Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2014  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | שנת 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013
» ספרים בינואר 2015
» ספרים בדצמבר 2014
» ספרים בנובמבר 2014
» ספרים באוקטובר 2014
» ספרים בספטמבר 2014
» ספרים באוגוסט 2014
» ספרים ביולי 2014
» ספרים ביוני 2014
» ספרים במאי 2014
» ספרים באפריל 2014
» ספרים במרץ 2014
» ספרים בפברואר 2014
» ספרים בינואר 2014
» ספרים בדצמבר 2013


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרות לא בדיונית  » ספרים חדשים בנובמבר 2014       חזור

את לבדך תביני - מכתבי חנה סנש
מאת: אנה סלאי, גדעון טיקוצקי, איתן סנש: עורכים
Hanna Szenes: Letters 1935–1944 Edited and annotated by Anna Szalai Co-edited by Giddon Ticotsky and Eitan Szenes

ההוצאה:

הקיבוץ המאוחד

בספר זה נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג.

חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד – פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת.

האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחות שממנה לא שבה.

את לבדך תביני - מכתבי חנה סנש
שתפו אותי

לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה.

בנוסף מתפרסמים כאן לראשונה עשרות צילומים שצילמה חנה סנש, אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, כַּמכתבים עצמם, מאפשרים להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס.

מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה שערך משה ברסלבסקי בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק.

רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול.

לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס.

חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד – פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת.

האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה.

כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר.

לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים.

את לבדך תביני: 1944— מכתבי חנה סנש, 1935 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ערכה והוסיפה הערות וטקסטים נלווים למכתבים: אנה סלאי, עורכי־משנה: גדעון טיקוצקי ואיתן סנש, 472 עמודים. הספר יצא לאור באדיבות משפחת סנש ובסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות והעמותה להנצחת שליחותה ומורשתה של חנה סנש


לכבוד קטרינה סנש, [נהלל, 29 בנובמבר 1939]
אמא‘לה היקרה שלי,
היום, ב־ 29 בנובמבר 1939 , בשעה ארבע וחצי, חזרתי משיעור הבוטניקה לחדר שלנו בכוונה מוצהרת לכתוב לך מכתב תכף ומיד, אבל כשעליתי למעלה שמתי לב עד כמה השמים יפים. עוד לא ראיתי שקיעה כל כך יפה, העננים עטו צבע תפוז וזהב מעל ההרים שהתכסו בכחול כהה, והוסיפי לזה את עצי הדקל, את הפרדסים של פירות ההדר, תמונה ארצישראלית אמיתית שצריך לראות כדי להאמין שהיא אמיתית.

זה נמשך רק כמה רגעים, הצבעים דהו במהירות בלתי נתפשת, ועכשיו, כמחצית השעה אחרי השקיעה, כבר חשוך לגמרי, ונשאר רק פס כסוף במקום כתם התפוז. אחרי התענוגות הללו אכלתי אשכולית, ועוד כתבתי קצת במחברת, כך שכאשר התחלתי לכתוב את המכתב, השעה המדויקת הייתה כבר חמש.

השבוע הגיע מכתב מג‘וּרקָה פוּקס, ממָריאן אֶנגֶל וממך, מה־ 17. כל כך נעים לקבל מכתבים, אבל, אלוהים אדירים, לענות יהיה קשה הרבה יותר. קיבלתי גלויה גם מאדוּ לָנג. הוא לא כותב שום דבר על עצמו, פרט לזה שחמותו הגיעה, לשמחתה הרבה של פּירי (הוא, כפי שניתן להרגיש בבירור, שמח הרבה פחות מהביקור). למרות זאת, הוא ביקש שאני אכתוב באופן מפורט על עצמי, על העבודה שלי, על ההתרשמויות שלי.

את יכולה לשער שאני לא ממש מזדרזת לענות. קיבלתי גם את המכתבים של מימי שהעבירה לי דודה אֶדיט. החדשה המסעירה ביותר במכתב של מָריאן אֶנגֶל היא שאֶרז‘י וירָג התארסה. זה נכון? נסו לברר בשבילי מיהו החתן המאושר, זה מסקרן אותי. ואם זה נכון, מסרי לה ברכות לבביות.

