדמיון, אין ביכולתם להבעיר את הרגש, או להביא את עולמו הפנימי של האדם לידי התגעשות. לדעתו, דווקא הסיפורים שאינם דידקטיים ואינם אומרים לאדם מה לעשות וכיצד לחשוב, יש בכוחם לחלחל אל הרבדים העמוקים ביותר בנשמתו של אדם ולהביאה לחיפוש, לתהייה, למחשבה ולתשובה.

ואכן, סיפורי רבי נחמן זכו לתשומת לב מרובה. תחילה היה זה ברובדים האינטלקטואליים יותר של החברה - אנשים כמרטין בובר, הלל צייטלין ואברהם יערי שתרגמו, פירשו והוציאו לאור את סיפוריו. אך אט אט האוצר הספרותי הזה חלחל לכל רובדי החברה, עד שזכה לתפוצה בלתי רגילה בימינו. מלבד אין ספור השיעורים המועברים ברחבי הארץ, ברמות שונות של דיון - דתי, פולקלוריסטי או אקדמי, הסיפורים אף זכו לתרגומים רבים בעשרות שפות ולהתפרס בכל רחבי העולם. אך התעלומה בעינה עומדת: מה יש בסיפורים ארכאיים אלו, שסופרו על ידי אדם זה שנפטר מן העולם לפני מאתיים שנה (סוכות תקע"א), המושך אליהם אנשים כה רבים וכה מגוונים? לאסופה זו כונסו אנשי רוח לשם דיון בסיפורי רבי נחמן, בהם רבנים, משוררים, חוקרים, פסיכולוגים ואנשי טיפול. כל אחד מהם רואה ברבי נחמן בר שיח חשוב לדיון בשאלות המנסרות בחלל ימינו - תחושת התלישות, אובדן הדרך והחיפוש העצמי, הצפה מסחררת בגירויים מול רצון בחיים שלמים ושלווים, ועוד. כל אחד מן הכותבים נותן את תשובתו האישית לשאלת חוכמתו של רבי נחמן והאקטואליות של רעיונותיו.

מאז פטירתו של רבי נחמן ועד היום יצאו לא מעט חיבורים - אקדמיים ומסורתיים - העוסקים בדמותו ומבארים את סיפוריו. אסופה זו ייחודית בכמה היבטים: ראשית, לצד סיפורים שכבר נכתבו עליהם דברים אחדים, מתפרשים כאן כמה סיפורים שטרם זכו לביאור מעמיק; שנית, לפנינו מבט ממגוון זוויות על סיפורי מעשיות החושפות רבדים חדשים בסיפורים; שלישית, חשוב מכל: אסופה זו איננה רק 'פרשנות' לסיפורים אלא 'קריאה' בהם ומתוכם, הווה אומר: 'קריאות כיוון' רעיוניות ורוחניות של כותבי האסופה אל התרבות הישראלית ואף האוניברסלית.

את העיון בסיפורים חילקנו לשני חלקים:
חלק א', "מעשיות געגועים", שבו דנים בסיפורים שונים של רבי נחמן העוסקים בעניין החסרון והגעגוע. בסיפורים אלו החסרון והגעגוע הוא לְמה שאבד - השפִיות ("מעשה מבִטחון"), האמונה בעצמי ("מעשה מבגדי המלך הגנובים", "מעשה מזבוב ועכביש", "מעשה מטיט"), חלקי נפש שלא מקבלים ביטוי ("מעשה מאבידת בת מלך", "מעשה מאורח", "מעשה ממלך ענו"); החסרונות והגעגועים במעשיות אלו בולטים לעין והחיפוש אחריהם הוא נושא הסיפור.

חלק ב', "עיונים ב'מעשה משבעת הקבצנים'", המוקדש כולו לגולת הכותרת של יצירתו הסיפורית של רבי נחמן - 'מעשה משבעת הקבצנים'. מעשה זה הוא האחרון שסיפר רבי נחמן (כחצי שנה לפני פטירתו) והִנו הארוך והמשוכלל, ושמא אוסיף, גם המרתק מבין סיפוריו. מעשה זה כולו זועק חידתיות ופרדוקסאליות, והוא עמוס סמלים מן המסורת היהודית. בסיפור זה העניק רבי נחמן לעולם את המטאפורה המוכרת והמלבבת של געגועי הלב אל המעיין (המובאת בראש ההקדמה) אך מצויים בו עוד ציורים מרהיבים מרגשים ומלהיבים.

בלב הסיפור מצויים שבעה קבצנים, כל אחד מהם בעל מום שונה - עיוור, חירש, כבד פה וכיו"ב, אך מסתבר למרבה התדהמה שמאחורי כל מום חבויה שלמות מופלאה. כל קבצן בתורו נדרש להוכיח את יכולותיו הפלאיות על אף מראהו החיצוני. סיפור מורכב זה פורק באסופה זו לשמונה חלקים - הפרולוג לסיפור זה, המהווה את 'סיפור המסגרת' למעשיה, ועוד שבעה חלקים, חלק לכל אחד מן הקבצנים. שמונה מבין כותבי האסופה הזו קיבלו כל אחד את 'מנת חלקו' והעניקו לה את מלוא תשומת הלב הפרשנית. כך התקבלה לה תמונה רבת פנים ובעלת שלל משמעויות על סיפור מופלא זה.

את האסופה פותח מאמרו של הרב שג"ר ז"ל, שבו הוא מבאר בעומק את הרדיקאליות העומדת בבסיס החלטתו של רבי נחמן להתחיל לספר סיפורים לחסידיו תחת לימוד תורה 'פורמלי'; את האסופה חותם מאמרו של משה מאיר, המסרטט את קוויה של תורת הגעגוע הברסלבית, ובו הוא מגיע למסקנה מפתיעה המסייעת בהבנת הרלוונטיות של תורת רבי נחמן לאדם המודרני.

© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים הוצאה לאור

החיים כגעגוע - רועי הורן - עורך
Life of Yearning: New Interpretation to the Tales of Reb Nachman Of Breslov - Edited by Roee Horen