| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2011 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | שנת 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
![]() |
מתקנת רשתות אילמת, החיה בסבך של רשתות ואצות על שפת האגם; מורה קשיש שפותר תרגילי חשבון על קירות בתים; מיילדת שאיש אינו רוצה להעסיק אותה; בעלה הסנדלר; דוכס המואס במשרתו; איש הרושם בשקדנות תמוהה את קורות העיר, ואשתו, שהאיש גזר על עצמו גלות מחייהם המשותפים – כולם מצטרפים למסע אל מי שכבר אי-אפשר לגעת בהם ועדיין אי-אפשר להרפות מהם. ומחלונו הרחוק עוקב אחריהם איש זועם המכונה "קנטאור", המרותק אל שולחנו ומשותק באי-יכולתו ליצור את בנו מחדש בעזרת סיפור. נופל מחוץ לזמן הוא סיפורו של ניסיון הרואי וסוחף "למצוא לזה מלים". דמויותיו ימצאו את עצמן על קו הגבול, מול החומה שהן-עצמן אולי יצרו, ורק כך יוכלו, דווקא אחרי ש"הדבר קרה", להבין מי הן, כי "החיים במלוא יֵשָׁם הוֹוִים רק שם בקו הגבול". הספר כתוב כ"סיפור בקולות", וכולל קטעים הכתובים בריתמוס שירי. ועם זאת, הוא אינו פואמה ולא מחזה. דויד גרוסמן (1954), למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד ב"קול ישראל" ככתב ושחקן תסכיתים. היה בין מגישי 'חתול בשק', שם שודר לראשונה כתסכית ספרו "דו קרב". שם גם הריץ עם דני אלדר את הסדרה ההומוריסטית "סטוץ". מהבולטים שבכותבי הפרוזה בישראל מאז שנות השמונים של המאה העשרים. יצירתו מתאפיינת ברגישות פסיכולוגית וחברתית עמוקה, ולעתים בכתיבה חדשנית המערבת מבנים מציאותיים ופנטסטיים. ספריו תורגמו לשפות רבות, ופורסמו ברחבי העולם. בשנת 1984 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה והיה מועמד לפרס נובל לספרות. גרוסמן כותב לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. דויד גרוסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה נופל מחוץ לזמן מאת דויד גרוסמן בהוצאת הספריה החדשה, עריכה: מנחם פרי, על העטיפה: מיכל רובנר, "Point" / "קצה". 187 עמודים.
נופל מחוץ לזמן, דויד גרוסמן | פתיחה רושם קורות העיר: בשעה שהם יושבים ואוכלים את ארוחת-הערב, נהפכות פתאום פניו של האיש. בתנועה חדה הוא הודף את הצלחת שלפניו. סכינים ומזלגות מצטלצלים. הוא קם ועומד, ונדמה שאינו יודע היכן הוא. האשה נרתעת בכיסאה. מבטו מרחף סביב לה ואינו נאחז, והיא – פעם אחת כבר פגע בה אסון – חשה מיד, הנה זה שוב, כבר נוגע בי, אצבעותיו הקרות בשפתיים שלי. אבל מה קרה? היא לוחשת בעיניה, והאיש מביט בה בתימהון – –
אני צריך ללכת.
רושם קורות העיר: ועכשיו נפקחים שניהם, מתעוררים.
– הקול שלָך.
איש:
רושם קורות העיר: אולי בגלל שנות השתיקה הארוכות, קולו צרוד, דועך ללחישה. הוא אינו גורע ממנה עין. כל-כך הוא מסתכל בה, עד שידהּ רועדת.
איש:
© כל הזכויות שמורות למחבר ולקיבוץ המאוחד \ הספריה החדשה הוצאה לאור נופל מחוץ לזמן - דויד גרוסמן
![]() ![]() ![]()
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
![]() |
|
![]() |