| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2011 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | שנת 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
![]() |
היא כלת פרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990) פרס האישה היוצרת (1999), פרס הנשיא לספרות (2002), פרס ברנר (2005). שיריה הופיעו כספר בתרגום לרוסית (פטרבורג 2004), אנגלית (ניו יורק 2008), הונגרית (בודפשט 2009) ולאחרונה גם לערבית (קהיר 2010). חמוטל בר-יוסף היא גם חוקרת ספרות, העוסקת בעיקר בהקשר הרוסי של הספרות העברית החדשה ובזיקת הספרות העברית אל המיסטיקה. בימים אלה מופק סרט תיעודי על חייה ועל יצירתה בידי עומרי ליאור. שירתה של חמוטל בר-יוסף עונה מחדש על שאלות שאנו מתקשים יותר ויותר לשאול: האם ניתן לכתוב שירה איכותית בלי להיגרר לפעלולי שפה? האם החומרים הביתיים עדיין ראויים להיכתב בשיר? האם אפשר להחשיב את חייך האישיים ועדיין לשמור על ענווה קיומית ושירית? (מנימוקי השופטים להענקת פרס הנשיא, 2002) מאותה עמדת המבט של ברנר חוזר קול איש הרוח המצפוני ונשמע צלול עד אימה. בר-יוסף מפתיעה את קוראיה. מן הקווים הקשים של עט העלבון היא מרימה, דרך משיכות מכחול ענוג-מתלוצץ, אל אמירה אישית חשופה. (מנימוקי ועדת השופטים להענקת פרס ברנר, 2005) אני קורא – לאט, כמו ליקר חזק – שניים או שלושה שירים בכל ערב, ומתפעל מן הדיוק והחדות והעומק והשילוב הנדיר של חום עם אירוניה. (עמוס עוז) מצד אחד מוחש מאד הכוח המרחיק והמשקיט את עוצמת הרגשות, אבל לא פחות מכך מוחשת גמישותו של הכוח הזה להרחיק ולקרב דברים אל חזית הדיבור בעדינות ובשליטה, כשליטתו של מוזיקאי.(אריאל הירשפלד) השתוות: מבחר שירים ישנים וחדשים מאת חמוטל בר יוסף בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובסיוע מועצת הפיס לתרבות ואמנות, הביאה לדפוס: לאה שניר, 352 עמודים. הראה לי
הַרְאֵה לִי שׁוּב אוֹתָן הַתְּמוּנוֹת הזמן
הַזְּמָן! הַזְּמָן שֶׁלּוֹקֵחַ לְךָ לְהָבִין התפרשות
כְּשֶׁאֲנִי פּוֹשֶׁטֶת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם חמוטל בר-יוסף (בורשטיין) ילידת קיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה גם בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1936 עם בנם בן השש, לקיבוץ אילת השחר, ועבדו תחילה בחקלאות ואחר-כך בהוראה. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד במלחמת השחרור בדרך לירושלים. בזמן המלחמה פונו הנשים והילדים מאזור הקרבות לבתים נטושים באזור יפו הכבושה. ב-1953 עברה המשפחה לקרית-שלום שבדרום תל-אביב. ב-1957 לאחר סיום בית-הספר התיכון עירוני ה' החלה בלימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית שסיימה ב-1960. עבדה כמורה לספרות בבי"ס תיכון ובאגף לתכניות לימודים של משרד החינוך. החל מ-1987 מלמדת ספרות עברית בדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון ועמיתת מחקר במכון הרטמן בירושלים. שיריה פורסמו בבמות ספרותיות החל משנת 1959. פירסמה תשעה קובצי שירים, ספר ילדים, סיפורים, תרגומי שירה ופרוזה מרוסית צרפתית ואנגלית, ספר של תרגומי שירתה של אולגה סדקובה מרוסית, מזמורים ישנים (כרמל, 1998), וספר תרגומי ארבע פואמות של יוליה וינר, על כסף, זקנה ומוות ועוד (כרמל 2003). תרגומי שיריה לאנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית ואוקראינית נדפסו בכתבי עת שונים. פרסמה גם מספר רב של רשימות ביקורת ספרותיות ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר. במסגרת עבודתה כחוקרת פרסמה 6 ספרים ומאמרים רבים, בעיקר בתחום ההקשר הרוסי של הספרות העברית החדשה והזיקה של הספרות העברית החדשה ליהדות ולמיסטיקה. פירסמה סיפורים בכתבי עת שונים, וכן מסות בענייני תרבות בעתונות יומית. זכתה בפרסים שונים על ספרי שירה: פרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאשה היוצרת (1999), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005).
חמוטל בר-יוסף בלקסיקון הספרות העברית החדשה
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד הוצאה לאור השתוות - מבחר שירים - חמוטל בר-יוסף
![]() ![]() ![]()
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
![]() |
|
![]() |