Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2011  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | שנת 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בינואר 2012
» ספרים בדצמבר 2011
» ספרים בנובמבר 2011
» ספרים באוקטובר 2011
» ספרים בספטמבר 2011
» ספרים באוגוסט 2011
» ספרים ביולי 2011
» ספרים ביוני 2011
» ספרים במאי 2011
» ספרים באפריל 2011
» ספרים במרץ 2011
» ספרים בפברואר 2011
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ישראל וא"י  » ספרים חדשים בדצמבר 2011       חזור

פרשת המים - טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי
מאת: אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ`, תמר דבדבני
Parashat HaMayim: Immersion in Water as an Opportunity for Renewal and Spiritual Growth - Edited by: Alona Lisitsa, Dalia Marx, Maya Leibovich, Tamar Duvdevani

ההוצאה:

הקיבוץ המאוחד וספריית היהדות המתקדמת

מים הם יסוד כה בסיסי בחיינו, עד כי לעיתים אנו שוכחים את היותם חומר קמאי, שבלעדיו לא ייתכנו חיים, שבהינתנו בצמצום לא תיתכן צמיחה ושבשפיעה מוגזמת שלו טמונה סכנה.

דמות העולם ודמותנו משתקפת במים באינספור אופנים. עיתים ההשתקפות סהרורית, עיתים חידתית וקסומה, פעמים עכורה ופעמים בוהקת. בהיכנסנו למים, אנו הופכים לחלק מעולם הבבואה, טובלים בעולם דמיוני שאין ממשי ממנו, יקום המכיל בתוכו אפשרויות בלתי מוגבלות.

הספר פרשת המים מבקש לבחון ולהבין את המצווה העתיקה של הטבילה ואת המוסד הקדום של המקווה, ולהזרים בהם מים זכים של חידוש ויצירה.

פרשת המים - טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי
שתפו אותי

פרשת המים משיב את קוראותיו וקוראיו אל חוויית הטבילה בלב חדש, כאמצעי מחולל שינוי ומעודד צמיחה. הוא מאמץ את הטבילה כמאפשרת התנקוּת מכתמי העבר, היעטפוּת במי ההווה ומעין לידה מחודשת אל העתיד.

פרשת המים מציע שימוש בטבילה במים לציון מעברים בין פרקי חיים, להתנקוּת נפשית וגופנית מחוויות קשות כפרידה או פגיעה, להודאה על התחדשות.

פרשת המים הוא יצירה שרבים שותפים לה, כותבים וכותבות בעלי רקע מגוון בחווייתם היהודית ובהווייתם הישראלית.

פרשת המים מכיל טקסים, תפילות, שירים ומאמרים העוסקים בטבילה מזוויות ראייה מגוונות. מטרתם של כל אלה לסייע לקוראות ולקוראים להגיע לכדי התעלות רוחנית בצמתים חשובים בחייהם, ועל כן הם מוזמנים להשתמש בהם.

פרשת המים: טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי בעריכת אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ` ותמר דבדבני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף ספריית היהדות המתקדמת, 200 עמודים.

א. בראִי המים: המים כסמל
התרבות היהודית צמחה כאן, בארץ ישראל, באזור שבו יודע האדם שהמים הם מקור חיים יקר ערך. מציאותם אינה מובנת מאליה והיא תלויה רבות הן במעשיו הן בחסדי שמים.

באקלים צחיח למחצה זה היו מפעלי המים לסימנן של הציוויליזציות האנושיות הקדומות שצמחו באזור. אלו שחיו בארץ, יצרו בה ונאבקו בה על קיומם, ידעו היטב עד כמה המים חיוניים ויקרים. כך הם סיפרו את סיפור חייהם, סיפור עולמם, סיפור היחס בין האדם לבורא.

על פי סיפור הבריאה בספר בראשית היו המים בעולם עוד בהיותו במצב של תוהו ובוהו. ביום הבריאה השני מבדיל אלהים "בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, 6) ומחלק את המים לעליונים ולתחתונים, וביום הבריאה השלישי הוא מתחֵם את המים התחתונים למקומות מוגדרים:

תיחום מקומם של המים והיקוותם לימים הם שאִפשרו ליבשה להיראות. המים היו בעולם לפני הצמחים ובעלי החיים — הם התנאי לקיומם, הם התשתית להתנהלותו של העולם. בתהלים מתוארת מלאכתו של אלהים בבריאה במילים: "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (קלו, 6). תמונה פיוטית זו נכנסה לסידורי התפילה בברכות השחר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם רֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם", והיא מציירת את הקרקע שעליה אנו עומדים כמכסה על המים המפכים תחתיה. המים הם הבסיס עליו תיכּוֹן תבל ושעליו יתקיימו החיים, ומהם יושפע להם טוב.

