| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2013 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | שנת 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
מיכאל בן-יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, נולד בירושלים וגדל בשייח' ג'ראח' עד 1948. במילים בהירות ופשוטות הוא מסביר את ההשתלשלות ההיסטורית והמשפטית של פינוי השכונה מיהודיה במלחמת העצמאות ואת שובם של יהודים אחרים תוך פינוי תושביה הערביים בשנים האחרונות, מצביע על הפגמים המוסריים וההשלכות המעשיות של החוקים המאפשרים ליהודים לחזור לשכונה ולתפוס רכוש שכבר זכו עליו בעבר לפיצוי, ומציע מתווה לפתרונות אחרים. מיכאל בן-יאיר הוא משפטן, יליד ירושלים. בין השנים 1997-1993 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה. קודם לכן שימש שופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה וכשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה ובתל אביב. הוא גם לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה. שייח' ג'ראח מאת מיכאל בן-יאיר בהוצאת חרגול, על העטיפה: מעבר יחידה בריטית בדרך שכן ליד שייח' ג'ראח, 1918. עיבוד של תמר הירדני לתצלום סטריאוסקופי, אוסף מטסון, המושבה האמריקאית, עיצוב: תמיר להב-רדלמסר, מחיר מומלץ: 20 ש"ח, 47 עמודים.
שייח' ג'ראח | מיכאל בן-יאיר
גם מזיכרון אישי שלי, ממש חד וברור, וגם ממה שסיפרו לי אחי ואחיותי: אנחנו משפחה קצת ענפה, אני בן חמישי מחמישה ילדים, שלוש אחיות ושני אחים, ואני הצעיר מכולם, והם סיפרו לי. אבל אני גם זוכר בעצמי. ואני באמת מרגיש שייכות רבה מאוד למאבק הזה, ומייד אפרט גם מדוע. אבל קודם כמה מילים על התקופה שקדמה למלחמת העצמאות. אני ממש זוכר שאותו שטח, שנקרא נחלת שמעון, היה מיושב על-ידי משפחות יהודיות מאוד עניות. השטח הזה נקרא גם שכונת צדיק שמעון או שכונת הגורג'ים, ומתחילת המאה ה-20 התגוררו בו עולי גיאורגיה, גרוזיה. הבית שלנו היה הבית המזרחי ביותר, על הרחוב שנקרא היום דרך שכם. זה היה הבית המזרחי ביותר בשכונה, והייתה בו עמדה של 'ההגנה'. בית בן שלוש קומות, עם שלוש דירות ושתי חנויות. הבית היה בבעלות המשפחה שלנו, בבעלות סבתי, עם רישום בטאבו, רישום לפני הסדר מקרקעין על-פי קושאן תורכי משנת 1921. הקושאן הזה מצוי בידי. אני זוכר היטב יחסים מאוד טובים בין יהודים לבין ערבים באותה תקופה. השטח שנמצא מזרחית לאזור שנקרא שמעון הצדיק היה לא מיושב, זה היה שטח פנוי. שם נמצא קבר שמעון הצדיק. קצת במעלה, לכיוון הר הצופים, היו שני כוללים: היה כולל אשכנזי והיה שטח פנוי לכולל ספרדי – זאת אומרת, היה צריך לקום בו כולל ספרדי. השטח הזה, שבו היה צריך להיות הכולל הספרדי, היה שטח פנוי בבעלות ועד העדה הספרדית, ליד קבר שמעון הצדיק. הוא לא היה בנוי. הבתים שנבנו בשטח הזה ונמצאים בו כיום הם בתים שנבנו על-ידי אונר"א והשלטון הירדני ב-1952 כפתרון לפליטים פלסטינים שעזבו את ישראל ב-1948 וויתרו על מעמד הפליטות שלהם בתמורה לבתים האלה שנבנו עבורם. מדובר ב-28 משפחות של פליטים פלסטינים שנכנסו להתגורר בבתים שנבנו עבורם על השטח הזה. זאת אומרת שב-1948 השטח היה שטח פנוי. כפי שכבר אמרתי, הבית שלנו שנמצא שם, באזור הזה, היה הבית המזרחי ביותר בשכונה היהודית המזרחית ביותר. ממערב לנו הייתה שכונה, שמה כמדומני נחלת ישראל, על כביש מספר 1, שנקרא גם שדרות חיים ברלב, ואחריה שכונת מאה שערים, עוד יותר מערבה. © כל הזכויות שמורות להוצאה לאור שייח' ג'ראח - מיכאל בן-יאיר
|
|
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
|
|