| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2014 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | שנת 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
![]() |
במהלך מסעם לפענוח היעלמותה הפתאומית של לוּקי, נעים המְסַפּרים השונים ממקום למקום, מתוודעים לאנשים שהכירו אף הם את לוּקי, ובכל אותו הזמן נותנים לגחמות הזיכרון, לרחובות הפריזאיים ולמשחקי האור והצל להדריך את צעדיהם. גם במרכז הרומן השני, "עשבי הלילה", עומדת דמות מסתורית של אישה, דָני שמה. המְספר, סופר שמתחקה ממרחק הזמן אַחַר קורות היכרותו עם דני, נעזר בפרטֵי מידע שכתב בשעתו בפנקס השחור שלו, על מנת להבין מי היתה אותה אישה, מה היה פשר הקשר ביניהם, ואיך כל זה קשור לחקירה משטרתית שעבר ולחבורה מפוקפקת ומאיימת שסבבה את דני. פריז, על שלל רבעיהָ, שכונותיה, טיפוסיה ובתי הקפה שבה, היא אולי הגיבורה הראשית בשני הרומנים. זוהי עיר לילית מסחררת וחושנית, שמלאה בנשים בלתי מפוענחות ובמראות המשתקפים מבעד לחלונות – עד שנדמה שדבר בה, כולל הדמויות שבורא הסופר, אינו כפי שהוא נראֶה. מודיאנו, שמבקש ללכוד במילים את אופיו המתעתע של הזיכרון, נותן לגיבוריו לשוטט בפריז וכמו לשנן לעצמם, שוב ושוב, את שמות רחובותיה, כאילו בכך תהיה להם איזו אחיזה במציאות. אל הספר מצורפת אחרית דבר של המתרגם ניר רצ'קובסקי, שכותב: "המְספר של מודיאנו הוא איש בודד למדי, אבל הצעיר שהיה התרועע עם שלל דמויות מפוקפקות, שניצנצו וכבו באפלולית העיר הגדולה. לרוב היתה שם אישה אהובה, אבודה, שיש לה דברים רבים להסתיר, ולמְספר מתברר בדיעבד כי בעצם לא הכיר אותה כלל." פטריק מוֹדיאנוֹ, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2014, הוא אחד הסופרים האהובים, הידועים והמוערכים בצרפת. הוא פירסם עשרות רומנים, וכן כתב ספרי ילדים ותסריטים לקולנוע. מודיאנו זכה במהלך השנים בפרסים יוקרתיים, בהם פרס האקדמיה הצרפתית לשנת 1972 (על ספרו "שדרות הטבעת"), פרס גונקור לשנת 1978 (על ספרו "רחוב החנויות האפלות"), ועוד פרסים רבים על מכלול יצירתו. מודיאנו נולד בשנת 1945 בפרבר של פריז, לאב ממוצא יהודי-איטלקי ולאם בלגית. קורותיהם של ההורים — איש-עסקים מפוקפק ושחקנית — בזמן המלחמה, וקשריהם עם חוגים של משתפי פעולה, שימשו בהמשך חומר ליצירתו של הבן. ילדותו ונעוריו של מודיאנו היו קשים, ועברו עליו בעיקר בפנימיות. בהיותו בן אחת-עשרה מת ממחלה אחיו הקטן והאהוב רודי, לו הקדיש בהמשך את ספריו הראשונים. הרומן הראשון שלו, "כיכר האֶטואל", פורסם ב-1968 בצרפת, וראה אור בעברית בשנת 1979, לצד רומן נוסף שלו, "שדרות הטבעת" (בספר "שני רומנים", בתרגומם של יהושע קנז ואביבה ברק, ספרי סימן קריאה/הקיבוץ המאוחד). מאז, הקדיש את עצמו מודיאנו לחלוטין לכתיבה. בשנת 1970 נישא לדומיניק זרפוס. לשניים שתי בנות, ואחת מהן, מארי מודיאנו, גם היא סופרת. מודיאנו, שמתגורר בפריז וממעט להתראיין, הוא הסופר הצרפתי החמישה-עשר שזוכה בפרס נובל לספרות. בין ספריו שתורגמו לעברית: "רחוב החנויות האפלות" (עם עובד, 1979), "וילה נוגה" (זמורה, ביתן, מודן, 1980), "מִשמר הלילה" (זמורה, ביתן, מודן, 1981), "נעורים" (זמורה-ביתן, 1982), "ימי ראשון של אוגוסט" (מסדה, 1987), "מֶמוֹרי לֵיין" (זמורה-ביתן, 1989), "מה קרה לדורה ברודר" (זמורה-ביתן, 1998) ו"מותק הקטנה" (זמורה-ביתן, 2003). "בבית הקפה של הנעורים האבודים" ו " עשבי הלילה", שני רומנים מאת פטריק מודיאנו בהוצאת אחוזת בית, תרגם מצרפתית: ניר רצ'קובסקי, 248 עמודים. בבית הקפה של הנעורים האבודים - פטריק מודיאנו
![]() ![]() ![]()
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
![]() |
|
![]() |