בתקופה האחרונה לא ממש כתבתי על העבודה שלי, כי היא השתנתה מדי יום עד שהיה לי קשה לפרט עליה. עכשיו אעבוד במשך שבועיים בחדר האוכל, כך שעל הימים הראשונים אני יכולה לדווח. לפני הכול, אני חייבת לציין שלעבודה זו אין שום קשר לחקלאות, התורנויות הללו הן מטלות לא ממש נעימות שכל אחת חייבת למלא עד שתורשה לעבוד בתחום החקלאות.

ובחזרה לנושא, אני קמה בשבע וחצי משולחן ארוחת הבוקר, לובשת סינר, עוטה מטפחת ורותמת את עצמי לעגלה. כלומר לעגלת ההגשה (שנעה כמובן על גלגלים), ומפנה מתשעת השולחנות את הספלים ואת הסכו"ם, אחר כך את הצלחות ואת כלי ההגשה, ומוסרת אותם לבנות שמדיחות את הכלים. בערך בשעה שמונה אני שוטפת את עינַַי במראֶה השולחנות הריקים.

גם אם הם ריקים, זה לא אומר שהם נקיים. אז אני אוספת לעגלה דלי מים, סמרטוט, סבון ועוד חומרי ניקוי ששמם בהונגרית אינו ידוע לי, ומתחילה לטפל בלינוֹלֵיאוּם שעוטף את השולחנות. בשלושת הימים הראשונים שטפתי בצורה מאוד יסודית שלושה-שלושה שולחנות, מלמעלה למטה, יחד עם הכיסאות הצמודים. אז, בשעה תשע, הייתי מתחילה אגב אנחות לשטוף את הרצפה.

ביום הראשון לא ממש הצלחתי לשטוף, הרצפה כולה הייתה מלאה כתמים, שלוליות מים וסימני מריחה, אבל ביום השני כבר הדריכו אותי וביום השלישי הייתי כבר מיומנת והכרתי את כל הריגושים הצפונים במלאכת שטיפת הרצפה. למשל, אנשים שרוצים לעבור על רצפת האבן בדיוק אחרי ששטפתי, או כשהסמרטוט לא מספיק יבש ואני סוחטת עוד ועוד, אבל כשסוף־סוף קצה אחד יבש הקצה השני נכנס למים.

לא פחות נעים לראות שהמים הנקיים מתלכלכים מיד כשאני טובלת בהם את הסמרטוט, לא משנה כמה ניקיתי וניערתי אותו. תוך כמה ימים הזדמן לי כבר להכיר את כל התענוגות הללו, וגם את ההרגשה הנהדרת לצפות באולם המצוחצח בידיעה שאני ניקיתי אותו. מובן שההרגשה הזאת נמשכת רגעים ספורים בלבד בעוד שהעצבנות אורכת שעה וחצי.

בשורה התחתונה, למרות כל הטוב שבדבר, לא אבחר בשטיפת רצפה בתור המקצוע הראשי שלי. כיוון שהעבודה הזאת נעשית בסינר כחול ובמטפחת אדומה, בשעה אחת עשרה אני מתלבשת בלבן ומתחילה את עבודתי כחדרנית.

אני עורכת שולחנות לתשעים איש, צלחת אחת או שתיים לכל אחד, סכין, מזלג, כף וכפית, מפיות, מלח, כף למרק, קערה לאיסוף האשפה — אחת לכל שולחן — ועד שתים עשרה אני חייבת לסיים, לשים מרק ולחם על השולחן (בצהריים אני לא פורסת לפחות), ואז מגיע רגע השיא. מלוּוה בקולות הצהלה של ההמון המתגודד בחוץ, אני מצלצלת בפעמון והם נכנסים לחדר האוכל בדהרה, ובתוך חצי שעה מלכלכים, מבלגנים ומחריבים כל מה שעמלתי עליו לפני הצהריים.

במהלך שלושים הדקות הללו אני מגישה לשולחנות את שאר הקערות ולבסוף מתיישבת גם אני לאכול בתוך ההריסות. אחרי ארוחת הצהריים, בלב דואב אני רואה שהקערות צוחצחו כולן, לפחות אותן הקערות שעדיין יש קצת חשק לאכול מתוכן.

אז, בשעה שתים עשרה וחצי, אני מתחילה בלי שום רגשי אנוכיות לפנות את השולחנות ומוציאה את כל הכלים לכיור ההדחה. שוב אני מנגבת את השולחנות ומתחילה בסדרת מעשי רצח: משפריצה "פְליט" בכל חדר האוכל. כשאני רואה שכל הזבובים הלאים שוכבים מתחת לחלונות (הם לא הולכים לקורסים של נ"מ ולא יודעים כיצד לנהוג במקרה של התקפה אווירית), אני מניחה את כלי הרצח, ומתעלמת מהעובדה שבתוך חצי שעה כל הזבובים יתחילו לטייל על החלונות בשיא המרץ, ויביטו בי בלעג בעודי שוטפת פעם נוספת את הרצפה בין השולחנות ומנקה את כל הבוץ שגוררים פנימה בעונה הזאת. בתוך כמה דקות אני מניחה על השולחנות ספלים לתה, כפיות לריבה, ובשארית כוחותי (אל תתייחסי לזה ברצינות), אני הולכת לפרוס לחמים.