המים העליונים מזוהים במסורות המדרשיות והמיסטיות ככוח גברי המשפיע על העולם תוך הפריה הדדית עם הכוח הנשי הגלום במים התחתונים. ברוח זו שואל רבי אבהו בתלמוד הבבלי: "מאימתי מברכים על הגשמים?" ונענה: "משיצא חתן לקראת כלה" (תענית ו, ע"ב). רש"י מפרש את התמונה היפה של החתן היוצא לקראת הכלה באומרו: "שירדו כל כך שכשהטִפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה". כלומר הרגע שבו ניתן לברך על הגשמים הוא זה שבו המים שלמטה עולים וקופצים לקראת המים הבאים מלמעלה. רגע זה מתואר כמפגש של אהבה זוגית והוא המוביל לפריון ולשפע.

גן עדן מתואר כמקום רווי מים ופורה (בראשית ב, 14-10) המוקף בארבעה נהרות. אפשר שהקפה זו היא הד לעטיפתו של העובר ברחם אמו. הגירוש מגן העדן נחווה כיציאה מהוויה מוגנת ורחומה זו אל מציאות מפחידה, הפרוצה לארבע הרוחות. שוב איננו מוקפים במים המגוננים והמחיים. יציאה סמלית זו מן הרחם האלהי, היא היא לידתה של האנושות.

גם אירועים פרטיים בחייהם של אבות האומה ואִמותיה קשורים באופן ישיר למים. בתרבויות רבות נתפשים מקורות מים ובארות כבעלי סגולה לעורר אהבה ולהביא לפריון. אנו זוכים להכיר לראשונה את רבקה ליד המעיין, כשהיא שואבת מים לעבד אברהם ולגמליו (בראשית כד, 20-11). גם יעקב פוגש את רחל ליד הבאר (בראשית כט, 12-2 (, פגישה שתחילתה נשיקה וסופה בכי. מֵי הבאר ודמעותיו של יעקב בנושקו לרחל נוגעים כביכול אלה באלה, ורומזים להמשך חייהם המשותפים. משה, שראשית חייו, הצלתו ואף שמו קשורים במים, פוגש לראשונה את ציפורה אשתו ליד הבאר (שמות ג, 19-16). לעיתים מפגש קרוב בין אנשים יש בו מן הצלילות, התום והבטחת החיים הטמונים במים, אך לעיתים — כמו במים — נמהלת בו מידה של עכירות.

גם מעשי ניסים רבים שעשה אלהים לעמו קשורים במים. תחילתן של מכות מצרים בהפיכת מי היאור לדם (שמות ז, 20); שיאה של יציאת מצרים הוא נס היבקעו של ים סוף (שמות יד, 31-26). במהלך המסע במדבר, העדרם של המים או הימצאם, היו מרכיב יסודי ביכולת ההִשרדות של העם ובתחושת הרווחה שלו, כמו גם אבן בוחן ביחסי אלהים עם בני ישראל ועם משה. מיד לאחר התיאור הנפלא של שירת הים על התשועה בים סוף, מתוארת תלונת העם על שמצאו רק מים מרים, שאינם מתאימים לשתייה (שמות טז, 3-2). מסורת מדרשית מספרת שבזכות מרים הנביאה ליוותה באר נודדת את עם ישראל במדבר, הייתה מהלכת עמם ומשקה אותם (תלמוד בבלי תענית ט, ע"א). בּארהּ של מרים, על פי אותה מסורת, מתגלה לאורך ההיסטוריה היהודית בהקשרים ניסיים שונים. בתרבות העממית היהודית, נחשבת בּארהּ של מרים כמרפאה. על פי מסורות אלה היא נודדת בין המעיינות והבארות בכל העולם ומתגלה באחד מהם במוצאי השבת:

רבים נוהגים כיום להוסיף בליל הסדר לכוסו של אליהו, המסמלת את הגאולה העתידה, גביע מים צלולים, המסמל את בּארהּ של מרים הנביאה ואת פועלה בגאולת מצרים.

החיים במזרחו של אגן הים התיכון אפשריים רק במקום בו מצויים מים. המים מסמלים אפוא אחיזה באדמה, אדמת כנען שתהיה לארץ ישראל. הן אברהם הן יצחק חופרים בארות, ועבדיו של יצחק אף מכריזים "מצאנו מים"! על כן, אולי, התפתחה אותה מסורת בדבר בּארהּ של מרים המלווָה את עם ישראל במדבר בדרכו הצחיחה אל הארץ שתהיה בית חייו.

החקלאות בארץ ישראל הקדומה התבססה במידה רבה על הגשמים. לא מפליאה אם כן העובדה שהמים במקורותינו הינם אות לברכה. בספר דברים מתאר משה את ארץ ישראל כארץ פורייה ודשנה. הוא מדגים את עושרה וברכתה של הארץ שאליה יביא ה' את עמו בדברו על מימיה המרווים אותה: "אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" (ח, 7). אם ישראל ישכילו לפעול באופן המצופה מהם, אזי:

כשם שהמים הם מרכיב יסודי בברכה השמורה לעושי מצוות האל, כך עלולה ברכתם להתחלף בקללת העדרם אם בני ישראל לא ישכילו לנהוג כראוי: "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה..." (שם יא, 17).

ממשלת האל בעולמו ניכרת בשליטתו במים. במזמור כט בתהלים, המתאר את כוחו של ה' ושליטתו בעולמו, נאמר: "קוֹל ה' עַל הַמָּיִם" (פס' 3). גם אם נתקשה לראות את פועלו של אלוהים בעולמו כ"אחראי השקיָה" קוסמי, הפותח והסוגר את הברז השמימי על פי ההתנהגות המוסרית, דומה שאנו יכולים להזדהות עם התחושה המונחת בבסיס הדברים והיא שהמים — ובמיוחד באזור שחוּן כאזורנו הגיאוגרפי — הינם ברכה.

בתפילת הגשם, הנאמרת בשמיני עצרת לאחר הקריאה בתורה, מוזכרים אבות האומה ויחסם למים. כשם שהשגחתו של אלוהים על עמו מתבטאת במתן מים, כך אבות העם הביעו את נאמנותם לאל באמצעות המים. לדוגמא, על אברהם נאמר:

נאמנותו של אברהם לאלוהים מושווית למים וכך גם שפע הברכות שהמטיר עליו אלוהים, ועל אלה מבוססת בקשתנו לגשם. בפיוטי גשם מודרניים הוספו בתי שיר העוסקים באמהות האומה וביחסן למים, והנה שני בתים מפיוטים כאלה:

אך כשם שהמים הם ברכה ובלעדיהם לא ייתכנו חיים על פני האדמה, כך הם עלולים להיות קללה כשהם ניתנים במידה מוגזמת ובעוצמה מכלה. כשהאל רוצה להעניש את האנושות הצעירה על חטאיה, הוא עושה זאת על ידי מחִיית העולם במים:

מתנת החיים המופלאה הופכת באחת למלכודת מוות, כאשר כל בני האדם ובעלי החיים נכחדים מעל פני האדמה המוצפת; שורדים רק נח, בני ביתו והחיות אשר הביאו איתם לתיבה.

התלמוד מביא את דברי ר' יהושע בן לוי שמייעץ כיצד על המתעורר משנתו לנהוג כשהוא מקיץ מחלומות המטרידים את מנוחתו. בין היתר הוא אומר:

רבי יהושע מבקש ללמדנו שלמַים לא מוקנית תכונה חיובית או שלילית מצד עצמם, וערכיותם המחייה או המסוכנת תלויה בפרשנות הניתנת להם.

המים השופעים והמחָיים מושווים בספרות ישראל לחוכמה. קריאתו של הנביא ישעיהו: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיה נה, 1) מוסברת במדרש כקריאה ללימוד תורה (תלמוד בבלי תענית ז, ע"א). העדר החוכמה כמוהו כצמא עז למים, שאי אפשר לחיות בלעדיהם. כדוגמה לדימוי זה, נצטט מתוך בן סירא, השייך לספרות החיצונית, מתוך דרשה בשבח החוכמה:

בן סירא משווה את המים הגועשים בנהרות הגדולים בעולם לאורכן של עונות השנה השונות, למלאוּת התורה המיטיבה והמשפיעה. הוא מתאר את בקשת החוכמה שלו עצמו כניסיון צנוע להשקות את גנו, והנה אַמת המים הקטנה שהשקתה את גנו גדלה, עמקָה עד שהייתה לנחל, שהפך לנהר, ולבסוף הוא מעיד על חוכמתו "וּנְהָרִי הָיָה לְיָם".

בהמשך המבואות לספר מים ונשים, לטבול במים, הטבילה בראי ההלכה: טבילת הנידה, טבילת היולדת, טבילה כחלק מתהליך הגיור, מנהגי הטבילה, איך טובלים, היכן טובלים, מול הראי: הטבילה ואנחנו, טבל , ועל הספר.

על הספר
לאורך הדורות שימשו מילים, ניגונים ותפילות את היהודים והיהודיות שביקשו לכוון את לבם לאביהם שבשמים. אלה חצובים משלל רגשות אנושיים: שמחה, חרדה, צער ותקווה. מיעוטם שוקעו בסידורי התפילה; אחדים נשמרו בצידי הדרכים; רובם לא השתמרו בכתב והם פורחים באווירו של עולם.

בספר זה באנו ללקט ממילות התפילות והתחינות שמיללו פיות בני עמנו ובנותיו, בעומדם על פרשת המים, ומאלה הפורחות ומפכות בקִרבנו כיום.

פרשת המים הוא אוסף של טקסים וטקסטים מתוך שפע חוויות של נשים וגברים שהמים עשויים לשמש להם אפיק להתנקוּת, להתחדשות, ולטיהור הנפש והגוף.

אנו מבקשות לשוב אל חוויית הטבילה בלב חדש, כאמצעי מחולל שינוי ומעודד צמיחה ולא רק כציון של מעבר מטומאה לטהרה; לאמץ את הטבילה כמאפשרת התנקוּת מכתמי העבר, היעטפוּת במי ההווה ומעין לידה מחודשת אל העתיד.

אנו מודעות לצורך להבדיל בין פרקי חיים: בין רווקות לזוגיות, בין חולי לבריאות, בין סיום לראשית; לצורך לנקות את גופנו ואת נפשנו מחוויות קשות כפרידה או פגיעה; לצורך להודות על התחדשות של עבודה חדשה או אהבה חדשה; לצורך לקבל פני חג או שבת בתחושה של ניקיון וטהרה.

החיים מזמנים לנו אירועים שבהם הטבילה יכולה לשמש דרך להתקדשות ולהזדככות. בחלק מהמקרים היא בבחינת מְחִייה של חוויות שליליות, ויש בכוחה להכשיר את הלבבות לקראת חוויות חיוביות. בכולן היא מעצימה את רוחנו.

הספר פרשת המים הוא יצירה שרבים שותפים לה, כותבים וכותבות בעלי רקע מגוון בחווייתם היהודית ובהווייתם הישראלית. תוכלו למצוא בספר טקסים וטקסטים המחולקים על פי שערים, ואחריהם מאמרים העוסקים בטבילה מזוויות ראייה מגוונות. כל אחד מהמאמרים ומהטקסים פותח צוהר לעולמו הרוחני של הכותב, לעולמה האישי של הכותבת. כולם מזמינים את הקוראים למסע.

מטרת הטקסים לסייע למשתמשים בהם להגיע לכדי התעלות רוחנית בצמתים חשובים בחייהם. על כן אנו מזמינות את הקוראים לראות בהם הצעות בלבד, להמיר טקסטים הכלולים בהם בכאלה הדוברים באורח מלא יותר אל נשמתם, להתאימם לצרכיהם ולחדש בהם ומתוכם.

© כל הזכויות שמורות ל הוצאה לאור

פרשת המים - טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי - אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ`, תמר דבדבני
Parashat HaMayim: Immersion in Water as an Opportunity for Renewal and Spiritual Growth - Edited by: Alona Lisitsa, Dalia Marx, Maya Leibovich, Tamar Duvdevani


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *