| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2011 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | שנת 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
![]() |
ברכט זכה לתפוצת קוראים רחבה בארץ, ובמטעם בחרו להביא בעיקר שירים שטרם תורגמו, מרביתם נכתבו בשנות הגלות הראשונות של ברכט, אחרי שנמלט מגרמניה בפברואר 1933. נבחרה השירה הפוליטית מהשנים ההן, למרות "הניתוח הפוליטי הכושל" של המחבר, כפי שמציינת חנה ארנדט במסת הביקורת המרתקת שלה שהבאנו, ממש מן הסיבה הזו: לטובת הדיון במבוכתו הפוליטית של ברכט באותן שנים. עוד בגליון מתוך יומניו של ברכט: אלה שנכתבו עם תחילת מלחמת העולם השנייה, וכן מתוך היומנים שנכתבו עם השיבה למזרח-גרמניה, שגם עליה זוכה ברכט לביקורת נוקבת מצד ארנדט. עוד בחלק המתורגם: קטעים מארבעה מחזות, ובמרכזם מערכה מתוך "אדם הוא אדם" בתרגומו של יצחק לאור. חלקו האחר של ספר ברכט כולל מסות ביקורתיות, חלקן רחבות-היקף. בנוסף למסה של חנה ארנדט, נכלל בגליון מבוא מעמיק של חוקר התרבות פרדריק ג'יימסון (בתרגומה של קרן דותן) ושני חיבורים מאת רולאן בארת, בתרגומו של דן אלבו, המצביעים על החוב הגדול של בארת לתיאטרון של ברכט.
הביקורת של ברכט על ההומניזם שבתה את ליבו של הפילוסוף לואי אלתוסר, שהקדיש לו שני חיבורים, המובאים בתרגומו של שירן בק. גד קינר, במסתו המקורית, כועס על האנטי-הומניזם של ברכט, ומטיל ספק באפשרות הכתיבה על תיאטרון של מחזאי קומוניסט, אחרי סטאלין, בלי לשאול כמה שאלות חשובות ומטרידות. יצחק לאור כתב מסה המציעה דרך לקרוא את הכתיבה הדרמטית של ברכט במחזותיו, בעזרת שלושה מונחים: הדמות (או ה"אופי"), הגסטוס, וההשתנוּת (או ה"משחק").
הממשלה כאמן | ברטולד ברכט
עַל בְּנִיַּת אַרְמוֹנוֹת וְאִצְטַדְיוֹנִים מטעם 27 - ספר ברכט - יצחק לאור עורך ![]() ![]() ![]()
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
![]() |
|
![]() |