הפעולה הזאת מתבצעת באמצעות מכונה שדומה למכונה בחנויות [בבודפשט] שבה פורסים נקניקים, אם כי אני חותכת פרוסות עבות יותר, בערך מאתיים חתיכות בבת אחת. זה לא קל, ולא משנה כמה חמודה המכונה או כמה טעים הלחם. אני מציינת שמצאתי גם פטנט לעשות את זה קל הרבה יותר מכפי שהייתי עושה בהתחלה. גם לעבודות הפשוטות ביותר יש טכניקות מסוימות שמוטב ללמוד לבד ולא מהדגמה. עד שאני מסיימת את הכול, כבר עברתי את שש שעות העבודה שלי, והשעה כבר שתיים וחצי, אפילו רבע לשלוש.

אז אני הולכת הביתה, לבניין החדש, היפה, פושטת את בגדי העבודה, חולצת את הנעליים, מתקלחת ומתלבשת, ומשַווה לעצמי חזות חדשה מכף רגל ועד ראש. כלומר, מחזירה לעצמי את החזות שאתם מכירים מהבית. אבל גם זה לא מדויק. כי החזות החדשה הזאת תלויה במזג האוויר. היום, למשל, מזג האוויר יפה ואני לובשת חצאית כחולה כהה, חולצת פולו צהובה וסוודר בלי שרוולים, נעליים חומות וגרביוני כותנה (גרביוני משי אני לובשת רק בשבתות).

עכשיו, כשמעט קר יותר, אני לובשת גם מעיל עור. במזג אוויר פחות יפה, כלומר בגשם, ברוח ובקור, אני לובשת חצאית חמה, מכנסי טרנינג, מגפיים, סוודר חם, כמו למשל הסוודר בצבע בורדו שירשתי מג‘וּרי, ומעיל עור.

כשיורד גשם, אני עוטה מטפחת, גם זה לא משהו שהיה חלק מחזותי הישנה. הלבוש המקובל ביותר כאן הוא מגפיים, מכנסיים ומעיל עור, גם לנשים וגם לגברים. לפעמים, אני חייבת להודות, זהו מראה משעשע למדי: נשים זקנות חביבות ושמנות לבושות בטרנינג ונועלות מגפיים. מראה הרבה פחות אסתטי הוא כשהן נשארות בגרביונים אחרי שהורידו את המגפיים, למשל אצל רופא השיניים. מובן שלצעירים ולבעלי גזרה נאה הלבוש הזה מחמיא מאוד, והגברים בכלל מזכירים לי תמונות של איכרים הונגרים, דמויות עטויות מעילי עור ומגפיים.

את רואה, אמי, ככה זה עם המכתבים המפורטים, עוד לא סיימתי את המכתב וכבר אני צריכה ללכת לשיעור של שש וחצי. אבל לא נורא, היום יש לי חשק לכתוב, ואני לא חוסכת בזמן.

השיעור נגמר, באמת שהמילה ההונגרית לא באה לי כבר באופן טבעי. המורה שלנו, בָּשָנוֹב, גבר קירח, כחוש וגבוה בן כשלושים-ארבעים, מלמד בוטניקה לא ברמה מי־ יודע־מה (היום היו לנו שלושה שיעורי בוטניקה, כי בָּשָנוֹב בא מחיפה ומעביר את כל השיעורים שלו ביומיים).

בדרך כלל לא צריך להתכונן לשיעורים שלו אבל בקרוב יהיה לנו מבחן רציני יותר, ובשביל זה כבר אצטרך ללמוד קצת יותר ברצינות. בתחום הבוטניקה מעניינים ביותר השיעורים כאשר אנחנו עובדות עם מיקרוסקופ. שלוש בנות ליד כל מיקרוסקופ בודקות חתכים שונים.

אחרי השיעור היו ארוחת ערב וישיבה קצרה על איזו תנועה חדשה של צעירי ויצ"ו — אנחנו רוצים ליצור קשר עם הקבוצות מתל אביב ומחיפה. לא מזמן הייתה אצלנו אישה מוויצ"ו, היא יזמה את המהלך וביקשה גם מכתבים בשביל העיתון של ויצ"ו. גם אני כתבתי מכתב, ישלחו אותו ללונדון. אני לא יודעת אם בסוף הוא יתפרסם, וגם אם כן, זה יקרה רק בעוד חודש-חודשיים.

אני רואה, אמי, שמשפחת פֶקֶטֶה תמלא אצלי את התפקיד שמילאה משפחת גוֹשָה אצל ג‘וּרי. אַת שואלת עליהם בכל מכתב. נדמה לי שקיבלת כבר את התשובה, ואת יודעת שהקשר נשמר. אני מאוד מצטערת שלא אוכל לנסוע אליהם עכשיו, כי אני מתכוננת לנסיעה לחיפה, אוֹי, אלי, איך הזמן עובר, עכשיו כבר חנוכה, דצמבר, כמעט בלתי נתפש.

אתמול סיימתי לקרוא את הספר הראשון שקראתי בעברית. לקראת הסוף קראתי אותו בקלות, גם הודות לשעות ההמתנה אצל רופא השיניים. התור אצלו ממש ארוך, המון אנשים מחכים לו והביקור גוזל את כל אחר הצהריים. — באשר למשלוחים הבאים, אל תצטנעי, בבקשה, משפחת כהן שלחה שמונה עשרה קופסאות שימורים עם ורה. אני לא אומרת שתטילי עומס כזה על הנוסעים, בייחוד אם לא בטוח שהם באים לנהלל, אבל אפשר לבקש מהם להביא את הדברים החשובים יותר.

אם חשבת לשלוח לי סנדלים, אל תשלחי סנדלים כמו שקנינו אצל הָיידוּשקָה, כי אין להם בכלל עקבים. נדמה לי שעדיף שיהיו עקבים נמוכים, וגם הגזרה תהיה שימושית יותר ובטוב טעם. עלי לציין שעוד לא נעלתי אותם, אז אני לא יודעת כמה הם שימושיים.

את נושא המפה לא הבנת נכון, אמי, בשום פנים אל תשלחי משהו ברקמת מַדֶיירָה, כי הייתי משאירה אותה במזוודה, אלא משהו צבעוני שקל לכבס, כמו מפה לריהוט גינה שלא חבל לשים גם על השולחנות בחדר.

— העובדה שהפרידמנים לא יכולים לסדר לג‘וּרי סרטי‘ במקצוע שלו אין פירושה שהמקצוע של ג‘וּרי לא שווה, אלא שלפרידמנים אין קשרים בענף הזה. — אמי, אני כל כך מאושרת שהצטרפת לוויצ"ו ולעבודה ציונית באופן פעיל, שהרעיון הציוני כבר מדבר גם אלייך.

— אוֹי, כל המכתבים הללו שאני לא מספיקה לכתוב כל כך מכבידים עלי, לבית ,ספר, לדודה רוֹז‘י, לדודה יוּדיט, לדודה אָליז, לבנים (וָדָס, צָ‘נָדי, מוּנק) ללוּצי, כל כך הרבה מכתבים שלא כדאי אפילו להתחיל ולמנות את מספרם. אולי למנהל ]בית הספר[ בכל זאת אני אשב ואכתוב. חוץ מזה, המכתב למכביאה כבר מוכן, לא רציתי לשלוח את הקודם כי הוא לא עדכני, אז התחלתי כבר מכתב חדש.

בינתיים המכתב הראשון נשלח, השני לא יצא מספיק טוב, ומאז שאני שומעת על ההופעות הפומביות של המכתבים שלי, אני מעדיפה לנקוט משנה זהירות בכל מילה ומילה.

מובן שלא אתבייש, תצטרכו לקבל את זה כמו שזה. — המכתב שלי, אני חושבת, יגיע בשבוע של חנוכה, וזאת המתנה היחידה שאני יכולה לשלוח לכם בחג הזה (אגב, אני שומעת כאן שזה לא מנהג יהודי).

מיליון נשיקות, לך, אמי היקרה, לג‘וּרקָה, לוויץ‘,
חנה

תודה על המספרים, אני חושבת שזה יספיק.

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

את לבדך תביני - מכתבי חנה סנש - אנה סלאי, גדעון טיקוצקי, איתן סנש: עורכים
Hanna Szenes: Letters 1935–1944 Edited and annotated by Anna Szalai Co-edited by Giddon Ticotsky and Eitan Szenes


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *